יום חמישי , אפריל 18 2024

מנגינה היוצאת מן הלב: נפרדים מיונה ברוורמן, הנגן מרחוב הרצל

יונה היה אחת הדמויות הבולטות בנוף המקומי. רק כעת, לאחר מותו, מתגלה סיפורו העצוב של האיש שהקפיד כל חייו לשמח את העוברים והשבים במנגינת אקורדיון

יונה בפעולה, צילום: פרטי
יונה בפעולה, צילום: פרטי

אמש נפטר יונה ברוורמן ז״ל, תושב העיר, נגן אקורדיון שניגן במשך שנים ברחוב הרצל. הלוויתו התקיימה בצהריים בבית העלמין ירקון. שוחחנו עם כמה מהאנשים שהכירו אותו, וגם עם הרב שספד לו, אשר הכיר את יונה ז״ל מבית הכנסת השכונתי אליו נהג להגיע.


רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


הרב ציון פלח, רב כנסת אחווה ורעות בבית ספר גבעולים ספד ליונה: “אמרתי בלוויה, אני אתחיל בדבר הלא טוב, שזו תעודת עניות לרווחה. ראיתי איך שהוא חי, זה משהו לא יאומן. חי עם פאולינה, שדאגה לו והאכילה אותו אבל הוא היה ערירי. אנחנו דאגנו לקבורה שלו מכסף שהוא השאיר לקבורתו”.

איזה חלק תפס יונה בקהילה של בית הכנסת?

“יהודי יקר, מהיהודים של פעם. הוא היה עיוור. אני שם לפחות 13 שנים, וכל שבת וכל חג היה מגיע לתפילה יושב, ושומע. היה לו מאוד קשה, גלמוד, ועם זאת היה משמח את האנשים ברחובות”.

ניגן ברחובות כדי לשרוד, צילום: פרטי
ניגן ברחובות כדי לשרוד, ציור: גוסטבו בר ולנזנאלה

פאולינה, בת 85, חברת ילדות של אחותו, שותפתו של יונה לדירה אשר טיפלה בו, נזכרת: “הוא היה מתכנת מכשירים, במפעל בטשקנט באוזבקיסטן. הוא נולד באוקראינה אבל בזמן השואה הם עברו לטשקנט. כשאחותו עדיין הייתה בחיים הם היו חוגגים חגים ביחד ואז כשהיא נפטרה כל זה הפסיק. יונה הכי אהב לנגן מנגינות ושירים ישראלים כמו הבה נגילה או שירים מברית המועצות, שירים ביידיש. אנשים היו עוצרים ברחוב ונהנים מהנגינה שלו. הייתי יוצאת החוצה רק כדי לשמוע אותו מנגן בכל פעם”. (הראיון התקיים ברוסית ונעשה בעזרת המתורגמנית אירודה אטייב)

“היה מנגן ברחובות כדי לשרוד”

לירונה זילכה, שסייעה ליונה, מספרת: “יונה היה יושב בספסל ברחוב הרצל. יום אחד העיריה עשתה שיפוצים במדרכה והוציאה את הספסל. פניתי לאביהוא בן משה והוא דאג לו לספסל חדש. יונה היה ניצול שואה ערירי. הוא היה גר בז׳בוטינסקי עם עוד ניצולת שואה, פאולינה. הם חיו יחד והיו מתחלקים במה שיש. היא הייתה מקבלת קצבת שואה, אבל הוא לא קיבל. אותו הבריחו לפני שחווה את הגטו. הוא חי מ-3,000 שקל קצבת נכות והכסף לא הספיק למחיה. הוא היה מנגן ברחובות כדי לשרוד. יום אחד ראיתי אותו עומד שעות בשמש. הוא אמר לי ‘אין לי מי שילווה אותי הביתה, ואני לא רואה את הדרך’. לקחתי אותו וראיתי את הצמצום שהוא חי בו. התחלתי לדאוג לו לאוכל. מצאתם תורמת מחו״ל שקנתה לו אקורדיון חדש שעלה עשרת אלפים שקל. יום אחד יונה ביקש ממני לאכול קרפצ׳יו, אז הלכתי וקניתי לו. הוא היה מאוד מבסוט”.

איפה מצאתם את התורמת?

