יום שלישי , אוגוסט 21 2018
ראשי / מנדי עמרני: “לקחנו את המוות של טל למקום הכי טוב שיכולנו”

מנדי עמרני: “לקחנו את המוות של טל למקום הכי טוב שיכולנו”

אחרי שהוציאה אנרגיות מטורפות בארגון אליפות שחייה להנצחת בתה, עמרני מספרת על האנשים שממשיכים לחזק אחרי כל השנים

טל עמרני ז"ל, צילום: פרטי
טל עמרני ז"ל, צילום: פרטי

בסוף חודש מאי נערכה אליפות גבעתיים הפתוחה בשחייה מס’ 12 ע”ש טל עמרני ז”ל. טל עמרני הייתה שחיינית מצטיינת בהפועל גבעתיים והוכרעה בידי מחלת הסרטן בגיל 14 בלבד.  “הרגיש כמו זו הייתה התחרות ה-1”, סיפרה מנדי עמרני, אמה.

לכתבה נוספת בנושא

לאבד ילדה ולהישאר בחיים

נותנים במה לשחיינים הצעירים, צילום: איציק רובין
נותנים במה לשחיינים הצעירים, צילום: איציק רובין

“נעבור את זה בחיוך”

“אחרי שטל נפטרה, המאמן שלה שהיה קשור אליה מאוד וליווה אותה במהלך המחלה, ליאור קורן, בשיתוף עם בעלי יזמו את התחרות”, מספרת עמרני איך נולד הפרויקט, “ברוב השנים התחרות התקיימה בשיתוף עם עיריית גבעתיים, כשבשנה האחרונה העמותה לקידום הספורט לקחה את המושכות לידיים. מדובר בארגון אחר לגמרי, משהו מדהים, היה לי קל יותר”.

משפחת עמרני לפני הטרגדיה, צילום: פרטי
משפחת עמרני לפני הטרגדיה, צילום: פרטי

ליאור קורן המאמן אחראי על הזמנת הקבוצות. מדובר במתכונת די קבועה: בת ים, פ”ת, כפר המכבייה, מכבי ת”א עמק חפר, חולון, רעננה, גרעין קבוע, כשבהרכב מלא מדובר בכ-200 שחיינים שונים. התחרות מיועדת, בין השאר, לתת במה לגילאים הצעירים, 9-14, שזוכים פחות לתחרויות ארציות.

טל עמרני ז”ל חלתה במחלת הסרטן בגיל 12. חודש לפני מחלתה עוד השתתפה טל באליפות הארץ בערד. התחרות נקראת אליפות גבעתיים הפתוחה ע”ש טל עמרני. כל חבריה של טל מנבחרות השחייה לוקחים חלק, כשכל אחד יודע את תפקידו. חלק מהמשתתפים התחתנו ברבות השנים ומגיעים עם הילדים. קבוצות השחייה נענו בחיוב להזמנה. “הבנו מהמאמנים שהילדים אוהבים להגיע. בעיניי זה משהו מדהים שהקמנו”, סיפרה מנדי.

"רוצים להנציח אותה הכי טוב שאפשר", צילום: איציק רובין
“רוצים להנציח אותה הכי טוב שאפשר”, צילום: איציק רובין

באזכרה של טל עמרני, 12 שנים אחרי מותה, מגיעים עדיין כ-120 אנשים. “אנחנו לא מאמינים שזה קורה. אני תמיד מכינה הפתעה קטנה בבית עלמין. אנשים אומרים שהצלחתי להפוך את האזכרה שלה למשהו חיובי. ואז מגיעים אליי הביתה ואני פותחת שולחן. החברים של טל אומרים שיש להם פגישת מחזור שלוש פעמים בשנה”, תיארה מנדי.

במה אירגון התחרות עוזר לכם כמשפחה?

“כשטל חלתה תמיד שמרנו על אופטימיות, חייכנו וגיבינו אחד את השנייה. במהלך המחלה בעלי עבר תאונת דרכים קשה והיה שנה וחצי בבית חולים. לקחנו את המוות שלה למקום הכי טוב שיכולנו, מבחינת הנצחה. דגלתי במה שלא הורג מחשל אותך. אמרתי לטל: “אנחנו נעבור את זה בחיוך, אנחנו נבכה ונחייך, נקיא ונחייך ונכאב ונחייך, כי אין לנו ברירה אחרת וככה עברנו את זה וככה גם אחרי שטל נפטרה. החלטנו שאנחנו רוצים להנציח אותה הכי טוב שאפשר. אחרי תחרות כזו זה לוקח מאיתנו המון אנרגיות, אבל אני יודעת שעשינו משהו טוב”.

איזה זיכרון מתקופת המחלה של טל מהדהד בחוזקה גם היום בחייך?

“כשטל חלתה היא אימצה את הצבע הוורוד לחיים שלה. בגדים בוורוד, צבענו קיר בחדר  וגם את כל המחלקה שלה בבי”ח בוורוד. טל הרכיבה לעצמה משפט: ‘ורוד בשבילי זה לא רק צבע אלא זה דרך חיים’, ועם זה היא הלכה עד סוף המחלה. מאז לכתה אני מאמצת את הצבע הזה בחיי, זו הירושה שלי”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

משטרה. אילוסטרציה

האם בטוח לגור ברמת גן – 406 דירות נפרצו בשנת 2017

פרויקט מיוחד של אתר רמת גן גבעתיים ניוז – האם ריבוי הדירות או אזורי התעשייה …