אור ירוק

שנת 2025 מסתמנת כשנה קטלנית במיוחד עבור רוכבי אופנועים וקטנועים צעירים ברחבי ישראל. בעוד שברמה הלאומית נרשם שיא שלילי במספר ההרוגים, הנתונים המקומיים של רמת גן וגבעתיים מראים כי גם בכבישי האזור שלנו רוכבים צעירים (עד גיל 24) משלמים מחיר כבד.

על פי נתוני עמותת "אור ירוק", המבוססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 43 רוכבי אופנועים צעירים עד גיל 24 נהרגו בתאונות דרכים בשנת 2025 – הנתון הגרוע ביותר בעשור האחרון יחד עם שנת 2024. השנים 2024 ו-2025 היו שנות שיא, ובהשוואה למספר ההרוגים לפני עשור, מדובר בזינוק של כמעט פי ארבעה.

נוסף לשיא השלילי בהרוגים, שנת 2025 היוותה גם שנת שיא במספר הפצועים, עם 250 רוכבים צעירים שנפצעו באורח קשה, ו-560 רוכבים שנפגעו בסך הכל (עלייה של 13 רוכבים בהשוואה לשנה שעברה).

הנתונים המקומיים: כמה נפגעו ברמת גן וגבעתיים?

רמת גן:

בשנת 2025 נפגעו בעיר 10 רוכבי אופנועים וקטנועים צעירים (עד גיל 24).

מתוך נפגעים אלו, 6 רוכבים נפצעו באורח קשה.

בעשור האחרון (שנים 2016-2025) נפגעו בסך הכל 188 רוכבים צעירים בתחומי העיר.

מתוך כלל הנפגעים בעשור החולף, 2 נהרגו ו-30 נפצעו קשה.

גבעתיים:

בשנת 2025 נפגעו 5 רוכבים צעירים בתחומי העיר.

מתוך חמישה רוכבים אלו, רוכב אחד נפצע באורח קשה.

במהלך העשור האחרון (שנים 2016-2025) נרשמו בסך הכל 53 רוכבים צעירים שנפגעו בתאונות.

מתוך הנפגעים בעשור זה בגבעתיים, רוכב אחד נהרג ו-5 נפצעו קשה.

הסכנה לרוכבים הצעירים

האופנוע מהווה חלופה משמעותית לכלי רכב רגיל בתנועה העירונית – הוא חסכוני, מקל על עומסי התנועה והחניה ומצמצם את זיהום האוויר. אולם, הוא נחשב מסוכן משום שהרוכב עליו חשוף לחלוטין. תהליך הוצאת הרישיון לדו-גלגלי הוא זול ומהיר יותר, ובעת קבלת הרישיון לא נדרשים הצעירים לנהוג בתקופת מלווה שתגשר על חוסר הניסיון שלהם.

בנוסף, הצעירים חסרים את יכולת ההתמודדות עם מצבי חירום, ולעיתים קרובות נוטים להתנהגויות מסוכנות כמו נהיגה במהירות מופרזת, אי-ציות לרמזורים, שימוש בטלפון הנייד וביטחון עצמי מופרז המוביל לעקיפות מסוכנות.

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מסר: "נהיגת צעירים מאופיינת בחוסר ניסיון והיעדר יכולת לקרוא את מפת הסכנות שהכביש מציב, ונסיעה על כלי רכב לא יציב עם שני גלגלים גם מעלה את הסיכון להיפגעות בתאונת דרכים. במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים לא יכולים להתעלם מהנתונים הקשים והגבוהים ולכן חייבים למקד פעילות כוללת אשר תגביר את המודעות לרכיבה נכונה ובטוחה. במקביל, יש לאתר את נקודות התורפה המרכזיות בערים ולשפר בהן את התשתית כך שתגן על הרוכבים. הגיע הזמן שבמשרד התחבורה יאשרו תכנית לאומית רב-שנתית אשר תפעל לצמצום היפגעותם הגבוהה של הרוכבים הצעירים".

