אורן הלמן

אורן הלמן, בן 57, נשוי ואב לשתי בנות, הוא דמות מוכרת בנוף הציבורי הישראלי. רבים זוכרים אותו כסמנכ"ל בחברת החשמל או כמנכ"ל לשכת העיתונות הממשלתית, אך עבור אלפים אחרים, הוא הפנים והקול של המאבק לשילוב אנשים עם מוגבלות בישראל. המסע שלו, כך הוא מספר, החל בילדות לא פשוטה בגבעתיים.

"כשעברתי מתל אביב לגבעתיים בכיתה ד' לבית הספר חוויתי ילדות לא פשוטה", הוא משתף. "הייתי ילד שמן שהצטרף לכיתה בשלב מאוחר, וזה גרם להרבה הצקות, לעג וחרמות". המצב השתפר רק בתיכון, בזכות תמיכה מהוריו. "החוויה הזו גרמה לי להבין את הצורך של אנשים ביחס מכבד, יחס שאני לא קיבלתי".

הניסיון האישי הזה הפך למנוע שהניע אותו להקים לפני 16 שנים את "סיכוי שווה", מיזם חברתי בהתנדבות מלאה שמסייע לאנשים עם מוגבלות להשתלב בעבודה. "כ-500 אנשים התחילו לעבוד בזכות המיזם", הוא אומר בגאווה. במקביל, הוא משמש כיו"ר עמותת "קשר", התומכת במשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים, ומסייעת להן בהסברה, בסינגור ובהתמודדות עם הקשיים.

המקרה של בתו חושף את פני החברה

המאבק הציבורי הפך לאישי וכואב במיוחד לאחרונה, כאשר בתו ליה, נערה בת 17 עם צרכים מיוחדים, נפלה קורבן להתעמרות קשה ברשת. "ילדים עם צרכים מיוחדים נמצאים בסיכון מוגבר יותר לפגיעות – חברתית, מינית וכלכלית", מסביר הלמן. "הקושי שלהם גורם להם להתנהג בצורה שונה, ולא תמיד מבינים אותם. הם אוטומטית מקוטלגים כמוזרים, ומסתכלים עליהם בחשדנות".

ליה, שלומדת בבית הספר לחינוך מיוחד, יצרה קשר עם קבוצת מעריצים של תכנית ריאליטי. לפתע, צירפו אותה לקבוצת וואטסאפ אכזרית בשם "ליה הלמן הפסיכופתית של המדינה", שם לעגו לה וקיללו אותה. הלמן פרסם פוסט נוקב על המקרה, שזכה לחצי מיליון חשיפות, הגיע לכלי התקשורת המרכזיים ועורר שיח ציבורי נרחב.

"פרסמתי את הפוסט כדי להעלות את המודעות לסכנות ולמצוקה של נערים ונערות עם צרכים מיוחדים, וגם כדי לתת קריאת כיוון להוריהם לבדוק את פעילותם ברשתות", הוא אומר. "אבל לא פחות חשוב, זו קריאה לכל הורה לילדים ללא צרכים מיוחדים – הקפידו להבהיר להם שאסור ללעוג, להשפיל או לבזות אנשים שנראים או מתנהגים אחרת".

הלמן מוסיף ואומר שבעקבות המלחמה התווספו למעגל כ-100,000 אנשים חדשים עם צרכים מיוחדים, והחברה הישראלית, שלדבריו "מאוד לא סובלנית", חייבת לעבור שינוי תפיסתי. "ברוב מדינות המערב מדברים על הכלה ושוויון זכויות. אצלנו עדיין מדברים על 'שילוב' של 'מוגבלים'. יש בעיה של לגיטימציה למוגבלות, אבל ברגע שאנשים באים ומפרסמים את עצמם עם תמונה ברשת כדי לחפש עבודה, זה מראה כמה הם נחושים ואמיצים".