מי יכול עלינו

ניב תל צור מרמת גן, היה איש אשכולות אמיתי, אדם שאתגרים היו עבורו ממתקים. "מגיל קטן הוא אתגר את עצמו", מספרת אמו, לימור. "הוא היה ילד די מלא, התחיל להתאמן והפך לאלוף הארץ בהרמת משקולות והורדת ידיים, מבלי שאיש יצטרך לדחוף אותו". לצד הכוח הפיזי, הוא היה "חנון מגניב", כהגדרתה, שצלל לספריה וקרא את כתבי אפלטון ושפינוזה באותה טבעיות שבה הלך לים לגלוש. פילוסוף, ידען, נשמה עתיקה עם חוש הומור שנון וצניעות כובשת, הוא היה אח למופת לאחיו ולאחותו, ואיש של שיחות עומק שראה תמיד את הטוב באנשים, ללא שיפוטיות.

מנהיג, אמן וגנן של ילדים

הייחודיות שלו באה לידי ביטוי בכל תחום בחייו. בצבא שירת כמפקד מוערך באיסוף קרבי, מנהיג שחייליו רבו על הזכות להיות בצוות שלו. אחרי השחרור עבד כ"גנן" בבית עמנואל וסייע בצהרונים, שם היה מרתק ילדים סוערים באמצעות מוזיקה וציור. הוא היה אמן בנשמתו, כתב סיפורים ואף זכה בתחרות "ביכורי יצירה" העירונית, להפתעתו הגמורה של המורה לספרות שלו. חייו היו רצף של הרפתקאות: הוא בנה לעצמו "זולה" על חוף הים וחי בה תקופה, פתח בר, וטייל לבדו ביערות העולם. תוכניתו הבאה הייתה להתחיל ללמוד אדריכלות בבצלאל.

השיחה האחרונה מהנובה

ההזדמנות להציג את אמנותו בפסטיבל הנובה ריגשה אותו מאוד. הוא הקים דוכן עם ציוריו, ישב שם וצייר תוך כדי המסיבה. בבוקר ה-7 באוקטובר, התקשר לאמו, נרגש מכך שמישהו עומד לקנות ציור שלו. "אני אוהב אותך, הכל בסדר, אל תדאגו", אמר לה, במילים שהפכו למילותיו האחרונות אליה. הוא וחברו הטוב מהגן, עידו פרץ ז"ל, נסעו יחד בניסיון להימלט מהתופת. ביום שלישי, לאחר שלושה ימים של חיפושים קורעי לב בין בתי החולים, התבשרה המשפחה שהם נמצאו ללא רוח חיים ברכבם. ההודעה האחרונה ששלח בקבוצת הוואטסאפ כללה תמונת סלפי שלו ושל עידו, תחת הכיתוב: "מי יכול עלינו".

מילים אחרונות שהפכו למפעל של נתינה

המשפט הזה, שנכתב ברגעיו האחרונים, הפך לצוואה. מתוך האבל והשבר, החליטה לימור להנציח את ניב דרך שני הדברים שכה אפיינו אותו ואת משפחתה: אמנות ונתינה. היא יצרה קשר עם מותג חולצות תל אביבי שניב אהב, והם נרתמו מיד. יצירותיו, שנמצאו במחברת סקיצות ששרדה את התופת, הודפסו על חולצות, תיקים ומחברות.

ההכנסות ממכירת המוצרים היו הזרע להקמת עמותת "מי יכול עלינו". העמותה שמה לה למטרה להגשים חלומות ללוחמים ולוחמות שנפצעו במלחמה, בעיקר בתחום האמנות והיצירה. הפעילות מעוררת השראה:

הגשמת חלומות אישיים: לוחם מילואים, אב לשבעה, ששכב פצוע במשך שנה, חלם ללמוד לנגן על עוד. העמותה ארגנה לו מורה פרטי ושיעורים עד הבית.

שיקום בסיסים: בסיס של הנדסה קרבית שהופצץ שוקם לחלוטין – העמותה הביאה שולחן סנוקר ופלייסטיישן, דאגה לצביעת המקום, ולאוכל מפנק. בבסיס מג"ב אחר, הועברה סדנת נגרות לבניית פינות ישיבה, לצד אמני גרפיטי שעיטרו את הקירות במשפטי העצמה וציור של ניב.

פינוק ורפואה לנפש: חיילי גבעתי שיצאו מעזה זכו ליום כיף בוילה על הים עם מסאז'ים וג'קוזי. כשלחיילי איסוף קרבי, יחידתו של ניב, לא היו מספיק מתנדבים שיבשלו להם, לימור גייסה תוך יום 20 איש שנסעו לבסיס בשיא החום ועשו להם "על האש" שמח.

המורשת חיה ונושמת

הסיפור של ניב מתגלגל הלאה. בתיכון "בליך" בו למד, החלו תלמידים להגיע עם החולצות הנושאות את יצירותיו. רכזת השכבה נועה הכריזה כי החולצות יחשבו תלבושת אחידה, מתוך הבנה שהרווחים מופנים לתרומה. הסיפור ממשיך להגיע לאנשים בדרכים מפתיעות, כמו מפקדו של ניב, שבמהלך טיול בתאילנד פגש שני ישראלים שלבשו את החולצות, מה שהוביל למפגש מרגש.

