"קולן של נשים הוא גיים צ'יינג'ר" | ראיון ליום האישה עם אור-לי ניב – מ"מ וסגנית ראש עיריית גבעתיים

יום האישה 2026 מגיע בעיצומה של תקופה מאתגרת לחברה הישראלית, ולעוצמה הנשית יש בה תפקיד מכריע. עבור אור-לי ניב (58), מ"מ וסגנית ראש עיריית גבעתיים, השנה האחרונה שילבה עשייה ציבורית אינטנסיבית כמחזיקת תיק הביטחון והחירום.

ניב, נשואה למיכל ואם לשלושה (עומרי ז"ל והבנות מאיה ומיקה), מכהנת גם כיו"ר עמותת קהילתיים, ומחזיקה בשורה ארוכה של תיקים משמעותיים: תרבות, פנאי, קהילה, נשים, להט"ב, מוגנות (בשיתוף סגנית ראש העיר השנייה), בריאות, חירום וביטחון. בנוסף, היא יו"ר ועדת בריאות, ביטחון, והוועדה למיגור אלימות, ומ"מ יו"ר ועדת מל"ח. בראיון אישי לרגל יום האישה, היא משתפת בכנות כיצד הטרגדיה האישית שינתה את הסתכלותה על שליחות ציבורית, מספרת על הניסיונות לייצר שגרה מנחמת לתושבים, ומסמנת את המטרה הבאה: להגיע לאיזון מגדרי מלא בעירייה.

יום האישה השנה מגיע אחרי תקופה לא פשוטה למדינה ולחברה הישראלית. איך את חווה את היום הזה כאישה בתפקיד הנהגה בעיר גבעתיים? "כמחזיקת תיק הביטחון והחירום היחידה בארץ, יש לנו הרבה סיבות לגאווה, במיוחד בגבעתיים, אבל גם הרבה פערים שצריך לצמצם ברמה הלאומית".

את סגנית ראש העיר ומחזיקה בתיקים רבים ומשמעותיים – מתרבות וקהילה ועד חירום וביטחון. איך נראית שגרת העבודה שלך ביום טיפוסי? "אני מתעסקת בהכל מהכל. פגישה בנושא אחד ומייד אחרי בנושא אחר לגמרי. אני עוסקת בכל התחומים שתחת אחריותי, עד לפרטים הקטנים, ומעורה בכולם, גם בחירום. הסנכרון ביניהם משמעותי וגורם לראייה אחת רחבה. חשוב בחירום לזכור גם את היום שאחרי, צריך לעסוק בזה ולהיערך.

לאורך השנים יותר נשים נכנסות לעמדות הנהגה. האם את מרגישה שנשים מביאות איתן סגנון מנהיגות שונה לשלטון המקומי? "לחלוטין. נשים חושבות על סוגיות רכות שגברים לא תמיד, אפילו, רואים אותן. לי חשוב לא פחות מהתפקוד האופטימאלי, העובדים והעובדות, הסתכלות נשית מביאה עימה פתרונות מיטביים.

לצד העשייה הציבורית, עברת גם אובדן אישי קשה. האם החוויה הזו שינתה את הדרך שבה את מסתכלת על שליחות ציבורית ועל עבודה עם אנשים? "האמת שזו שאלה מאוד מורכבת. תמיד הייתי רגישה לדרך, לסגנון, לכבוד הדדי ולאהבת האדם. מאז האובדן של עומרי בני, לוחם חילוץ והצלה שהקריב את עצמו עבור חבריו וחברותיו לסגל, החיילים והחיילות שלו, ועבור המדינה, כשאפילו לא חשב על כך פעמיים – אני כועסת כשאין שמירה על כבוד ואין שיח מכבד. כשאין איפוק והערכה לאלו שעושים ועובדים עבור הציבור. ברירת המחדל השלילית בהתייחסות היא בלתי נסבלת בעיניי".

את עומדת גם בראש מועצת הנשים העירונית. מהם הנושאים שהכי חשוב לך לקדם עבור נשים בעיר בשנים הקרובות? "אחד הנושאים החשובים שאנו מקדמים, ואני עוסקת בזה בעצמי לא מעט, הוא הנושא של איזון מגדרי גם בתוך העירייה וגם החוצה כלפי התושבים והתושבות. בשנה האחרונה התחלנו בפרויקט 'שווה לגור כאן' שמטרתו שמירה על ייצוג שווה לכלל המינים בכל – בפרסומים, במידע המונגש, ועד לשפה המדוברת. הכל בסוף מסתכם בתהליכי רוחב ובתכניות עבודה שמתעצבות אחרת כשאנחנו משמיעים קול ברור, וישנה אוזן קשבת בצד השני שמוכנה להשתנות".

אחד התחומים המרכזיים שבאחריותך הוא תרבות, קהילה ופנאי. עד כמה פעילות קהילתית יכולה לחזק תחושת שייכות וחוסן בעיר? "זה בעצם הדבר המרכזי שמייצר תחושת שייכות וחוסן. כבר מהמערכות הקודמות הבנו שישנו צורך עז מצד התושבות והתושבים לפעילויות הפוגה בתנאים שמאפשר המצב, במיוחד לילדים. ידענו לתת לכך מענה איכותי ומקיף, גם כאן, בתכניות שנרקמות מהצרכים בשטח, לישיבות חשיבה על התוכן, והוצאתן לפועל בהתאם למצב ולמה שמתאפשר".

את פוגשת הרבה נשים בעיר – אימהות, צעירות, נשים מבוגרות ונשות קריירה. מה את שומעת מהן בתקופה הזו? "בעיקר חרדות סביב נושא הילדים וחוסר ההלימה בין הנחיות, כמו חזרה לעבודה, לבין כך שמערכת החינוך לא פועלת, או הצורך בסיוע בחיבור לזום".

מה לדעתך התכונה הכי חשובה לאישה שרוצה להיכנס לעשייה ציבורית או פוליטית? "חוסן, אומץ, רצון ונכונות להשפיע ולהקריב".

ולסיום – אם היית צריכה להעביר מסר לנשים שקוראות את הראיון לרגל יום האישה, מה היית רוצה להגיד להן? "קולן של הנשים חשוב מעין כמוהו, בכל נושא ובכל תחום. לאישה יש חשיבה אחרת, זווית הסתכלות אחרת, ראייה אחרת. זה לא תמיד קל, לא תמיד נוח, לא תמיד נעים – אבל זה גיים צ׳יינגר בקבלת החלטות".