"אני שייכת לרוב התושבים שמתקשים לחיות בשגרה כשיש חטופים במנהרות ולראות לאן המדינה הולכת", פותחת יעל כץ, פסיכולוגית מנחלת גנים, את דבריה. תחושת המועקה היומיומית וחוסר היכולת לעמוד מנגד הובילו אותה לחפש דרכים להשפיע. "חיפשתי איך אני, כבורג קטן, יכולה להשפיע על התהליכים שעוברים לנו מעל הראש, וגם להרגיש שאני עושה משהו ולא מוותרת על החטופים".
כץ, במקור מקיבוץ רביבים, הצטרפה לארגון המחאה "ישראל עוצרת", הפועל לסנכרן בין ארגוני המחאה השונים וליזום פעולות שטח. אחת היוזמות המרכזיות של הארגון, שצוברת תאוצה לקראת יום השיבוש היום, היא "השבתת הארנק" – מהלך שנועד להשתמש בכוח הצרכני של הציבור כדי לייצר לחץ כלכלי על ראשי המשק.
"הרעיון הוא פשוט", מסבירה כץ. "אם הממשלה לא מקשיבה לרצון העם, נשפיע דרך הכלכלה. ביום השיבוש, אנחנו מבקשים מהציבור לצמצם קניות רק למה שהכרחי. לא נורא לדחות קניות של מה שלא דחוף כדי לייצר לחץ על ההכנסות. כבר ביום השיבוש הקודם ראינו שזה עובד ופוגע בהכנסות".
לדבריה, יש שלושה כללים פשוטים למי שרוצה לקחת חלק במהלך:
לקנות מינימום: לרכוש רק את מה שחיוני והכרחי לאותו היום.
לשלם במזומן: אם חייבים לקנות, להשתמש במזומן ולא בכרטיס אשראי, מכיוון שהירידה בשימוש באשראי היא המדד המרכזי שנבדק.
לתמוך בעסקים קטנים: להעדיף חנויות פרטיות על פני רשתות השיווק הגדולות.
"המטרה היא להראות ירידה מדידה בהכנסות של החברות הגדולות, כדי שהן יפעילו לחץ הלאה על מקבלי ההחלטות. אם לא מצליחים מלמעלה, נבוא מלמטה. יש לנו, לאזרחים, הרבה יותר כוח ממה שחושבים".
עבור כץ, הפעילות היא חלק ממארג רחב יותר של מחאה. "אני מצטרפת לשיירות, אני יוצאת לרחובות. אנחנו לא יכולים להמשיך בשגרה. צריך לשחרר את החטופים ולהפסיק את המלחמה הזו שהורגת לנו חיילים נוספים. יש לנו רוב ברור בעם וזה התסכול שלנו, שיש ראש ממשלה שלא מקשיב. אז לא להתבלבל – קודם כל החטופים, ולמנוע מוות מיותר של חיילים".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
