המסע של בת דור לעולם הטלוויזיה החל בגיל צעיר. לאחר לימודי תקשורת, התחום תפס אותה חזק, ולפני כ-20 שנה היא נכנסה לתעשייה כתחקירנית. משם, הדרך למעלה הייתה מהירה; היא התקדמה לבימוי של תוכניות אייקוניות כמו "מחוברים" ו"האח הגדול", עבדה לצד צופית גרנט וב"כחולים", המציאה ומכרה פורמטים ועבדה עם הערוצים המרכזיים בתוכניות הפריים טיים המובילות בישראל.
ואז הגיע השינוי. שני תהליכים משמעותיים התרחשו במקביל: הראשון, ירידה בהפקת תכני מקור ודוקומנטרי בערוצים המסחריים; והשני, רצונה העז של בת דור להתמקד בז'אנר התיעודי. כניסתן של ענקיות סטרימינג כמו נטפליקס לחיינו פתחה בפניה עולם חדש. סדרה דוקומנטרית אחת, "ארץ פראית מאוד", שעסקה בהקמת קומונה בארצות הברית, הדליקה אצלה נורה. היא הבינה שהיא מכירה סיפור דומה לכאורה בישראל. במקביל, עלייתו של תאגיד השידור "כאן 11" יצרה לראשונה במה מרכזית ופופולרית לתכנים דוקומנטריים איכותיים בארץ, והיא ידעה שזה המקום עבורה.
בשם האב: חשיפה מטלטלת חוצת גבולות
המעבר ל"כאן 11" הוביל אותה ליצירת תכנים משמעותיים כמו "ארוחה של החיים" עם השף ענר בן רפאל. אך היה סיפור אחד שבער בה במשך זמן רב – סיפורה של קהילה חרדית-ברסלבית קיצונית, שהשתלטה לכאורה על המושבה יבניאל לאחר שהיגרה מברוקלין. בקהילה זו, תחת הנהגתו של רב שנפטר מאז.
הידע שלה בתחקיר, אותו למדה,יחד עם התחקירנית יעל סילמן, הוביל אותה לחקור את הנושא לעומק. נקודת המפנה הגיעה בשיחת טלפון לילית ומפתיעה. על הקו היה בנו של אותו רב. "את לא יודעת מספיק, אני יודע את התמונה המלאה", הוא אמר לה, והפך לעד המרכזי והראשון מתוך הקהילה הסגורה. עדותו אפשרה לה להצליב מידע ולבנות תחקיר מקיף וקיצוני.
כך נולדה הסדרה "בשם האב" וזכתה להצלחה מסחררת, לא רק בישראל, אלא גם שודרה בערוצים יוקרתיים כמו ה-BBC ו-France TV. "אחרי 'בשם האב' הרגשתי שהצלחתי לעשות שינוי במציאות", היא משתפת. "זה היה הרצון שלי, להיכנס למקום שיש בו עוול, להגיד אמירה שמישהו אחר לא יכול להגיד ושלא מקשיבים לו. זה נתן לי סיפוק אדיר".
מהפכה, מלחמה והצורך בריפוי
העיסוק בטראומות ובסיפורים קשים הפך לחלק בלתי נפרד מעבודתה. היא ליוותה את יהודה משי זהב לקראת קבלת פרס ישראל, פרויקט שהפך על פניו כשהתפוצצה הפרשה והחומרים שימשו מחדש בהקשר טרגי. במשך שנים היא ליוותה נפגעות פוסט-טראומה, קשר שנמשך גם לאחר שהמצלמות כבו.
עם פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, ולפניה תקופת המהפכה המשפטית, בת דור הרגישה שהיא חייבת לקחת צעד אחורה. העיסוק המתמיד בכאב חשוף גבה מחיר נפשי. "הבנתי שהתוכנית מסתיימת תוך שעה, אבל תהליך היצירה הרבה יותר מורכב", היא מסבירה. "הקשר עם הנפגעות נשאר, והרגשתי שאני לא יכולה לעמוד בזה כרגע, לא בעצמי ולא מול הילדים שלי". היא דחתה הצעות לביים סיפורים ממתקפת ה-7 באוקטובר, מתוך צורך לשמור על עצמה.
היוניקורנז: לחזור ולהאמין בכוח הישראלי
לשמחתה, בשנתיים האחרונות היא זכתה לביים פרויקט שהזכיר לה צד אחר של המציאות הישראלית – יצירתיות, חדשנות ותקווה. הסדרה "היוניקורנז", המשודרת כעת ב"כאן 11" וזוכה לשבחים, עוסקת בעולם ההייטק הישראלי. "יש משהו מחזק בלצפות באנשים האלה שצמחו והצליחו בחברה הישראלית", אומרת בת דור. "הם יצירתיים, למרות שיש גם שאלות נוקבות שעולות. זה החזיר אותי הביתה, לסיבה למה אנחנו פה ולכוח של המדינה הזאת". עם זאת, היא מציינת את האתגר באיתור נשים בתחום, בו ההיצע הגברי עדיין גדול משמעותית.
כעת, בת דור כבר צוללת לפרויקט הבא. היא מלווה את ההפקה של מיזם השיקום וההנצחה של נופלי פסטיבל ה"נובה". היא מבינה שהמלחמה והשלכותיה ילוו את היצירה הישראלית עוד זמן רב, ובתוך כל הכאב, היא מחפשת את סיפורי התקומה והקהילתיות.
בקרוב, היא ובעלה צפויים לטוס לפסטיבל חשוב בחו"ל, לקראת הפקה חדשה שככל הנראה עוד נשמע עליה רבות. בין רמת גן לפסטיבלים בינלאומיים, בת דור אוג'לבו ממשיכה לספר את הסיפורים שחייבים להישמע.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
