יום שבת , אוגוסט 18 2018
ראשי / קיץ של הרפתקאות בדמיון: הצצה לקייטנת מבוכים ודרקונים

קיץ של הרפתקאות בדמיון: הצצה לקייטנת מבוכים ודרקונים

אולי זה רק ברמת גן אבל כמעט כל החניכים בנים. גלי דאו יצאה ליום כיף בקייטנה וגילתה ילדים שמעדיפים אינטראקציות עם חברים מאשר להיות תקועים מול מסכים

זורקים קוביה וההרפתקאה מתחילה, צילום אילוסטרציה
זורקים קוביה וההרפתקאה מתחילה, צילום אילוסטרציה

קייטנת מבוכים ודרקונים ברמת-גן מפתיעה מאוד במבט ראשון. קבוצה גדולה של ילדים, בנים בלבד, יושבים בקשב רב ללא כל עזרת מסך, פירוטכניקה צבעונית או מגפון, ומקשיבים למדריך ביכולת שנדמה שנעלמה.

עדן, המדריך, שובה את תשומת הלב אך ורק בעזרת הדיבור על הרפתקאות, תיאורו מלא דימיון, מפה קסומה משורטטת על הקיר וכולם עושים מהלכים ביחד. ״אתה רואה בדמיונך את החדר, כולו קפוא. נטיפי קרח בכל מקום”, מכניס עדן את הילדים לסיטואציה, “אתה ממשיך להתקדם כשאתה רואה כל מיני גובלינים שוכבים על הרצפה כמו פסלי קרח, מולך מזדקף דרקון לבן, דרקון קרח״. הוא מעביר תמונה של הדרקון הצעיר, ומסביר שהוא בגודל של סוס. לכל הילדים יש דף דמות, והם זורקים קוביות כדי להחליט על מהלך כזה או אחר. כך נראה יומו של חניך בקייטנה.

יעניין אותך גם

הים זורם בדם: סגן י’ מרמת גן סיים קורס חובלים

נתפס על חם: שוטרי יס”מ תפסו פורץ מסתתר בשיחים

עדן מדריך את ילדי רמת גן בקייטנת דרקונים ומבוכים, צילום: גלי דאו
עדן מדריך את ילדי רמת גן בקייטנת דרקונים ומבוכים, צילום: גלי דאו

האלטרנטיבה היא להישאר תקועים מול מסכים

קצת היסטוריה: מבוכים ודרקונים הוא משחק התפקידים השולחני הראשון, והוא ותיק ואהוב ברחבי העולם. המשחק מתרחש בעולם פנטזיה שנקבע על ידי המדריך והמשתתפים, שמשחקים דמויות קסומות שונות ומשונות.

צחי בר, שמזה שנים רבות מנהל המרכזים הקהילתיים של בית עמנואל, החברה ששייכת לעירייה ושאחראית להביא את הקייטנה, מסביר למה דווקא דרקונים ומבוכים. “האלטרנטיבה היא להשאר בבית ולהיות מחוברים למחשב. הבן שלי מחובר לפורטנייט לצערי הרב, שדווח ע״י ארגון הבריאות העולמי שהמשחק ממכר”.

אילנית, מנהלת חברת ״תגלית״ שהיא חברת התפעול, מוסיפה: “הילדים האלה לא מתחברים לספורט, אבל במשחק מחשב אין אינטרקציה ביו ילדים. פה הם מנהלים משא ומתן, הם חייבים להקשיב אחד לשני, כי מה שהם עושים משפיע גם עליהם. כלומר שאם מישהו עושה אז זה משפיע על כולם, זה משחק קבוצתי, זה קבוצה מנצחת וקבוצה מפסידה מול שליט המבוך, המדריך, זה היופי פה, כולם חייבים להשתתף וחייבים לשתף אותם. ואפשר למצוא פה ילדים שיש להם קשיים חברתיים ובפסח לדוגמא היה לי ילד, שהאמא הביאה אותו כי הפסיכולוגית אמרה לרשום אותו לכאן, והוא השתתף בפסח ואז נרשם לחוג והכיר וגם בא לקייטנה, ומאוד נהנה”.

קם בשש בבוקר ליום של מסעות בדמיון, צילום אילוסטרציה
קם בשש בבוקר ליום של מסעות בדמיון, צילום אילוסטרציה

במה זה תורם לילדים שמתקשים באינטראקציות חברתיות?

