לקראת פתיחת הלימודים: ראיון מיוחד עם ישראל זינגר המנהל המיתולוגי של תיכון ‘בליך’

“למדינה במשך שנים לא אכפת ממצב החינוך בארץ והיא לא מחפשת פתרונות”. את הדברים החמורים האלה אומר ישראל זינגר, ראש עיריית רמת גן לשעבר, ומנהל תיכון ‘בליך’ ברמת גן בין השנים 1985-2003.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

בראיון מיוחד מספר זינגר את דעותיו על הרעות החולות במערכת החינוך, מסביר מדוע הן קיימות וגם מציע פתרונות שלדעתו יכולים לסייע בשינוי השם הרע שנוצר למערכת החינוך בארץ.

ישראל ספר לנו קצת על עצמך לטובת קוראינו שלא מכירים אותך

“שמי ישראל זינגר. הייתי תלמיד בתיכון ‘בליך’ ברמת גן. לאחר מכן נהייתי מורה בבית הספר ואז ניהלתי אותו במשך 18 שנים, בין השנים 1985-2003.

לאחר מכן הלכתי לפוליטיקה המקומית, וכיהנתי כחבר מועצת העיר ויו”ר האופוזיציה ברמת גן במשך 10 שנים. ב-2013 הצלחתי להיבחר לראשות העיר וכיהנתי כראש עיר במשך 5 שנים.

היום עזבתי את הפוליטיקה ואני פנוי לפעולות התנדבות שונות, אחת מהן, במסגרת התנדבותי בעמותת גדולים מהחיים, היא הקמת גן ייעודי לחולי סרטן שנמצא בכפר אז”ר. הגן הזה היה הראשון בארץ ולדעתי גם בעולם שהיה כמו גן רגיל, אך מותאם לצרכים המיוחדים שנזקקים להם ילדים חולי סרטן. בשנים האחרונות קמו עוד גנים כאלה, אך זה היה הראשון”.

מה דעתך על מערכת החינוך בארץ, בתור איש חינוך ותיק?

“יש הרבה רעות חולות בחינוך בארץ לצערי. אחת מהן, שלשמחתי אני הצלחתי לבצע, זה ביטול חטיבות הביניים. כל מי שמבין בחינוך יודע שזו טעות היסטורית וזה יותר נכון חינוכית. אחת הסיבות היא שכל מעבר הוא בעייתי לילד אך יש הרבה סיבות נוספות.

כבר בשנת 1991 פניתי לראשי הערים של רמת גן וגבעתיים אז וביקשתי מהם לבטל את חטיבות הביניים בערים, ואכן זה קרה, ורק בשתי הערים הללו לומדים א’-ט’ וי’-י”ב וכך צריך.

בעיה נוספת, וחמורה אף יותר, היא כמות הלומדים בכיתה. כמות התלמידים הרבה שיש כיום בכיתה היא גורם ראשון במעלה למערכת חינוך לא טובה. הפתרון לכך הוא פשוט – לבנות עוד כיתות”.

אבל אז יבואו ויגידו לך אין כסף

“נכון, זה עולה הרבה מאוד כסף להוסיף כיתות. אבל אם עושים תכנית רב שנתית וחושבים קדימה אז זה היה כבר קורה היום. לצערי ממשלות ישראל לאורך השנים לא ממש שמות על מערכת החינוך”.

מה עם גיוס מורים איכותיים? צריך גם כסף בשביל זה

“זה נכון שכסף ומשכורת זה דבר חשוב, אך לא זו הבעיה, הלוואי וזו הייתה הבעיה. חשוב יותר לדעתי זה שלמורה יהיה רצון להיכנס לכיתה וללמד. תגיד לי אתה איך אפשר לגייס מורים איכותיים כשהם יודעים שהם הולכים להיכנס לכיתה עם 40 תלמידים? הרי אי אפשר ללמד ככה. לצמצום התלמידים בכיתה יש השלכות רוחביות”.

מה עם ערים יותר עניות בפריפריה? איך מגשרים על הפערים?

“אז פה בדיוק המדינה צריכה להתערב. בעיר עשירה במרכז, כמו רמת גן לדוגמה, המדינה לא צריכה לעזור בסכום גדול. אבל עיר בדרום או בצפון, שלא יכולה להשקיע כמו עיר עשירה, צריכה לקבל יותר עזרה מהמדינה.

במקום זה מה המדינה עושה? היא רצתה שערים עשירות יממנו את הערים העניות ושהכסף לא יצא ממנה. זה מראה לך את הפער המחשבתי בין השלטון המקומי למרכזי”.

אתה מרגיש שמעמד המורה נשחק?

“מעמד המורה נשחק הרבה בשנים האחרונות. גם בגלל השכר אבל גם בגלל התנאים הכלליים יש בעיה שלא מעריכים מספיק במדינה את המורה כמו במדינות אחרות בעולם, בהן מעמד המורה גבוה הרבה יותר”.

לסיום ישראל – איזה שינויים היית מכניס היום למערכת החינוך?

“הייתי מצמצם את מספר בחינות הבגרות לארבע בלבד: אנגלית, מתמטיקה, עברית (לשון) והיסטוריה יהודית (תנ”ך והיסטוריה). מספר בחינות הבגרות היום הוא רב מדי, שאר המקצועות צריכים להימדד בעבודות או תרגילים שונים.

דוגמא אצלנו בבליך, התלמידים לא נבחנו באזרחות, אלא עשו תרגילים מעשיים, לדוגמא לקיחת חלק בארגון ימי הבחירות המפורסמים שלנו. בצורה כזו התלמידים לא משתעבדים רק לבחינות הבגרות”.

הייתי גם מציע לבטל את יום הלימודים ביום שישי, או הופך אותו ליום העשרה בלבד. זה יום קצר גם ככה בו הלימודים פחות אפקטיביים. במקום זה הייתי מוסיף עוד שעה אחת בכל יום ראשון-חמישי. בבליך התחלנו עם זה לפני הרבה שנים, ולשמחתי זה קורה היום בחלק מבתי הספר.

דבר נוסף, שאפשר וצריך לעשות, זה התאמת ימי החופש בבית הספר לימי החופש של ההורים. אפשר לעשות זאת בשיתוף עם ועד ההורים והנהלת בית הספר ולשפר את זה כך שכל הצדדים, הורים, מורים ותלמידים יהיו מרוצים”.