מה לא נכתב על סביב הסאגה המבישה של פתיחת מוזיאון רמת גן – 'הפיל הלבן' זה שהיה פעם אחד ממוסדות האמנות הבולטים בישראל, אחרי השקעה של עשרות מליוני שקלים במבנה חדש, התנהלות ראש העיר ובריחת כל האמנים אשר פירקו את תערוכת הפתיחה החגיגית. כעת, מנסים במוזיאון להחיות את המקום הנטוש. בדף הפייסבוק של המוזיאון פורסם – "בואו נעשה מהלימון לימונדה ועד התערוכה הבאה נהנה מהמבנה ומחללי המוזיאון הייחודיים, המרהיבים והיפיפיים של מוזיאון רמת גן. בסופ"ש הבא, נערוך סיורים אדריכליים מרתקים עם אדריכלית המוזיאון, בנושא ״הארכיטקטורה של מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית".
התגובות של הגולשים בדף הפייסבוק , לא איחרו לבוא – "תשכנו שם פליטים בינתיים", מצטערת, ראש העיר שפך את כל הלימונדה לפח…" "ראש העיר שאמה הרס פנינה אדריכלית ותרבותית, מרגע שהחליט להיות האוצר שמסתמך על לייקים ולא על תרבות."פיל לבן יפהפה היה פעם מוזיאון"
צילום – הראל גילבוע
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
האגודה לזכויות האזרח מודיעה כי תפנה בעתירה לבית המשפט אם ראש העיר שאמה יממש את איומיו ויסיר את עבודתיו של האמן דוד ריב ממוזיאון רמת גן. במכתב דחוף שנשלח לראש העיר שאמה נכתב –
"קראנו בדאגה רבה את הפוסט שהעלית לפני שעה קלה לעמוד הפייסבוק שלך, ובו בישרת כי הורית למוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית להסיר מחר בבוקר את יצירתו של דוד ריב "ירושלים, 1998" מהתערוכה. עוד ציינת כי אתה עורך מעין "משאל עם" בנושא באמצעות סימון לב ) להסיר את היצירה (או סמיילי ) להשאיר את היצירה – (מדוע לא לערוך הצבעת סמס בין כל אזרחי העיר?), וכן אתה מבקש מהגולשים להציג לך נימוק משכנע מדוע עליך לשנות את דעתך. כל זאת למרות עמדתו המנומקת והמשכנעת של עו"ד רועי ברזילי, סגן ראש העירייה ויו"ר המוזיאון…. החלטה זו היא חסרת כל תוקף, שכן היא ניתנה בחוסר סמכות ותוך פגיעה קשה בחופש הביטוי האמנותי".
בראיון לאתר ווינט הבטיח ראש העיר שאמה – "היצירה תוסר כבר מחר יחד עם שאר יצירותיו של האמן שבחר לאיים עלינו שאם נעז להסיר את היצירה יבקש להסיר את כל יצירותיו". האמן דוד ריב בראיון לאתר רמת גן ניוז – "קודם כל, לראש עיריית רמת גן אין סמכות לקבוע איזו יצירות אמנות יוצגו במוזיאון, על אחת כמה וכמה בעקבות משאל שהוא עורך בפייסבוק. מותר לו לאהוב את העבודה או לא כמו לכולם. חבל לבזבז ההזדמנות לחדש את מוזיאון רמת גן עם הנהלה ואוצרות חדשים ומבנה מחודש נפלא. הרבה אנשים ייפגעו סתם אם התערוכה תיפסק.
הצעתי את הציור לאוצרת סבטלנה רינגולד והיא נבחרה יחד עם שש עבודות אחרות שמוצגות. הציור נעשה ב-1997 לפי צילום של מיקי קרצמן והוצג פעמיים מאז. הוא עוסק בסנטימנטליזציה של הקשר לכותל והשימוש בה כדי להצדיק את ההשתלטות על מזרח ירושלים והגדה. וכמו כן באופייה הדו-משמעי של ירושלים, כעיר נפלאה שהיא גם רווית מתח וקונפליקטים.