נתונים חדשים של משטרת ישראל, שהגיעו לידי עמותת "אור ירוק", חושפים את מפת הדוחות של נהגי ישראל לשנת 2024. במוקד העניין המקומי עומדת השאלה הנצחית בין שתי הערים השכנות – איפה הנהגים (או האכיפה) "ממושמעים" יותר? התשובה במספרים חד משמעית.

התוצאות: רמת גן מובילה בפער

על פי הנתונים, רמת גן רושמת נתון גבוה משמעותית של 1,207 דוחות שנרשמו לנהגים בעיר בגין שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה במהלך שנת 2024.

לעומתה, השכנה גבעתיים מציגה מספר נמוך בהרבה – 479 דוחות בלבד באותה התקופה. הפער הגדול נובע אמנם גם מהבדלי הגודל והיקפי התנועה בין הערים, אך הוא משקף גם את מידת האכיפה המשטרתית ברחובות המרכזיים של כל עיר.

המחיר הכבד: מיליונים יצאו מכיסי הנהגים

מעבר לנקודות ולרישום התעבורתי, מדובר במכה כלכלית כואבת לתושבים. הקנס בגין שימוש בטלפון סלולרי עומד על 1,000 שקלים (ו-8 נקודות חובה). בחישוב פשוט:

נהגי רמת גן שילמו השנה למדינה כ-1.2 מיליון שקלים על עבירה זו.

נהגי גבעתיים נפרדו מכיסם מכ-479 אלף שקלים.

התמונה הארצית: המדינה הכניסה 160 מיליון ש"ח

לא רק אצלנו: שנת 2024 הסתמנה כשנה של אכיפה מוגברת. בסך הכל נרשמו בישראל 161,039 דוחות על שימוש בנייד – עלייה חדה של 20.5% בהשוואה לשנת 2023. המדינה שילשלה לקופתה סכום עתק של יותר מ-160 מיליון שקלים רק מעבירה זו בשנה החולפת.

במבט רחב יותר, בחמש השנים האחרונות נרשמו כ-786 אלף דוחות כאלו בישראל. רוב האכיפה (כ-60%) מתבצעת בכבישים בינעירוניים, אך כ-40% מהדוחות, כפי שמעידים הנתונים ברמת גן וגבעתיים, נרשמים בתוך הערים.

דוח אירופאי: "מכת מדינה" עולמית

דוח של ה-European Road Safety Observatory (ERSO) לשנת 2024, מחזק את החשש מהתופעה. הדוח קובע כי שימוש בטלפון ביד בזמן נהיגה מעלה את הסיכון לתאונה פי 2.5. הפעולות המסוכנות ביותר הן אלו הגורמות לנהג להסיט את מבטו מהכביש (כמו כתיבת הודעה או חיפוש מספר), מה שמוביל לסטייה מנתיב ולפספוס תמרורים.

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק, מתייחס לנתונים: "שימוש בטלפון סלולארי בזמן נהיגה היא פעולה מסוכנת מאחר והרכב נוסע למעשה ללא נהג למספר שניות רב. כאשר העיניים והקשב של הנהג אינם מופנים לכביש הוא מסכן את עצמו ואת שאר משתמשי הדרך. התופעה הזו היא מכת מדינה של ממש. נהגים רבים לא חוששים להשתמש בטלפון הסלולארי במהלך נהיגה כי הם מבינים שהסיכוי ששוטר יתפוס אותם הוא קטן מאוד. למשטרת התנועה חסרות מאות ניידות וחסרים מאות שוטרים והתוצאה היא שנהגים רבים לא מפחדים לסמס ולדבר בזמן נהיגה ובכך לסכן את החיים של כולנו. רק נוכחות מאסיבית ובולטת של ניידות ושוטרים יכולה לצמצם את התופעה המסוכנת הזו. נהג שידע כי סיכוי גבוה שייתפס אם ישתמש בטלפון בזמן נהיגה לא ימהר כל כך להוריד את העיניים מהכביש".

