עיריית רמת גן

לאחרונה החלה לפעול ברמת-גן תכנית "יחד", פרויקט יחיד מסוגו בהובלת שר העבודה והרווחה חיים כץ, הרותם אזרחים ותיקים למען אזרחים ותיקים. המיזם הינו פרי שיתוף פעולה בין משרד העבודה והרווחה ועיריית רמת-גן.

יעניין אותך גם

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

אבן נגולה: כך חילץ מוקדן עירוני קשישה שנתקעה בביתה

עיר ללא חנייה: למה הרמת גנים לא מזיזים את הרכב

"נוריד את גיל הזכאות ל-80"

במסגרת התכנית, יבקרו אזרחים ותיקים צעירים בבתיהם של אזרחים ותיקים מבוגרים יותר, בגילאי 86+, ביניהם גם ניצולי שואה. הביקורים התכופים יאפשרו מעקב אחר תנאי מגוריהם ותנאי חייהם. הביקורים הסדירים צפויים להתקיים בבית האזרח הוותיק בין שלוש לשש פעמים בשבוע, או מרחוק באמצעות מערכת חדשנית, ויתקיימו ללא עלות, כאשר כל ביקור ימשך כשעה.

ניצולי שואה מתחת לגיל 86 יהיו זכאים לביקורים "מרחוק" באמצעות מערכת תקשורת חדשנית ופורצת דרך שפותחה במיוחד לגיל השלישי. משרד העבודה והרווחה מממן את הפרויקט באופן מלא, כמו גם את החיבור לאינטרנט של האזרחים הוותיקים ואת מערכת ה"יוניפר קייר" והתקנתה, המאפשרת את ביצוע הביקורים מרחוק.

שתי הקבוצות יוצאות נשכרות

השירות ניתן על ידי אזרחים ותיקים צעירים מגיל 62 ועד גיל 80 המעוניינים להירתם לתכנית ולהעלות את רמת הכנסתם. על מנת לספק תמיכה מיטבית במהלך הביקורים, האזרחים הוותיקים הצעירים עוברים הכשרה בת 30 שעות, לצד ליווי על ידי רכזת תעסוקה ועובדת סוציאלית. בנוסף, על מנת לעודד את השתתפותם בתכנית, הם זכאים לתשלום, תוך קבלת זכויות סוציאליות מלאות.

ראש עיריית רמת-גן, ישראל זינגר: "אני שמח וגאה על כך שעירנו לוקחת חלק בתכנית 'יחד', שמהווה נדבך נוסף בפעילות למען רווחת האזרחים הוותיקים. אוכלוסייה חשובה זו מהווה כחמישית מהעיר ועל כן נמשיך לפעול במרץ למענה".

שר העבודה והרווחה, חיים כץ: ״אחד הקשיים המשמעותיים שאני נתקל בהם במפגש עם אזרחים ותיקים ברחבי הארץ היא הבדידות. לכן החלטתי לייסד את תוכנית 'יחד' שמחברת בין קשישים בגילאי 86 ומעלה לבין אזרחים ותיקים שהגיעו לגיל פרישה ומתקיימים מקצבת הבטחת הכנסה. אנחנו מחברים ביניהם ומממנים ביקורים יומיים בתשלום, במטרה לוודא תנאי מחייה הולמים בבית הקשיש ולהפיג את תחושת ה'לבד', כאשר המגמה בשנה הקרובה היא להוריד את גיל הזכאות לביקור ל-80״.

מנהלת המחלקה לרווחת הגמלאי, עירית גינת: "תכנית 'יחד' נותנת מענה לשני צרכים מרכזיים בתחום הזקנה – הפגת הבדידות ומקור תעסוקה לשיפור ערך החיים, כך ששתי הקבוצות המשתתפות יוצאות נשכרות".

להצטרפות לתכנית ולפרטים נוספים: חברת "המשקם" – 03-9498698

אירוע לא שיגרתי התרחש ביום שבת האחרון במהלכו עופר, מוקדן שעובד במוקד העירוני של עיריית רמת גן, נחלץ לעזרתה של לובה פיין, פנסיונרית בת 82 ותושבת העיר מזה 40 שנה, שנתקעה בביתה עקב חוסר תשומת לב או התחשבות של תושבות ותושבי השכונה לסביבה.

