רומנטיקה או הישרדות? זואולוגית ספארי רמת גן מסבירה מה באמת קורה בטבע

האם בעלי החיים באמת מרגישים "אהבה" כפי שאנחנו תופסים אותה, או שמדובר בדחף הישרדותי נטו?  קרן אור, זואולוגית הספארי ברמת גן, עושה סדר בג'ונגל הרגשי ומסבירה למה טיגריס בודד הוא לא באמת עצוב, ומדוע "בגידה" היא אסטרטגיה מנצחת בטבע.

האם באמת בטבע יש אהבה ולא רק התרבות?

להניח שבטבע יש אהבה זו תהיה הנחה בלתי מבוססת בעליל, שמקורה בנטייה שלנו בני האדם לעשות האנשה.

אנחנו כן רואים בעולם החי מגוון גדול של התנהגויות שאנחנו יכולים לראות בהן קשר, חיבה, אמפטיה, חיבור ועוד. אבל לקרוא לזה אהבה תהיה הגזמה. אין לנו את היכולת לדעת מה בעלי חיים מרגישים, וכנראה שלעולם לא תהיה לנו.

חשוב מאוד בתצפיות על עולם הטבע לנסות ולנטרל לרגע את המוח האנושי שלנו ולהסתכל על הדברים מתוך משקפיים יותר אובייקטיביות. כמובן שידע על בעל החיים עליו אנחנו מסתכלים יעזור מאוד. למשל, אם אנחנו רואים טיגריס לבדו ביער, המוח האנושי שלנו – ייצור חברתי מאוד – מייד נזעק וחושב שהוא בודד, גלמוד ועצוב. אבל טיגריסים הם בעלי חיים יחידאים. הם חיים לבד ואפשר בהחלט להניח שהם בסדר עם זה.

אז כן, הכוח המניע את הטבע הוא המוטיבציה להתרבות, וכמה שיותר. במהלך האבולוציה הניסיון של בעלי החיים השונים להפיץ כמה שיותר עותקים של המידע הגנטי שלהם ייצר תכונות והתנהגויות שונות ומשונות, שבעיניים שלנו חלקן עשויות להיתפס אף כרומנטיות.

איך מתבטאת האהבה והרומנטיקה בטבע?

אין רומנטי יותר ממחזר נלהב. ומחזרים בטבע יש לא מעט. עופות זכרים למשל, נלחמים על זכותם להזדווג עם הנקבות. לצורך העניין דגם הנוצות שלהם שונה ובולט. הם מסכנים את עצמם בצבעים בולטים ובדגמים ובצבעים או בהשמעת קריאות ושירה שנשמעים למרחוק. כל אלו יקלו על הנקבות להשוות ביניהם ולבחור את הזכר שנראה הכי טוב וחזק, שלצאצאים שלו יש סיכוי גדול לשרוד.

מתנות הן פטנט רומנטי עתיק יומין, וגם בטבע ישנם זכרים שמשתמשים בו. הפינגווין האפריקני הוא טיפוס רומנטי מאוד. הוא מונוגמי והזוג נשאר יחדיו שנים רבות. בעונת הרבייה כאשר הזוג עולה על החוף, הם מחפשים מקום טוב להטיל בו את הביצה. הזכר מחזר אחרי בת זוגו ומביא לה אבנים קטנות, חלוקי נחל ושברי קונכיות וביחד הם בונים מהם את הקן שבו היא תטיל את הביצה.

מתנות נוספות שהזכרים מעניקים לנקבות, ואפשר להבין טוב מאוד מדוע הן עובדות כל כך טוב, הן מזון. זכר התנשמת מביא לבת זוגו מכרסמים שהוא צד עבורה בזמן החיזור וגם בזמן הקינון עצמו.

זכרים אחרים פוצחים בשירה או בריקוד, אחרים בונים קן מרשים כדי לפתות את הנקבה.

האם יש זוגות חד מיניים בטבע (לא בשבי)?

התנהגות חד מינית די נפוצה בטבע. היא תועדה בלא פחות מ 1500 מינים שונים ומשונים מחרקים ועד קופים. גם אנחנו נתקלו במקרים כאלה וקל לראות אותם בגן החיות. אין ספק שהתופעה לא נחקרה מספיק ויש עוד צורך לחקור אותה יותר לעומק והבין את היקפה.

כיצד מגיב בן זוג אם הבן זוג השני בוגד בו או מת?

אנחנו לא יודעים מה מרגיש בעל חיים שמאבד את בן/בת הזוג שלו. אנחנו כן יודעים שבהרבה מקרים הם מוצאים בסופו של דבר בן/בת זוג חדשים והם ממשיכים ב"משימה" הכי חשובה בטבע- התרבות.

בגידה הוא קונספט אנושי מאוד. בגידה יכולה להתרחש רק בבעלי חיים מונוגמיים – כמונו בני האדם. המונוגמיה היא לא תופעה מאוד נפוצה בטבע. רוב בעלי החיים אינם מונוגמיים. המונוגמיה נובעת מהצורך בהשקעה גדולה מאוד בטיפול בצאצאים. היא נפוצה מאוד בציפורי שיר למשל, שהגוזלים שלהם נולדים חסרי אונים לחלוטין ונדרשת השקעה עצומה של שני בני הזוג כדי להביא אותם לפריחה מוצלחת מהקן.

ביונקים למשל, מעט מאוד מינים הם מונוגמיים.

ועדיין בטבע מוכרת התופעה של "הזדווגויות מחוץ לזוג" (Extra-pair copulation) – או כמו שבני אדם קוראים לזה בשיפוטיות- בגידה, והיא כנראה מאוד נפוצה.

המניע של הזכרים, הוא שוב המניע של החיים על פני הכדור הזה – למקסם את הצלחת הרבייה, במיוחד כשההשקעה שלך ברבייה קטנה יותר. אחרי הכל הזכרים למשל לא מטילים ביצים או נושאים היריון.

מחקרים הראו שבעופות מונוגמיים, 35% ואף יותר מהצאצאים יכולים להיות לא של אחד מבני הזוג.

לכמה מינים בטבע יש זוגיות לכל החיים ולכמה אין בכלל?

מונוגמיה הכי נפוצה בקרב העופות. אחוז המינים המונגמיים יכול להגיע ל-90% מהמינים.

ביונקים לעומת זאת אחוז המינים המונוגמיים לא מגיע אפילו ל-10 אחוזים.

בבעלי חיים אחרים זה עוד הרבה יותר נדיר, או כמעט ולא קיים.