נתוני משטרת ישראל שהגיעו לידי עמותת "אור ירוק" לשנת 2024, מציבים את רמת גן במקום השלישי בישראל עם 1,863 דוחות שניתנו לרוכבי אופניים חשמליים. לשם השוואה, העיר השכנה גבעתיים כלל אינה מופיעה בחמש הערים המובילות באכיפה, וניצבת במקום השמיני עם 681 דוחות.

בסך הכל, נרשמו בישראל 21,807 דוחות לרוכבי אופניים חשמליים בשנת 2024 – ממוצע של כ-60 דוחות ביום בלבד, למרות מאות אלפי הכלים הנעים בכבישים. אמנם מדובר בעלייה של 25% בכמות הדוחות בהשוואה לשנת 2023, אך זו עדיין ירידה של 30% בהשוואה לשנת 2020.

בראש הטבלה הארצית נמצאת תל אביב-יפו, שבה נרשמו 5,586 דוחות – רבע מכלל הדוחות בישראל. במקום השני ניצבת בני ברק עם 2,256 דוחות, ואחריהן כאמור רמת גן (1,863), ירושלים (1,325) וחולון (1,070).

העבירות המובילות: על המדרכה ובלי קסדה

הנתונים חושפים את העבירות שבגינן נקנסו הרוכבים, ומספקים תמונת מצב מדאיגה על תרבות הרכיבה:

רכיבה ללא קסדה: 5,388 דוחות (51% מכלל הדוחות).

נסיעה על המדרכה: 2,256 דוחות (21% מכלל הדוחות).

רכיבה מתחת לגיל 16: 1,276 דוחות (12% מכלל הדוחות).

אי ציות לרמזור אדום: 1,077 דוחות (10% מכלל הדוחות).

שימוש בטלפון נייד ברכיבה: 623 דוחות (6% מכלל הדוחות).

"מצפצפים על חוקי התנועה"

עו"ד יניב יעקב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "כל מי שנסע במרכזי הערים ראה את חוסר הסדר והבלאגן שנגרמים בשל הרכיבה הפרועה של חלק גדול מרוכבי האופניים החשמליים. זה נובע בעיקר מהמחסור החמור בשוטרים ובניידות. הרוכבים לא מפחדים להיתפס על ידי המשטרה, מצפצפים על חוקי התנועה ומסכנים את החיים שלהם ושלנו.

"תחושת הביטחון הבסיסית נפגעת כאשר רוכב אופניים חשמליים נוסע על גבי המדרכה במהירות ובפראות. אין תחליף לנוכחות משטרתית ברחובות, כזאת שתייצר אווירה הרתעתית ותעביר מסר לכל הרוכבים שאם יבצעו עבירות תנועה הסיכוי שיתפסו וישלמו מחיר יקר הוא גבוה ולא משתלם".

הקנס על רכיבה בלי לוחית רישוי: 500 ש"ח

חוק רישוי האופניים והקורקינטים החשמליים נכנס לתוקפו ביולי 2024. בעוד שבשנה הראשונה הקנס על אי-התקנת לוחית רישוי עמד על 100 ש"ח, החל מה-1 בספטמבר 2025, הקנס הוקפץ ל-500 ש"ח.

תזכורת לחוק:

גיל מינימום: 16.

קסדה: חובה בכל גיל.

מקום הרכיבה: שבילי אופניים בלבד. באין שביל, יש לרכוב בצד הימני של הכביש.

תקן: מהירות מרבית מותרת של 25 קמ"ש והספק מנוע של עד 250 וואט.

בעיר רמת גן נפגעו בשנת 2024 בכבישי העיר 15 הולכי רגל מבוגרים. תשעה מתוכם נפצעו קשה והיתר קל.

מדובר בירידה משמעותית משנת 2023, אז נפגעו בכבישי העיר 23 מבוגרים מעל גיל 65. זוהי השנה היחידה בעשור האחרון בה מספר הנפגעים המבוגרים ירד מעשרים. בשנת 2018 לדוגמא נפגעו בכבישי העיר 38 אזרחים מבוגרים.