“הרעיון שילדים עם קשיים מוצאים את עצמם, כי לכל אחד יש את התור שלו
כי החוקים מאוד ברורים. אפשר למצוא פה קשרים חברתיים שנרקמים דרך הפעילויות, ואחרכך הם נפגשים כקבוצה אחרי שמסיימים את החוגים בגיל מבוגר יותר. זה מגיע מתוך עולם של פנטזיה. יש ילדים בכיתה ג׳ וד׳, ויש צעירים יותר”.

למה לא ראינו אף ילדה בקבוצה?

“כי זה מבוכים ודרקונים, זה עניין של סטיגמה. יש לי מדריכות אבל אחוזי הבנות נמוכים, זו סטיגמה שזה רק לבנים, למרות שמבחינת דינמיקות חשיבה, אסטרטגיה, הבנות לא פחותות מהבנים ואף עולות עליהן. זה ממש עניין של תפיסה. אנחנו משווקים גם עם דמויות של בנות וזה לא עוזר. זה ממש עניין של חינוך”.

דפי הפעילות בקייטנה, צילום: גלי דאו
דפי הפעילות בקייטנה, צילום: גלי דאו

“כיף להילחם לפעמים”

ארבל ויונתן הם שני ילדים שמשתתפים בקייטנה. “היום בבוקר התיישבנו בחדר והמשכנו את ההרפתקאה”, מספר הראל על שגרת יומם.

איך אתה משחק במשחק?

“זורקים קוביות ומה שיוצא, ככה מתקדמת ההרפתקאה”.

מה כללה ההרפתקאה היום?

“הייתי ליד קבר של דרקון, היה מדרגות ואז דלת. שמעתי קולות, לא הבנתי איזה קולות, זרקו פצצה, הדלת נשברה וראיתי דרקון שהתקפתי עם קלע, הורדתי לו חיים ואז הוא הקפיא אותי, מישהו המיס את הקרח והשתחררתי”.

מה אתה הכי אוהב בקייטנה?

“ההרפתקאה והמתח, יש מלחמות, כיף להלחם לפעמים, זה יהיה לא כיף לאבד חיים אבל אז חוזרים לך החיים וזה לא נורא, ואז אתה תוקף שוב פעם”.

איפה יותר כיף, כאן או לשחק במחשב?

“יותר כיף כאן מאשר במשחק מחשב. ולא קשה לשבת ולהקשיב”.

מבלים עם חברים במקום להיות תקועים מול מסכים, צילום: גלי דאו
מבלים עם חברים במקום להיות תקועים מול מסכים, צילום: גלי דאו

יונתן מסביר מה זה דף דמות במשחק. “כל ילד הוא דמות שונה מתחילת המשחק, אפשר להחליף דמות במקרים נדירים. זה דף שאפשר לראות את הכוחות המיוחדים שלי”.

מה הכוחות של הדמות שלך?

“יש לו אגרופים כמו פלדה”.

ממה הכי נהנית היום יונתן?

“זרקתי סלע קסום (מצביע על הסלע) הרגתי שלושה קובלודים, מפלצות, רק בעזרת זה. ולפני כמה שיעורים הייתה לי אישה לי אישה שאולי תהיה אשתי בעתיד. למרות שהיא הייתה פסל הרבה זמן הבטחתי לה לסלק את כל היונים שהיו עליה”.

אתה בחרת להציע לה נישואין?

“כן”.

מה עוד אתם עושים בקייטנה?

“יש משחקי קופסא כייפים, לפעמים אנחנו הולכים לבריכה, יש משחקים. אבל אני מעדיף לשחק פה כי בחוץ יש שמש וחם, ופה יש מזגן. בחוץ אנחנו משחקים רק משחק אחד, ובפנים משחקים הרבה יותר משחקים”.

בדומה לשחמט מחדד את המחשבה, צילום אילוסטרציה
בדומה לשחמט מחדד את המחשבה, צילום אילוסטרציה

“הילדים נורא מצחיקים”

עדן, בן 24 מרמת גן הוא מדריך הקבוצה. בשיחה הוא מספר איך הגיע לתפקיד. “הייתי בחוגי מבוכים ודרקונים כשהייתי בכיתה גימל. הייתי בן 8, שחקתי אז בבית ספר בן גוריון. את המשחק עצמו הכרתי מכמה מבוגרים שסיפרו לי עליו”.

