התורה על רגל אחת: חורף מקשה על העורף

שלום חברים.

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

היום אני רוצה לדבר אתכם על החורף. אני יודע, אתם בטח שואלים את עצמכם האם נגמרו לי כל הרעיונות לטור שאני צריך לדבר על נושא שכל אחד יכול לראות אותו כשהוא פותח את החלון.

ובכל זאת, בחרתי לדבר אתכם על המשמעות התורנית של החורף ועל הלקח שאנחנו צריכים ללמוד מהשפעת הגשם והרוח על התקררות היחסים בין בני האדם.

זו כוס מים. יש בה את אותו נוזל שירד מהשמיים והציף חלקים נרחבים ברמת גן, אז למה מהכוס אנחנו לא מפחדים ומהגשם כן? כי הכל חברים תלוי במינון. כאשר תוסיפו את המים לתרכיז תקבלו מיץ טעים לרוויה. כאשר תוסיפו בכמויות גדולות הטעם של התרכיז ילך ויתעמעם.

מים מטהרים, מנקים, מצמיחים ומחיים ובו בעת הם יכולים לגרום גם למותנו. רבים מאחינו ואחיותינו היקרים נקלעו לאתגרים לא פשוטים בעקבות גשמי הברכה. אם כך האם מדובר בגשם ברכה או בגשם קללה?

הכל במידה, הכל בהתכוונות נכונה, כפי שנכתב במקורות.

“והיה אם-שמוע תשמעו אל-מצוותיי אשר אנוכי מצווה אתכם, היום – לאהבה את-יהוה אלוהיכם, ולעובדו, בכל-לבבכם, ובכל-נפשכם. יד ונתתי מטר-ארצכם בעיתו, יורה ומלקוש; ואספת דגנך, ותירושך ויצהרך. ונתתי עשב בשדך, לבהמתך; ואכלת, ושבעת” (דברים, פרק יא)

המים, הרוח, החורף – הכל ניתן לנו במתנה על ידי הקדוש ברוך הוא, כפי שנאמר “השם ידו בכל משלה”. כעת עלינו להבין את המשמעות של מידה, של קירבה אנושי שעצמתה שווה לעצמת הרוחות. קר לכם? היצמדו זה לזה. התחברו לאנשים אחרים ושאבו מן החום שלהם. עשו הפסקה באמצע יום העבודה, עלו עם חבר לגג וצפו בפלא הבריאה. חבקו זה את זו והבטיחו כי תשמרו על אש החברות בימים קרים וסוערים ולא תתנו לאף סערה להטביע אתכם.