בגבעתיים לעומת זאת נרשמה עלייה בכמות הולכי הרגל מעל גיל 65 שנפגעו בכבישי העיר. בשנת 2024 נפגעו בכבישי גבעתיים 11 מבוגרים, זאת לעומת 6 בשנת 2023 וחמישה בשנת 2022.

זהו מספר שיא בעשור האחרון של נפגעים, בצוותא עם שנים 2019, 2017 ו-2015. סך הכל נפגעו בכבישי הערים בארץ 563 אזרחים מבוגרים, 188 נפצעו קשה.

48 הולכי רגל ותיקים, בגילאי 65 ומעלה, נהרגו בתאונות דרכים בשנת 2024 כאשר הלכו ברגל. זהו הנתון העגום המרכזי העולה מדו"ח של עמותת אור ירוק, שבחנה את הפגיעה של אוכלוסיית המבוגרים בכבישי ישראל.

מדובר בעלייה מדאיגה של לא פחות מ-33% משנת 2023, אז נהרגו בכבישי הארץ 36 אזרחים מעל גיל 65.

חלקם של הולכי הרגל מעל גיל 65 שנהרגו בכבישים הוא 41% מסך ההרוגים, זאת למרות שחלקם היחסי באוכלוסייה עומד על 12% בלבד.

עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק: "באזורים שיש בהם ריבוי של אזרחים ותיקים, חייבים להניח פסי האטה, להגביה מעברי חציה ולוודא כי הם מוארים בשעות הלילה. מדובר במספר צעדים פשוטים אך כאלה שיכולים לעשות את ההבדל בין חיים ומוות".

החדשות הטובות הן שככל הנראה הנהגים בישראל היו משמעותית יותר ממושמעים בין 2023 ל-2022. משטרת ישראל רשמה בסך הכל 33,803 דוחות לאי ציות לרמזור במהלך 2023. ירידה של כ-20% מבשנה שקדמה לה.

החדשות הרעות? כמעט אין ערים שבהן נרשמה מגמה שלילית. בין אלו שבהן דווקא כן נרשמו יותר דוחות ב-2023 היא גבעתיים.

בגבעתיים נרשמו 4.4% יותר דוחות על מעבר באדום ב-2023 מאשר בשנה שקדמה לה. בסך הכל נרשמו 868 דוחות כאלו ב-2023 לעומת 831 ב-2022.

רק לשם השוואה, בתל אביב הסמוכה נרשמו כ-60% פחות דוחות מסוג זה. גם ברמת גן השכנה נרשמה ירידה חדה של 77% בדוחות כאלו.

ההבדל הכי קיצוני נרשם פתח תקווה בה הייתה ירידה של264% במספר הדוחות מסוג זה (מ-909 ל-240).

את הנתונים פירסמה אור ירוק לרגל שבוע הבטיחות בדרכים שחל השבוע (24-28 בנובמבר).

הטבלה המלאה – נתוני הדוחות על חצייה באור אדום לפי משטרת ישראל:

עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר לאור הנתונים:

"חציית צומת באור אדום היא אחת מעבירות התנועה המסוכנות והקטלניות שיש. אדם נכנס לצומת באור ירוק בידיעה כי הצומת פנוי עבורו והוא אינו מעלה בדעתו כי רכב יגיח מצידו השני של הצומת. כאשר נהג נכנס לצומת במופע אור אדום הוא מגדיל את עוצמת הפגיעה מאחר ולא תמיד הרכב מספיק לבלום".

אולי יעניין אותך גם:

רמת גן: נת"ע מודיעה על עבודות תשתית בדרך אלוף שדה

לא שהיו חסרות לנו צרות. אבל נתונים של הלמ"ס שפורסמו על ידי אור ירוק, מדגישים את התעצמות הבעיה של תאונות דרכים חמורות בכבישי ישראל בכלל, וברמת גן בפרט.

ברמת גן נספרו 51 תאונות קשות (עם נפגעים באופן קשה) ותאונה קטלנית (עם הרוגים) אחת ב-2023. מה שהופך אותה לגרועה ביותר מהבחינה הזו מזה עשור.

