שכונת מרום נווה ברמת גן הייתה כל עולמו של עידו פרץ ז"ל. בה נולד, גדל, למד לרכוב על אופניו וממנה יצא ביומו האחרון, ה-7 באוקטובר 2023. הוריו, ערן ואסנת, אחיו עדן וחברתו בר, נותרו עם חלל עצום וזיכרונות של ילד שהיה הרבה מעבר לגילו – לוחם אמיץ, ספורטאי, ובעיקר אדם עם לב ענק, שתמיד ראה את השקופים והדחויים. סיפורו של עידו, שנרצח בטבח הנורא, משתקף כיום במגוון יוזמות הנצחה מרגשות שמטרתן לשמר את זכרו ואת ערכיו.
אגדה אורבנית שהתממשה: המלאך השומר
עידו היה ילד צנוע ובעל חמלה יוצאת דופן. הוא חיבק את אלה שהחברה דחתה וראה את אלה שהיו מוחרמים. הוריו סיפרו במשך שנים אגדה אורבנית על ילד דחוי בבית הספר היסודי, כבד משקל ובעל קשיים חברתיים, שעידו ניגש אליו ואמר: "אני דווקא אהיה חבר שלך". חודשים ספורים לאחר מותו של עידו, התממשה האגדה כשהבחור מהסיפור, כעת קצין גבוה ונאה במדים, הגיע אליהם, התפרק ובבכי סיפר שעידו גונן עליו מכיתה ג' ועד ח', והיה לו "המלאך השומר". לאביו של אותו קצין יש יקב, והם החליטו ליצור יין מיוחד להנצחתו של עידו.
כשערן, אביו של עידו, התקשר להודות לאב הקצין, הוא גילה ש"עידו זה שם דבר אצלם בבית, שהם הולכים עם צמידים לזכרו ואף עולים לקברו".
שירות משמעותי בחיל הים
עידו שירת בחיל הים על ספינת הטילים "אחי להב". שירותו התאפיין בהצלחה חברתית ומקצועית יוצאת דופן. הוא מונה לסגן ללוחמים, תפקיד אחראי ובכיר ביותר מבין 90 חיילים, עם גישה ישירה למפקד והשתתפות בישיבות סגל. עידו היה גם זה שקיבל בחיבוק וב"נחיתה רכה" את החיילים החדשים, והם מלווים את משפחתו עד היום.
7 באוקטובר: הסלפי האחרון בצומת הגורלי
ב-7 באוקטובר, הוריו של עידו נחתו בשלוש לפנות בוקר לאחר חופשה בכרתים ולא הספיקו להיפרד ממנו. הם התעוררו לקול האזעקות והספיקו לדבר איתו. הם ידעו שעידו וחברו הטוב מהגן, ניב תל צור ז"ל (צייר חובב שהזמין את עידו לעזור לו בדוכנו בנובה), מתפנים ממסיבת הנובה ברעים. עידו, ששירת בסטיל מול חופי עזה במבצע "צוק איתן", לא נבהל מהשיגורים. הוא עשה את מה שראה לנכון: בחמש דקות לשבע, הוא וניב עלו על רכבו של עידו ועזבו את המקום בדרכם למשפחה במבטחים. הם פנו דרומה ונסעו על כביש 232. בשעה 07:13, בצומת ישע, נרצחו שניהם ברכבם, יחד עם עוד 11 צעירים תושבי ישע, מבטחים וצוהר, על ידי חוליות מחבלים. לזכרם הוקם בצומת אתר הנצחה. הם הספיקו להתרחק ולנסוע כ-20 דקות בלבד, אך לא ידעו על חדירת המחבלים. התמונה האחרונה שהעלו הייתה סלפי ב-07:06, בו עידו מצולם עם סוכרייה על מקל בפיו.
רעיונות הנצחה: לזכור, להרגיש, לשמוע
המסע להנצחת עידו החל כשערן, אביו, ביקש להקים אתר זיכרון בפארק מרום נווה, מתחת לבית בו גדל עידו ויצא ביומו האחרון. אסנת וערן פנו לראש העיר, כרמל שאמה, שקיבל אותם בחיבוק וחם. במאי 2024, שאמה הגיע לפארק והצביע על נקודה בבוסתן עצי הפרי כמיקום להנצחה.
ספסל ההנצחה המיוחד של עידו כולל פאנל עם תמונתו וטקסט שכתבה המשפחה, ולחצן שמע עם שלושה שירים שנכתבו לזכרו: "לאן" של הראפר וייב איש, "מלאך שלי" של ניצן ברהמי (שהפכה את הספד אחיו עדן לשיר), ו"הריקוד האחרון" של ליעד חקק, המבוצע על ידי בר, חברתו של עידו.פרויקט הנצחה נוסף, בשיתוף חב"ד מרום נווה, הוא עגלת קפה לזכרו במחלקת יולדות בבית החולים שיבא תל השומר. העגלה, המופעלת על ידי מתנדבים, נושאת שלט המספר את סיפורו של עידו.
