שני גוזלים נדירים של עיטם לבן זנב בקעו במרכז הזואולוגי, ספארי, ברמת גן. הוריהם הם זוג שחזר לספארי לאחר שנתיים של שהייה בחי בר כרמל.

עיטמים לבני זנב הם דורסי יום גדולים שהיו פעם חלק מנוף ארצנו אולם נכחדו לגמרי כמקננים בטבע הישראלי אחרי יבוש החולה ומאז רק פרטים בודדים חולפים בשמי ארצנו לעיתים רחוקות. מאז שנות ה-80 נעשים מאמצים כבירים להשבת המין הזה לנופי הארץ, בשיתוף עם גני חיות בעולם, גני חיות מקומיים ובכללם הספארי, ובניצוח רשות הטבע והגנים.

למרות מאמצים גדולים, לא התבססה אוכלוסיית העיטמים לבני הזנב בארץ. לאחרונה הוחלט להגדיל את גרעין הרבייה במתקנים השונים, לחדול לעת עתה מניסיונות ההשבה לטבע, ולטפל קודם בגורמי הפגיעה: הרעלות, התחשמלות וציד.

ההורים החשדניים קיבלו ביצי דמה; האכלת הגוזלים עם בובת גרב

בתחילת שנת 2024 מטפלי מחלקת הציפורים הבינו, כי מועד הקינון של זוג העיטמים לבני הזנב מתקרב בצעדי ענק והחלו להכניס לחצר ענפים כדי לעודד את הצמד לבנות קן ולהטיל בו ביצים. מאמציהם של המטפלים לא העלו חרס, ובתחילת חודש פברואר זוג העיטמים החלו לבנות קן על מדף גבוה בחצר, שם הוצבה גם מצלמה המאפשרת לצוות לעקוב בזמן אמת אחר הקינון ובעתיד גם אחרי הטיפול ההורי.

לשמחת כולם נקבת העיטם הטילה שתי ביצים, אולם עשתה זאת על מדף העץ מחוץ לקן. מאחר שהיה חשש שהביצים תפגענה הן הועברו למדגרה בגן החיות התנ"כי בירושלים, ובמקומן "הושתלו" בקן ההורים שתי ביצי דמה מגבס. ביצי הדמה נועדו לגרום להורים להמשיך ולדגור על הביצים ולא לנטוש את הקן. כך, שכשיגיע הזמן אפשר יהיה להחזיר את הגוזלים שיבקעו במדגרה אל הקן.

זוג העיטמים דגרו על ביצי הדמה למשך קצת יותר מחודש, עד שהגוזלים בקעו במדגרה בירושלים. ימים ספורים לאחר בקיעתם הוחזרו הגוזלים על ידי המטפלים לקן ההורים יחד עם שברי ביצה כדי לדמות בקיעה אמיתית.

מספר דקות, זה פרק הזמן שלקח להורים להבחין בגוזלים ולשוב לקן. הם גילו בהם עניין רב מאוד תחת עיניהם המפקחות של מטפלי מחלקת הציפורים. אך אלו שמו לב, כי על אף העניין הרב, זוג העיטמים לא מאכיל את הגוזלים. כשהשעות ארכו ולאחר ניסיונות להאכיל את הגוזלים בתוך הקן, חרף ניסיונותיה של האם להרחיק את המטפלים, הבנו שאין מנוס אלא להוציא את הגוזלים למקום מוגן על מנת שישרדו.

כך במשקל זעום של כמאתיים גרם, שני הגוזלים הנדירים הועברו לאומנת מחוממת ובטוחה. בזמן ההאכלות התכופות המטפלים עמדו מאחורי פרגוד שמסתיר אותם. הם האכילו את הגוזלים בעזרת "בובת כפפה" בדמות ראש של עיטם כשהם מוציאים את הבובה דרך חור בפרגוד ומציצים על הגוזלים דרך חרך. את בובת העיטם, נתן לנו יגאל מילר המיתולוגי מרשות הטבע והגנים. הפרגוד כמו גם הבובה נועדו למנוע החתמה של הגוזלים על בני אדם, דבר שעלול לפגוע בהצלחתם העתידית בתקשורת, בהשתלבות עם בני מינם וברבייה.