רק לשם השוואה ב-2022 נספרו 44 תאונות קשות וקטלניות וב-2021, 31 בלבד – קפיצה של 67% בשנתיים. יש לציין, וכפי שניבט מהטבלה למטה, העלייה והירידה בכמות הנפגעים אינה ברורה, ולצד שנים רוויות תאונות קשות, נרשמו שנים רגועות, כך שקשה לזהות מגמה ברורה, מעבר לעובדה ש-2023 הייתה הגרועה ביותר בעשור האחרון.

רמת גן היא ה-6 במדינה בקטגוריה זו אחרי תל אביב, ירושלים, חיפה, באר שבע ואשדוד.

בסך הכל 424 תאונות דרכים חמורות נרשמו ברמת גן בעשור האחרון.

אלא שהסיפור הזה הוא לא רק לוקאלי אלא כלל ארצי. בסך הכל נרשמו 2,712 תאונות דרכים חמורות (קשות וקטלניות כאחד) ב-2023 בכבישי ישראל, שיא של עשור.

תאונות דרכים חמורות הן תאונות דרכים קטלניות (לפחות הרוג אחד) ותאונות דרכים קשות אשר חומרת הפגיעות הן כאלה אשר עלולות לגרום לנזק בלתי הפוך וכוללות איתן שיקום ארוך וקשה. קטגוריה זו של תאונות דרכים חמורות מאחדת את התאונות הקשות ואת התאונות הקטלניות. איחוד הקטגוריות הוא בהתאם להמלצות בין לאומיות.

עו"ד יניב יעקב מנכ"ל עמותת אור ירוק, אמר:

"המגמה בעולם הבטיחות היא לבחון גם תאונות קטלניות עם הרוגים וגם תאונות קשות אשר הנזק בהן הוא בלתי הפיך. תאונות הדרכים הן מכת מדינה אשר גורמות לסבל רב גם לנפגעים עצמם וגם לבני המשפחה הסובבים אותם. לעיתים ההבדל בין הרוג לפצוע קשה הוא כחוט השערה ולכן יש לבחון את הנתונים גם בהיבט הזה.

"הנתונים מראים כי שנת 2023 מהווה כשלון גדול של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים שלא רק שלא הצליח להוריד את מספר התאונות החמורות אלא זו שנה שבה נרשם הנתון הקשה ביותר בעשור האחרון. לדאבון ליבנו, שנת 2024 ממשיכה את קודמתה והשינוי המיוחל לא נראה באופק. ראשות וראשי הערים והמועצות חייבים לקחת אחריות ולטפל גם בבטיחות בדרכים בערים כדי להוביל לשיפור מצב הבטיחות ולצמצם את מספר תאונות הדרכים החמורות".

אולי יעניין אותך גם:

חזקים גם בצוללות: 3 חיילים מרמת גן סיימו את קורס הצוללנים היוקרתי

טבלת ההשקעה פר תלמיד: רמת גן ה-4 בארץ, גבעתיים ה-9; והמובילה היא….

אם אתם קוראים שורות אלו ומחזיקים ברשיון נהיגה, הסיטואציה הבאה ככל הנראה אינה זרה לכם. ילד על קורקינט חשמלי שנע בתוך הכביש, לא ממש מבין את חוקי התנועה, ו"חותך" אתכם. אם עדיין לא נתקלתם בסיטואציה הזו, הרי שמזלכם שפר עליכם.

מנתונים שפירסם השבוע אור ירוק -העמותה למאבק בתאונות דרכים בישראל, שנאספו מהלשכה המרכזית לסטטיטיקה (הלמ"ס), עולה כי מספר הנפגעים הכללי בתאונות קורקינט חשמליים בישראל קפץ ב-5% ב-2023, ביחס ל-2022, כש1,157 בני אדם נפגעו בתאונות דרכים עם קורקינטים חשמליים בשנת 2023 לעומת 1,103 בני אדם שנפגעו בתאונות דומות בשנת 2022.

