יום שני , אוקטובר 22 2018
ראשי / מקום לשניים עם אופירה זילברשטיין: הצ’דר האינטימי שלי

מקום לשניים עם אופירה זילברשטיין: הצ’דר האינטימי שלי

לא רק בגלל הברווז בורגר, אופירה מכניסה אותנו לבר/מסעדה השכונתי שלה גם כדי להעביר מסר ל(ג)ברים שם בחוץ: תשקיעו, תנו את המיטב שלכם, יום יום

כולם מלכות אבל היא באמת, צילום: pixabay
כולם מלכות אבל היא באמת, צילום: pixabay

גילוי נאות: השכנים נאים בעיניי. אני לא אובייקטיבית הפעם. החלטתי לספר לכם על המקום “שלי”. נכון יש את אלה שאתה שואל אותם איפה הם קנו את הנעליים שלהם והם עושים הכל שלא תדע? “זה בכלל היה בארץ אחרת”, “אי אפשר להשיג יותר”, “לא זוכר מאיפה הם”, “סתם במקרה הם עליי”… אנשים מחזיקים אצלם הרבה סודות “שימושיים”.

יעניין אותך גם

הזהב של השכונה: הישגים למתעמלות האומנותיות בתחרות בגיאורגיה

מזון לנשמות: מתכונים מושלמים לחגיגת ט”ו באב ביתית

בר שכונתי זה סוד כמעט אינטימי. כשבא לך לצאת וגם להישאר בבית. זה מקום כזה שאתה שומר עליו במסתרים, מסוכך עליו. שלא ישתנה לך, שלא יגדל מדיי עליך שתוכל תמיד למצוא בו את הפינה שלך. להיות עצמך. איפה שכולם מכירים את השם שלך. זה המקום הזה שאתה יכול להתלבש אליו יפה כי יש פגישה, או לבוא בטרנינג כי מה אכפת לך, כבר התחתנת איתו. נשבעת אמונים והוא “מציאה”.

חבר טוב אמר לי היום, כשהזמין מבלי להתלבט מנה גדולה של בצל בסנדוויץ שלו, באמצע היום: “אני יש לי מוטו כבר 15 שנה: מה אכפת לי, כבר התחתנתי. אם אשתי אומרת: תיזהר זה משמין, אני אומר לה: מה אכפת לי כבר התחתנתי. את מה שרציתי השגתי, עכשיו אפשר להיות רגוע”.

קסם של מקום, צילום: יח"צ
קסם של מקום, צילום: יח”צ

אני אישה נדיבה עם אוצרות, מאמינה בחלוקת הטיפים בין כולם אבל מודה שהפעם חשבתי פעמיים אם לגלות. מה, אם כולם ידעו, איך יהיה רק שלי? קנאית לו. איך תחכה לי הספה שלי שם, עם כל הכריות. וזה הרי חלק מהקסם. שאתה גילית את האי ה”בתולי” הזה (וכל מי שנכנס אליו פעם אחת ונשאר). האם ישנה אופיו כשהמונים יסתערו עליו? פעם כעסתי מאוד על חברה שסיפרה לי על מקום יפיפה, נוף עוצר נשימה באמצע שום מקום, אבל לא הרשתה לי לדבר עליו עם אף אחד. הנאות צריך לחלוק ומי שאוכל לבד אולי שבע, אבל איש לא ישמע אותו גונח.

ברוכים הבאים לממלכה של אופירה, צילום: יח"צ
ברוכים הבאים לממלכה של אופירה, צילום: יח”צ

זה נראה שהחלוקה כל כך נוחה ונכונה לשניהם שהרמוניה שם ולא רק שאתה חש “בבית”, אתה מרגיש כאילו מתארח בביתם ולא חש למהר לעזוב בכלל. ולא סתם בית. ממלכה. תמונות של המלכה מעטרות את קירותיו, פסקול שתרצה לשיר בקול, בירות אנגליות מצוינות (שיביאו לך בכייף מהן שורת טעימות ויעבור הרבה זמן עד שתעבור על כל המבחר) ואוכל שלוקח את עצמו ברצינות ובקפידה, בכל שעות הפתיחה. “המלכה” היא/הוא בר/מסעדה/בית קפה של שני שותפים (שהיו גם שותפים לדירה לפני כן), עם נטיה חזקה לאנגלופיליות, טשה ו(המלך)דויד. היא ב”פרונט” על האירוח והקינוחים. הוא, השף הביישן, מופנם ממנה, נותן לה את קדמת הבמה ומנצח על כל המבערים הסירים והמחבתות “מאחור”. כשהמטבח פתוח לרווחה בפני הלקוחות ואש יוקדת משם בלהבה חזקה.