במשך כחודש וחצי המטפלים האכילו את הגוזלים. ניקו, סידרו ודאגו לשמירה על טמפרטורה מתאימה באומנת. בזמן הזה הגוזלים הקטנטנים שבקעו במשקל של 80 גרם בלבד, גדלו והתפתחו וביום רביעי שעבר שקל כל אחד כשלושה קילוגרם! בשבוע שעבר הועברו הגוזלים לחצר במשעול הדורסים  בגן החיות, הצמודה לחצר של הוריהם. הם הושמו בקן גדול ומפנק במיוחד. ג'ניה נגר הספארי בנה להם קן גדול ונוח לזוג גוזלים ענקיים.

עיטמים לבני זנב הם דורסים גדולים שקיבלו את שמם בשל בית הגידול האופייני להם: ימים, אגמים ובתי גידול לחים. העיטמים צדים את טרפם בדריסה- כלומר בשימוש ברגליהם החזקות והמצוידות בטפרים אימתניים ולצד דגים, יונקים, ציפורים, זוחלים ושאר בעלי חיים השוכנים בסביבות בית הגידול שלהם. הם גם לא בוחלים באכילת פגרים. ישראל מהווה קצה גבול התפוצה הדרומי של מין זה ובאזורנו הם רגישים במיוחד לכל פגיעה בבית הגידול והשבתם לטבע הישראלי מאתגרת במיוחד. כולנו תקווה שהגוזלים יסייעו להרחבת גרעין הרבייה המקומי, שהאיומים על קיום העיטמים בטבע הישראלי יוסרו ושבעתיד הקרוב נוכל להמשיך בתהליך ההשבה לטבע, והפעם נצליח לבסס את המין המרהיב הזה כשוכן של קבע בארץ.

ביום ראשון האחרון, בגיל המופלג של 66 קרסה ורדה, מנהיגת הפילים בספארי ברמת גן, בחצר המקום.

"קומי ורדה, עוד מאמץ קטן וזהו", ביקשו מטפלי הפילים מורדה. זאת על אף שמותה היה צפוי לנוכח גילה המופלג, כעשור מעבר לגיל הממוצע של פילים אסייאנים בשבי.

ובכל זאת, את שאירע אחרי, היה קשה לצפות. ארבע הפילות והפיל פלא הצעיר ניגשו אל הפילה ועודדו אותה להיעמד על רגליה בכל דרך אפשרית, עם משיכות ודחיפות חדק אך ללא הועיל.

יש לשער שהם ידעו שפיל שאינו מצליח לקום, גורלו נחרץ.

וורדה ניסתה. ביחד עם צוות הספארי כולו, ביחד עם הפילים, עם קוביית חציר שקורבה אליה כדי לתמוך בה. צוות הספארי ערם טרקטור תלולית עפר כדי שישמש משענת לגופה. אבל, כוחותיה תשו.

המתת חסד לגדולה מכולן

בטבע פילים רבים מוצאים את מותם בשכיבה מאחר שאינם יכולים לעמוד יותר על רגליהם, ומשקלם מקשה על ריאותיהם לנשום.

צוות הספארי ביצע בה המתת חסד, כדי למנוע סבל מיותר. והפילים, מצידם, בדרך הייחודית שלהם, החלו להתאבל בתרועות מחרישות אוזניים, שנשמעו בכל פינה בספארי. כיאה לחיות אלגנטיות, עברו הפילים זה אחר זה ליד ורדה כשכל אחד שולח בתורו את החדק לכיוונה, כדי למשש ולהרגיש אותה.

מטפלי מחלקת הפילים מחייכים קלות כאשר הם מדברים על ורדה, שהייתה הפילה השליטה בעדר. זהו תפקיד השמור בדרך כלל לפילה הכי מבוגרת וורדה מילאה אותו בצורה הטובה ביותר.

