ישיבת מועצה

השבוע (יום שני ה-30 ביוני 2025), התקיימה ישיבת מועצה חריגה ומרגשת באתר נפילת הטיל ברמת גן. הישיבה נפתחה באווירה מכובדת, כאשר ראש העיר בירך "ברכת הגומל" וקרא שלושה פרקי תהילים, לאור העובדה שרמת גן ספגה שלושה מטחי טילים רצופים במערכה האחרונה. ראש העיר אף הזכיר בדבריו את שמה של הנרצחת היחידה, אתי כהן ז"ל, אם לארבע בנות.

התמודדות במלחמה: סקירה מקיפה ופעילות עירונית ענפה

בסקירה שהוצגה בישיבה, דווח על עשרות פצועים, רובם קל, ועל הצורך לטפל בכ-5,000 ילדים. עוד צוין כי כ-1,000 תושבים פונו לכ-40 בתי מלון באשדוד, מודיעין, תל אביב, רמת גן ונתניה.

הישיבה כללה גם טקס מרגש של הענקת תעודות הוקרה למפקדי וחיילי פיקוד העורף. בנוסף, הוענקה להם סדרת בולים ייחודית עם האתרים המרכזיים בעיר, שיצאה לרגל שנת המאה של רמת גן.

במהלך המלחמה, רמת גן זכתה לביקורים רבים של אישי ציבור בכירים:

• הנשיא הרצוג ורעייתו – שפנו מהזירה לתקשורת הזרה.
• מבקר המדינה – שהשתתף בישיבת הערכת מצב.
• שרים וחברי כנסת – ובהם שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר הרווחה יעקב מרגי, השר לחוסן לאומי יצחק וסרלאוף, השרה להגנת הסביבה עידית סילמן, שר הכלכלה ניר ברקת, שר החינוך יואב קיש, ח"כ יאיר לפיד, בני גנץ, אורית פרקש ומאיר כהן.
• בכירי מנהל ציבורי – מנהל רשות המיסים ומס רכוש, ראש מנהל תכנון ונציב שירות המדינה.
• ראש הממשלה – התקשר לראש העיר כרמל שאמה יום לאחר הנפילה לחזק את ידיו.

הודגשה גם הרוח ההתנדבותית שבלטה בעיר, ובראשה עמותת "לב אחד", שפעלה לניקיון וטיפול בדירות שנפגעו ובאוכלוסיות מבוגרות. ראש העיר שיבח גם את פעילות המשטרה, כיבוי אש, מד"א ואיחוד הצלה. לשבחים זכו גם אגפי, מנהלי ועובדי העירייה, וצוינה במיוחד דוגמתו של מוטי כהן מניהול חירום, אשר הוציא במו ידיו מההריסות תפילין של סבו של הדייר. חבר המועצה צחי זליכה אף הוא פונה מביתו במהלך המלחמה.

עוד דווח כי חולקו מזרנים, מים ומזון במקלטים ובתחנות הרכבת הקלה. המפונים בבתי המלון זכו לקבל חלות ויין בשישי, וכן שש-בש וחוברות הפעלה. ההנחיות תורגמו באמצעות בינה מלאכותית לרוסית וצרפתית כדי להגיע לכלל האוכלוסיות. קרן היסוד תרמה 100,000 דולר לעיר מהקהילות היהודיות לשיקום.

הלימודים חזרו לסדרם מיד למחרת המלחמה, כשהמוסדות קושטו בקשתות בלונים בצבעי כחול-לבן. כמו כן, עם תחילת החופש הגדול נפתחו קייטנות עירוניות כסדרן, כולל חידוש מעניין: קייטנת AI.

ראש העיר כרמל שאמה הכהן שיתף שני סיפורים מרגשים שחיזקו את ערכי הסובלנות בעיר:

• סלמן אזברקה, שחילץ וסחב אישה בהיריון 27 קומות ושבר קרסול תוך כדי ירידה מבניין שנפגע, זומן ללשכת ראש העיר כאורח כבוד.
• שני דרוזים שגורשו ממקלט ברמת גן, הוזמנו גם הם על ידי ראש העיר שציין בנחרצות: "הממ"ד הוא של כולם".