הפרויקטים הבאים והזדמנות לקחת חלק

כעת, לימור פועלת להקמת "קפה חברתי" במרכז העמותה (עוזיאל 63, רמת גן). המקום יהווה בית לצעירים, עם ספריה הכוללת את הספרים שניב אהב, כלי נגינה, פינות ישיבה וסדנאות. במקום יוצגו ויימכרו גם יצירות של פצועי מלחמה, וההכנסות יועברו ישירות אליהם.

איך אפשר לעזור?

התנדבות: דרושים מתנדבים/ות להפעלת הקפה החברתי.

תרומת מוצרים לחגים: לקראת החגים, העמותה אוספת חבילות לחיילי הנדסה קרבית. ניתן להביא תרומות למרכז העמותה.

יריד מכירות: יתקיים ביום ראשון 21.9, ב"גנה" פודטראק בגינת אלקס ברמת גן.

בואו להיות חלק מהמורשת של ניב ולהוכיח יחד עם עמותת "מי יכול עלינו", שאת רוח הנתינה והיצירה – איש לא יכול לנצח.

לתיאום הגעה והתנדבות ליצור קשר מראש עם לימור: 054-5247462

אפשר גם לתרום בקלות מהבית דרך הקישור הישיר: https://pay.sumit.co.il/7uhgn5/8rxg55/c/payment/

אתר העמותה: https://miyacholaleynu.com/

אינסטגרם: https://www.instagram.com/mi_yachol_aleynu?igsh=MXhvMGl6b3kxcXdscw

"רוצה לשמוע על ניב תל צור ז"ל, אז ככה. תל צור היה גדול מהחיים. והוא היה אומן, אבל הוא היה גם אלוף הארץ בהרמת משקולות. בגדול. הוא היה יכול להרים אותי ביד אחת, ואותך ביד השנייה. נשבע. והוא גם גולש… ומנגן. והיה לו גם קטע עם מילים, הוא ידע לייצר ז'רגון כזה מאפס. לזהות מילים ולחבר אותם יחד לתוך סלוגנים עוצמתיים, כאלה שנוטעים בך כוח בשנייה, וגם מצחיקים, כאלו שקורעים אותך מצחוק. בעצם, הוא היה כל מה שהוא החליט שהוא באותו היום. והיה לו גם ראש. וחלומות.

"והוא היה גם חתיכת לוחם, באמת באיסוף קרבי. ואני אומר לך שאם היה לו רק נשק באותו היום. וואו. אז הסיפור היה אחר לגמרי. אבל לא היה לו. רק אם היה לו. מי יכול עליו?".

כשמדברים עם חברים של ניב תל צור (22) מרמת גן, קצת קשה שלא לפתח חשק רציני לפגוש את האיש. לתל צור, שהגיע לפסטיבל נובה ב-7.10 יחד עם חבר הילדות שלו עידו פרץ ז"ל, כדי לפתוח דוכן אמנות. התכנון של תל צור היה ללמוד אדריכלות בבצלאל.

את האמנות שלו מקדמים היום בני משפחתו וחבריו שהקימו חנות למכירת החולצות שלו (עוזיאל 63, ברמת גן בתיאום ומראש, ובאתר האינטרנט), כשההכנסות ממנה יגיעו לעמותה לזכרו "מי יכול עלינו".

לימור, אמו של ניב מספרת על ניב, החנות והעמותה:

"ניב היה איש רב פעלים, היה לו המון המון תחומי עניין. בין היתר הוא היה מרים משקולות, הוא היה גננת, הוא היה פילוסוף ובין כל התחומי עיסוק המאוד מעניינים שלו, הוא גם היה אומן בנפשו הוא היה מצייר, והיה לו דוכן בנובה.

"ניב אהב חנות מגניבה כזאת בתל אביב שנקראת צ'ופ שופ. הם לוקחים אומנות של צעירים ומדפיסים על חולצות. כשהביאו לנו את מחברת הציורים שלו מנובה, באחד מהדפים שם הייתה סקיצה מאוד ברורה שהוא הכין לצ'ופ שופ. והחלטתי להגשים לו את החלום. בעצם נפגשנו עם אסף ורז מצ'ופ שוט, אנשים מדהימים והם לקחו אותנו ושיתפו פעולה והדריכו אותנו מה לעשות והכל.

"לצערי, אחרי כמה חודשים איבדתי גם את אמא שלי.  אמא שלי הייתה אישה של חסד ונתינה ותרומות. רציתי לשלב בין שני האנשים הכל כך יקרים האלה. האמנות שלו, הנתינה שלה ואנחנו מדפיסים את האומנות שלו על חולצות. כרגע על חולצות, כי אנחנו רוצים להתפתח עוד. והרווח הולך לעמותה שנקראת 'מי יכול עלינו' שזה בעצם היו המילים האחרונות של ניב".

מה בדיוק העמותה עושה?

"העמותה מתעסקת בעשיית הטוב עבור חיילים וכל נפגעי השביעי באוקטובר וכוחות הביטחון וההצלה, והגשמת חלומות ללוחמים, אירועים וחוות טיפול. כל מה שיוציא אותנו מתוך הקושי והכאוס הזה. ובעזרת השם אנחנו קוראים לתרומות כמובן בשביל שנוכל לממן את האירוע הראשון".

לתרומה לעמותת מי יכול עלינו – לחצו כאן. לאינסטגרם של העמותה – לחצו כאן.