אילו סיבוכים עלולים להיגרם בשל ברדיקרדיה שאינה מטופלת?

ברדיקרדיה היא האטה בקצב הלב ביחס לצורך הפיזיולוגי של הגוף. לא כל דופק איטי הוא בעייתי, במיוחד אצל מי שאימוניות ומאומנות, אך כאשר הקצב איטי מדי בהקשר הלא נכון הוא גורם להיפופרסיה ולפגיעה באספקת דם לרקמות. ללא אבחון וטיפול, ההאטה עלולה להוביל לשרשרת תסמינים והחמרות שמקשות על תפקוד יומיומי ואף מסכנות חיים.

המפתח הוא להבחין בין ברדיקרדיה כשונות נורמלית לבין הפרעה חשמלית או חיסום הולכה. כאשר מקבלים החלטות לפי סימפטומים, בדיקות בסיסיות והקשר רפואי, ניתן למנוע את רוב הסיבוכים. דחייה בבירור ו”התרגלות” לעייפות או לסחרחורת חושפות לסיכון מיותר.

מהי ברדיקרדיה ולמה היא מתפתחת

ברדיקרדיה מוגדרת בדרך כלל כקצב לב מתחת ל־60 פעימות בדקה במבוגרות ובמבוגרים, אך המספר לבדו אינו אבחנה. ההקשר חשוב: תרופות מאטות קצב, הפרעות אלקטרוליטים, מחלת לב מבנית, דלקת בשריר הלב, הפרעות הולכה בצומת הסינוס או באטריובנטריקולרי, תת פעילות בלוטת התריס והיפותרמיה הם גורמים שכיחים. אצל ספורטאיות וספורטאים דופק מנוחה נמוך יכול להיות תקין כל עוד אין תסמינים.

איך האטה בקצב פוגעת בפיזיולוגיה

הלב פועל כמשאבה שתפוקתה נקבעת בקירוב על ידי נפח פעימה כפול קצב. כאשר הקצב יורד ללא פיצוי מספק בנפח פעימה, התפוקה הקרדיאלית נחלשת. התוצאה היא ירידה בלחץ הדם ובזרימת הדם לאיברים. המוח רגיש במיוחד לירידה חדה בפרפוזיה ולכן הסימנים הראשונים יהיו לעיתים עייפות, סחרחורת, טשטוש ראייה או כמעט עילפון.

איך ברדיקרדיה לא מטופלת פוגעת במערכות הגוף

המוח והקוגניציה

היפופרפוזיה חוזרת גורמת להפרעות ריכוז וזיכרון, האטה מחשבתית ומצב רוח ירוד. אפיזודות של כמעט עילפון או עילפון מלא חושפות לנפילות ופגיעות ראש. אצל אוכלוסיות מבוגרות ההשפעה המצטברת עלולה להיראות כ”הידרדרות קוגניטיבית” כאשר למעשה מדובר בבעיה קרדיאלית שאינה מטופלת.

הלב וכלי הדם

ברדיקרדיה מתמשכת מגדילה עומס דיאסטולי ועלולה להחמיר אי ספיקת לב, במיוחד כאשר קיימת פגיעה מבנית קודמת. פרקי האטה ממושכים עם הפסקות חשמליות עלולים להוביל לסחרחורת קשה, פרכוסים היפוקסיים ולעיתים אף לאסיסטולה קצרה. אצל מי שחיות וחיים עם מחלת לב איסכמית, ירידת לחץ דם יכולה לצמצם זרימה בעורקים הכליליים ולהחמיר כאבים בחזה.

כליות ומערכות נוספות

הכליות תלויות בפרפוזיה יציבה. ירידת תפוקת הלב מורידה את סינון הדם ועלולה להעלות קריאטינין, להפריע לאיזון נוזלים ולשבש ויסות לחץ דם. בטווח הארוך תיתכן החמרה של מחלות רקע כרוניות בגלל פגיעה באספקת דם סיסטמית.

תפקוד יומיומי ונפילות

סחרחורת, חולשה וחוסר סבילות למאמץ מפחיתים עצמאות ומעלים סיכון לנפילות. פציעות משניות הן סיבוך עקיף אך שכיח, ובעלות משמעות תפקודית וכלכלית.

סיבוכים קליניים מרכזיים

עילפון ופציעות נלוות

ירידה פתאומית בפרפוזיה מוחית גורמת לעילפון. נפילה בלתי מבוקרת עלולה להסתיים בשברים, חבלות ראש ודימומים. חזרה על אירועים כאלה פוגעת בביטחון ובתפקוד ומביאה להימנעות מפעילות.

אי ספיקת לב או החמרתה

ברדיקרדיה גורמת למילוי לבבי ממושך ללא תפוקה מספקת. כאשר קיימת דיספונקציה חדרית, ההאטה מחמירה בצקות, קוצר נשימה ועייפות. בטווח ארוך, ללא תיקון ההולכה או התאמת תרופות, הסיכון לאשפוזים חוזרים גדל.

הפרעות הולכה מתקדמות והפסקות חשמליות

חסמי הולכה יכולים להתקדם מדרגות קלות לדרגות גבוהות עם פרקי הפסקה ארוכים. במצבים אלו קיים סיכון ממשי לאובדן הכרה פתאומי ולדום לב. שינויים כאלה אינם צפויים היטב ללא ניטור ולכן התעלמות מסימפטומים מסוכנת.