"התנדבתי לסייע כדי שלא תצטרך לשבת בבית"

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

עופר, מוקדן בעירייה, מספר: "ביום שבת האחרון קיבלנו פנייה מאישה מבוגרת שגרה ברחוב ללא מוצא שגובל עם שדרת הילד ברמת גן. הכניסה לפתח של הבית נחסמה עם שני עמודי חסימה שבדרך כלל מונעים חניה של רכבים. שני רכבים שהחנו במקום הזיזו את עמודי החסימה האלה וסגרו ממש את כל פתח הבית. בגלל שהיא נעזרת בהליכון האישה לא יכלה לצאת מפתח ביתה".

מה עושים במצב כזה בדרך כלל?

"צוותי שיטור בעיריה המטפלים בפניות מסוג זו היו עסוקים בקריאות קודמות ולא יכלו להגיע מיידית למקום, ובגלל שהייתי משהו כמו חצי שעה לפני סיום משמרת ואני רוכב על אופנוע, אמרתי לה שאעבור במקום כדי לראות אם אני יכול לסייע. בסוף המשמרת נסעתי לשם הצלחתי להזיז עמוד אחד הצידה ולגלגל אותה הצידה כדי לאפשר לה לצאת. התנדבתי לסייע לה כדי שלא תצטרך לשבת בבית".

"אם בן אדם הוא בן אדם, הכל אפשרי"

לובה פיין, שחולצה מביתה, מספרת על המקרה. "אני גרה ברמת גן קרוב ל40 שנה. עד שהיכרתי את עופר, שיכול להיות נכד שלי, אף אחד לא הרים אצבע לעזור לי. אני בת 82, מכוניות היו סותמים לי את הכניסה. הייתי הולכת מסביב עד ששברתי כתף וירך ועכשיו אני עם עגלה ומקל והילד הזה הציל אותי".

מה לא הספקת להגיד לו אחרי שעזר?

"אני לא מכירה את האיש הזה אבל הוא כל כך אדיב ודיבר כל כך יפה עם הבת שלי שאני בעצמי אמרתי שאני חייבת לכתוב בעיתון עליו. ובבקשה תרשמי אם את רוצה שזה הכל תלוי בבן אדם, אם בן אדם הוא בן אדם, הכל אפשרי. אפשר לעוזר ואפשר לעשות ואפשר לתקן ואפשר לדאוג, הכל אפשרי".

קשה להתעלם ממצוקת החנייה ברמת גן. מדי יום מתפרסמים ברשתות החברתיות פוסטים של תושבים הזועקים לעזרה אחרי שלא מצאנו חנייה בתום יום עבודה מפרך. אחד מהם הוא דורון סער, מתכנת, תושב שכונת ראשונים, מספק תמונת מצב: "לדעתי לפחות במרכז העיר ובמערב אין מספיק חניה לכולם ברחוב, מי שמגיע מאוחר מדי מתקשה מאוד למצוא חניה. האבסורד הוא שברגע שזה עובר איזה מסה קריטית, אז לא רק שאין מספיק חניה לכולם אלא שגם החניה שהייתה מצטצטמת בגלל שאנשים לא מזיזים את האוטו כי הם לא יודעים אם תהיה חניה מחר אז הם פשוט משאירים אותו. ואז המעט חניה שכן הייתה לאנשים כשחוזרים הביתה מהעבודה, כבר לא קיימת".

יעניין אותך גם

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

הזהב של השכונה: הישגים למתעמלות האומנותיות בתחרות בגיאורגיה

מנתחים את התמונה החינוכית: ההישגים של רמת גן וגבעתיים

באיזו שכונה אתה גר?

"בראשונים. ואין שום דבר שהעיריה יכולה לעשות כדי שלכולם תהיה חניה בחינם, לא במשהו במחיר מתקבל על הדעת שהעיריה יכולה לממן. הרעיון הזה של חניה חינם הוא בלתי אפשרי לביצוע. לא תהיה חניה חינם לתושבים, כי אין מספיק מקומות חניה ברחוב. חניונים תת קרקעיים זה יקר בטירוף. זו מתמטיקה פשוטה. זה אגב בדיוק המצב במרכז תל אביב כבר הרבה שנים, פשוט אין. וזה שאנשים חיים בסרט שהעירייה תסדר ולא מעניין אותי איך כי מגיע לי".