מספר הפצועים קשה בתאונות אלו עלה ב-20% מ-90 ב-2022 ל-108 ב-2023. כ-10% מכלל הנפגעים בתאונות אלו הם ילדים מתחת לגיל 16, גיל שאסור ברכיבה זו.

בכל הנוגע לרמת גן, הרי שהיא מתייצבת במקום ה-3 והעגום של נפגעי אופניים חשמליים ביחס לשאר המדינה. עם 55 נפגעים בסך הכל.

באופן לא מפתיע תל אביב מובילה את הקטסטרופה התחבורתית הזו, עם כשליש מכלל הנפגעים. יש שמיקומה של רמת גן כציר המוביל לתל אביב, ביחס עם העלייה בפקקים, עושים את שלו ומביאים אותה ל"הישג" המפוקפק הזה.

דוח זה מצטרף לדוח שפורסם לפני כחודשיים על ידי אור ירוק, שממנו עולה כי רמת היא המסוכנת ביותר לאזרחים מבוגרים ביחס לכל הערים האחרות בישראל.

מנכ"ל אור ירוק, יניב יעקב, אמר לאור הנתונים:

"מספר הנפגעים בתאונות עם קורקינטים חשמליים נמצא בעליה מתמדת, חלקם בתאונות במעורבות קורקינטים שיתופיים.

"השימוש בכלים חשמליים הפך פופולארי יותר ויותר בשנים האחרונות אך במקביל לא התווספו שוטרי תנועה, וערים רבות כלל לא סללו שבילי רכיבה בטוחים לרוכבים שיפרידו אותם מכלי הרכב ומהולכי הרגל. רבים רוכבים ללא קסדה ולא מצייתים לחוקי התנועה ופוגעים בתחושת הבטחון של הולכי הרגל. את הכאוס הזה חייבים לשנות באמצעות אכיפה משטרתית ועירונית ויצירת מרחב רכיבה בטוח יותר".

אולי יעניין אותך גם:

קצינת תצפיתניות מרמת גן: "התצפיתניות שבשבי מלוות אותנו יום יום"

על פי נתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס, נכון לנתוני שנת 2019 ישנם בישראל למעלה מחצי מיליון כלי רכב (626,346), בני יותר מעשר שנים בעוד הגיל הממוצע של כלי הרכב הרשומים בערים בישראל בשנת 2019 הוא 6.7.

סביר להניח, כי ברובם המוחלט של הרכבים הללו לא מותקנות מערכות בטיחות שיכולות להציל חיים ולכן הנוסעים בהם נמצאים בסכנה גדולה יותר לעומת הנהגים שייהנו מרכבים חדשים וחדישים.

עוד עולה מהנתונים, כי בשנת 2019 נעו על כבישי מדינת ישראל 2,218,736 כלי רכב פרטיים בערים, תוספת של כ-230 אלף רכבים יותר לעומת 1,988,726 הרכבים שנעו בכבישים רק מספר שנים קודם לכן בשנת 2016. 

ברמת גן בשנת 2019 היו 88,829 כלי רכב, וגילם הממוצע עמד על 4.6 שנים.

כמו כן, באותה שנה ישנן 14,727 שעלו לכביש בשנת 2019, זאת כאשר ב-2016 היו 8,648 רכבים בלבד על הכביש בעיר, מדובר בגידול של כ-40%!

בגבעתיים ב-2019 היו על הכביש 20,259 רכבים בעיר וגילם הממוצע עמד על 6.7 שנים. באותה שנה היו 1,208 רכבים בכבישים, ירידה של כ-15% לעומת 2016.

תוכנית הגריטה הופסקה מספר פעמים

אחת הדרכים האפקטיביות להצערת גיל הרכב הינה תכנית הגריטה של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והמשרד להגנת הסביבה. התכנית מאפשרת לבעלי כלי רכב ישנים, בני 20 שנה ומעלה, למסור את רכבם למגרשי הגריטה תמורת 3,000 שקלים. גריטת כלי הרכב מצמצמת את הנזק מתאונות הדרכים, מפחיתה את זיהום האוויר ולמעשה מורידה מהכביש כלי רכב ישנים ולא בטיחותיים. עלות התכנית נאמדת בכחמישה מיליון שקלים (באחריות המשרד לאיכות הסביבה ומשרד התחבורה והבטיחות בדרכים). 