בעיקר בלילות כשהפילים האסיאניים היו ניגשים למיטות החול שלהם (תלוליות עליהן הם יכולים לנוח), ורדה הייתה ממתינה כדי לראות שכולם מצאו מקום ונשכבו ורק אז הייתה מוצאת לה פינה משל עצמה.  כשהיה רעש או זיקוקים מאיזור רמת גן ורדה היתה מרימה חדק ומשרה ביטחון על כלל העדר.

מותק והעיר הגדולה

ורדה הגיעה לספארי כשנסגר גן החיות של תל אביב יחד עם הזכר מותק שמת לפני כשנתיים. הזוג הגיע אל גן החיות של תל אביב בשנת 1962 כפילונים צעירים מאוד.

חייהם של ורדה ומותק היו שזורים בהיסטוריה של הספארי הרמת גני שנפתח למעשה בפועל כשנה בלבד לפני הגעתם.

במשך השנים בחייהם בספארי, ורדה העמידה עם בן זוגה מותק עשרה צאצאים בריאים שנמצאים בגני חיות ברחבי העולם, תרומה משמעותית למין הנמצא בסיכון.

מערכת היחסים שלה עם מותק הייתה מושא להערצה לכל מי שהגיע לספארי. השניים היו ידועים בחיבתם הגדולה זה לזו, והפילה המנוחה אף הביעה קנאה כאשר הוצמדו למותק פילוניות צעירות, ונידונה לגלות קצרה בבריכת הבוץ. ועם זאת, לכולן היה ברור, ורדה יש רק אחת.

בשל הרס בתי הגידול שלהם לצרכי האדם ובשל ציד לא חוקי. הפילים האסייאנים נמצאים בסכנת הכחדה. הם ניצודים כדי להשתמש בחטי השנהב וגם כדי לסחור בעורות ובבשר שלהם המשמש למאכל.

מהספארי נמסר כי הצוות שבור מלכתה של ורדה.

אולי יעניין אותך גם: 

רק אל תעברו לקריית אונו: יציבות במספר המתגרשים ברמת גן

3 פינגווינים הלכו לעולמם בספארי ברמת גן – הסימפטומים שנצפו יחד עם תוצאות בדיקות הדם עדיין אינן סופיות, אך עולה החשד למחלת המלריה שהיא אחד מגורמי התמותה הגדולים בעולם לפינגווינים  ובפרט לפינגווינים צעירים.

מהספארי נמסר – כמו למחלות אחרות גם למלריה מספר זנים והזן הספציפי אשר אנו חושדים פוגע בעופות אך אינו פוגע בבני האדם. מלריית העופות היא למעשה טפיל דם המועבר ע"י יתושים נשאים. אין כרגע חיסון יעיל למניעת מלריה אבל ישנן אסטרטגיות שונות כדי להימנע מהדבקות במחלה. בספארי הוצבו מאווררים שמכסים את כל שטח חצר הפינגווינים והעובדים ללא הפסקה 365 ימים בשנה, 24/7 , סביב תצוגת הפינגווינים. מטרתם היא למנוע את כניסת היתושים לחצר  או את הישארותם על הפינגווינים ובכך לנסות למזער עד כמה שאפשר עקיצות והעברת המחלה.

האסטרטגיה הזו נבחרה לאחר סקירת בדיקות ומחקרים שנערכו בעולם,  ומיד עם הפעלתה היא התגלתה כמוצלחת ונצפתה ירידה דרסטית בתמותת הפינגווינים. כאמור עד החודש האחרון.

בחודש האחרון יתוש חדש שהגיע לישראל בשנים האחרונות – יתוש טיגריס אסייתי, והעובדה כי הוא פעיל יום וגם לילה בניגוד ליתושים אחרים הפעילים בעיקר בלילה, העלו את מספר הפינגווינים הנפגעים מהמחלה.