אם זה לא מובן מאליו, אין ולא היתה לי לעולם שום כוונה לפגוע או לזלזל ברגשותיהם של יהודים דתיים. כאשר מר שאמה הכהן מאשים אותי בגזענות זוהי חוצפה. מצד שני גם רגשותיהם של תושבי הרובע המוגרבי שנהרס, של תושבי וואלג׳ה ושל ג׳ראח חשובים לי לא פחות. ירושלים אינה נדל״ן שניתן לנו בידי הקב״ה. מקווה שכל הסערה הזו בכוס תה תחלוף מהר".
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח: "ההחלטה של ראש עיריית רמת-גן להורות למוזיאון רמת גן להסיר את יצירתו של האמן דוד ריב ניתנה בחוסר סמכות ותוך פגיעה קשה בחופש הביטוי האמנותי. מוסד תרבות נועד מעצם טיבו לממש את חופש הביטוי, והתערבות של נבחרי ציבור של הרשות המקומית בתוכן האמנותי שמועלה במוסד תרבות עירוני מהווה פגיעה בחופש הביטוי של המוסד ובחופש הביטוי האמנותי. על ראש העיר להודיע ליו"ר המוזיאון כי הוא חוזר בו מהחלטתו על הסרת היצירה, ונדגיש כי כל החלטה אחרת שתוביל להסרת היצירה, תאלץ את האגודה לזכויות האזרח להגיש עתירה לביטול ההחלטה".
בראיון לאתר ווינט מסר ראש העיר שאמה : "זכותו של סגני לחשוב לפי מיטב שיפוטו ומצפונו אך רוב מוחלט של חברי מועצת העיר ושל התושבים ובהם ראש העיר חושבים שמדובר ביצירה קיצונית פוגענית שמביישת את העיר תוך שהיא פוגעת ברגשות של רבים ומבזה מקומות קדושים ומגזרים שלמים על סף הגזענות. אם היצירה הזו היתה במוזיאון בפולין או בגרמניה כל העולם היהודי ומדינת ישראל היו זועקים ובצדק שמדובר בגזענות ובאנטישמיות. רק לחשוב אם במקום חרדי היה שם ערבי מוסלמי מה היתה תגובת אלה שדעתם נוחה עם ביזויים של אחינו החרדים המושווים ביצירה לצואה. היצירה תוסר כבר מחר יחד עם שאר יצירותיו של האמן שבחר לאיים עלינו שאם נעז להסיר את היצירה יבקש להסיר את כל יצירותיו".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
מוזיאון רמת גן, רק פתח את שעריו וכבר יצירה שנמצאת בו מעוררת כעס וזעם לצד אמירות על חופש הביטוי וחופש האומנות. האם פוליטקאים יכולים לצנזר יצירות אומנות? האם מוזיאון רמת גן יסיר את היצירה? האם הציבור יצביע ברגלים ויגיע או לא יגיע למזיאון? ראש העיר שאמה פרסם סקר הקורא להסיר או להשאיר את היצירה במוזיאון.
עו"ד אביהוא בן משה – "ההשתאות שמגלה עיריית רמת גן, לנוכח המיצג המבחיל והמזעזע "ירושלים של חרא" הנמצא בין כותלי מוזיאון האומנויות המתחדש בעיר, היא תעודת עניות להנהלת העיר ולעומד בראשה. במקום שמר שאמה כרמל ילך בעצמו עוד הערב ויסיר את המיצג האנטישמי הזה, הוא מעדיף להעלות סקר מטופש בעניין. אני מתנצל בפני עם ישראל כולו שהעיר רמת גן, נותנת למיצג הזה במה".
ראש העיר שאמה פרסם בדף הפייסבוק – "מה דעתכם? להסיר סמנו בלייק או להשאיר סמנו את היצירה שבצילום במוזיאון החדש שלנו? עמדתי מוצקה, אך סגני רועי ברזילי המכהן גם כיו"ר המוזיאון מתנגד לכך. חופש הביטוי הוא נשמת אפנו עד שהוא מאיים להפוך לחופש השיסוי והביזוי בטח היכן שהוא מתחיל לקבל ארומה של גזענות.
ירושלים היא סמל ובלב של כל יהודי וקדושה לכל הדתות כבר באירוע הפתיחה היו שלא יכלו לשאת את הפגיעה והפסיקו את ביקורם במוזיאון בגלל היצירה הזו. מצמרר רק לחשוב מה היינו מרגישים ועושים אם היצירה הזו היתה במוזיאון בפולין, גרמניה או צרפת.