מה הפיתרון לדעתך?

"אם היו אומרים אין חניה בחינם, אנחנו גובים כסף על חניה, חלק מהנתיבים יהפכו להיות לחניה בתשלום גם לתושבים, וחלק מהנתיבים נשתמש בהם כדי לסדר את החניות, נהפוך לנתיבי תחבורה ציבורית, לאופניים, אז גם איכות החיים תשתפר. ברגע שנתקעים על הקטע שחניה חייבת להיות בחינם, פשוט כולם מפסידים".

"הגיעה המשטרה כי רבו על מקומות חנייה"

מ', תושבת שכונת אלימלך, מספרת על הפגיעה באיכות חיי התושבים בשל מצוקת החנייה. "אצלנו למשל ברחוב, זה רחוב של 150 מטר. חסרים 70 פלוס מקומות חניה, לפי מקדם של חניה אחת לדירה. במתחם שלנו באים לחנות כל המבקרים של שוק הרצל, הורים מגני הילדים באשכול, הורים לילדי בית הספר האנתרופוסופי, כולם נכנסים אלינו, יש מחסור עצום. כרגע אנחנו חונים ברחובות מסביב, ברדיוס מאוד רחוק. הדבר המקובל הוא לחסום. עומדים על מדרכות, מעברי חציה, ושוב אחד חוסם את השני. יש חניות כפולות ומכופלות".

איך מתנהלים החיים כשהמדרכות חסומות?

"לפני שנה לבת שלי עלה החום בלילה והחניה הייתה חסומה על ידי אוטו של שכן. התקשרתי אליו בשתיים בלילה והוא הזיז את האוטו. השכנים למדו להשאיר טלפונים פתוחים, כי לפני כן היו מצפצפים בכל שעה ומעירים את כל השכונה. בכל שעה יש הרבה פניות למשטרה בנושא במתחם, באבטליון יש המון פניות לאיתורי רכבים. זה דבר שבשגרה. המשטרה הייתה מגיעה אחת לשבוע לפחות. או שהייתה מאתרת רכבים וקוראת להזיז את הרכב. היום קמים באמצע הלילה להזיז. זו האיכות חיים של השכנים פה. לנו היו שני רכבים ומכרנו אחד כי זה היה בלתי אפשרי. נורא ואיום. ככה זה מתנהל פה.
יש פה מריבות גדולות והגיעה המשטרה כי רבו על מקומות חניה. זו איכות החיים בתחום החניה".

"החניונים שבנו בפרויקטים החדשים לא טובים"

ג', תושב העיר, תולה את האשם במצוקת החנייה בבנייה ללא תיכנון. "בנו המון בניינים שהיו על מגרשים של חצי דונם, במקום שתי וילות, 8 קומות בניין, הוסיפו 25 דירות. החניונים שבנו בפרויקטים האלה, הם חניונים קטנים של 500 מטר הם לא טובים, כמו למשל ברחוב האשל, אי אפשר להחנות שם. מאוד קשה להחנות. את דופקת את האוטו בחניה אז את תחני ברחוב.
גם הגדילו את הצפיפות והוסיפו רכבים, וגם לא תכננו את הבניין נכון ולכן יש בעיה של חניות".

מה שורש הבעיה לדעתך?

"הוסיפו דירות ויש עוד רכבים בלי חניה. הכל מתחיל מהתכנון זו הנקודה. אין חניה גם באשכול גנים ברחוב החיל שבונים עכשיו. איפה אבא יעצור כשהוא מוריד את הילדה? זה בלתי אפשרי. העיר לא ערוכה לקלוט כל-כך הרבה תושבים".

"אני שוקלת לעזוב כי זה לא הולך להשתפר"

עינת פרנבך בן אהרון, תושבת קריית בורכוב, רמת-גן, מספרת על מצוקה דומה: "אנשים חונים על המדרכות במהלך היום, ובחלק מהמקומות אי אפשר ללכת על המדרכה. לפעמים באות משאיות הן לפעמים לא יכולות לקחת פניות כי אנשים חונים על הפניה".