מה משך אותך במשחק?

“בחוג עצמו, אהבתי את הדמיון, את החשיבה, שאני צריך לחשוב לפני שאני עושה משהו. עד היום אני משחק הרבה משחקי אסטרטגיה, אני בין היתר הייתי גם מורה לשחמט, ואני כל הזמן אומר להורים שמבחינת רמת האינטיליגנציה שצריך כאן זה אותה רמה. צריך המון אסטרטגיה, יש גם מתמטיקה, ועוד תחומים. יש את האלמנט של הרבה ילדים שקצת קשה להם לדבר, ופתאום כאן הם מחוייבים לדבר, הם לא יכולים שלא , כי הכל כאן מילולי נורא, אני נותן הרבה פרטים כדי שיבינו מה קורה מסביבם. אנחנו מדריכים גם ילדים עם לקות מסויימת, ואתה רואה את זה לאורך השנה, שיש שיפור במצב שלהם”.

מה למשל?

“לדוגמא כשבאים עולים מארצות הברית אתה רואה רואה שהם מתחילים לדבר יותר ויותר, ויש לקויות כמו אספרגר, ועל אותו רצף של קשים חברתיים. חוץ מזה יש עבודת צוות, זה מאחד אותם אוטומטית. מחזק את הצדדים של לבטא את עצמם. ופה הם חייבים, גם נותנים להם במה להקשיב וגם הם חייבים לעבוד על זה כי אם הם לא מסבירים עצמם מספיק טוב לא מבינים, וזה מצב שהם דוחפים את עצמם לזה. אתה רואה את זה לאורך השנה, בקייטנות לרוב זה הילדים שהיו איתי בחוג ויש ילדים חדשים”.

לכל דמות יש כוחות מיוחדים משלה, צילום אילוסטרציה
לכל דמות יש כוחות מיוחדים משלה, צילום אילוסטרציה

איך היום שלך נראה בתור מדריך?

“אני קם ב-6 אוכל ארחת בוקר, קורנפלס, יוצא, מגיע ברבע לשמונה, מתחיל לקבל את כל הילדים, אוספים אותם ביחד. הילדים שמתחילים יותר מוקדם מוציאים להם משחקי קופסא, אחרי שכולם נאספו על אח מתחלק לקבוצות שלו וכל מדריך שמונה ורבע מתחילים, משחק הרפקאה עד תשע וחצי, נותנים להם ארוחת בוקר. ואז עוברים למשחקי קופסא כשכל פעם מלמדים משחק קופסא חדש, ובסופו של דבר כל אחד בוחר את מה שהוא הכי אוהב. מסתכלים הרבה על מזג האוויר, כשיש עומסי חום לא יוצאים החוצה, אבל אם אין עומס חום אנחנו דואגים אחרי המשחק קופסא להוציא, מאוד גמישים בנושא הזה. בסופו של דבר מסיימים את היום על ההרפתקאה שממשיכים מהנקודה שהם. נמצאים ומסיימים את היום עם מתח לפרקים הבאים של מבוכים ודרקונים. וכל יום מחדש, הלוח כבר נפרש, וכל פעם מגלים עוד חדר ועוד מקום, וכשיוצאים להפסקה, משחקים משחק כדור, אלפים נגד אורקים, מבוסס על מחניים רק באינטרפטציה שלנו. לפעמים אני עושה צהרון של מבוכים ודרקונים לאותם ילדים, עד ארבע שגם שם”.

ממה אתה הכי נהנה?

“אני אוהב את המשחק עצמו, משחק עם החברים, נהנה ללמד את זה, אני רוצה להיות מורה. מבחינת הילדים הם נורא מצחיקים. קורים כאן דברים מצחיקים, צוחקים מבדיחות אחד של השני, ואני נהנה משיתוף הפעולה שלהם, כשאני רואה אותם עובדים ביחד וחושבים, שהם לא עובדים לבד, הם עובדים ביחד. אומרים לי עדן אפשר לעשות מהלך, זה הרגעים שאני מרגיש את הספיקו הכי גדול מהחוג הזה”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

משטרה. אילוסטרציה

נעדרת בת 12 מרמת גן אותרה בכפר ערבי סמוך לירושלים

ילדה בת 12 שנעדרה מביתה ברמת גן משעות הצהריים ביום חמישי האחרון אותרה על ידי …