ר"ג חרטה על דגלה לברליות שפויה ומאוזנת אך לא פוגענית ובטח לא מתאבדת, כל מי שכבר ביקר ראה שבתערוכה יש לא מעט יצירות פרובקטיביות אך מעוררות רגשות וויכוח מבלי לבזות אף סמל לאומי, מקום קדוש או מגזר. ר"ג לא בנתה מוזיאון בסכום עתק ולא תסבסד אותו כל שנה בכדי שילדיה ואחרים יחשפו לשפת ביבים.
יש כאן חציית גבול מביקורת לגיטימית כולל על סמלי שלטון במדינה אל בוטות משסה, מבזה כלפי בירת ישראל והכותל המקום הקדוש ביותר לעם היהודי והכי חמור גזענות כלפי חרדים שהם אולי שונים באורח חייהם אך הם היו ויהיו אחים שלנו. שלא יהיה ספק שלא הייתי חושב אחרת גם אם במקום חרדי היה שם נוצרי או מוסלמי שכן בתפיסת עולמי יש לכבד כל אדם באשר הוא אדם וכל דת ואמונה ולא לבזותם עם הצמדת מילה דוחה ובוטה כזו.
ביקשתי להסיר את היצירה כבר מחר בבוקר, אך רועי ברזילי שהוא סגני ויו"ר המוזיאון מביע התנגדות לכך בטענה שהמוניטין של המוזיאון יפגע, האמן יסיר את שאר יצירותיו ושיש בכך פגיעה בחופש האמנות והביטוי.
עם כל הכבוד לכולם האחריות בעיר היא כולה עלי ועדיין התייעצתי עם לא מעט חברות וחברי מועצת העיר ועם בכירי העיריה ואם לא יופיע כאן בתגובות נימוק משכנע שטרם הוצג לי או משקל מצטבר של דעות הפוכות אזי מחר היצירה תוסר.
סגן ראש העיר, רועי ברזילי, יושב ראש המוזיאונים ברמת גן פרסם בפייסבוק – "האמן שיצר את היצירה הזאת הוא דוד ריב, אחד האמנים המוערכים ועטורי הפרסים בישראל. עבודותיו מתייחסות למציאות המורכבת במרחב הישראלי ומעלות שאלות נוקבות מהיבטים פוליטיים וחברתיים.
הוא יוצר על יסוד דימויים מן המציאות הפוליטית והחברתית בה אנו חיים. גם העבודה הזו מעלה שאלות חשובות ועצם הוויכוח שנוצר סביב היצירה הזו מעיד עד כמה לתוכן שמבקשת התערוכה להציג יש קשר ישיר לשאלה מה ראוי או לא ראוי להיות במוזיאון ועל יחסי מוזיאון – ממסד. כך גם המקום של היצירה הזאת שלא תלויה בתערוכה אלא בחלל האוסף, ואולי גם הויכוח הזה הוא שמונע מהיצירה לצאת מהאוסף לקיר התערוכה. אז מה זה בעצם אומר על המעורבות של פוליטיקאים בנושאי אמנות? על חופש הביטוי והיצירה של האמן? על האוטונומיה של המוזיאון כמוסד תרבות ויחסיו עם הממסד והמדינה.ירושלים לא מושלמת, מעולם לא הייתה, לא בימי הביניים ולא היום. מאיר אריאל היה הראשון שכתב ״ירושלים של ברזל ושל עופרת ושל שכול״ כאנלוגיה ניגודית לנעמי שמר. ירושלים היא לא חרא בדיוק באותה מידה שהיא גם לא זהב.
עבודתו של דוד ריב היא קריצה סאטירית, אירונית והומוריסטית שמתיייסת לאופן שבו דימויים מסויימים מקבלים יחס של האדרה וקדושה למשל דימוי המתפלל.
הכיתוב על היצירה, מתייחס להגדרה של נעלה ובזוי , גבוה ונמוך, ומשחזר בצורה מסויימת את הפעולה של מרסל דושן שהעמיד משתנה בתוך תצוגה מוזיאלית. משום שמה שקובע מהי אמנות היא הקונטקסט בתוכו היא מוצבת. אני רוצה להזכיר לכם שאין מדובר בכרזה, או במניפסט מדובר ביצירת אמנות. תפקידה של האמנות לעורר מחשבה, לאתגר, לשאול שאלות.
