גבעתיים

במכבי שירותי בריאות מדווחים כי חלה עלייה בביקוש לחיסונים בגילאי 12-15 וכי לתקופה הקרובה נקבעו כ- 10,000 תורים לקבלת החיסון במרכזיים הרפואיים במחוז המרכז. עד כה חוסנו למעלה מ-3,000 בני נוער באזור המרכז, כאשר עד כה, התחסנו כ- 674 בני נוער ברמת גן לחיסון ראשון וכ- 375 בני נוער בגבעתיים.

הנתונים דומים גם בקרב מבוטחי קופת חולים כללית, שם מספר בני הנוער שקיבלו את החיסון בקרב תושבי רמת גן עומד על 337 מחוסנים ובגבעתיים על 139, ואילו בקופת חולים מאוחדת מדווחים על 511 מתוך 1450 מבוטחים של הקופה שכבר קיבלו את חיסון מקרב בני הנוער ברמת גן וגבעתיים.

בשבוע שעבר התקיים בבית ראשונים מפגש הוקרה לבני נוער מגבעתיים העומדים לצאת לשנת שירות ומכינות קדם צבאיות. באירוע, שהופק על-ידי מחלקת הנוער של מנהל החינוך העירוני, השתתפו מעל 50 נערים ונערות בשכבת י"ב שהחליטו לדחות בשנה את הגיוס הצבאי שלהם ולצאת לשנת התנדבות ולתרום לחברה הישראלית. את המפגש הנחו טל גזית, מנהל מחלקת הנוער ורחלי  חכמון צמח, רכזת הכנה לצה"ל עירונית.

 במפגש סיפרו הנערים והנערות על מוקדי ההתנדבות ועל תהליך גיבוש ההחלטה לצאת לשנת שירות או למכינה קדם צבאית, שיתפו בלבטים, בתחושות ובחששות והפגינו מוטיבציה מדהימה לשירות. 

טל גזית, מנהל מחלקת הנוער ציין כי: "היה מרגש לשמוע על הרצון והמוטיבציה של בני ובנות הנוער לתרום לחברה הישראלית, לקרב בין מגזרים שונים, לקדם אוכלוסיות מוחלשות, לעבוד בחקלאות ולהכיר את ארץ ישראל דרך הרגליים. אנחנו גאים בנערים ובנערות הערכיים שלנו, ומאחלים להם בהצלחה בעשייתם החשובה בשנה הקרובה."

שוב מקרה של ילד שננעל בטעות ברכב לעיני אמו ברחוב הרצוג בגבעתיים. כונני "ידידים" הגיעו למקום וחילצו את הילד בשלום אחרי כמה דקות מורטות עצבים.

יעקב מזרחי, כונן סניף גבעתיים, נענה לקריאה והגיע במהירות למקום, כשאליו מצטרף שפטיה אשר, סג"מ סניף בני ברק והוא מספר:"קיבלתי את הקריאה בזמן שהחלפתי אלטנרנטור ללקוח במסגרת עבודתי. עם קבלת המקרה קיפלתי את הציוד כדי לצאת ולחלץ. הלקוח לא הבין מה הסיפור שאני פתאום מתקפל. הגעתי במהירות ויחד עם שפטיה חילצנו את הילד לשמחת האמא והנוכחים. כשחזרתי ללקוח וסיפרתי לו, הוא נדהם מזה וביקש להצטרף גם לידידים".

במקרה נעילה יש ליצור קשר מיידי עם מוקד ידידים במספר 1230 ללא כוכבית.

הפרויקט הראשון הוא ביצוע מקטע שלישי להתקנת תשתיות מים וביוב ברחוב בורוכוב. פרויקט משמעותי נוסף הוא החלפת תשתיות מים וביוב ברחוב שדה בוקר וגם ברחוב המרי מבוצעות עבודות מקיפות להחלפת תשתיות המים והביוב.

העבודות מבוצעות בתיאום מול העירייה, כך שבמקביל לתשתיות המים והביוב, מבוצעות גם תשתיות רחוב: מדרכות, כבישים, תאורה, ניקוז, גינון וכן הלאה. כך התושבים נהנים מרחוב מחודש, החל בתשתיות המים והביוב, ועד להיבטים הנוספים שמבצעת העירייה.