“היה טעים, בואי נזמין שוב את אותה מנה” אמרה לי חברתי הטובה שבאה פעם במיוחד מחיפה. והיא ספיצ’ה באוכל ועפה (כמובן) על
השפרד’ס פאי (גם אופצייה טבעונית לו) המדהים שמוגש עם סלט ירוק נהדר (עם ביסים של אגסים) וזה הסימן הכי מובהק שטוב. שרוצים שוב את אותו הדבר. שאין דחיפות עזה לגוון (אם כי כאחת שניסתה שם בערך הכל, זה כדאי מאוד).

כעומדים בראש הממלכה, אומרים משנתם בלי להתנצל ובלי למצמץ כשפוליטית, חברתית, אזרחית, בוער ויש כותרות ששווה להילחם עבורם גם אם זה יעלה להם טיפה כעסק, כשתומכים בשביתה או בהתאגדות חשובה. לויאליות חברתית מעל הכל, זו אמנותם והם הראשונים להוות דוגמה כפי שמקום שמעורה בסביבתו וממנה קם, אמור להכתיב, בלי שגיאות, באותיות גדולות של אהבה ואחריות הדדית וקהילה.

פיש אנד צ'יפס גירסת הממלכה, צילום: יח"צ
פיש אנד צ’יפס גירסת הממלכה, צילום: יח”צ

-“דויד, היום היה הכי טוב”
-אבל את תמיד אומרת את זה, אחרי שאת אוכלת (הוא צוחק)
-“אבל באמת היום היה הכי טוב!” 

וזו סיסמה ששאר המקומות צריכים לאמץ ולעשות ממנה גרפיטי על הצילונים שלהם: “היום יהיה הכי טוב”. לא להפסיק להשתפר, כי אכפת, כי התחתנו. וכמה באמת יכולים לעמוד בזה, במבחן הזמן וזה המבחן היחיד שנחשב. העקביות. לשמור על הרמה, על הקלאסה. שתדע כל יום כשאתה נכנס פנימה, מה תקבל, שישקיעו בך, עליך. שזה המוטו. החוזה.
הם כמובן Gay-friendly ו vegan friendly ו Animal lovers ובכלל מאוד ידידותיים שם. לכולם (גם לקרבונריים). חייה ותן לחיות, וכייף. זו הרוח. וזה בר שכונתי אמיתי שיודעים בו מה אתה אוהב וצריך. ואם נגיד תביא פלפלים מהבית, טשה תרקח לך משקה סודי חריף שורף שתרגיש “בית” גם כשיצאת. ואם תרצה את המנה שלך טיפה אחרת, יבואו לקראתך כי למה לא לשמח בעצם בן אדם?

נשתה עוד אחת לדרך, צילום אילוסטרציה
נשתה עוד אחת לדרך, צילום אילוסטרציה

מנות מומלצות מאוד (שנוסו מלא, בפה מלא)

מיט פלייט (עם קורנדביף מעושן ומושלם)

ברווז בורגר (זה כל כך ווואו איך שהמנה הזו יוצאת וכמה טעימה) בבישול ארוך מפורק על מחבת בציר ברווז יין אדום ובצל סגול רוטב HP בריטי גבינת צ’דר ש”מלחימים” אותה מעל רוטב שזיפים בצד. פירה מהסרטים
חזה ברווז צלוי עם רוטב יין אדום עם תפוזים וחמאה. (זה יפה כמו שזה נשמע)

פיש אנד צ’יפס (גם טבעוני!)

וארוחת הבוקר האנגלית המושחתת שכוללת זוג נקניקיות תפוחי אדמה מטוגנים תבשיל שעועית ושום הרבה שום.

The queen, כצנלסון 109 גבעתיים, תגידו שאופירה שלחה אתכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

אביהו בן משה

חשיפה – מה גרם לאביהוא בן משה להגיש תלונה במשטרה נגד כרמל שאמה ?

יום שישי בצהרים, שכונת מרום נווה ברמת גן, במהלך מפגש שטח עם תושבים, טוען המועמד …