מותם של הפינגווינים השאיר את המטפלים ואת הצוות הרפואי המומים וכואבים, בספארי מדווחים כי בחודש האחרון נערך תחקיר אפידמיולוגי מעמיק יחד עם בדיקות ממוקדות מול מספר גורמים בספארי ומחוצה לו, כמו גני חיות אחרים בארץ ובעולם. בנוסף מתייעצים הצוות המטפל עם מומחים וטרינרים והומניים אשר יכולים לסייע במניעה של מקרים נוספים בחצר הפינגווינים.

כרגע, כל הקבוצה, מקבלת טיפול שבועי מניעתי כנגד מלריה, כדורי כלורוקלווין, אשר ניתנים לכל פינגווין ישירות לפיו בתוך המזון. חשוב לציין כי גם טיפול זה אינו מכסה את מקרי ההדבקות במאת האחוזים מכיוון שהטפיל אשר פוגע בגוף לאחר הדבקות במחלה מפתח עמידות לתרופות השונות לאורך זמן ולא יעיל במניעה של כל זני המלריה

ליעד אילני, ראש האופוזיציה ברמת-גן: "החשוד לא ימנה את החוקר! הגשתי כעת תלונה במשטרת ישראל במטרה להביא לחקר האמת, בשל התחקירים הקשים והסותרים על הספארי, שפורסמו בשישי האחרון בכאן 11 ובאולפן שישי של חדשות 12. כמו לאחר תחקירים  נוספים נוספים שהיו על עיריית רמת-גן בקדנציה הזו, יצאה שוב הודעה מהירה על הקמת ועדת בדיקה. לא אאפשר את המשך ועדות הטיוחים של עיריית רמת-גן ועל כן התלוננתי במשטרת ישראל, בכדי שתתבצע חקירה אמיתית וישרה".
בתוך זה החלו קרבות והכפשות בין חברי המועצה הבכירים ביותר, כך פרסם חגי אשר, מ"מ ראש העיר רמת גן – "רמת גן חופשית לקחת אחריות: גם אני כמו רבים מכם ראיתי את התחקירים. בערוץ 12-11 ואולי גם ב13 בעתיד מי יודע על ההתנהלות של התאגיד האמון על הספארי בר״ג. אני לא שופט, לא נביא ולא בן נביא וכידוע לכם אתם יודעים למי ניתנה נבואה? אבל אל מול תחקירים שכאלה, לגבי התנהלות בלתי תקינה ובדיקה לא סדורה, נדרש לקחת אחריות. או מנכ״ל הספארי או יו״ר התאגיד רמת גן חופשית לקחת אחריות ויפה שעה אחת קודם. גם אנחנו איתכן עובדות הספארי."

לדבריו הגיב עו"ד רועי ברזילי – סגן ראש עיריית רמת גן – שמח לדעת שאתה בוחר לגרוס תלונות של 7 נשים על הטרדות. אצלנו אחריות זה אפס סובלנות להטרדה מינית ! ולא מפריע לי חבר מועצה שולי שיחשוב אחרת.

מה גרם למותו של הקרנף הצעיר בספארי ברמת גן? פעילי זכויות בעלי החיים עדיין לא שוכחים את מותה של הזברה סמוך מאוד למסיבת טראנס המונית שנערכה בפארק הלאומי באישור עיריית רמת גן לפני מספר שנים.
עו"ד דנה ולונבסקי, פעילת זכויות בעלי חיים וחברת מועצה מספר 3 של ראש העיר שאמה פרסמה בפייסבוק – "רובי נפטר וגם נפטר מהמכלאה המכונה ״ספארי״:

הספארי שממסחר בעלי חיים מצד אחד ומצד שני לא מתחשב בהם אפילו קצת:

מסיבות רועשות בפארק שהביאו למות הזברה ולחרדה קשה בקרב החיות

הקמה מתוכננת של טיילת מעל לבעלי החיים

הארכת שעות התאורה בשעות החשיכה

קיום אירועים המוניים בתוך הספארי

הקפת בעלי החיים בתצפיות ליד מקורות מים ומנוחה

הספארי רע רע מאוד לבעלי החיים.
המכלאה הזו במיקומה הנוכחי חייבת להיסגר ! הגרעונות הכספיים מהספארי גוררים את ההנהלה הכושלת למסחר עוד ועוד ועוד את בעלי החיים. די ! לסגור את המכלאה !