מה יוצר את העומסים?

"כמות התושבים מאוד גדלה ברחובות הסמוכים. אני לא יודעת מה יהיה עם מגדל נגבה, 200 מטר מהרחוב שלי, מה יהיה כשהוא יאוכלס? הרחוב שלי גובל ברחוב כנפי נשרים, נבנו שם 9 בניינים של 8 וחצי ל-10 קומות, רק שניים מהם מאוכלסים, זה חוץ מהרחובות סביבי כמו החיל. פעם לפני שנה היה בכנפי נשרים היה ברחוב חניה. היום כשאני עוברת בכנפי נשרים בערב הכל מפוצץ וזה עוד לפני שיתר הבניינים אוכלסו ובניין נגבה, ויש 3 בניינים בעוזיאל. ויש בחיל, בפינה של עוזיאל. מה שרואים עכשיו, זה כאין וכאפס ביום שיאוכלסו 20 בניינים שבונים ברחובות הסמוכים. כלום אי אפשר יהיה פה. לא לנסוע ולא לחנות. תוסיפי לזה שבחלק מהבניינים שנבנים, נתנו חניה אחת לדירה. כיום כל משפחה מחזיקה 2 מכוניות לא אחת. באים לאנשים האלה אורחים? איפה הם יחנו? ברור שבמגרש שהוקצה לנו בקריית בורוכוב".

מה היית מצפה שיעשו כדי לפתור את הבעיה?

"מה עושה עירייה נורמלית? אומרת לקבלן, רוצה היתר בניה ל-10 קומות? אנחנו דורשים 2 חניות לדירה, חניית אורחים וקומה אחת שאתה מקצה לרווחת התושבים שהולכים לסבול בנושא החניה. בטורונטו יש מגדלים, שם הבניינים מאוד גבוהים, של 26 קומות, אז יש חניון של 6 קומות. יש חניות לדיירים ויש עוד קומות שמשכירים אותן. אני כמעט בטוחה שזה קורה גם בערים אחרות".

ולתושבים אין חלק ביצירת הבעיה?

"לא ייתכן שלכל משפחה יש 2 רכבים פלוס, זה ברור שנגיע למצוקה כזאת. כולם פה עם ג׳יפים בשכונה. התחבורה הציבורית פה על הפנים. אם אני רוצה להגיע למרום נווה ששם הקופת חולים, מרום נווה, אני צריכה לקחת רכב, למה? כי אני לא אלך עם בחום הזה עם הילדה שלי אין קו אוטובוס שמגיע בין קריית בורכוב למרום נווה אני צריכה ללכת 7 דקות לתחנה ואז לנסוע תחנה אחת לרדת ואז ללכת 5 דקות למרום נווה. ועם קניות ועם ילדה. ואני גם לא אלך 20 דקות ברגל. הבעיה היא בתחבורה הציבורית. אני משתמשת בתחבורה ציבורית והייתי רוצה להשתמש בה יותר. צריך להבין מה הצרכים התחבורתיים בכל שכונה. אצלנו הרבה אנשים הולכים למרום נווה ויש שם גם חניה נוחה והכל, אז למה שאני בכלל אקח תחבורה ציבורית. והכל קשור להכל. בטורנוטו מצאו המון פתרונות, למשל ברחובות ראשיים לא מרשים חניה של מכוניות. יש רחובות שיש חניה עד 8 בבוקר. בשמונה בדקה לא הזזת אין לך אוטו זה גם עניין של אכיפה. אצלנו בשכונה לא הייתי יכולה לעבור עם הילדה שלי, שנה שעברה התלוננתי ב10 בבוקר על רכב שחנה על המדרכה, ובארבע חזרתי והוא עדיין היה שם. אני שוקלת לעזוב בגלל שאני לא רואה שזה הולך להשתפר".

