קונסרבטריון העירוני בגבעתיים

הידעתם? הקונסרבטריון העירוני בגבעתיים ע"ש אהרון שפי, נחשב לאחד מנכסי צאן הברזל של העיר מאז ומעולם. אשתקד חגג הקונסרבטוריון ציון דרך חשוב שכלל 70 שנים להיווסדו, כמוסד מוסיקלי בעל ערך שאינו יסולא בפז, וכזה שחינך וטיפח דורות של מוסיקאים ונגנים בכל טווח הגילים.

לשם המחשה, בין בוגריו של הקונסרבטוריון, ניתן למצוא שורה של מוסיקאים מחוננים המפארים את עולם המוסיקה בארץ ובעולם. הבולט שביניהם כיום הוא ככל הנראה להב שני, מנהלה המוסיקלי של התזמורת הפילהרמונית הישראלית (מחליפו של זובין מהטה).

הקונסרבטוריון הפועל נכון להיום במבנה אינטימי ברחוב הל"ה בגבעתיים (כולל שלוחה נוספת בבית הספר "ברנר"), מאגד תחתיו לא פחות מ-80 מורות ומורים לנגינה ולמעלה מ-500 תלמידים במסלול הפרטני, מגילאי 3-18, וכן מסלול מבוגרים. הוא פעיל כמעט בכל ימות השבוע (פרט לשבת), לרבות 3 תזמורות נשיפה, 4 תזמורות כלי קשת וכן הרכבים ביצועיים נוספים של חליליות, גיטרה, כלי הקשה, שתי מקהלות שירה, צוות תיאוריה וליווי פסנתר.

עוד מפעיל הקונסרבטוריון הנמצא תחת פיקוח משרד החינוך, תכנית בוקר ייחודית ברמה הארצית הנקראת 'בית ספר מנגן' המופעלת בכל תשעת בתי הספר היסודיים בעיר. היא כוללת לימודי נגינה שכבתיים, במסגרתם הכיתה מחולקת לקבוצות. כל קבוצה לומדת לנגן על כלי אחר, תוך מטרה לפתוח עבור התלמידים הצעירים צוהר לעולם המוסיקה בכלל ולעולם כלי הנגינה בפרט.

וזה עוד לא הכל, מדובר על קונסרבטוריון מוערך הנחשב לשם דבר בתחומו, המאופיין במצוינות וכן בהנגשה בלתי אמצעית לקהילה. כך לדוגמה, תלמידי הקונסרבטוריון לוקחים חלק פעיל לאורך השנה בטקסים ובאירועים, לצד אירועי שיא של משרד החינוך וכן במסגרות מוסיקליות תחרותיות.

"בית אמיתי לכל שוחרי המוסיקה"

עומרי רווה (53) משמש כמנהל הקונסרבטוריון העירוני זו השנה השביעית. הוא נחשב שלא בכדי לדמות מוסיקלית מוערכת. בראיון מיוחד עבור "רמת גן-גבעתיים ניוז" הוא משתף תחילה על דרכו המוסיקלית אשר החלה כבר מגיל צעיר, ובהמשך על גורלו שנקשר עם המוסד המפואר אותו הוא מוביל בגאון.

"מאז שאני זוכר את עצמי, תמיד ניגנתי", הוא אומר. "התחלתי בחליל ובהמשך עברתי לאבוב. כדי לרצות את סבא וסבתא שהגיעו מפולין למדתי פסנתר בקונסרבטוריון בצעירותי. למעשה, המוסיקה ליוותה אותי בכל צומת בחיי. דרך לימודי מוסיקה בתיכון תלמה ילין, שירות צבאי בתזמורת צה"ל. שישה ימים בלבד אחרי השחרור, כבר התחלתי בלימודי התואר הראשון במוסיקה כולל התמחות באבוב בקליבלנד ארצות-הברית, דרך תואר שני ביוסטון".

לישראל חזר רווה בסוף שנות ה-90, במטרה להתחרות על מקום משמעותי באחת התזמורות המובילות בארץ. במרוצת השנים ביסס את מעמדו כנגן מן השורה הראשונה, תחילה בתזמורת הסימפונית ירושלים (רשות השידור), תריסר שנים כנגן בתזמורת הקאמרית הישראלית וכן כנגן על תקן 'פרילאנס' בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ובקונסרבטוריונים נוספים.

עומרי, אתה נחשב לדמות מאוד מזוהה עם גבעתיים. האמנם?

