דניס לר
על פי נתונים שפורסמו ב”כלכליסט”, נכון לשנת 2022 בניינים בישראל היו אחראיים לכ-60% מצריכת החשמל ולכ-33% מפליטות גזי החממה, בשנת 2021 רק 21% מהדירות שאושרו לבנייה עמדו בתקן הבנייה הירוקה.
התקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת”י 5281), שנכנס לתוקף לראשונה ב-2005 ועבר מאז מספר עדכונים משמעותיים, מגדיר קריטריונים מחמירים בתחומים כמו יעילות אנרגטית, חיסכון במים, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, ואיכות אוויר פנים. הוא מדורג בחמש רמות, מכוכב אחד ועד חמישה כוכבים, כאשר כל רמה מייצגת רמה גבוהה יותר של קיימות ויעילות סביבתית. המדינה צועדת לעבר מהפכה של בנייה ירוקה, והקטר המוביל אותה היא העיר תל אביב.
מהי בנייה ירוקה ואיך היא עובדת?
בנייה ירוקה היא גישה הוליסטית ורב-תחומית לתכנון, הקמה ותפעול של מבנים, המתמקדת בצמצום ההשפעה הסביבתית של הבנייה לצד שיפור משמעותי באיכות החיים של המשתמשים. היא משלבת שיטות וטכנולוגיות מתקדמות להפחתת צריכת האנרגיה והמים, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, וניצול מיטבי של תנאי הסביבה הטבעיים.
דוגמאות לטכנולוגיות ושיטות בבנייה ירוקה:
- תכנון ביו-אקלימי: תכנון מדויק של כיווני המבנה, החלונות והצללה טבעית
- מערכות בקרה חכמות לוויסות צריכת אנרגיה
- חומרי בידוד מתקדמים כגון זכוכית Low-E וחומרים מבוססי ננו-טכנולוגיה
- מערכות לאיסוף מי גשמים ומחזור מים אפורים
- שימוש יעיל במים ממוחזרים להדחת אסלות והשקיית גינות
יתרונות הבנייה הירוקה
- חיסכון באנרגיה ומים: מבנים ירוקים יכולים לחסוך עד 30% בצריכת האנרגיה ועד 75% בצריכת המים בהשוואה למבנים רגילים, מה שמתורגם לחיסכון של אלפי שקלים בשנה למשק בית ממוצע.
- שיפור איכות החיים: שימוש בחומרים טבעיים ולא רעילים, אוורור טבעי ותאורה טבעית מובילים לסביבת מחיה בריאה יותר. מחקרים מראים ירידה של עד 30% בתסמיני אסתמה, אלרגיות ועוד בקרב דיירי מבנים ירוקים.
- הפחתת פליטות גזי חממה: מבנים אחראים לכ-40% מפליטות גזי החממה העולמיות. בנייה ירוקה יכולה להפחית פליטות אלו בעשרות אחוזים.
- ערך נכס גבוה יותר: מחקרי שוק מראים כי מבנים ירוקים נהנים מעלייה של 7% עד 15% בערכם בהשוואה למבנים רגילים באותו אזור. בישראל, דירות בבניינים ירוקים נמכרות בממוצע ב-2%-10% יותר ממחיר השוק.
- עמידות ואורך חיים: מבנים ירוקים מתוכננים ונבנים בסטנדרטים גבוהים יותר, מה שמוביל לאורך חיים ארוך יותר ועמידות משופרת בפני פגעי מזג אוויר ובלאי טבעי.
- שיפור בריאות הציבור: מעבר להשפעה על דיירי המבנים עצמם, לבנייה ירוקה יש השפעה חיובית על בריאות הציבור בכללותו. הפחתת זיהום האוויר, שיפור איכות המים, והגדלת השטחים הירוקים בערים (כחלק מתכנון ירוק) תורמים לשיפור בריאות האוכלוסייה כולה.