מיגון העיר: נתונים, אתגרים ופתרונות

ראש העיר הציג שקף המדגים כי חוסר המיגון בעיר עומד על 26% בלבד, בזכות התחדשות עירונית ומקלטים ציבוריים שהוכשרו לכך, כמו תחנות רק"ל וחניונים. כך, לפי חישוב, החוסר הכולל במיגון עומד על כ-8% בלבד (בייחוד כשחלק מהתושבים אינם נמצאים בעיר). הוא ציין כי החלו למגן בשנת 2021 (2.5 מיליון ש"ח), ב-2024 (1.64 מיליון ש"ח) וב-2025 (1.5 מיליון ש"ח). כמו כן, פוזרו ממ"דים בכיכר רמב"ם ובפארק הלאומי בשיתוף חצי מיליון ש"ח מ"הקרן לידידות" ובאמצעות פיקוד העורף. ראש העיר הוסיף כי אין גן ילדים ללא ממ"ד ממוגן, למעט אחד בשכונת הילל.

מנגד, ליעד אילני מהאופוזיציה התייחס לדו"ח מבקר המדינה על מחסור של כ-70% במיגון, וטען כי קשישים וחולים סיעודיים המרותקים למיטותיהם מופקרים. הוא טען כי התריע והביא לאישור תוכנית שינוע ומיגון לעיר המגובה בביטחוניסטים, אך זו לא התקבלה. ראש העיר טען מנגד כי זוהי בעיה ארצית שאין לה פתרון. הוא הציע לבדוק את הטענות, והדגיש כי מיגוניות חייבות להיות תקניות, מסוג "ארבל" עם חלון ודלת הדף, ולא "מלכודות מוות". הוא התייחס גם לנושא ההתחדשות העירונית ומניעת תמ"א, כעיכוב בבניית ממ"דים וחיזוק מבנים גם לרעידות אדמה. משה רווח מהאופוזיציה הצטרף לדברים, ואף שאל מדוע לא קוראים למקומות בעיר על שם בנימין נתניהו, אך ראש העיר השיב כי לא ניתן לעשות זאת כעת.

שינויים בארנונה ובצו המיסים

• העלאת ארנונה: אושרה ברוב של 13 מול 3 מתנגדים העלאת הארנונה של השלטון המקומי בשיעור של 1.626%, בהמשך ל"הסכם המטרו". זאת, במטרה ליצור חוסן ולצעוד קדימה בתקופה זו של אי ודאות.
• צו המיסים:
  • הוגדר סוג נכס חדש להסבה למגורים במגרשים שנועדו לתעסוקה ומסחר, כמאמץ להרחבת תוכנית הדיור והסבה ליחידות דיור למגורים. צוין כי הארנונה העסקית היא פי ארבעה מזו למגורים, וכך יתאפשר להפסיד פחות על השינוי. הארנונה המקסימלית המותרת בתקנות אושרה החל משנת 2026 ואילך.
  • אושרה בקשה נוספת: עסקים בבורסה ובמתחמי קריניצי ותל השומר ישלמו לפי אזור א' (כמו מרכז העיר) ולא אזור ב' (כפי שהיה עד כה). שר הפנים אישר העלאה ל-2025 של עד 7.5% במהלך 5 שנים.
  • הוצע אזור מס מגורים חדש במזרח העיר, בו מתווספות 14 אלף יחידות דיור חדשות ורמת שירותים גבוהה מהרגיל בבנייני רבי קומות, עם יותר שטחים משותפים כמו לובי, חדרי כושר, חדרי ישיבות, בריכות ועוד. כיוון שאין חיוב על שטחים משותפים, הוצע אזור מס חדש – האזור הסגול. ההצעה אושרה ברוב של 16 נגד 3.

