”תעשו את זה משמעותי זה יהיה משמעותי”: סגן תכלת לוחמת המעברים בטור מיוחד

כשקיבלתי את ההודעה בטלפון שאני מתגייסת ללוחמי מעברים קיבלתי שוק. הייתי תלמידה מאוד טובה והייתי בטוחה שהתפקיד הזה לא קשור להישגים שלי ואין לי איך לממש את עצמי בשום דרך בתפקיד הזה.

שמעתי המון משפטים כמו “כלבי שמירה ” , “טוחני שמירות” ו”התפקיד הכי לא מוערך “. כל זה עורר בי פחד והתחלתי לחקור באתר מתגייסים.

האמת אחרי שקראתי עלתה לי קצת המוטיבציה אבל ההורים שלי ממש התנגדו ואפילו אמרו לי לא ללכת לבקו”ם ביום הגיוס. דווקא בגלל זה באותו הרגע הייתה לי את התחושה שאולי עוד הרבה מלש”בים כמוני מרגישים כך, ואם כולם יסרבו כנראה שלא יהיה מישהו שיבצע את התפקיד הזה שכולם טוענים שהוא כזה משמעותי .

אז הלכתי לבקו”ם ביום הגיוס שלי , ביולי 18 וקיבלתי שוק. המשמעת הייתה בשמים, לפני שנייה עשיתי בגרויות ועכשיו אני עומדת בח’ שצועקים עלי בלי הפסקה.  אבל לאט לאט הבנתי איפה אני נמצאת ועם שיחות עם המפקדים והחברים עלתה לי המוטיבציה בטירוף,  הבנתי שכל מה שעושה את התפקיד זה האנשים,  ה”משפחה”.

ישר אחרי הטירונות יצאתי לקורס מ”כים ופתחתי את מחזור מרץ 19 של טירונים, חוויה מטורפת. במהלך המחזור הבנתי שאני רוצה לצאת לקצונה.  היה לי מאוד קשה לצאת לקצונה מאחר ואני חריגת נתונים אבל יצאתי עם תחושה מאוד גדולה שאני אצליח ושאני אהיה מפקדת מחלקה במעברים. אז אחרי מגמת מעוז וההשלמה לקצונה אכן שובצתי כמ”מ בגדוד ארז.

התפקיד עצמו לא קל , עומדים במזגי אויר קיצוניים , הכי מרוכזים בעולם , חדורי מטרה ועם התחושה שחייב לתפוס את המחבל/מפגע הבא. התפקיד כמו שכולנו יודעים הוא חשוב מאוד.צ= העובדה שאנחנו מאיישים עמדות 24/7 ועומדים למרות הקושי רק מעידה על חשיבות התפקיד,  על זה שאנחנו קו ההגנה האחרון למדינה ואם אנחנו לא נתפוס את הנשק במחסום הוא יכנס למדינה שלנו,  לבית שלנו ושל המשפחות שלנו.

תחושת ההגנה על המדינה במעברים מדהימה,  אבל היא מתעצמת ב”תפיסה הראשונה “. ככל שאתה תופס יותר אמל”ח, מתחזים וסחורות במעבר, כך תחושת ההגנה והשליחות מתעצמת , ואני רואה את זה על הלוחמים במחלקה שלי, ככל שהם תופסים יותר המוטיבציה שלהם גדלה והטירוף בעיניים שלהם גדל.  היום שלי מתחיל במשמרת,  אחר כך בבסיס יושבים עם הלוחמים כמה שאפשר , צוחקים, משתפים חוויות ופשוט נמצאים שם האחד בשביל השני.  יצאתי לקצונה דווקא בשביל המערך הספציפי הזה ולא מערך אחר כי הרגשתי תחושת מחויבות שאני רוצה לתת עוד , הפעם כמפקדת מחלקה על לוחמים ולוחמות מוכשרות.

הלוחמים והמפקדים מתמודדים יום יום עם איומי טרור רבים ומסכלים העברות אמל”ח והעברת סחורות שיכולות להיכנס לשטח מדינת ישראל ולאיים על בטחון תושיבה. התפיסות שיש הן בעיקר מתחזים,  תעודות זהות מזויפות , סחורות שלא אמורות להיכנס , אמצעי לחימה קרים (אלות , סכינים..) ולעיתים רחוקות גם אמצעי לחימה חמים אם זה נשקים .

התפקיד חוויתי נטו מנקודת מבט של הלוחם. תעשו את זה משמעותי זה יהיה משמעותי.  אם תבואו למשמרת בתחושה ש”אני היום אתפוס משהו במחסום ” – תאמיני לי זה יקרה .

הטיפ הכי גדול שאני יכולה לתת למתגייסים החדשים זה לבוא עם ראש פתוח,  לבוא עם ההבנה שהתפקיד הזה משמעותי נטו בזכותינו ובזכות איך שניגש אליו. התפקיד יכול לתת לכן הרבה יותר ממש שתחשבו אם זו סבלנות, תחושת שליחות מטורפת,  חברים לחיים , חוויות והזדמנויות פיתוח – יציאה  לקורס מפקדים , קצונה ועוד הרבה אפשרויות להצליח.