“המחלה השקופה” כך תתמודדו עם פיברומיאלגיה

היום יום המודעות הבינלאומי (12 במאי) לפיברומיאלגיה, ד”ר תיאודור שיפטר, מומחה לריאומטולוגיה והיועץ הריאומטולוגי של מחוז דן-פתח תקווה בכללית מספר על המחלה ואיך אפשר להתמודד איתה.

עשרות אלפי ישראלים סובלים בשקט מתסמונת כאב כרונית שמשבשת את חייהם, אך נותרת בלתי נראית לסביבתם. פיברומיאלגיה, המכונה גם “המחלה השקופה” או דאבת שרירים בשפה העברית, פוגעת בכ-3-2 אחוזים מהאוכלוסייה העולמית, רובם נשים בגילאי 30-60. המתמודדים עם התסמונת חווים כאבים מפושטים בשרירים ובשלד, עייפות קיצונית שאינה חולפת גם לאחר מנוחה, הפרעות שינה ורגישות מוגברת בנקודות שונות בגוף, וזאת ללא ממצאים חריגים בבדיקות דם או הדמיה.

“פיברומיאלגיה הייתה מוכרת עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת תחת השם ‘פיברוזיטיס'”, מסביר ד”ר תיאודור שיפטר, מומחה לריאומטולוגיה והיועץ הריאומטולוגי של מחוז דן-פתח תקווה בכללית. “בתחילה סברו שמדובר בדלקת גידים, אך בבדיקות מעבדה וצילומי רנטגן לא נמצאה שום הוכחה שיכולה הייתה להסביר את מקור הכאבים”.

הקריטריונים לאבחון התסמונת התגבשו רק בשנות ה-90, כאשר האיגוד הריאומטולוגי האמריקאי קבע שני מאפיינים עיקריים: כאבים מפושטים בגוף הנמשכים לפחות שלושה חודשים, והימצאות 11 נקודות רגישות מתוך 18 נקודות אפשריות בגוף, שלחיצה עליהן גוררת כאבים עזים. בשנים האחרונות נוספו קריטריונים נוספים לרשימת התסמינים כמו חולשה, הפרעות ריכוז וזיכרון, נטייה לדיכאון, כאבי ראש והפרעות במערכת העיכול ובדרכי השתן.

הגורמים לפיברומיאלגיה מגוונים ועשויים לכלול טראומה גופנית כמו תאונת דרכים, טראומה נפשית בילדות או בחיים הבוגרים, וכן מחלות זיהומיות, בעיקר ויראליות. “אחת הבולטות בשנים האחרונות היא קורונה”, מציין ד”ר שיפטר. “נמצא כי אחד הסיבוכים לקורונה עלול להיות פיברומיאלגיה. זה אמנם לא שכיח, אך בהחלט מעיד על מגמה מסוימת”.

דרכי התמודדות: יש אור בקצה המנהרה

למרות שפיברומיאלגיה מוגדרת כתסמונת שאינה ניתנת לריפוי מלא, מחקרים ונסיון קליני מצביעים על מספר דרכי התמודדות יעילות. האלטרנטיבה הטיפולית השכיחה והמומלצת ביותר היא פעילות גופנית אירובית קבועה. “קיימת חשיבות לקיום פעילות אירובית מדורגת וקבועה, לפחות פעמיים-שלוש בשבוע, כמו הליכה, ריצה, שחייה, טאי-צ’י, יוגה או פילאטיס”, ממליץ ד”ר שיפטר. “מחקרים הראו כי ביצוע התעמלות במים (הידרותרפיה) מובילה לשיפור ניכר במצב”.

רבים מהמתמודדים עם התסמונת חוששים שפעילות גופנית עלולה להחמיר את הכאבים, אך המומחים מבהירים כי אין קשר בין השניים. “בפועל הכאב לא באמת קשור למאמץ, למזג אוויר, לאוכל או לכל משתנה אחר. הפיברומיאלגיה גורמת לכאב ספונטני, כך שבינה לבין פעילות גופנית אין כל קשר”, מדגיש ד”ר שיפטר.

אפשרויות טיפוליות נוספות כוללות טיפול פסיכולוגי-קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), וטיפול תרופתי הכולל תרופות שפותחו במקור כנוגדי דיכאון אך הוכחו כיעילות גם בטיפול בכאב הנובע מפיברומיאלגיה, כמו אלטרול (אמיטריפטילין), סימבלטה (דולוקסטין) וליריקה. “המשותף לשלושתן הינו השפעה ישירה על מרכז הכאב”, מסביר ד”ר שיפטר. עם זאת, חשוב להיוועץ ברופא משפחה בטרם פנייה לטיפול תרופתי ולהקפיד על צריכה מבוקרת ומדורגת.

לחיות עם המחלה: הבנה וניהול

“המסר החשוב ביותר הוא שמדובר בתסמונת שאינה גורמת לנזק גופני”, מדגיש ד”ר שיפטר. “אמנם קיים בה סבל ופגיעה משמעותית באיכות החיים, אך היא איננה מסוכנת. על פי הספרות הרפואית, זוהי לא מחלה פרוגרסיבית שמחריפה עם הזמן”. דבריו אלו מהווים עוגן של תקווה עבור המתמודדים עם התסמונת, המציינים את יום המודעות הבינלאומי למחלות אימונולוגיות ונוירולוגיות כרוניות החל מחר, ה-12 במאי.

חוסר המודעות לפיברומיאלגיה עשוי להיות מתסכל עבור הסובלים ממנה, שכן בהיעדר סממנים חיצוניים ברורים, רבים בסביבתם מתקשים להבין את עוצמת הכאב והקשיים עימם הם מתמודדים. התסמונת עלולה לפגוע בשגרת העבודה עד לכדי הפסקתה לחלוטין, ליצור קשיים חברתיים ולהשפיע על חיי המשפחה. עם זאת, אבחון מוקדם ונכון, בשילוב טיפול מותאם אישית ושינוי באורח החיים, עשויים לסייע למתמודדים לנהל את התסמונת בצורה טובה יותר ולשפר משמעותית את איכות חייהם.

יש לציין כי אבחנה של פיברומיאלגיה יכולה להינתן אך ורק על ידי רופא ריאומטולוג מומחה, אשר בסמכותו להנחות ביחס לאופן הטיפול המתאים. אם אתם סובלים מכאבים מפושטים בגוף למשך תקופה ממושכת, מומלץ לפנות לרופא המשפחה שיפנה אתכם לייעוץ מקצועי.