“יש לי קבוצה בפייסבוק למען ילדים עניים ורעבים באהבה, אז יש לי כל מיני תורמים. בקבוצה סיפרתי על יונה והיא החליטה לקחת אותו כפרויקט, מישהי מקפריסין. קנינו לו בגדים לחג. הוא כל כך אהב צבע לבן וכחול ולא הפסיק להתרגש. וקנינו לו נעלי ספורט. לפני מותו הוא אמר שהוא רוצה לדבר איתי. בימים האחרונים הוא אמר שהוא לא רוצה למות, הוא כל כך סבל. הוא היה עיוור ולא ראה, נשפכו עליו מים חמים כשניסה להכין תה. הקרובה היחידה שהייתה לו זו קרובת משפחה בחוץ לארץ, שנפטרה לפני מלא שנים. הוא אהב את החיים, המוסיקה והנגינה”

איך נראתה שגרת יומו?

“בכל יום שבת הוא הלך לבית הכנסת. היה יורד במדרגות ואנשים היו מלווים אותו לשם. הוא לא היה מקטר, ולא דיבר לשון הרע. מאוד אהבו אותו. והוא היה מאיר לכולם פנים ומברך. בשנים האחרונות הלכתי לבקר אותו, לא השארנו אותו לבד. שלחנו אנשים לאיפה שהוא מנגן כדי שיארחו לו לחברה. דאגנו לכל צרכיו. היית צריכה להכיר את הבן אדם בשביל להבין מי הוא. עכשיו הכי חשוב שיזכרו אותו וינציחו אותו”.

“הרבה אנשים חושבים עליו, זה מה שהוא רצה”

ריטה סקורי, שכנה: “פאולינה (שותפתו של יונה, ג.ד.), למדה עם אחותו הגדולה של יונה ברוסיה. הם עלו ביחד לארץ וגרו בשכנות. אז אחותו חלתה ונפטרה והיא ביקשה ממנה שתשמור עליו. באותו זמן הוא עדיין ראה טוב. בשלבי מאוחר יותר זה הדרדר. כבר 50 שנה הם גרים ביחד.  אני מכירה אותם מאז שעברתי לרמת גן בגלל שאני יודעת רוסית”.

איזה אדם היה יונה שהכרת?

“איש יקר. אהבנו אותו. הוא היה מאוד עקשן. תמיד אהב לברך. אני שמחה שהוא לא מת לבד. בסופו של דבר הרבה אנשים חושבים עליו, וזה מה שהוא רצה”.

היה אהוב ויישאר אהוב, צילום: פרטי
היה אהוב ויישאר אהוב, צילום: פרטי

“לא היה מישהו שראה אותו ולא התאהב בו”

גם מיכל איסר נזכרת ביונה בגעגוע: “הכרתי אותו בערך לפני שנתיים. פירסמו פוסט עליו וככה הגעתי אליו והתחלתי לבקר אותו. הוא לגמרי נכנס לי ללב. היה איש מאוד מיוחד, מאוד טוב, תמיד דאג לכולם.  איש איכפתי ומיוחד, שניגן במשך עשרות שנים ברחוב הרצל והמון אנשים הכירו אותו, ומאוד אהבו אותו”.

הקפיד לבקר בבית הכנסת, ציור: גוסטבו בר ולנזנאלה
הקפיד לבקר בבית הכנסת, ציור: גוסטבו בר ולנזנאלה

מה סוד קסמו בעיניך?

“הוא נכנס ללב של הרבה מאוד אנשים. לא הייתה לו משפחה, הוא גר עם שותפה. ניסינו לעזור במה שאפשר היה, אבל הוא הודה על כל דבר ושום דבר לא נלקח כמובן מאליו. איש מאוד חכם. באמת, לא רואים אנשים כאלה. אנשים היו לוחצים לו את היד והוא היה יודע לזהות אותם לפי הקול. אנשים שבאו לבקר.  וגם זה שהוא ניגן באקורדיון למרות בעיות הראייה הוכיח איזו יכולות מוזיקליות היו לו. והוא לא ויתר והלך בחום ובגשמים ותמיד ניגן”.

לאחרונה מצבו הדרדר. האם הבחנתם בכך?

