יום חמישי , אוקטובר 17 2019
ראשי / משפחה של נתינה

משפחה של נתינה

מזה עשרים שנה אתי ואחיה אבי נעים (65) מרמת גן, מעורבים בעזרה למשפחות או יחידים שנקלעו למצוקה כלכלית, לעולים חדשים , לילדים במשפחות מעוטות יכולת שאין להן כסף למורה פרטי ועוד ועוד.


אתי אריאלי (64) ,רמת גנית שורשית, היא מסוג האנשים הנדירים עבורם נתינה היא דרך חיים. עוני ומחסור הם לא רק כותרת מצערת בעיתון מבחינתה, ואנשים שזקוקים לעזרה הם לא שקופים בעיניה.

אתי אריאלי
אתי אריאלי

בכל יום שישי אתי ואבי ואיתם עשרות מתנדבים תושבי העיר מחלקים אוכל מבושל, מאפים וירקות טריים ל- 85 משפחות ברחבי רמת גן. אורזים, מסיעים ומחלקים את התרומות ללא עזרה כספית מאף גורם רשמי מלבד עשרות המתנדבים המסורים שהשניים סחפו אחריהם באהבת הנתינה ובעלי העסקים המקומיים שתורמים את המזון, המאפים והירקות.

"הייתי בוועד הורים כל השנים וקיבלתי פניות לעזרה כל הזמן", מספרת אתי, "יום אחד ניגשה אלי מישהי שהכירה  אותי וידעה שאני מתנדבת, ואמרה לי שבכל יום שישי מתקבלת תרומה של מאפים לחיילים בבית התחיל, ונשאר הרבה עודף. אני ואחי החלטנו לאסוף את המאפים ולחלק למי שצריך. בפעם הראשונה הגענו ונתנו למשפחה אחת, ואז התווספה  עוד משפחה ועוד אחת".  לאט לאט גדל מספר המשפחות וגם מספר המתנדבים, "חלקם פונים אלינו כי שמעו שאנחנו יכולים לעזור, ולאחרים אני מרימה טלפון בלי להתבייש, מסבירה ששמעתי שקצת קשה להם ומציעה את העזרה שלנו. את רוב המשפחות אנחנו מכירים באופן אישי יודעים מה בדיוק מצבן".

אבי נעים
אבי נעים

יום שישי מוקדש לנתינה
חלוקת המזון שהתחילה בכמה משפחות בודדות גדלה והתרחבה, ואתי ואבי נזקקו למקום בו יוכלו לאחסן את תרומות המזון לחלק אותן למנות ולהעמיס אותן על רכבים. אורי גולדמן, מנהל מתנ"ס בית לזרוס של ויצ"ו נרתם גם הוא לפרויקט והעמיד לרשותם את המתנ"ס בכל יום שישי ובחגים. גם רשימת התורמים התארכה, כולם בעלי עסקים רמת גנים שנרתמו לעזור לקהילה שלהם ותרמו ביד רחבה.

לכתבות נוספות:
תופעה: אורבים ליד גני ילדים ופורצים לרכב
חגיגות בר מצווה מאוחרות לניצולי השואה

משפחה של נתינה
משפחה של נתינה

"במשך השנים התאספו חברים, אנשים ששמעו ממישהו אחר, מישהו שעובר כאן ליד ורואה מה אנחנו עושים, מתרגש ומצטרף אלינו" אומרת אתי, "יש כאן גם ילדים שהביאו את ההורים להתנדב. זה לא פשוט לא לישון יום שישי כל שבוע, אבל אנשים מחויבים ויודעים שיש להם אחריות על כך שלמשפחות יהיה מה לאכול בערב שישי. הפכנו כבר למשפחה קטנה, אנחנו חוגגים ביחד יומולדת, הולכים לסרטים ומחוברים באהבה שלנו לנתינה".

לשאלה איך יודעים מי באמת צריך עונה אתי בנחרצות, "אנחנו יוצאים מנקודות הנחה שמי שמבקש צריך. אנשים לא סתם מבקשים, זה לא הכי נעים לבקש עזרה במזון". "הרבה חברים אומרים לי 'לא יכול להיות שברמת גן כ"כ הרבה צרכים תרומה של מזון", מוסיפה אחת המתנדבות, "ואני אומרת להם 'ועוד איך צריכים, יותר ממה שאתם חושבים".

לאחר שמחלקים ואורזים את המזון במתנ"ס, צריך להביא אותו לבתים של המשפחות, וגם כאן הכל נעשה בהתנדבות מלאה. אתי ואבי וחלק מהמתנדבים מעמיסים את החבילות על הרכב הפרטי שלהם ויוצאים לדרך. לכל אחד מהם יש את התפקיד והמסלול הקבוע שלו כל אחד לפי יכולתו.

תרומה לקהילה ברמת גן

החלום: לתת מעבר לצרכים הבסיסיים
השבוע הוענק לאתי ואבי פרס אנשי השנה מטעם ארגון ליונס,
והשניים קבלו אותו בהתרגשות רבה. כשאני שואלת את אתי מה היא מתכננת לעתיד, מה החלום שלה, היא עונה, "להגדיל את העשייה שלנו, זה בטוח.

"בעבר גם עסקנו בחינוך ואני מאוד מתגעגעת לזה. קבלנו שמות של משפחות שהילדים התקשו ולא היה כסף למורה פרטי , אז נתנו להם שיעורים פרטיים בחינם. אבי לימד כמה ילדים מתמטיקה וממש הקפיץ אותם למעלה, זה סיפוק אדיר. בתי הספר גם נתנו שמות של משפחות במצוקה, נכנסנו לבתים ועזרנו בכל דבר, מסיוד ועד שיעורי נהיגה. אני רוצה לחזור לזה, הנתינה הזו ממלאה אותי באהבה וסיפוק". 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

שלמה המלך צילום מרב דרור

מחזמר חדש בבית צבי: שלמה המלך ושלמי הסנדלר