הנחות נוספות ויוזמות קהילתיות

• הנחה למשפחות שכולות: קיימת כיום מגבלה להנחה בארנונה של עד 70 מ"ר ועד 66%. לאחר פנייתו של ברוך בן יגאל, אב שכול תושב העיר, לראש העיר, צוין כי חייל בסדיר מקבל 100% הנחה על שטח הדירה. כרמל שאמה הדגיש כי יש להפוך את הפער בעיר לרמת גן כעיר הראשונה בישראל שתיתן פטור מלא, ושעל השרים להשתכנע כי זהו צעד ללא בקשת שיפוי, וכי יש לשים את ההורים השכולים לפני כולם.
• הנחה בגין נכס ריק: עד כה לא ניתן היה להשאיר חפצים בדירה לאחר מות יקיר ולקבל הנחה. כיוון שתהליכים כאלה אורכים זמן בעקבות הטרגדיה, הוחלט לשנות את התקנה ולאפשר 6 חודשים לריקון הנכס לצורך קבלת ההנחה.
• בנוסף, אושרו 111,000 ש"ח לחינוך הדתי הבלתי פורמלי למחזיק התיק זוהר ישרים, והארכת פעילות מבני גני ויצו ועוד.
• מונו נציגי עירייה לטיפול בנושא השמשת אצטדיון רמת גן.

העדפה מתקנת לעסקים בעיר

הועלתה הצעה על ידי עינב בר כהן, ממלאת מקום ראש העיר ויו"ר ועדת עסקים, לבדוק אפשרות לתעדף נקודתית במכרזים הרלוונטיים את העסקים בעיר, בכפוף לחוות דעת משפטית. זאת, במטרה לחזק את הכלכלה המקומית ולשים דגש על עסקי העיר – "עניי עירך קודמים". ההצעה אושרה כפסיקה לא מחייבת, בכפוף לדרישת בדיקת היתכנות של ממלא מקום ראש העיר רועי ברזילאי, יו"ר ועדת מכרזים.

כמו כן, אושרו פה אחד נהלים לקבלת תרומות, פינוי אלמנות ועוד בהקשר למבצע "עם כלביא", עדכון תקינה למערך הכוננות ואושרו מינויים חדשים.

רחוב "פיקוד העורף": הכרה ותודה

לאחר שרמת גן מזוהה עם הצנחנים מזה שנים רבות באמצעות ועדה מיוחדת, התנדבות, תקציב והטבות, וקיימות אף שדרות על שמם בעיר, הוצע כי ייקרא רחוב גם על שם "פיקוד העורף". פיקוד העורף היה שותף משמעותי להכנות ולטיפול בזירות שהיו בעיר במהלך המלחמה. אף ראש עיריית פתח תקווה החליט ללכת בעקבות צעד זה של רמת גן. ההצעה התקבלה, וועדת השמות תדאג לפרסום בנושא קריאת רחוב באחד מאזורי נפילת הטילים על שם "פיקוד העורף".

לא היה קל להקשיב לישיבת המועצה האחרונה ברמת גן. הישיבה שהייתה אמורה להיות חגיגית ככזו שלאחר הבחירות הייתה כל דבר חוץ מכך.

אבל אם מישהו חושב שישיבות מועצה בטרם קום המדינה, היו חלביות יותר, אז להלן אנחנו מביאים את תיאורה של ישיבת מועצה ברמת גן של ב-11.4.1937, בעיתון דבר על ידי ישראל גלילי.

הקטע שמובא באדיבות "מכון לבון – ארכיון תנועת העבודה/אוסף עיתון דבר", מתאר ביקורת נוקבת שמעלה ישראל גלילי ז"ל, שלאחר מכן יהיה שר בממשלה וחבר מפלגת מפ"ם, על מי שהפך להיות ראש העירייה המיתולוגי, ראש המועצה דאז אברהם קריניצי ז"ל.

יש לציין, הימים הם כעשור לפני קום המדינה, והקשיים מרובים. תיאורו של גלילי מהשמאל את הביקורת על ראש המועצה קריניצי ממפלגת הציונים הכלליים של הימין, צריך להיקרא גם בהקשר לעמדותיהם הפוליטיות.

להלן המאמר המלא:

רמת גן: מוניטין יצא לה זאת

גלילי על מפגש שקיימו בעלי בתים ומגרשים ברמת גן ושם מביא גלילי את דבריהם לפיהם "המיסים כבדים מנשוא… גדולים ממושבות אחרות… אי ניקיון ברחובות, חול, אבק… שכר לימוד גבוה", כל אלו גרמו לנטישת תושבים.

גלילי אף מציין בהקשר זה ש-400 פועלים העובדים ברמת גן וסביבתה בכלל חיים בתל אביב.

התושבים אז דרשו, לדברי גלילי, "למצוא דרכים יצירתיות לעבודות ציבוריות. הוזלת החיים על ידי יצירת שוק, שכר לימוד חינם והטלת מיסים על שכנים ודיירים, גם אם הדבר כרוך בהענקת זכויות בחירה לתושבים". למורת רוחו של ראש המועצה.