"לפנות 2,000 מקומות חניה שתפוסים על ידי רכבים ישנים"

עו״ד רועי ברזילי, חבר מועצת העיר, חושב שיש פיתרונות. "אני חושב שלהקים הרבה חניונים זה לרוב יהיה על חשבון על צרכים אחרים יותר דחופים וחשובים, הייתי משתדל להמעיט בבניתם. אלא אם כן הם נבנים כחלק מקומפלקס של מבנה ציבור כמו בית ספר חדש, אז מתחתיו לבנות גם חניון ציבורי. יש רכבים נטושים שתופסים שטחים אפורים. צריך להיות מערך עירוני שאוסף אותם. יש בעיה דומה בתוך השטחים הפרטיים, בבתי מגורים, ישה רכבים שחונים ותופסים חניה פרטית. ולכן הייתי יוצא לסילוק כלי הרכב הישנים, איזה שהוא פעולה אקטיבית של העירייה. לפנות 2,000 מקומות חניה שתפוסים על ידי רכבים ישנים".

ומעבר לסוגיה הזו, איפה נמצא הפיתרון?

"יעול התחבורה הציבורית ושבילי אופניים".

"כשאני רוצה להגיע לעירייה אני נוסע עם אוטובוס"

דודו גת ,תושב נווה יהושוע, פעיל חברתי "מדובר באחת השכונות הצפופות ברמת גן עם קשיי תחבורה קשים ביותר. בתי הספר וגני הילדים עמוסים לעייפה, והיציאות והכניסות לשכונה הן בעיתיות ביותר. הבעיה צפויה עוד להחריף עם תחילת העבודות לקו הסגול. ואכלוס המגדלים בכניסה לנווה יהושוע".

איך ייראו חייכם אחרי האכלוס?

"קטסטרופה. כבר היום כשאני רוצה להגיע למרכז העיר לעירייה, אני נוסע עם אוטובוס ולא עם רכב כי יש לי בעיה של חניה".

"לעודד את התושבים להעדיף שימוש בתחבורה אלטרנטיבית"

תגובת עיריית רמת גן: "רמת-גן היא עיר מרכזית במטרופולין גוש-דן. לאור ההגירה החיובית והגידול המבורך במספר התושבים המבקשים לחיות בתחומיה, ולאור העובדה כי לא ניתן להגדיל את השטח הנתון, עושה העירייה את מירב המאמצים במטרה למצוא פתרונות חניה ותנועה מיטביים המותאמים לצורכי תושבי העיר.

בין המענים השונים מקדמת העירייה פתרונות אלטרנטיביים המעודדים שימוש בתחבורה ציבורית, כדוגמת תוספת נתיבי תחבורה ציבורית ושילוב מערכי אופניים שיתופיים. זאת לצד סוללת מערך שבילי אופניים, שיתפרש לאורך עשרות ק"מ ברחבי העיר ויחבר אותה ל"אוטוסטרדת האופניים" של גוש דן. יודגש, כי יישום התכניות השונות יעשה בראש ובראשונה מתוך חשיבה מקיפה קדימה, במטרה לעודד את התושבים להעדיף שימוש בתחבורה אלטרנטיבית על פני רכבם הפרטי.

לצד אלו, עיריית רמת-גן מאפשרת לתושביה המחזיקים בתו חנייה ליהנות מחניה חינם בכחול-לבן, כמו גם מחניה מועדפת ברחובות בהם ניתן להחנות בשני הצדדים. בנוסף, העירייה מקדמת הקמה של מספר חניונים בתחומיה, בהם חניון תת קרקעי של כ-700 מקומות חנייה בכיכר רמב"ם וחניון בעוזיאל-חיבת ציון בן 100 מקומות חניה.

באשר לטענות בדבר מדרכות חסומות – פקחי העירייה פועלים על פי החוק בכל הקשור לחניה על מדרכה. באם ישנה בשעות הלילה הפרעה משמעותית לתנועת הולכי הרגל, הפקחים אוכפים בהתאם. באשר לטענות בדבר רכבים נטושים בשטחים הציבוריים – יודגש כי בעירייה קיים מערך עירוני סדור המטפל ברכבים נטושים. בניגוד לנטען, אין מדובר ב-2,000 רכבים נטושים, אלא במספר מועט של רכבים, המטופלים בהתאם ללוח הזמנים הקבוע בחוק (60 יום). בשטחים פרטיים אין בסמכותה של העירייה לבצע אכיפה/גרירה והאחריות לפינוי כלי הרכב הנטוש מוטלת על בעל הנכס בלבד".