"זה נכון. בקיץ האחרון, חזרתי 'הביתה' לגבעתיים, אחרי יותר מ-20 שנות מגורים במודיעין. האמת היא שהשייכות לעיר היא משהו שאני מרגיש בעוצמה מאוד גבוהה. יש משהו מיוחד באנרגיה של העיר הזו, באווירה ובאנשים המיוחדים, באפשרות להגיע כמעט לכל מקום ברגל, רחובות כצנלסון, ויצמן או שינקין שהפכו לתוססים, וזהו רק חלק קטן מכל הטוב שיש לעיר הזאת להציע. ברמה האישית, אני יכול לציין שאני יותר מגאה להמשיך מסורת מפוארת של ניהול  מקונסרבטוריוני הדגל בארץ מאז ומעולם".

איך התגלגלת לתפקיד מנהל הקונסרבטוריון?

"תחום הניהול משך אותי. זה מה שהוביל אותי גם ללימודי תעודה של ניהול, תרבות ואמנות לפני יותר מעשור. התעניינתי בתפקיד, ולשמחתי זכיתי בו. אני בעיקר מודה על הזכות להוביל מקום שהוא בית לכל שוחרי המוסיקה בגבעתיים והסביבה. מקום שהוא קסם אמיתי, מקום שבו כל חדר מכיל היסטוריה שלמה שמסופרת על ידי בוגרי הקונסבטוריון, שחלקם מאיישים משרות מכובדות בתעשייה המוסיקלית בארץ ובעולם".

ציפור לחשה לנו שהובלת סדרה מוסיקלית מוצלחת. תוכל להרחיב?

"זה נכון. לפני כשנה יזמנו סדרת קונצרטים בראייה מובהקת לפיה מורי הקונסרבטוריון הם אמנים מן השורה הראשונה בארץ ובעולם. זה השתלב עם חזון שהיה לי להקמת סדרה קאמרית המושתתת על מורי הקונסרבטוריון ואורחים. קראנו לה 'שבת קלאסית', ולשמחתנו היא זכתה להצלחה גדולה ואולמות מלאים מפה לפה ביד לבנים. השנה החלטנו להרחיב התכנית ל-5 קונצרטים בשנה. כל קונצרט שכזה נפתח עם קטע אחד של נגן או הרכב מצטיין מקרב תלמידי הקונסרבטוריון, ולאחר מכן מופיע הרכב מקצועי שמורכב ממורי הקונסרבטוריון ואמנים אורחים. כל אחד מהם משמש למעשה כאוטוריטה אמנותית בפני עצמו, כאשר לכל קונצרט מוטיב ייחודי משלו".

איך עברו עליכם השנתיים האחרונות?

"כמו כולם, לא פשוט. אני מסתכל אפילו אחורנית יותר. היינו בפועל לקונסרבטוריון היחיד שלא עצר ולו לדקה אחת בתקופת הקורונה. אני חושב שזה מה שמאפיין את הקונסרבטוריון שלנו יותר מכל – העובדה שחרתנו על דגלנו לתת את הלב והנשמה".

מסר לתושבי העיר?

"הקונסרבטוריון העירוני גבעתיים מחויב לא רק ללמד את הילדים ולחנך אותם למצוינות, אלא גם לסגל להם יסודות לימוד בהנאה, ולהקנות להם ידע שיוכל להוביל אותם לרמות הגבוהות ביותר. ההנאה מהלימוד מהווה עבורנו ערך העליון, יחד עם מעטפת מקצועית בסטנדרטים הגבוהים ביותר שאנחנו מפקידים עליה ביתר שאת.

בנוסף, אנחנו יודעים איזו השקעה אדירה יש להורים בחינוך המוסיקלי של ילדיהם. אנחנו מודעים ומוקירים את ההשקעה, הן כלכלית והן מבחינת הזמן. זו אחת הסיבות שאנחנו משתדלים לתת את כל הלב והידע שצברנו, בצורה האיכותית ביותר, כזו שרואה לכל אורך הדרך לנגד עיניה את התלמידות והתלמידים".

האם השמועות לגבי מעבר למבנה חדש נכונות?

"אנחנו נמצאים בימים אלה בפאתי מעבר עתידי מהמבנה, הבית הוותיק ברחוב הל"ה למבנה גדול ומודרני יותר. התקווה היא שהבית הקיים ישמש כשלוחת הפנים, במקום השלוחה הקיימת בבית הספר ברנר".