כל קווי המים והביוב המותקנים הם חדישים בעלי נפח גדול יותר, שיאפשרו הולכה של מים ופינוי ביוב בצורה המתאימה לתכניות הפיתוח של העיר, ל- 50 השנים הבאות. עבודות אלה מבוצעות כחלק מתוכנית האב של התאגיד, להחלפת והתקנת שדרות מים וביוב חדשות בעיר.

מנכ"ל התאגיד, אילן בר "תאגיד מי גבעתיים מבצע את העבודות על פי תוכנית מוסדרת, ובהתאם לצורך הנוכחי שמתעדכן כל העת. תשתיות ישנות מאד מוחלפות ובמקביל מוקמות תשתיות חדשות, להגברת נפח ועל מנת לאפשר פיתוח עירוני ותוספת אכלוס עתידי. כך נהנים התושבים מתשתיות מים וביוב ברמה גבוהה התורמת בין היתר לשמירה על איכות המים, על סביבה נקיה ומהוות נדבך בלתי נפרד מאיכות החיים בעיר".

האנדרטה עוצבה על-ידי תלמידי בית הספר ממגמת אמנות –חזותית בהובלתו של רכז המגמה, פיטר מלץ, והמורה לפיסול, נועה שוורץ ובארוע ניגן על כינור, ראווני לושי קיי, תלמיד מגמת המוזיקה. בנוסף, הושמעה הקלטת נגינה משנות ה-80 של בעז ביקסון ז"ל, שניגן בלדה של שופן.  בין נושאי הדברים באירוע היו חברים, קרובי משפחה ומורים ששיתפו בזיכרונותיהם מארבעה בוגרים שנפלו: בעז ביקסון ז"ל, דיוויד דמלין ז"ל, טארה סגל ז"ל, רמי שלגי ז"ל. מסיפורי הנופלים עלתה תמונה של צעירים מוכשרים עם זיקה חזקה לאמנות ויצירה, שאיבדו את חייהם בטרם עת.

 עוד השתתפו מנהל בית הספר, ד"ר דן שגיב, השתתפו יוני רובינשטיין, סגן ראש מנהל החינוך, הנוער והצעירים, חיים דייטשמן, מנהל התיכון בעבר, נציגי וועד ההורים המוסדי ומורי ומחנכי תלמה ילין מהעבר ומהווה, בוגרי התיכון, קרובי משפחה וחברים של הנופלים.

 דן שגיב, מנהל תיכון תלמה ילין: "הקמת האנדרטה תגביר את המודעות בשגרת בית הספר לנושאי הנצחה וזיכרון במובן הישראלי ביותר. כוחה של ההנצחה טמון בשילובה בחיי היום יום, באמצעות חוויה ויזואלית וקיניסטטית ועל כן בחרנו למקם את האנדרטה בלב חצר בית הספר, ללא חיץ וללא סימנים של קדושה, בבטון חשוף. התלמידים יחשפו מידי יום לשמות הנופלים ויוכלו ללמוד עליהם."

אחרי שבשנה שעברה תכניות אירועי הקיץ נותרו במגירה בעקבות הקורונה, עיריית גבעתיים בהובלת אגף האירועים השיקה שלושה ימי פסטיבל של הופעות למבוגרים ולילדים, עם האמנים המובילים בתעשיית הבידור, ביניהם: קרן פלס, הראל סקעת, קופיקו, נתן גושן, טררם ועוד רבים וטובים. המופעים נערכו ברחבת משטח הגלגליות שבגן רבקה.

המופע הראשון שעלה היה של להקת טררם. בו הילדים וההורים רקדו ברחבה בקצב התיפוף וכלי ההקשה. בערב עלה להופיע נתן גושן, וביצע את מיטב שיריו לקול תשואות הקהל, ביום שלמחרת הילדים קפצו ונהנו במופע קפוארה של קוגומלו שם הוא ביצע תרגילי קפוארה שונים המשלבים את יסודות הריקוד והאקרובטיקה, תוך שימוש בכלי הקשה. עם צאת הכוכבים, הזמר הראל סקעת טרף את הבמה.