זו הסיבה שאני חושב שהיצירה צריכה להישאר במקום המיוחד שניתן לה, בין העולמות, במרחב ביניים, בין מחסן האוסף לבין קיר התערוכה, רואים לא רואים, זו הבחירה של האוצרת שביקשה להדגיש בדרך זו את קונספט התערוכה ואת השאלה המהותית שעומדת ביסודה". חבר מועצת העיר, זוהר ישרים – המיצג שנמצא במחסני המוזיאון הוא מכוער בוטה ופוגע יותר מכל בקדושת העיר ירושלים ובמסר האחדות שהיא מייצגת, שוחחתי הערב עם ראש העיר וסיכמנו שאין למיזם כזה אפילו לא במחסני המוזיאון.
*המשאל נערך ביוזמת אתר החדשות רמת גן גבעתיים NEWS ופונה לגולשי האתר. המשאל אינו מהווה מדגם מייצג ולא נערך על ידי חברת סקרים. *המשאל לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות. לפיכך אי אפשר להסיק מהמשאל מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור. *המצביעים אינם בהכרח תושבי העיר.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית חוזר לאחר "מתיחת פנים" עם חללים גדולים ומרהיבים ויצירות מרתקות של כ- 50 אמניות ואמנים בתערוכת הבכורה: 'המוסד' המוזיאון והישראליוּת אוצרת: סבטלנה ריינגולד
פתיחתו המחודשת של המוזיאון – בעידן של משבר בריאותי, פוליטי וחברתי היא אירוע משמעותי, המעורר שאלות נוקבות: האם זהו אקט של אבולוציה ושינוי, או של האדרת הכוח הממסדי? האם המוזיאון יבצר את מעמדו כמגדל שן ויבסס את עצמו באופן בלתי־נמנע כחלק ממנגנוני הכוח המקומיים, השותפים למציאות האלימה שבה אנו חיים? או שהוא עתיד להתהוות לכדי אתר חדש המעודד פריצת גבולות ולסמן נקודת מפנה בחוקי המשחק של עצמו ובתכלית קיומו?
עו"ד רועי ברזילי, סגן ראש העיר רמת גן ויושב ראש המוזיאונים, פרסם בדף הפייסבוק -"אני מתרגש מאוד לקראת הפתיחה המחודשת של המוזיאון לאמנות ישראלית. בשנה וחצי האחרונות לקחתי על עצמי גם את תפקיד המנכ״ל ופעלתי להוביל את המוזיאון עד פתיחתו בשעה טובה. באירוע הפתיחה הגדול, עשרות אמנים ישראלים מובילים יציגו, בחללי תצוגה משובחים ומיוחדים במבנה לשימור אדריכלי מרהיב".
רועי ברזילי
'המוסד' – תערוכת הבכורה של המוזיאון המחודש, מבקשת להפנות מבט ביקורתי למוסד המוזיאלי ולבחון את מעמדו ותפקידו במרחב התרבות הישראלי. בתערוכה, שמתפרשת על פני כל חללי המוזיאון, משתתפים כ- 50 אמניות ואמנים ישראלים ובינלאומיים המציגים עבודות במגוון מדיומים: ציור, צילום, וידיאו, מיצב, פיסול ופרפורמנס, שחלקן נוצרו במיוחד עבורה.
צילום – הראל גילבוע
התערוכה מעלה לדיון סוגיות מרכזיות הנוגעות לזהותם ולייעודם של מוזיאונים במאה ה- 21, מהיבטים פילוסופיים, פוליטיים, חברתיים, כלכליים ותרבותיים. בתוך כך, היא מייצרת הרהור על מידת הרלוונטיות של המוסד המוזיאלי, האפשרויות הגלומות בו כזירת פעולה בממשקים שבין אמנות לחברה, אמנות וטכנולוגיה ובין מציאות פיזית לווירטואלית, כמו גם על התמודדותו עם האתגרים שניצבים בפניו על רקע השינויים בחוויית הצפייה ובהרגלי צריכת אמנות בעידן הדיגיטלי. באיזה אופן יגדיר המוזיאון את עצמו מחדש לאור מגמות התרבות החזותית העכשווית וההתפתחות הטכנולוגית המואצת? איך יפעל בזירה מרובת תערוכות בלוקבסטר וירידי אמנות ראוותניים, וכיצד ינווט בין הצורך הגובר באטרקציות, "פארק שעשועים אמנותי" ובידור להמונים – לשאיפה להפוך לשחקן בעל ערך והשפעה בשדה התרבות.