כמו כן, טוען גלילי, ששלטונו של קריניצי הוא שלטון של "מיעוט קטן שאינו רצוי בציבור"

במאמרו של גלילי יש רמזים עבים למה שהצית את הביקורת הנוקבת נגד מועצת רמת גן.

גלילי מספר על "מסיבת תעמולה לעיתון הבוקר" שנערכה בעיר. עיתון הבוקר שפעל עד לשנת 1969 ייצג את השקפתם של מפלגת הציוניים הכלליים שעליהם נמנה כאמור קריניצי – והיה היריב המוצהר של עיתון דבר.

כמו כן מציין גלילי פרשה נשכחת על קשיים רגולטוריים לבניית בניין בית הפועלים, בעוד מנגד, מועצת רמת גן מסרה לתנועת בית"ר מגרש, על אף העובדה שהיא מנתה אז כ-40 איש.

פתאום היה חושך – מישהו חתך את חוטי החשמל

גלילי מביא את תשובת קריניצי נגד בעלי הבתים, ובמיוחד נגד בעלי הבתים האמריקאים שיצאו נגדו ועשו זאת "בחוסר אדיבות". אבל התשובות שהוא נותן לא הניחו את דעת התושבים ולטענת גלילי:

"נמצאו 'נעלמים' שדאגו לחלץ אותו ומקורביו מ'צרה' זו של התקפת בעלי הבתים, עלי ידי חיתוך חוטי חשמל -וימש החושך".

אלא שלטענת גלילי האסיפה לא נתפזרה והתקיימה לאור נרות ועל אף הפרועותיהםשל שליחי "הרוויזיוניטסים" (אנשי הימין).

גלילי חותם את מאמרו בכך שבעלי הבתים מבקשים לקדם את המקום "ולפרוק מעליהם את… אלו שגילו חוסר כשרון לנהל את רמת גן ולהצעידה קדימה".

בכל זאת, לא כל כך נורא הקריניצי הזה

בכל זאת, כנראה שאברהם קריניצי ידע מה הוא עושה. לא לשווא הוא נחשב ל-"אבי הרמת גנים" וראש העירייה המיתולוגי של העיר. תחת קריניצי ששימש כראש העירייה עד למותו בשנת 1969 בתאונת דרכים, רמת גן הפכה להיות אחת הערים המרכזיות בישראל.

מנגד, גם גלילי הוכיח שיש לו לא מעט כשרון, כשהמשיך לקריירה פוליטית וצבאית מזהירה. בין השאר שירת גלילי כראש מפקדת ההגנה הארצית, ניהל את המו"מ להכנסת אצ"ל והלח"י לתוך צה"ל וכן שירת כשר בממשלות ישראל.

מעניין מה שני אישים אלו היו חושבים היום על אותם חילוקי דעות סוערים שאפפו אותם אז, עוד בטרם ליהודים הייתה מדינה.

בישיבת המועצה בעיריית רמת גן, יהודה דוידוביץ, שמנהל את חוות הסוסים הטיפולית, הגיע יחד עם הורים וילדים ומטופלים של החווה לישיבת המועצה כדי למחות על סגירת החווה – נושא שסוקר בהרחבה ב"רמת גן גבעתיים ניוז".

  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ העירונית

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

לישיבה נכנס ילד והחל לבכות. ראש העירייה ניגש אליו ושאל מדוע הוא בוכה.

ליעד אילני, ממלא מקום ראש העירייה, נטל את היוזמה לידיו והסביר שהוא בכה כי סיפרו לו שאנחנו מתכוונים להרוס את חוות הסוסים ולבנות קיר טיפוס. "לעשות פוליטיקה על גב של ילד נכה זה נורא".

דוידוביץ: "מי שעושה פוליטיקה על גב ילדים זה מי שמצפה לגרוף מעמותה המנהלת חוות סוסים טיפולית 400 אלף רק עבור הקרקע ולאיים בפינוי אם לא נשלם. עמותה כזו הייתה צריכה להיות נתמכת ע"י העירייה. זו פנינה בעיר. אנחנו בקושי שורדים ושנתיים אחרונות סיימנו בגירעון".