היקף הבנייה הירוקה בישראל ותל אביב כמובילת מהפכה
בישראל, הבנייה הירוקה צוברת תאוצה בקצב מרשים, עם גידול שנתי ממוצע גבוה במספר המבנים הירוקים. פורום ה-15, המאגד את 15 הערים הגדולות בישראל (לא כולל ירושלים), הוביל מהלך משמעותי בשנת 2013 כאשר התחייב להחיל את התקן לבנייה ירוקה על כל הבנייה החדשה בתחומו. כיום, למעלה מ-50 רשויות מקומיות בישראל מחייבות בנייה ירוקה בתחומן.
בעוד שהבנייה הירוקה בישראל צוברת תאוצה בשנים האחרונות, תל אביב-יפו מתבלטת כמובילה אמיתית בתחום, עם מדיניות פורצת דרך ויוזמות חדשניות. העדכון האחרון לתקן הישראלי לבנייה ירוקה (ת”י 5281) שנכנס לתוקף במרץ 2022, מחייב בנייה ירוקה על בנייני מגורים רבי קומות מגובה 29 מטרים ומעלה, ומספטמבר 2023 גם על בניינים של שש יחידות דיור ומעלה.
בתל אביב-יפו, המבנים אחראים לכ-67% מפליטות גזי החממה של העיר. מחקרים מראים שבנייה על-פי התקן לבנייה ירוקה יכולה לחסוך בין 20% ל-30% מצריכת האנרגיה במבנים, ולהפחית את פליטות גזי החממה בכ-20% בהשוואה למבנה רגיל.
בשנת 2020, תל אביב-יפו הייתה העיר הראשונה במזרח התיכון לפרסם תכנית פעולה להיערכות לשינויי אקלים, עם דגש על קירור העיר וניהול המים. בשנת 2023, העיר עדכנה את המדיניות לתכנון בר קיימא (תא/9144), שאושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה. מדיניות זו כוללת החמרת הדרישות בתקן בנייה ירוקה מעבר לנדרש ברמה הארצית לצד דרישות תקדימיות בבניית פרוייקטים בתל אביב , כגון: עמידה ביעד איזון אנרגטי למבני ציבור, הגדרת תקן עירוני מחמיר לחניות אופניים וכלים זעירים בבנייה חדשה וחובת התקנת “גגות מועילים” במבנים חדשים.
בנוסף, תל אביב שמה לה למטרה להגיע לאיפוס אנרגטי של צריכת החשמל העירונית עד שנת 2030. כיום, קרוב ל-100 מערכות לייצור סולארי כבר מותקנות על מבני ציבור ותאגידים עירוניים, והעיר ממשיכה להרחיב את ההתקנה של מערכות אלו.
תל אביב לא רק מיישמת את עקרונות הבנייה הירוקה, אלא גם מרחיבה את התפיסה לכדי תכנון בר קיימא כולל. זה כולל חמישה תחומים עיקריים:
- תכנון מרחב בר-קיימא, המתייחס למיקרו-אקלים העירוני
- ניהול יעיל של משאבי המים
- התייעלות אנרגטית וייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים
- שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה
- יצירת סביבת פנים-מבנית בריאה
בזכות מדיניות זו והיוזמות החדשניות שלה, תל אביב מציבה סטנדרט חדש לערים בישראל ובעולם בתחום הבנייה הירוקה והתכנון בר הקיימא. היא מדגימה כיצד עיר יכולה להוביל שינוי משמעותי בתחום הקיימות העירונית, תוך שילוב של חדשנות טכנולוגית, מדיניות מתקדמת, ושיתוף פעולה עם הקהילה והמגזר הפרטי.
סיכום
בנייה ירוקה היא לא רק טרנד חולף, אלא הכרח לעתיד בר-קיימא. היא מציעה פתרון כולל להפחתת ההשפעה הסביבתית של הבנייה, תוך שיפור איכות החיים ויצירת חיסכון כלכלי משמעותי. עם ערים כמו תל אביב המובילות את הדרך, ישראל צועדת לקראת עתיד ירוק יותר. ההתקדמות המהירה בתחום הבנייה הירוקה בישראל מדגימה את הפוטנציאל לשינוי משמעותי כאשר יש שילוב של מדיניות ממשלתית תומכת, יוזמה עירונית וחדשנות טכנולוגית.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
