יום חמישי , נובמבר 14 2019
ראשי / רמת גן / גננת מרמת גן איימה על גבר שיצא מהארון לאחר גירושין שתפנה לרווחה בגלל הזנחת הילדים

גננת מרמת גן איימה על גבר שיצא מהארון לאחר גירושין שתפנה לרווחה בגלל הזנחת הילדים

גבר מרמת גן, שהתגרש מאשתו לאחר שיצא מהארון, לא דמיין שביום בהיר אחד יקבל מהגננת טלפון: "אם אתה לא מטפל בילדים המוזנחים, אני מטלפנת עכשיו ללשכת הרווחה". איך זה נגמר? טור חדש של עו"ד איימי בכור-בוני

עורכת דין איימי בכור-בוני צילום ענבל מרמרי
עורכת דין איימי בכור-בוני צילום ענבל מרמרי

בכל פעם שעולה בפייסבוק פוסט שמפרסם מישהו מהקולגות שלי, במיוחד כאלה שבהם אני זו שייצגתי את הצד השני, לא קל לי לקרוא. כי למטבע יש שני פנים, ולכל סיפור קורע לב שתקראו יש צד שני. אז החלטתי (אולי כי אני מזל מאזניים וחייבת שהכל יהיה צודק ומאוזן) להתחיל ולספר לכם את הסיפורים – משני הצדדים, כדי שתתקבל תמונה שלמה יותר, ובסוף לנסות להבין אולי מה אפשר היה לעשות אחרת.


  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "רמת גן" info@www.rgg-news.co.il


כשהתחלתי לנהל את התיק הזה עבור אחד ממנהלי השחקנים המוכרים בארץ, זה היה נראה כמו "עוד תיק".

הם חיו בדירת הוריו והיה צריך להתפנות משם – שלושה ילדים ואשה שעבדה פעם במשרה בכירה בבנק וכבר כמה שנים בבית. הוא הגיע אליי וסיפר שהוא חייב לצאת מהארון, שזה להיות או לחדול, שהיא כבר יודעת אבל לא עושה עם זה כלום והוא לא יכול יותר. הוא חשש לילדים, ומה יקרה אם תסית אותם נגדו ומה יקרה אם לא תתפנה מהדירה – חששות נורמליים לסיטואציה. היא הצטיידה בעורכת דין ראשונה (ראשונה, כי יהיו אחר כך עוד ארבעה לפחות), והגענו יחסית מהר להסכם שגרתי –  משמורת משותפת ומזונות, ושבתוך שנתיים עליה לעזוב את הדירה, חלוקת רכוש חצי חצי, ובכך סיימנו. אבל מה שקרה אחר כך לא דמיינתי.

כבר במו"מ היה נדמה שהאישה בהזיות: היא הלכה לטעון טענות הזויות נגד האב ונראתה מסוממת. הוא אמר לי שהוא מאוד מודאג, וכי נראה שהילדים במצב לא טוב. הצעתי לו שלא נחתום על ההסכם ונבדוק בבדיקת "מסוגלות הורית", אבל הוא החליט להיות אופטימי.

כעבור חודש קיבל שיחה מהגננת: הילדים הגיעו לגן בפיג'מות מלוכלכות ובלי נעליים, ונראה שלא אכלו. אם לא תגיש תביעה למשמורת, איימה, נפנה אנחנו לרווחה ונבקש שייקחו את הילדים.

מיד פניתי לגננת. הבנתי שאכן מזה זמן מה דברים מוזרים מתרחשים עם הילדים. הגשנו לבית המשפט בקשה דחופה, ועובדת סוציאלית אחת, שהלב הענק שלה הציל את הילדים, לקחה עוד באותו יום את עצמה לבית האם, שמצדה סירבה לפתוח את הדלת. הוזמנה משטרה ואז נגלה מחזה מפחיד: תרופות נגד כאבים מפוזרות על הרצפה, סמי פיצוציות ואלכוהול. האם טענה שזה רק עקב מיחושים בגב, שהיא לא מכורה ושהכל בסדר.

הילדים הועברו לאב למשמורת זמנית, ומשם, במשך שנה ושלושה עורכי דין נוספים, עדות ותסקירים, שבהם ניסינו להסביר שאנחנו דורשים טיפול ואבחון, ושככל והאם תטופל – אין לנו התנגדות שתקבל משמורת משותפת בחזרה. האם סירבה לעשות כן כשנה, ולבסוף נכנעה והלכה לטיפול. היא השתפרה, ורואה אותם עם סיוע מאחרים, או לבד, תלוי במצבה. מול השופטת סיפרה שצפו ועלו לה טראומות מהעבר.

הילדים היום מאושרים: האב מטפל בהם במסירות ודואג לקשר עם האם.

מצדו השני של המטבע:

צדו השני של הסיפור הוא כאב הלב שאת חווה בתור אם בסיטואציה הזו. שאת מבינה שאין מנוס מלקחת את הילדים כדי להציל אותם, אבל הלב מתמלא ברחמים. שאומנם התמוטטה, אך גם המשיכה והסלימה באמצעות חומרים ממכרים וסירבה לטיפול. היא כל כך רצתה להאמין שתצא מזה לבד, שהיא תהיה בסדר, שלקח לה זמן יקר להסכים לתהליך.

והדבר הכי חשוב שצריך ללמוד מזה, זה לא להשאיר טראומות לא מטופלות. הגוף מדחיק, עד שהוא כבר לא, ואז אתה לא יודע מתי זה יתפוס אותך. כולם עוברים דברים קשים, ואין בושה מטיפול ומעיבוד טראומות. זו האחריות שלנו לטפל בעצמנו – עבור ילדינו.

הכותבת היא עורכת דין מומחית לענייני משפחה, בעלת משרד ברמת גן

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אולי יעניין אותך גם:

צילומים ייחודים מתחת למים. צילום: ינון גל און

מי ומי הגיעו לפתיחת התערוכה: "לשון הרע לא מדבר אלי" בקניון איילון?