יום חמישי , יוני 4 2020
ראשי / רמת גן / ממשבר הקורונה אל מהפכה בגיל הרך

ממשבר הקורונה אל מהפכה בגיל הרך

המשבר הכלכלי שנוצר בגלל הקורונה יצר שעת רצון לבנות מחדש את מערכת החינוך של הפעוטות, מגיל לידה (שאינו חובה). חוק חינוך לגיל הרך ייטיב עם שוק העבודה הצעיר ויאזן את הפערים החברתיים מהם סובלים בעלי שכר מינימום

כיתה בברנר
כיתה. צילום רג ניוז

בישראל 2020 יש 542,300 פעוטות בגילאים מלידה ועד 3 (מרכז המחקר של הכנסת). חינוך חובה שוויוני לא חל עליהם ועל הוריהם. החל מחוק חינוך חובה (1949), דרך תיקונים ותוספות – התרחבה חובת המדינה לילדיה עד שמ-2012 כל ילד ונער מגיל 3 ועד סוף יב' מקבל חינוך חובה חינם (למעט תוספות שחלקן מצוי במחלוקת ציבורית חברתית). התהליך הדרמטי האחרון היה מעבר גילאי 3 לתחום חינוך חובה חינם, וזה לא קרה ביום אחד. הייתה שנה אחת, 2013, בה הוקמו או הוסבו 2000 מבנים לגני ילדים. התהליך כולו ארך מספר שנים, כולל הכשרת גננות וסייעות.


  הצטרפו לקבוצת הוואטסאפ של רמת גן ניוז

  יש לכם תלונה דחופה או משהו שחשוב לטפל בו? פנו למייל האדום של "רמת גן" info@rgg-news.co.il


מסיבה לא ברורה ולא הגיונית – גיל היסוד בו מתעצבת דמותו של הילד, כפי שהציע ז'אן פיאז'ה, הוזנח ונשכח. בזמן שנבנה בסיס לקוגניציה שלו, לרמת החשיבה, לצורך ביצירת קשרים חברתיים, המדינה או החברה מתעלמים מצרכיו, ומעמיסים את מלוא האחריות על ההורים. לא ראיתי, ולו אצל מומחה חינוך אחד, או אצל פילוסוף של החינוך, הצדקה עקרונית להדרת הגיל הרך עד גיל 3 ממערכת החינוך של המדינה. מה שכן אנו יודעים, ישנן מדינות, כגון פינלנד, שמעניקות חינוך חינם לפעוטות מגיל אפס ועד 3, אך ההשתלבות בו איננה חובה.

החלת חוק חינוך חובה חינם, או חוק הפיכת גיל הפעוטות לאחריות ממלכתית מופיעה במרבית מצעי המפלגות, ובתעמולת הבחירות. אין לה זכר, למשל, במצע ממשלת האחדות הלאומית 2020. ישראל משקיעה רק 15% מכלל הוצאות חינוך הגיל הרך, והן מופנות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, להורים בעלי מצב סוציו אקונומי נמוך. 85% מהוצאות הגיל הרך בישראל הן ממקורות פרטיים. מתוך זה 62% מועמסים על כיסם של ההורים (שחר אילן,כלכליסט). לא כך במדינות המפותחות: על פי מוסד ון ליר, 8 מדינות מעניקות חינוך ממלכתי לפעוטות: אסטוניה, מלטה, סלובניה, פינלנד,שוודיה,נורבגיה, גרמניה.

כמו בהיבטים רבים אחרים: הקבוצה המקופחת בישראל, הם הורים צעירים שאינם נזקקים, אך מצויים בדחק כלכלי הקשור גם בהשגת דיור, ותלויים בעבודה סדירה לצורך פרנסה. המצב כיום הוא שגן פרטי עולה להורים 3,000 שקל לחודש, 30,000 שקל לשנה. שכר לימוד הגבוה במדינה. בגנים של מערכות מפוקחות כגון "ויצו" ו"נעמת" שכר הלימוד הוא בין 1,500 שקל ל-2,000 שקל, בכפוף לדירוג כלכלי. 25% מהפעוטות מתחנכים בגנים פרטיים, 25% מהם – במערכות מפוקחות, ושאר 50%, מחוץ למערכת החינוך(מרכז המחקר של הכנסת).

מה שמוסיף לאי הצדק החברתי, ואי מימוש עקרון שוויון הזדמנויות בחינוך, היא צורת ההתארגנות המוזרה של הגנים הקיימים. המערכות המפוקחות כפופות למשרד העבודה והרווחה. הגנים הפרטיים כמעט ואינם מפוקחים. כיוון שלא מדובר בחינוך ממלכתי, משרד החינוך לא מעורב. עשרות שנים דנו בכך ועדות, מועצות חינוך, ממשלות. ההמלצה (לא ההחלטה) תמיד היתה: מערכת חינוך הגיל הרך עוברת לפיקוח משרד החינוך ואחריותו. בתוך האנרכיה הזאת, נפתחים גנים פרטיים בבתים שכורים, בחצרות. רשויות מסודרות כגון חולון, בונות מרכזי גיל רך במתנ"סים.

בשעת משבר כלכלי 2020 – זוהי שעת רצון לבנות מחדש את מערכת החינוך של הפעוטות, מגיל לידה (שאינו חובה). לפתור את הפלונטר בין משרדי הממשלה, ולאחד את הפעוטות בתוך חוק החינוך הממלכתי עם כל הסייגים. תהליך המעבר לחינוך ממלכתי לא יארך שנה או שנתיים. יוכשרו אלפי גננות, ויהיה סטנדרט מחייב ומקצועי לניהול גן- פעוטון. ייבנו מבנים שלא יפלו באיכותם מגני הילדים המוכרים. הורים לא יישאו בעקיפין הוצאות ארנונה של גן פרטי- הרי הם כבר משלמים אותה. יוסדר מעמדם של גנים פרטיים, כזכיינים מטעם המדינה. המדינה תכסה הוצאות כלל הפעוטות, כפי שהיא מכסה הוצאות ילדי כתה א'. השעטנז של פיקוח פדגוגי מטעם משרד שעיסוקו לא בחינוך, יבוטל. התגובה המיידית משומרי הסף של התקציב תהיה: זה יעלה מיליארדים. כן. שילוב גילאי 3 במערכת החינוך עלה מיליארדים, אך הרבה פחות משציפו – כי תקציבי עתק ממילא הושקעו בילדים עם צרכים מיוחדים, בקבוצות שהשיגו מעמד מועדף בהסכמים קואליציוניים, תנועות וזרמים שמשכילים לייצר הכנסות.

חוק חינוך לגיל הרך ייטיב עם שוק העבודה הצעיר, יאפשר יתר יזמות להורים צעירים, יאזן את הפערים החברתיים מהם סובלים בעלי שכר מינימום או שכר שהוא בקושי הממוצע במשק. זה מתקשר למשבר הכלכלי. הכספים העצומים שהובטחו להנעת המשק- עד 100 מיליארד שקלים, יכולים לשמש להתנעת המהפכה שתביא בשורה חדשה וצדק חברתי.

הכותב הוא אבינועם גרנות. חוקר ויועץ אסטרטגי

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

הרואה כיום. צילום: רן אליהו

משנים את פני הרא"ה: פרוייקט התחדשות עירונית ברמת גן