יום שישי , אוגוסט 17 2018
ראשי / מקום לשניים עם אופירה זילברשטיין: יושבת על סיר בלי בשר

מקום לשניים עם אופירה זילברשטיין: יושבת על סיר בלי בשר

למרות השם הלא מתחכם והספקות הראשוניים, במהלך ביקור אצל השכנים ממיץ מרק מתברר לאופירה פתאום שאוכל טבעוני זה דווקא די טעים. וגם: הרווקים שמטריפים אותה

תבשיל ירקות בקרם קוקוס, צילום: בועז לביא
תבשיל ירקות בקרם קוקוס, צילום: בועז לביא

אנחנו חיים בתקופה שהכל צריך להיות “סקסי”. התחרות כל כך גבוהה בכל התחומים, שכל הזמן קיים הלחץ לשווק את זה חזק יותר, אחרת, מצחיק, שנון, חצוף, להתבלט איכשהו מעל השאר, כדי לצוף.

יעניין אותך גם

כואב אבל פחות: כך נולדה קבוצת הפייסבוק של אשת השבוע שלנו

אזהרה: רשימת בתי הספר המסוכנים ברמת גן וגבעתיים במקרה של רעידת אדמה

באתרי הכרויות למשל, אנשים עפים על עצמם. משפטי מכירה פיוטיים, כולם נהיו משוררים: “אני העלה שמרשרש על העץ ומחכה לנשור עליך”, ליצנים: “את קטנטונת אז את בטח ישנה באלכסון” או מורכבים: “אני גם פתוח וגם סגור, גם אנרגטי וגם חלשלוש”. הלו, מי אתה? מרוב דימויים לא רואים את היעד. עזבו אתכם מאבק כוכבים מתעתע. תנו שביל ברור ומואר “הביתה”. עזרו לי למצוא את שהתאוותה נפשי, את מי או מה ש”עושה את העבודה” בלי להתפלסף. בלי דאווינים מיותרים. באנו לאכול הרי. עוד ביס..

ארוחת בוקר חביתה עדשים וטופו, צילום: בועז לביא
ארוחת בוקר חביתה עדשים וטופו, צילום: בועז לביא

והנה מגיע מקום עם שם שלא צועק עצמו לדעת, רק מכריז על מרכולתו. כביכול חסר ברק, “מיץ מרק”. והוא יכול איכשהו להיעלם לך בעין, השם, המקום. האם הפשוט, יכול להיות מספיק? האם משהו שהוא טוב, באמת חייב לבוא עם עטיפה מפוארת? לפעמים, פשוט וטוב זה בדיוק מה שצריך. לפעמים, דברים הם בדיוק מה שהם ולא צריך להתחכם. לפעמים, זה אפילו חכם לא להתחכם.

אופירה זילברשטיין, צילום: גדי פיטרמן
אופירה זילברשטיין, צילום: גדי פיטרמן

כולי ספקות, על ה”בריא” הזה. אומרת לעצמי: ‘נו, כמו ויטמינים תיקחי את זה, הגוף שלך ישמח’. בהפתעה שלמה, מצהירה: גם החך שמח. התחלנו בשני שיקים שהיו, שמעו לי, מצוינים. המשכנו את ההיכרות, עם טעימה של תבשיל צ’ילי סין קרנה, שהונח על אורז מלא ופתח יופי את התיאבון ולא היה חסר בו דבר (למשל בשר) . אבל המנה המנצחת של הארוחה הייתה ללא ספק דווקא ה”מקושקשת”, שלא מבינה איך, אבל הצליחו לעשות אותה כל כך נימוחה בפה שרציתי לאכול כל ביס 200 פעם.


אנחנו לא מספיק מטפלים יפה בעצמנו, ביום יום. אני הראשונה שאעיד על עצמה. נקפיד על משקפי שמש, קרם הגנה, כושר גופני (נניח), אבל הדלק הזה של הגוף, המזון, עליו אנחנו לא תמיד שמים את מלוא תשומת הלב.  כשסיפרתי לחברים על התגלית, הסכימו איתי כולם וסיכמו: “כן, הם חמודים ומאוד מוצלח. רק השם הזה, מה יהיה עם השם הזה”, והנה, למרות השם, שבא לנו בהפוכה, כולנו נשבינו בקסמו.

מיץ מרק, כצנלסון 49 גבעתיים

כריך ארטישוק של מיץ מרק, צילום: בועז לביא
כריך ארטישוק של מיץ מרק, צילום: בועז לביא

בדרך חזרה הביתה שמעתי מישהו אומר לחבר שלו: “אתה צריך הרבה פופקורן לסרט הזה שלך”, שניהם צחקו ופתאום בא לי גם פופקורן, טוב, אולי בשבוע הבא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

משטרה. אילוסטרציה

נעדרת בת 12 מרמת גן אותרה בכפר ערבי סמוך לירושלים

ילדה בת 12 שנעדרה מביתה ברמת גן משעות הצהריים ביום חמישי האחרון אותרה על ידי …