המופע שסגר את הפסטיבל היה "קופיקו". לילדים כשאחריו עלתה לבמה הזמרת  קרן פלס, שאירחה את רביב כנר, יוצא העונה האחרונה של "הכוכב הבא.

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים בירך: "לאחר שבשנה שעברה נאלצנו לקיים אירועי קיץ מצומצמים, החלטנו לפתוח את הקיץ בקול תרועה עם האמנים המובילים בישראל. במהלך הקיץ נערוך מגוון אירועים לילדים ולמבוגרים ללא תשלום, ובסוף אוגוסט נחגוג באירוע שהפך למסורת עירונית- פסטיבל הבירה. אני קורא לכל התושבים להגיע לבלות וליהנות מהאירועים ומאחל קיץ מהנה ובטוח לכולנו".

לרגל אירועי הגאווה הגיעו בחודש הקרוב לשבטי הצופים בכל רחבי הארץ מובילי דעת קהל מהקהילה הגאה – חברי כנסת, שחקנים, זמרים, עיתונאים, אמנים ועוד, שסיפרו את סיפורי היציאה האישיים שלהם בסדרת מפגשים מרגשת, פנים מול פנים, שיתקיימו בשבטי הצופים בקרב חניכי השכבות הבוגרות, במיזם הוא בשיתוף עם עמותת חוש"ן. בשבט הצופים בגבעתיים התארח העיתונאי ערן סוויסה מ"ישראל היום" ששיתף את בני הנוער בסיפור היציאה האישית שלו מהארון וזכה לתשואות.

רז פרל, יו"ר הצופים: "תנועת הצופים בישראל היא בית לכל צעיר וצעירה החפצים לקחת חלק בפעילות. הקו המוביל אותנו כל השנה בפעילות הצופים הוא לייצר מקום חם ובטוח לכלל החניכים והחניכות. חניכי הצופים גם יניפו דגלי גאווה עם סמל הצופים בכניסה לשבטים, ואנו מעודדים פעילות ערכית בנושא לכל שכבות הגיל, כמו גם השתתפות חניכי השכבות הבוגרות באירועי גאווה מקומיים וארציים. המסר שלנו לחניכים ולחניכות ״אתם נכונים כפי שאתם״.

 מנכ"ל חוש"ן, עומרי בארי מסביר על חשיבות מיזם 'שווה סיפור': "גם היום ב-2021, אנחנו עדיין חווים אפליה, פגיעה ואי קבלה של הקהילה הלהט"בית בחלק גדול מהאוכלוסייה הישראלית. ההסברה בבתי הספר ובארגוני נוער שונים, היא קריטית לקבלת האחר, וליצירת חברה ישראלית שלמה. בחודש הגאווה הקרוב, נמשך לקדם את השינוי האמיתי ונביא את הסיפורים של הקהילה הגאה לאוזני רבים ורבות בכל רחבי הארץ. אנו מזמינים אתכם להגיע לבית הקפה או הבר הקרוב לביתכם, ולקחת חלק בסיפור של הקהילה הגאה בישראל".

טדסה טפרה, מגבעתיים הוא עתודאי שבימים אלה מסיים תואר של 3 שנים במדעי המחשב."לפני שהתחלתי ללמוד באוניברסיטה, הגעתי למכינה הקדם אקדמית 'עתידים' כדי לשפר את ציוני הבגרות, לעשות פסיכומטרי ולהתכונן מנטלית לחוויה האקדמאית והצבאית שלאחריה" הוא אומר.

אלא תוך הלמידה האינטנסיבית במסגרת המכינה, חברה שהייתה קרובה אליו חלתה בסרטן ולקראת סיום שנת המכינה, נפטרה. "ההתמודדות עם הכאב העצום הייתה קשה ברמה שאי אפשר לתאר, אבל הידיעה שאני הולך בדרך בה בחרתי, שתוביל אותי לעתיד שאני מצפה לו, עזרה לי לחדש את המוטיבציה ולהמשיך לתת מעצמי, יחד עם הקושי", הוא מסביר ומוסיף " אני יודע שאם היא הייתה רואה אותי היום, היא הייתה מתגאה בי על שהמשכתי בדרך שלי ולא נכנעתי לאף קושי".