“לאחרונה הוא היה באמת עיוור. אז בכל פעם מישהו התנדב ללוות אותו. הוא גר בקומה שלישית, בלי מעלית. הוא היה יורד במדרגות והיה צריך עזרה. גם בכבישים הוא נעזר בטוב לבם של אנשים שעזרו לו”.

יונה ברוורמן מנגן ברחוב הרצל, צילום: באדיבות דוברות עיריית רמת גן
יונה ברוורמן מנגן ברחוב הרצל, צילום: באדיבות דוברות עיריית רמת גן

איך נפרדים מאדם שכזה?

“הוא תמיד בירך אותנו מהלב, שיהיה לנו כל מה שאנחנו רוצים. הוא בירך אותי בילדים וזוגיות, ושיהיה לי מה שבא לי. תמיד התעניין, הוא זכר את השמות של כולם והיה מאוד חד. הראש שלו עבד. והוא בעיקר עשה טוב בעולם ולא היה מישהו שראה אותו ולא התאהב בו. אנשים הכירו אותו כי הוא ניגן במשך שנים באותו מקום. וזהו, באמת היה נשמה מיוחדת, וזה עצוב שהיה צריך להגיע למצב כזה שהיה גם עיוור וגם לבד, אז עכשיו אני מקווה שהוא קצת נח וטוב לו”.

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות
לקריאת כל התגובות

4 comments

  1. דליה פליישר

    שלום
    את יונה ז״ל ונגינתו אהבתי.
    כעת, יש לראות מה שלום פאולינה חברתו.
    אישית בשלב זה, פיזית לא אוכל לעשות זאת.
    המחשבה שקשישים ונכים נאלצים לחיות מסכומים כאלה,
    אינה מובנת ובלתי אפשרית.
    מחכה להתאושש מהפציעה האחרונה, ולשוב לעשייה.
    תודה על הכתבה לזכרו של יונה.
    ומעודד לראות עשייתם של חברים יקרים.

  2. דליה פליישר

    שלום
    הצעתי להנצחת יונה ברוורמן ז״ל,
    בשלט מכובד בצרוף תמונתו, המתאר את פועלו בחייו.
    בהודעה קודמת, ציינתי שיש לסייע לחברתו פאולינה שעמה גר והיה מיודד במשך שנים רבות.
    אשמח לחזור לפעילות כשאחלים מפצעתי האחרונה.
    בינתיים כל עזרה שאוכל לסייע טלפונית אשמח.
    טל׳: 054-5311501
    ובהמשך גם כמטפלת באומנות ובתחומים נוספים.
    יהי זכרו ברוך.

  3. יהודה וינר

    האיש הנחמד הזה תמיד היה נותן ברכה למי שהיה מניח כסף בקופסה שלו והוא בתמורה תמיד היה מברך אותו/אותה למשל גם אותי בירך תמיד כשהייתי מניח מטבעות היה מברך תמיד שתהיה בריאות פרנסה טובה ואכן כך היה, היה איש מאוד נחמד וגם היה בבית הכנסת איפה שאני פקדתי, חבל?? יהי זכרו ברוך

    • אני זוכרת אותו עם חיוך ובטוב. שהייתי עוברת בהרצל הייתי יושבת איתו על הספסל,שומעת שיר שתיים שלש ..שומעת אותו מברך את האנשים שעצרו לרגע ושמו מטבעות “ברכה! הצלחה!בריאות! פרנסה!זוגיות!” ואותי .היה מתעניין באישי, מברך והיה שואל אותי איזה שיר את אוהבת, מה את רוצה שאני אנגן ? ואם לא היה זוכר אז היה מבקש ממני לשיר/לזמזם וכך משמיעה היה מנגן.
      היה אומר, ממך, אני לא רוצה כסף! אם בלי כסף היה מברך!
      היה אוהב לנגן את השיר בלדה לשוטר, טנגו ואלס מנגינות רוסיות..להיות במגע עם אנשים
      נעמת לי, לנו זוכרת אותך בנועם וחיוך.תבורך בעולמות של למעלה♥

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

המשטרה מבקשת את עזרת הציבור. אלכסנדרה גונדרסון | צילום: באדיבות משטרת ישראל

המשטרה מבקשת את סיוע הציבור באיתור בת 38 מרמת גן

תפריט נגישות