איציק הליצן שמשמח חיילים בעזה: “הירידה לעזה מבחינתי היא דבר קדוש”

איציק הליצן: במשך כארבעה עשורים, איציק הליצן היה שם נרדף לשמחה ובידור בפארק הלאומי ברמת גן, חלק בלתי נפרד מההווי העירוני, במיוחד בימי העצמאות. תושבי רמת גן, שם התגורר שנים רבות, מכירים היטב את דמותו הצבעונית. אך מה שרבים לא יודעים הוא שמאחורי האיפור והחיוך מסתתר סיפור של שליחות מרגשת ובלתי מתפשרת.

“צוות יום שישי”: שליחות של לב וחלות שניצל

במשך שנה וארבעה חודשים, איציק הליצן, כיום תושב קריית אונו וחבר בכיתת הכוננות המקומית, יורד מדי יום שישי לעזה. הוא חלק בלתי נפרד מ”צוות יום שישי” – קבוצת מתנדבים שמגיעה עד הכניסה לרפיח. המראה סוריאליסטי: ליצן חמוש ברובה, מכין לחיילים 500 חלות עם שניצלים מטוגנים במקום. “הירידה לעזה מבחינתי היא דבר קדוש,” מספר איציק בעיניים נוצצות. “התגובות שאני מקבל מהחיילים מאוד מרגשות ונותנות כוח וציפייה ליום שישי שיגיע. אין לזה מחיר, שום חשבונית שאני מוציא לא שווה את הסיפוק שבנתינה הזאת. אני סופר את הדקות ליום שישי בבוקר להגיע לחיילים.”

מסירות בלתי נלאית ואילתורים בשטח

המסע של “צוות יום שישי” מתחיל מדי שישי בשעה שמונה בבוקר, כשכולם נפגשים בדור אלון שבכפר עזה ומשם יורדים בשיירה לרפיח. זהו צוות מאורגן היטב, עם חלוקת תפקידים ברורה: מאיציק שאחראי על חיתוך החלות, דרך האחראים על טיגון חצילים והכנת סלט כרוב, ועד מי שאחראי על הקמת גזיבו ורשת צל. הם מתקתקים את הכל ביעילות יוצאת דופן.

הנתינה של הצוות עמוקה כל כך, עד שהיא נתקלת גם באתגרים בשטח. כך למשל, כשפעם אחת נגמרו השניצלים, וחיילים שיצאו מתוך עזה ראו זאת והתאכזבו. ליבם של המתנדבים נקרע, אך הם לא ויתרו. נשארו להם 30 חלות קטנות ומטבוחה. הם פינו את השמן מהמחבתות, הביאו קרטון ביצים ממוצב סמוך והכינו שקשוקה לשמחת החיילים הרעבים.

מעבר לאוכל: קסמים, מוזיקה ואור בתקופה קשה

אחרי שהארוחה מוכנה ומוגשת, איציק שולף בידורית, מיקרופון ושתיה קרה. הוא שר עם החיילים, עושה להם שמח ומסתכל עליהם בהערצה. הם, בתגובה, אומרים לו שהצוות הוא “האור” שלהם. לצד השמחה, איציק גם נושא עמו כאב: הוא מספר בצער על חיילים שאכלו אצלו וזמן קצר לאחר מכן ראה את פניהם ב”הותר לפרסום” שנהרגו.

איציק לא עוצר רק באוכל ובמוזיקה. הוא עושה לחיילים גם קסמים, מכין סרטונים מרגשים לנשים ולילדים בסגנון “איציק הליצן בא לבקר את אבא”, ולפעמים אף עונה לשיחות הטלפון שהחיילים מקבלים מנשותיהם, מה שמביא שמחה וקצת נורמליות גם להן בתקופה לא קלה זו.

התנדבות שאין לה מחיר

סיפור מרגש נוסף התרחש לפני שנסגר ציר נצרים: לפני כחצי שנה, איציק פגש חייל ששאל אם הוא אביה של מור (בתו של איציק). החייל סיפר שלמד עם מור בכיתה והכיר את אמה. איציק עשה עמו סלפי, והאם הנרגשת, שראתה את התמונה, כמעט התעלפה. אותו חייל, אזרח אמריקאי ומנהל בית ספר לטיסה בארה”ב, עזב הכל, חזר לישראל והתגייס בצו 8. מאז אותו מפגש, אמו של החייל מתנדבת ב”צוות יום שישי” ומסייעת בהכנת הסנדוויצ’ים.

בימים שלפני הגעתם לשטח, הצוות מתחיל לקבל הזמנות מחיילים הנמצאים בתוך הלחימה ויוצאים לאסוף מנות עבורם, ואף עושים “משלוחים” בתוך עזה לחיילים שאינם יכולים לצאת. הם מקיימים קשרים עם מפקדים המזמינים עבור חייליהם.

רבים החלו במסע התנדבות דומה, אך פרשו לאורך הדרך. “צוות יום שישי” הוא בין הבודדים שנותרו עקביים ולא מפספסים אף יום שישי, והם עושים זאת מכספם הפרטי. “אנחנו נעזרים בתרומות,” אומר איציק, “אז בואו ניתן להם יד ונזכור שגם איציק צריך להתפרנס.”

מעבר לפעילותו ב”צוות יום שישי”, איציק מתנדב כבר שנה במשטרת מסובים, שם הוא מבצע משמרות בסיור ובביטחון השוטף בתקופה קשה זו – תרומה נוספת של איש מיוחד זה למען החברה והביטחון.

אולי יעניין אותך גם:

מחפשים דירה ברמת גן? אלו מחירי השוק לדירות 3-3.5 חדרים

גבעתיים: הצצה לשוק הדירות בגודל 4 חדרים ויותר בחודשים מרץ-אפריל 2025