החמרה של מחלת לב איסכמית ותעוקה

לחץ דם נמוך ותפוקה ירודה מפחיתים אספקת חמצן לשריר הלב. מי שסובלות וסובלים מתעוקה יציבה עלולות ועלולים לחוות התקפים בתדירות גבוהה יותר גם במאמץ קל.

פגיעה תפקודית ומצב רגשי

עייפות כרונית, חרדה סביב דפיקות איטיות מדי או אפיזודות של כמעט עילפון מובילים לצמצום פעילות, לריתוק יחסי לבית ולירידה בכושר. המעגל נסגר כאשר הורדת הכושר מגבירה תלות בדופק נמוך ומחמירה את התסמינים.

מי נמצאות ונמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים

אוכלוסיות בסיכון כוללות מבוגרות ומבוגרים, מי שנוטלות ונוטלים תרופות מאטות קצב כמו חוסמי בטא וחלק מחוסמי תעלות סידן, מי שמתמודדות ומתמודדים עם הפרעות אלקטרוליטיות, תת פעילות בלוטת התריס, מחלת לב מבנית או היסטוריה של פרפור ורפרוף עליות. גם מי שעברו פרוצדורות לבביות עם פגיעה זמנית בהולכה זקוקות וזקוקים למעקב הדוק. בספורט העממי, מי שמפתחות ומפתחים סימפטומים למרות כושר גבוה חייבות וחייבים הערכה כדי לא לפספס הפרעת הולכה משמעותית שמסתתרת מאחורי “כושר טוב”.

איך מאבחנים ומדרגים סיכון

האבחון מתחיל באנמנזה ממוקדת, בדיקה גופנית, אק״ג במנוחה ולעיתים הולטר. היעד הוא לקשור בין סימפטומים לרישום קצב, לזהות חסמי הולכה, הפסקות ופרקי האטה משמעותיים. בדיקות דם בוחנות תירואיד, אלקטרוליטים והמטוקריט. אקו־לב בוחן מבנה ותפקוד. במקרים בלתי פתורים משתמשים במקליט אירועים מושתל. דירוג הסיכון נשען על חומרת התסמינים, ממצאי ההולכה והקשר למחלת לב מבנית.

טעויות נפוצות בניהול עצמי

התעלמות מסחרחורת והשוואתה ל”חוסר שינה”, הפסקת תרופות באופן עצמאי ללא ליווי והנחה ש”דופק נמוך תמיד בריא” הן טעויות שכיחות. גם עודף קפאין או התייבשות קלה מחמירים ברדיקרדיה סימפטומטית דרך השפעה על לחץ הדם. שינויי אורח חיים חשובים, אך אינם תחליף לבירור כאשר יש סימפטומים.

סימני אזהרה שמחייבים פנייה דחופה

• עילפון מלא או כמעט עילפון עם פציעה או חבלה

• כאב חזה לוחץ, קוצר נשימה במנוחה או החמרה חדה בתסמינים

• דופק איטי מאוד עם בלבול, קור, חיוורון או הזעה קרה

• ירידת לחץ דם ניכרת או הפסקות דופק מורגשות לפרקי זמן ארוכים

טיפול ומניעה בקצרה

טיפול מותאם לגורם. התאמת תרופות מאטות קצב, תיקון אלקטרוליטים, טיפול בתת פעילות בלוטת התריס או בשיקולים זיהומיים מחזירים לעיתים קרובות קצב תפקודי. כאשר קיימת הפרעת הולכה משמעותית או הפסקות דופק מסוכנות, קוצב לב קבוע מצמצם סיכון לסיבוכים ומחזיר איכות חיים. שינויי אורח חיים משלימים כוללים הידרציה טובה, הימנעות מבינג’ קפאין ואלכוהול, שינה מסודרת ואימון אירובי מדוד שמעלה סבילות למאמץ בלי לדחוק את הלב למצבי קצה. מעקב מתוכנן עם רישום סימפטומים מאפשר לכוונן טיפול ולהקדים סיבוכים.

מה אפשר לעשות כבר השבוע

קבעו בדיקה אם יש סחרחורת, עייפות חריגה או כמעט עילפון. אספו יומן דופק ושעות תסמין, בדקו תרופות שיכולות להאט קצב, ודאגו לשתייה ולמלח במידה כאשר אין מגבלות רפואיות אחרות. אם הומלץ על הולטר או אקו, השלימו בהקדם כדי לסגור מעגל אבחוני.

מסקנות לסיום

ברדיקרדיה שאינה מטופלת איננה רק מספר נמוך על שעון דופק. היא עלולה להוביל לעילפון ופציעות, להחמיר אי ספיקת לב, להחריף תעוקה, לפגוע בתפקוד כלייתי ולהוריד איכות חיים. להבדיל מ”דופק ספורטיבי”, ברדיקרדיה סימפטומטית או כזו שמלווה בחסמי הולכה דורשת בירור מסודר והחלטה טיפולית. עם מודעות לסימני האזהרה, אבחון בסיסי בזמן והתאמת טיפול לגורם, ניתן למנוע את רוב הסיבוכים ולהחזיר יציבות, בטיחות ותפקוד יומיומי מלא עבורכן ועבורכם.