תכנית הגריטה פעלה לאחרונה בחודש נובמבר 2013 וגם אז ליום אחד בלבד. התכנית יצאה לדרכה בשנת 2009, אז הציע משרד האוצר לשלם לכל בעל רכב בן 20 שנה ויותר 3,000 שקלים תמורת מכונית שבמרבית המקרים הייתה מסוכנת ומזהמת וללא מערכות בטיחות בסיסיות כמו מניעת נעילת גלגלים או החלקה, זאת מתוך כוונה כי בעל הרכב יחליף אותה בחדשה, בטוחה ומזהמת פחות. הכסף אותו הקציבה המדינה נגמר, התכנית הופסקה, חזרה שוב ושוב הופסקה בפעם האחרונה, עקב הקצאת מימון נמוכה וזאת למרות דרישה גבוהה מצד הציבור.

ארז קיטה, מנכ"ל אור ירוק: "כלי רכב ישנים מסכנים את הנהג ואת שאר משתמשי הדרך והם מעורבים ביותר תאונות דרכים קטלניות מאשר יתר כלי הרכב. על המדינה לעודד את תכנית הגריטה, שמורידה כלי רכב ישנים ולא בטיחותיים מהכביש, בכדי להביא להקטנת מספר הנפגעים בתאונות דרכים. בנוסף, יש ליידע את הציבור ולהגביר את המודעות לחשיבות של מערכות בטיחות בצמצום תאונות הדרכים.

העלייה החדה במספרי ההרוגים מחייבת את המשרד לבטיחות בדרכים לעודד את הציבור לרכוש מערכות כאלו על ידי מתן תמריצים כלכליים, לצד הגברת המודעות לנהיגה בטוחה יש להגביר את המודעות בקרב הציבור לחשיבותן של מערכות בטיחות ברכישת הרכב כדי להגביר את הטמעתן בציי הרכב דבר שיביא לצמצום תאונות הדרכים ולחסכון כלכלי גדול למשק הישראלי".

על פי נתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס, בשנת 2020 נהרגו 33 בני אדם בעת שחצו את הכביש, במקום שאמור להיות הבטוח ביותר עבורם – מעבר החציה.

מדובר בעלייה חדה של 57% לעומת מספר ההרוגים בשנת 2019, במהלכה נהרגו 21 הולכי רגל בעת שחצו במעבר חציה.

ברמת גן לבדה נפגעו 529 הולכי רגל במעבר חציה בעשור האחרון (2011-2020), מתוכם שישה בני אדם נהרגו.

בשנת 2020 נפגעו במעבר חציה בעיר 61 הולכי רגל, מהם אחד נהרג – זאת לעומת שנת 2019 שבמהלכה נפגעו 48 הולכי רגל במעבר חציה בעיר.

בגבעתיים השכנה נפגעו 129 הולכי רגל במעבר חציה בעשור החולף, מהם 3 נהרגו.

ב-2020 נפגעו במעבר חציה בעיר 19 הולכי רגל, 1 נפצע קשה ו-18 קל. מדובר בירידה של 3 נפגעים קשה מ-2019, אך עלייה במספר הנפגעים קל, 14 מול 18 לפני שנה.

תצפית מתנדבי עמותת אור ירוק

מתנדבי העמותה בדקו באופן מדגמי את התשתית סביב 275 מעברי החציה בכ-100 רשויות ברחבי הארץ..

• ב-72% ממעברי החציה שנבדקו לא היה קיים פס האטה לפני מעבר החציה.

• 43% ממעברי החציה שנבדקו היו דהויים או מחוקים.

• ב-32% ממעברי החציה שנבדקו לא היה קיים תמרור המתריע על הימצאות הולכי רגל או שהוא לא היה תקין.

• ב-14% ממעברי החציה שנבדקו לא הייתה קיימת תאורה.