מהספארי ברמת גן נמסר : " אנחנו מצטערים לבשר כי רובי הקרנף האהוב שלנו הלך היום לעולמו. רובי בן שנתיים ; בנה של ריהאנה ואחיה הקטן של רייני רפיקי. קיבל את שמו בהשראת נשיא המדינה הקודם רובי ריבלין. אתמול המטפלים בסוואנה הבחינו כי רובי לא מגיע לאכול והוא נראה חלש. היום היו מספר נסיונות לפתות אותו לאכול ולתת לו טיפול תרופתי אולם לצערנו בשעות הצהריים המאוחרות הוא קרס ומת. צוות בית החולים חיות הבר בספארי לקח דגימות כדי לנסות להבין מה הבעיה וגופתו תשלח לבדיקת סיבת המוות. רובי הקרנף היה אהוב מאוד על הקרנפים וגם על המטפלים. הוא למד להיות גברבר צעיר מטופאק ועטרי, הקרנפים אהב לשחק עם אחותו רייני ולהתפלש בבוץ של האגם עם אמא. כולם בספארי עצובים וכואבים.

התוכנית תכלול מערך עשיר של טיילות, שבילים וגשרים להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולרכב 'שאטל' פנימי, נטיעות של אלפי עצים, תאורה וגם מפעל ניקוז שיאסוף את רוב מי הגשמים של גוש דן.

התוכנית משתרעת על שטח נרחב של כ-5,500 דונם, בתחום שבין כביש 1, כביש 4 וכביש 461 וכן בתחום השטחים החקלאיים של מקווה ישראל, בין כביש מס' 1 לכביש מס' 44. שטח הפארק הינו שטח גלילי, כלומר, הוא אינו בתחום מוניציפלי של רשות מסוימת, ולכן הוא מצוי באחריות הוועדה המחוזית לתכנון ובניה תל אביב.

כמו כן, הפארק יהווה חוליה חשובה והכרחית במערך ניהול הנגר (מי הגשמים) של אגן נחל איילון, המשתרע ממורדות הרי יהודה והרי השומרון ועד לכניסת הנחל לתעלת האיילון, במרחב הבנוי סביב נתיבי איילון.

התוכנית כוללת מערך עשיר של טיילות, שבילים וגשרים להולכי רגל, לרוכבי אופניים ולרכב 'שאטל' פנימי, דרכי גישה, רחבות פעילות, אזורי שהייה, נטיעות של אלפי עצים, תאורה, קידוחי מים להשקיה ותשתיות.

הטופוגרפיה של הפארק מתוכננת כך שבאירועי גשם כבדים יווסתו מי הגשמים שזורמים כיום לתעלת האיילון (מאגן הניקוז שמתחיל מיהודה ושומרון וכולל ערים רבות במרכז הארץ) על ידי שני מאגרים של כ-7.4 מלמ"ק, ובכך יצמצמו באופן ניכר הצפות. כזכור, הקמת מפעל הניקוז הינו תנאי להקמת מסילת הרכבת הרביעית בתוואי האיילון, בהתאם לתוכנית המקודמת בוועדה לתשתיות לאומיות (תת"ל 33).

עבודות הביצוע של השלב הראשון יארכו כ-4 שנים וצפויות להתחיל בקיץ הקרוב.

יו"ר הועדה המחוזית תל אביב, אדר' דניאלה פוסק: "מברכת על סיום שלב נוסף בקידום הקמת ה-"סנטרל פארק" של מטרופולין תל-אביב אשר יהווה מרחב של טבע, נשימה והתרגעות בלב מטרופולין הולך ומצטופף, לתושבי המרחב ולדורות הבאים".