מעיריית רמת גן נמסר: "במסגרת הפרויקט, שעלותו מעל למיליון שקלים, תוקם בגינה או במיקום לבחירת המשפחה השכולה, בשכונה בה התגורר יקיריהם ז"ל, פינת זיכרון אינטראקטיבית אישית: ספסל ישיבה מעוצב כאלמנט מרכזי להנצחה שעוצב ויצור במיוחד עבור הפרויקט, על גביו שלט אישי הכולל הסבר על הנרצח, תמונה וכפתור שמע המאפשר להשמיע שיר שנבחר על ידי המשפחה, המחבר את המבקר לסיפור חייו של הנרצח. פינות הזיכרון עוצבו באופן ייחודי עבור הפרויקט בעיצוב אחיד אך מותאם לכל נרצח/ נרצחת בשיתוף פעולה מלא עם המשפחות.
בנוסף, לצד כל ספסל הוצבה אדנית שבה ישתלו עץ או צמחייה לרצון המשפחה ועליה מוטבע לוגו ייחודי המזוהה עם יקירם. כך יהפכו הגינות השונות לפינות חיות של זיכרון, חיבוק ונחמה בלב המרחב הציבורי.
הנרצחים והנרצחות תושבי ותושבות רמת-גן זכרם לברכה, שיונצחו בפינות הזיכרון:
עידו פרץ בן 22, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
ליאור מימון בת 22, נרצחה במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
אבי חסדאי בן 53, נרצח בחוף זיקים.
יובל בן יהודה בת 26, נרצחה במסיבת הפסיידאק ליד קיבוץ נירים.
ניב תל צור בן 22, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
סיגל לוי בת 31, נרצחה במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
אוריה ליטמן ריקרדו בת 26, נרצחה במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
גל נבון בן 30, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
דניאל אשר כהן בן 32, נרצח במסיבת הפסיידאק ליד קיבוץ נירים.
עילי ברעם בן 27, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
סיון שהרבני בת 21, נרצחה במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
יוסף (ספי) גניס בן 30, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
אורון ביילין בן 24, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
לאחר חג הסוכות, במהלך חודשי אוקטובר-נובמבר ייערכו טקסי חניכה רשמיים של פינות הזיכרון במעמד ראש העיר, כרמל שאמה הכהן, ובהשתתפות המשפחות השכולות. הציבור הרחב יוזמן להגיע, להשתתף ולכבד את זכר הנרצחים.
הפרויקט מהווה מודל חדשני להנצחה עירונית, המשלב בין האישי לקולקטיבי, בין חיי משפחה לזיכרון הציבורי. מדובר בפרויקט ייחודי שלא נעשה כמותו בשום מקום אחר והעלות הכוללת שלו נאמדת בכמיליון ש״ח.
אנו מודים לחברת שלומית עצבה שסייעה לעירייה בהפקת ותכלול הפרויקט, כמו גם עיצוב הפינות, ולחברת אותות הסדנא על ייצור פינות הזיכרון הייחודיות".
ראש העיר, כרמל שאמה הכהן, מסר:"השבעה באוקטובר נחרט בליבנו כיום של כאב נורא ואובדן כבד. בני ובנות רמת-גן שנרצחו באותו יום נורא יישארו בליבנו תמיד, והפינות השונות שיוקמו ברחבי העיר יאפשרו לכולנו לעצור, לשבת, להקשיב לשיר שאהבו, להכיר אותם טוב יותר ולהנציח את זכרם. זהו פרויקט שנעשה בלב כואב, אך מתוך מחויבות עמוקה למשפחות השכולות ולזיכרון יקיריהן. אנו נמשיך ללוות את המשפחות הוותיקות והחדשות שנוספו לצערנו במהלך המלחמה הארוכה הזו, ולחזק אותן בכל דרך אפשרית."
ההורים, עסוקים בהנצחה מתמדת, הוציאו צמידים, כובעים, כיפות ותמונות הנושאות את זכרו של עידו, ומאמינים כי "כל עוד אנחנו מדברים עליהם, הם קיימים". בבתי הספר בהם למד, "מורדי הגטאות" ו"בליך", הוקמו לוחות הנצחה, ובבית הספר "עתיד" בו מלמדת אימו, הוציאה המנהלת חולצות לזכרו, אותן לובשים תלמידים וצוות באירועי זיכרון.
ערן, אביו של עידו, מסכם בכאב ותקווה: "אנחנו עוברים מסע מטלטל מאוד, עם הרבה קשיים במשך השנתיים שעברו, עם הרבה מהמורות, ומנסים לקיים שגרה לצד הכאב והשכול ולחבק את מה שנשאר. בואו לשבת עם עידו בספסל, לשמוע את השירים שלו ולזכור אותו."
לזכרו של עידו, ועל מנת לשמור את סיפורו חי, עמוד האינסטגרם לזכרו: @remember_idop.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