היצירות בתערוכה מציעות מגוון פרספקטיבות ועמדות הנעות בין הפן האישי לפן החברתי- פוליטי אודות המוזיאון – כמוסד, כחלל תצוגה וכמנגנון בעל השפעה בעיצוב תודעה. רבים מן האמנים עוסקים בצדדים הפחות מוארים של עולם האמנות, כשביקורת, אירוניה והומור נשזרים זה בזה. חלק מהם מציג מבט ביקורתי על תפקיד המוזיאון בייצור נרטיבים לאומיים וזיכרון תרבותי ויש מי שעוסקים בהיסטוריה הספציפית של מוזיאון רמת גן, באדריכלות ובאוסף שלו. יש המפנים אצבע מאשימה על הקשרים בין הון- שלטון ועולם האמנות ויש החוקרים את זהותם, שייכותם ומקומם בשדה האמנות המקומי – כייצוג של החברה הישראלית. גם משבר מגיפת הקורונה והשלכותיה מקבלים התייחסות בתערוכה, מהעיסוק בחוויה קיומית, דרך מחאה חריפה על נעילתו של עולם התרבות ועד היבטים אבולוציוניים של האנושות בהתמודדותה עם מגפות.
הביקור במוזיאון המחודש, מזמן לצופים גם הצצה מפתיעה לאזורים הנחשבים "אחורי הקלעים" של מוזיאונים.
בשונה מהנהוג, כחלק מהתכנון האדריכלי, אין למוזיאון רמת גן "אחורי קלעים" ואין הירארכיה בין הפונקציות השונות מבחינת מבטם של המבקרים. מרבית האזורים אליהם הכניסה מוגבלת במוזיאונים אחרים, כמו משרדים או מחסני האוסף – גלויים למבקרים. פרימת הגדרות זו של החלל המוזיאלי מעמיקה את החוויה ומעלה שאלות מעניינות הנוגעות ליחסיו עם הצופים.
משתתפים:
ראידה אדון, דב אור נר, זהר אלעזר, בילו בליך, עודד בלילטי, ארנון בן דוד, מרסל ברודטהארס, הדר גד, מאיר (מירו) גל, אפרת גל־נור, דוריאן גוטליב, נועה גור, חמודי ג׳נאם, אסף הינדן , אלא היתם, פבל וולברג, אליעזר זוננשיין, מארק יאשאייב, יובל יאירי, עודד ידעיה, ענבל מארי כהן, עפרי כנעני וליאור זלמנסון, אילת כרמי ומירב הימן,לואיז לולר, כרם נאטור, משה ניניו, סלה־מנקה בשיתוף עם ניר יהלום וקטורה מנור, אילנה סלמה אורתר, נרדין סרוג׳י, הדס עפרת, ברונו פאינדו, אבנר פינצ׳ובר, פרוטקטיב אדג': רויטל בן־אשר פרץ ומיכל שמיר, נעמה צבר, תמיר צדוק, לימור צרור,זויה צ׳רקסקי, מחמוד קייס (ליווי אוצרותי: אידריס / ברק רובין וליביה טליאקוצו) אולגה קונדינה, ברק רביץ, יאנה רוטנר, ברק רובין, דוד ריב,אלדד רפאלי, רונן שהרבני) ליווי אוצרותי: כרמית בלומנזון), בל שפיר, תנועה ציבורית
אוצרת: סבטלנה ריינגולד
בערב הפתיחה:יצירות פרפורמנס חי: תדרוך– תנועה ציבורית, סוכן: ניר שאולוף/ צמידי ברכה למוזיאון רמת גן – פרוטקטיב אדג': רויטל בן־אשר פרץ ומיכל שמיר עד מתי? – ענבל מארי כהן / מחפשים מקום – רונן שהרבני
שבורות יצירת מחול מאת אופיר יודילביץ' בביצוע רקדני RE-SEARCH
פתיחה: יום חמישי, 23 בדצמבר, 20:00 מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית, אבא הלל 146, רמת גן
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
