יום רביעי , יוני 3 2020
ראשי / התחנה האחרונה של ליזה ברמת גן

התחנה האחרונה של ליזה ברמת גן

בסוף השבוע הסתיימה השבעה של האמנית ליזה מסיקה, שהתגוררה בשנים האחרונות ברמת גן. חזי שוחט, חבר קרוב, מספר על היוצרת הכריזמטית שהפכה לנערת הכרזה של חוני המעגל

עטיפת האלבום מעל הטבע
עטיפת האלבום מעל הטבע

אמנית הפרפורמנס והזמרת ליזה מסיקה הלכה לעולמה בשבוע שעבר והיא בת 48 בלבד. את הבשורה על כך קיבלתי, כמו רבים, בפייסבוק.
ליזה הייתה אדם סופר חברתי ואושייה תל אביבית ידועה, אך על מחלתה ועל ההתמודדות אף אחד לא ידע.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "רמת גן" info@rgg-news.co.il


היה בה משהו מסתורי. זה היה חלק מהותי מהאופי שלה, לצד חוש הומור מושחז עם אבחנות מדויקות שהייתה יורה על אנשים עם חיוך ממזרי.

כל זאת, היה עטוף בעממיות תמימה למראה, ללא ספק קריימרית.

ליזה מסיקה. צילום: נטלי פורטי
ליזה מסיקה. צילום: נטלי פורטי

ליזה, שהייתה פרזנטורית בקבוצה של חוני המעגל שהופיעה תדיר בפסטיבלי תרבות בישראל, היתה חברה גם בקבוצה הנקראת ״ספירלה״ – קבוצת אמנים שיצרה מיצגי וידאו ארט, שירה ומוזיקה בסוף שנות התשעים בתל אביב. הקבוצה נתנה במה לאמנים, רקדנים ומשוררים שפעלו בשוליים זאת אומרת המיינסטרים התל אביבי.

חזי שוחט, חבר קרוב, מספר בשיחה עם ״רמת גן גבעתיים ניוז״ על ההיכרות עם ליזה: "הכרתי אותה אצל חוני המעגל, אז הקמנו יחד את קבוצת ׳ספירלה׳, שבה היו חברים ליזה, ניר מטרסו, דורון בורשטיין, בועז הרוש ואני. התחלנו לפעול בשנת 1997. היא הופיעה איתנו וגם עם חוני עד שהוא נפטר. היא כתבה שירים וביצעה אותם על הבמה. היה לה סטאר קוואליטי״.

עוד הוא מוסיף: ״ליזה תמיד באה לתת ולעזור. היא הייתה אדם מאוד אוהב ונותן. עצוב לי מאוד שלא הייתי חלק מהחיים שלה בשנה האחרונה. אני מרגיש שלא ניתנה לי ההזדמנות להיפרד ממנה״.

קבוצת ספירלה בהופעה. צילום: נטלי פורטי
קבוצת ספירלה בהופעה. צילום: נטלי פורטי

במשפחתה חשים הלם לצד האבל. אוריין מסיקה, אחותה הקטנה ממנה בשנה, שהייתה קשורה אליה מאוד, מספרת על השנה האחרונה בחייה: "קשה לי לדבר על מה שקרה, במיוחד לאור העובדה שהמוות יכול היה להימנע. היא לא הלכה לאבחן את הגוש בזמן. היא התעלמה מהמחלה כמה שנים, מה שיכול להעיד על כך שהגוף שלה היה חזק״.

לדבריה, ״משהו בה מיאן להתייחס לדברים רעים. 'אל תגידי את זה', הייתה אומרת לי, 'אם תדברי על זה יהיה אמיתי'. בשלושת החודשים האחרונים לחייה היא הייתה בבית החולים ואנשים לא ידעו על כך".

ליזה מקריאה שירים פרי עטה. צילום: נטלי פורטי
ליזה מקריאה שירים פרי עטה. צילום: נטלי פורטי

גם על עודד גדיר, שהפיק לליזה את אלבומה האחרון "מעל הטבע", היא הותירה חותם. "הנוכחות של ליזה הייתה מאד מיוחדת״, הוא אומר, ״היא הייתה אישה גבוהה, עם רעמת שיער שחורה, תווי פנים מאד חזקים ודרמטיים וקול מאד נמוך ועמוק. עם כל הכוח הזה שיצא ממנה הייתה בה גם המון שובבות".

על תהליך העבודה באולפן הוא מספר: "היא השמיעה לי שישה שירים ועליהם עבדנו. ליזה לא ניגנה על כלי הרמוני כמו גיטרה או פסנתר, היא פשוט לקחה תוף כלשהו ליד ושרה. יצא ממנה קול ענקי וחם. בזמן ההקלטות היא ניגנה בהרבה כלי הקשה והסבירה לי שהיא רואה את הסגנון שלה כ'מוסיקה כנענית'. חלק מהטקסטים היו מהמקורות וחלק שילובים של קטעים מהמקורות ומילים משלה".

השיר "שערים" מתוך האלבום האחרון שלה ״מעל הטבע״:

עוד הוא מוסיף: "הרגשתי שהיא עברה הרבה. היה לה מבט מאד פתוח, חסר שיפוט וחסר דעה קדומה מכל סוג שהוא על החיים. היא הייתה בעלת יושר אינטלקטואלי באמת נדיר. ברור שאת הפתיחות והליברליות הזאת היא לא למדה באוניברסיטה, אלא רכשה אותן דרך היותה אדם יוצא דופן. היא הסתייגה ממי שהתעסק בעדות או זהות מינית כנושאים שיוצרים הפרדה ועוינות. היה לה מאד חשוב לראות את האדם כאדם. מאד התפעלתי ממנה, מאד חיבבתי אותה ואני מתגעגע. עצוב לי מאד שהיא כבר לא פה".

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

הרואה כיום. צילום: רן אליהו

משנים את פני הרא"ה: פרוייקט התחדשות עירונית ברמת גן