סמארטפונים, טאבלטים ורשתות חברתיות כבר מזמן הפכו לחלק בלתי נפרד משגרת חיינו. עם זאת, העולם הדיגיטלי אינו נגיש לרבים מאוכלוסיית הגיל השלישי, שמתקשים להסתגל לאמצעים טכנולוגיים מתקדמים המקיפים אותנו מכל עבר, החל מקביעת תור לרופא וכלה בהתקשרות שוטפת עם הילדים והנכדים.

לכתבות נוספות:
כמה משקיעים בילד שלך: בדוק ברשימה של משרד החינוך
בדרך לקריית המוזיאונים: גן כהנא הושק בהפנינג חגיגי

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

על מנת לצמצם את הפערים ולגשר בין הדורות, יזמה הנהלת תיכון אורט אבין שיתוף פעולה עם המרכז החברתי לאזרחים ותיקים "שקמה" והפעילה את פרויקט "מועדון גלישה", באמצעות מחלקת אורטוב של רשת אורט ובשיתוף בנק לאומי.

17 תלמידי כיתה י' חנכו 17 גמלאים ממועדון שקמה, ולימדו אותם נושאים טכנולוגיים רבים, כדוגמת סביבת העבודה בתוכנת חלונות, שימוש באפליקציות, קניות מקוונות, דוא"ל, רשתות חברתיות, צילום בסמארטפון, עיבוד תמונות, הכנת סרטונים, הכרת הסמלים ככלי תקשורת ונושאים חשובים נוספים. כל התכנים שהועברו הקנו למשתתפים תובנות באשר להתנהלות יומיומית מול בני משפחה וגופים ציבורים, תוך חיבור מרגש וידידותי לתלמידים המדריכים.

"האם האופניים שצבעו את רמת גן בצהוב יכבשו את כל גוש דן?" שאלה הכותרת בכלכליסט ביוני 2018. והתשובה היא: כמובן שלא. אופו היא חברת אופניים שיתופיים סינית אשר החלה את פעילותה בישראל בתחילת השנה ונעלמה מכאן מהר יותר מאשר לוקח לפליט האח הגדול לחזור לחתום בלשכה.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

הרעיון הוא גאוני, לכאורה. מורידים את האפליקציה, משתמשים בה כדי לאתר זוג אופניים קרובים, סורקים את הברקוד, נוסעים בעלות מינימלית של שקל לחצי שעה, מגיעים לנקודת היעד ומשאירים את האופניים בצד הדרך (בלי הצורך לחפש תחנת עגינה) בצורה שלא מסכנת ולא מפריעה לעוברים ושבים.

מה כבר יכל להשתבש? ובכן, הכל. תשאירו את זה לאזרחי מדינת היהודים שידעו איך לדפוק כל רעיון טוב שמישהו יביא לכאן, ללא הבדל גיל, השכלה, מוצא, דת וכדומה. אנשים ניסו להרוס ולחמוס את האופניים בכל מקום בישראל בו בוצע הפיילוט: רמת גן, אריאל, בית חולים תל השומר, מכון ויצמן ובטח בעוד כמה מקומות שלא היה לי כח לבדוק.

איך אומרים?, "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים". אז הנה כמה פטנטים שהרמת גניים חשבו עליהם: הגעת הביתה מהעבודה עם אופו ואתה רוצה שהאופניים הש-י-ת-ו-פ-י-י-ם יחכו לך גם מחר בבוקר? אין שום בעיה. פשוט השאר אותם בלובי הנעול ותן לציבור המשתמשים באפליקציה לחוג סביב הבניין שלך כמה פעמים עד שיבינו שעליהם לחפש זוג אחר.

אין לך בבניין לובי? לא נורא, תעלה את האופניים הביתה. חברה שלך לא רוצה שהאופניים יהיו בבית? שטויות, פשוט תחבר אותם עם מנעול למעקה של המדרגות והופ הם שלך גם לשימוש הבא. או my personal favorite אין לך גם מנעול? אל תאמר נואש! תוכל בקלות להשאיר את האופניים ליד הבניין בתנאי שתפרק את המושב ותעלה אותו איתך הביתה. התעלולים הנכלוליים האלה גרמו לי לבזבז שעות רבות על חיפושי אופניים באפליקציה, לפעמים לא הייתי בטוח אם אני באופו או בפוקימון-גו.