• ב-8% מעברי החציה שנבדקו לא הייתה קיימת הנמכה מהמדרכה בפתח מעבר החציה

תאונות הולכי הרגל עולות למדינה כסף רב

על פי נתונים שהגיעו לידי עמותת אור ירוק, בכל שנה מסתכם הנזק הכלכלי למדינה מתאונות דרכים שבהם מעורבים הולכי רגל ב-2.4 מיליארד שקלים, כל תאונה שבה נפגע הולך רגל עולה למדינה 277 אלף שקלים בממוצע.

הפתרון? פשוט, זול ומציל חיים – פס האטה מפחית את תאונות הדרכים ב-40% באותו מקום בו הוא מותקן.

ארז קיטה מנכ"ל עמותת אור ירוק: "מדינת ישראל היא מקום מסוכן ללכת בו ברגל. אנחנו מחנכים את הילדים שלנו לחצות רק במעבר חציה אבל המעבר הפך למסוכן ולא בטוח.

זירת ההיפגעות מאוד ברורה ולכן חייבים לרסן ולמתן באמצעות פסי האטה את מהירות נסיעת כלי הרכב ליד בתי ספר, גני ילדים, פארקים וגינות ציבוריות כדי להפחית את הסיכון לפגיעה בילדים. גם ליד בתי אבות ומרכזי יום לקשיש יש להתאים את התשתית כך שתיתן עדיפות לאזרחים וותיקים ותאפשר להם חציית כביש בטוחה.

הגיע הזמן לתת עדיפות להולכי הרגל על פני כלי הרכב, כי בכל מפגש בין הולך הרגל לכלי הרכב – הולך הרגל תמיד יפסיד וייפגע".

מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס, עולה כי למעלה מ-1,700 ילדים (0-14) נפגעו בתאונות דרכים בשנת 2020, כשליש מהם, 529 ילדים, נפגעו בשעות אחר הצהריים (16:00-19:00).

הנתונים גם חושפים כי בשנת 2020 נהרגו בשעות אחר-הצהריים נהרגו 11 ילדים (מתוך 25 ילדים שנהרגו בשנה זו) ו-47 נפצעו באורח קשה.

מזג האוויר החם של עונות האביב והקיץ והאור הממושך שמביא איתו שעון הקיץ מוציאים ילדים רבים מהבתים לבילוי בשעות אחר הצהריים וחושפים אותם לסכנות שבכבישים. מבדיקת עמותת אור ירוק, עולה כי שעות אחר הצהריים מסוכנות ביותר עבור ילדים ובהן נפגעים קטנטנים רבים.

השעות האלה בעלות מאפיינים מיוחדים: במהלכן מסתיימות הפעילויות במסגרות החינוכיות, הכבישים עמוסים בנהגים השבים מיום העבודה, הילדים מסתובבים ומשחקים ברחובות וכל זאת במיוחד בחודשי הקיץ.

נתוני ילדים נפגעים ר"ג-גבעתיים

רמת גן

2011-2020: 62 נפגעים

2020- 3 נפגעים עלייה לעומת נפגע אחד ב-2019

גבעתיים

2011-2020 22 ילדים

2020- ללא נפגעים, 2019 – 3 נפגעים

ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "מדינת ישראל נחשבת אחת המדינות המסוכנות להיפגעות ילדים בתאונות דרכים. הסיכון גובר בשעות אחר הצהריים, כאשר ילדינו הקטנים משחקים ומבלים מחוץ למסגרות החינוכיות ומסתובבים ברחובות.

משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, יחד עם הרשויות המקומיות, חייבים לדאוג לבטיחות לילדים על ידי הצבת פסי האטה במיוחד בסביבה בה קיים ריכוז גבוה של ילדים כמו גני שעשועים, פארקים ובתי ספר. זהו פתרון זול, קל לביצוע ואפקטיבי בצמצום מספר התאונות והנפגעים. המדינה צריכה להפסיק להטיל את האשם על הילדים הנפגעים, לקחת אחריות ולנקוט בצעדים אקטיביים למנוע את הילד הבא שיפגע".