קראתי על חבורת נערים שפשוט לקחו זוג אופניים שעמדו לתומם בפארק הירקון ו….זרקו אותם למים. למה לא, אם אפשר? כמו כן שמעתי על "אתגר האופו" במהלכו עליך לחסום מעבר חצייה עם כמה שיותר זוגות אופניים לפני שהרמזור מתחלף ולברוח. עכשיו אתם מבינים מדוע בעלי המניות של תל אופן לא הדירו שינה מעיניהם בחצי השנה האחרונה? הם ידעו עם מי יש להם עסק.

בסביבת אופו דואגים לציין ולהבהיר בכל הזדמנות שסיום הפיילוט הוא לא ספציפית בישראל אלא חלק ממהלך אסטרטגי של עזיבת החברה את כל המזרח התיכון. מצוין. עובדה זו ממחישה שוב, ובצורה כל כך מדויקת את מה שהשלטון רוצה שלא נדע, אין כל כך הבדל בינינו לבין שכנותינו. כלומר, חוץ מהעובדה שהן עלו כבר למונדיאל ואנחנו עדיין חוגגים שער אחד בתיקו שנכבש עוד כשבן גוריון היה בחיים. עם זאת, לא אתפלא שכל מהלך העזיבה של החברה את ארצנו הוא מהלך מחושב של יבואני BMX שיש להם לובי חזק אצל ישראל כץ.

להצטרפות לעמוד המורה שעושה סטנדאפ למורים בפייסבוק לחצו כאן

עיריית רמת גן מזמינה את התושבים להסתייע בשירות המינהלת להתחדשות עירונית. המינהלת החדשה תספק לתושבים מידע שימושי, תבצע פעולות הסברה והדרכות, תסייע בבדיקת היתכנות ראשונית עבור הדיירים, תאיץ תהליכים ואף תספק ייעוץ משפטי. השירות ניתן ללא תשלום.

יעניין אותך גם

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

שלא יעבדו עליכם: המדריך השלם לנוער העובד בחופש הגדול

לא רק שוקו ולחמניה: הקייטנות שישנו לילד שלכם את החיים

נושאים כמו תמ"א 38 ופינוי-בינוי דורשים הבנה ושליטה מלאה בדקויות ובפרטים. לשם כך יסייעו לתושבים בעלי מקצוע בתחומים תכנוניים וחברתיים וינגישו עבורם את המידע הנדרש להצלחת הפרויקטים השונים. מרכז הייעוץ של המינהלת יעניק סיוע בתחומים הבאים: סיוע אדריכלי או הנדסי לבדיקת היתכנות ראשונית, בחינת חוות דעת שיוגשו לדיירים, גישור בין הדיירים במתחם לצורך יצירת הסכם במידת הצורך ועוד.

"להגשים את החלום לדירה חדשה"

בנוסף, מספקת המינהלת חוברת המיועדת לבעלי דירות, המעוניינים להוביל בבניין מגוריהם פרויקט להתחדשות עירונית. החוברת נכתבה במטרה לרכז את המידע ולארגן את הכלים הקיימים בתחום, החל משלב לימוד הנושא והתארגנות הדיירים ועד בחירת אנשי המקצוע שיוציאו לפועל את הפרויקט המיוחל.

ראש עיריית רמת-גן, ישראל זינגר: "אני מזמין אתכם להסתייע בשירותי המינהלת בכדי להגשים את החלום לדירה חדשה. אנחנו נלווה אתכם בכל השלבים ההכרחיים עד להגשמת החלום. יחד נחדש את העיר".

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

אורית לוי, אמא של עידן, מספרת: "עידן הוא ילד עם צרכים מיוחדים. הוא מוגדר כמתמודד עם p.d.d, על הרצף. בנובמבר הוא חוגג בר מצווה. הוא מאוד אוהב את זינגר ורואה אותו בהרבה מקומות. גם מביקוריו בבית ספר ניצנים, וגם מתנועת הנוער כנפיים של קרמבו".

איך נולד המפגש?

"הבן השני שלי פנה לזינגר בבקשה לשלוח לו ברכה לבר מצווה שהוא יחגוג עוד כמה חודשים. ואז, ממש תוך 10 דקות, חזרו אליו וכתבו לו שהם מאוד ישמחו אם הם יבואו ללשכה. אני יודעת שאנחנו לפני בחירות, אבל בסך הכל רצינו שישלחו לנו ברכה מוקלטת, זה הכל, זינגר רצה לברך אותו באופן אישי".

איזה רגע זכור לך במיוחד?

"הגענו עם עידן שהיה מאוד מאוד מרוגש, רץ אליו, חיבק אותו. זינגר אומר שהוא זכר אותו, הביא לו מתנה קטנה, אמר לו: 'בוא תשב בכסא שלי, אני אברך אותך', זה היה מאוד מאוד מרגש,  הוא ילד שמקרין שמחה וכיף כזה והיה לכולם ממש כיף".

על מה הם שוחחו בפגישה ביניהם?

"עידן סיפר לו על הבית ספר והחוגים שהוא הולך אליהם וראש העירייה היה מאוד קשוב. הקדיש לנו רבע שעה, בלשכתו.גם הבן הגדול שלי היה במשלחת סין וזינגר זכר גם אותו".

איך מתקדמות ההכנות לבר המצווה?

"הבר מצווה בנובמבר ואנחנו  מתכננים לנסוע לכותל, עידן ביקש. הוא יושב לומד את הפרשה לבד. אין לו הרבה פסוקים אז האחים שלו מלמדים אותו. לדעתי הוא ישיר יותר יפה משניהם ביחד. הוא מאוד הפתיע אותנו, יש לו קול ממש יפה. שר את זה בקצב שצריכים לשיר. הוא ישיר איך שהוא, וזה מאוד מרגש אותו המעמד הזה של הבר מצווה".

שיפור לרמת-גן במדד הרשויות המקומיות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה. לאחרונה פורסם כי העיר התברגה במקום החמישי והמכובד במדד doing business, הבוחן את רמת הידידותיות של 50 רשויות מקומיות בארץ כלפי העסקים הקטנים והבינוניים הפועלים בתחומן. רמת-גן דורגה במקום החמישי בקרב רשויות מקומיות שבהן מתגוררים למעלה מ-150,000 תושבים ועקפה ערים גדולות כמו ראשון לציון וחולון.

זו השנה השלישית שמשרד הכלכלה והתעשייה מפרסם את מדד doing business, במטרה לשקף את המצב הקיים ברשויות המקומיות ולעודדן לקדם את העסקים המצויים בהן. הדירוג התבצע על פי שלושה פרמטרים שונים – שביעות רצון של בתי העסק, מדד סבסוד הארנונה ונגישות המידע בתחום העסקים, כאשר בשלושתם קיבלה רמת-גן ציונים גבוהים ביחס לרשויות אחרות שנבדקו.

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

אירוע מחווה למשורר הלאומי התקיים באמצע השבוע שעבר בכיכר רמב"ם, "קוראים ביאליק בכיכר", במלאת 84 שנה לפטירתו, בהנחיית יו"ר אגודת הסופרים, צביקה ניר, ובליווי בוגרי בית צבי, שהופיעו עם היצירות "יש לי גן", "הכניסיני תחת כנפך", "קומי צאי" ו"יוסי בכינור".

רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו

במסגרת האירוע, המתקיים זו השנה השנייה ביוזמת מחלקת התרבות העירונית, משוררים וסופרים עבריים הקריאו בציבור משירי חיים נחמן ביאליק, בהם: "לא זכיתי באור מן ההפקר", "היא יושבה לחלון" ועוד, בדומה לשנה שעברה, משך אליו האירוע מאות מבקרים, שהגיעו להאזין ליצירותיו של המשורר הדגול, למרגלות פסלו המוצב בכיכר.

את היצירות הקריאו היוצרים סמדר שיר, רוני סומק, שרי אלפי, נאוה מקמל עתיר, ענת לב אדלר ודב רייזל – כולם תושבי העיר. ראש עיריית רמת גן, ישראל זינגר, הקריא באווירת העונה החמה את השיר "הקיץ גוע", שנכתב לפני 113 שנה.