לדבריו, "במהלך התואר זכיתי ללמוד את המקצוע שאני אוהב בין אנשים דומים לי ואפילו יצא לי לעזור לסטודנטים לצידי שחוו קושי עם החומר. ברמה האישית אני מרגיש שבשנים האחרונות עברתי תהליך משמעותי. עברתי חוויות שאנשים בגילי בדרך כלל לא חווים, גם בפן ההשכלתי וגם בפן האישי ואני יודע שהחוויות האלה ביגרו אותי והכינו אותי לחיים עצמם ולתפקיד הגדול שמחכה לי בשירות הסדיר".ומסכם "אני מצפה להתחיל את 'הדבר האמיתי, לעסוק בתחום אותו למדתי לעומק ולתרום כמה שאני יכול למען מדינה וחברה שחיזקה אותי, האמינה בי והעניקה לי כל כך הרבה".

רחובות גבעתיים משמשים כרקע לעלילת הרומן הנרקם בספר "אוהב אותך פשוט", של איציק חדד, כאשר בית הקברות של גבעתיים מהווה ציר מרכזי בהנעת הסיפור ובהבנת משמעותו. "גרתי בגבעתיים במשך 4 שנים,אלו היו 4 שנים מאוד משמעותיות בחיי. הגעתי לגבעתיים במקרה. באחד מימי שישי חיפשתי דירה להשכרה בתל אביב. היה לי חלון של שעתיים וקפצתי לדירה של זוג חברים בגבעתיים" הוא אומר ומוסיף "עלעלתי במקומון שהיה מונח על השולחן. ראיתי מודעות לדירות להשכרה וזוג החברים הללו ושיבחו את העיר. התקשרתי וענה לי מישהו שאמר שבדיוק בעוד רבע שעה הוא מראה את הדירה למספר זוגות.

נכנסתי לדירה ישנה ברחוב הל"ה 36 בקומה השלישית. הצצתי שמאלה וראיתי סלון עם תקרה גבוהה ומרפסת שמהקומה השלישית אתה חולש על כל הגגות עד לעזריאלי. אמרתי לבעל הבית שאני רוצה את הדירה. הוא אמר  בפליאה, "אבל עדיין לא סיירת בכל הבית. מכאן אתה מחליט שאתה רוצה את הבית?"

עניתי שכן והוא התקשר לעורך הדין שלו ואמר לו, "תשמע, יש כאן בחור צעיר שרוצה את הדירה. הוא אפילו לא ראה אותה. אני לא יודע מה לעשות אתו".

עורך הדין שאל אותי אם יש לי כסף לתת 3 חודשים קדימה. עניתי שכן ומיד נסענו לעורך הדין לחתום על חוזה. לאחר חתימת החוזה בעל הבית אמר, "זה בית עם מזל. אני משכיר את הדירה הזו משנת 74. כל מי שיצא מהדירה הזו זה בגלל שהוא התחתן או קנה דירה. כעבור 4 שנים התחתנתי וקניתי דירה. עד היום גם אחרי 20 שנים, אשתי ואני לרגעים מפנטזים כיצד אנחנו חוזרים לדירה הקטנה לשקט ולאינטימיות ולפרטיות".

ספר על תהליך הכתיבה, כמה זמן הוא ארך?

"בזמן שגרתי בגבעתיים למדתי תראפיה באמנות במדרשה בבית ברל. בשנה השנייה היה לנו קורס שבו היינו צריכים לקחת נושא רגשי ולעבד אותו בצורה אמנותית. סטודנטים/יות הביאו קנבסים, בדים, צבעים ואני הבאתי דפי A4  חלקים ועט פיילוט שחור. כתבתי סיפור על בחור שהולך לפסיכולוגית מכוון שהוא לא מסוגל לומר "אני אוהב אותך". זה מחבל לו ביחסים עם החברה שלו וככל שהוא רוצה לפתור את זה הוא הולך ומסתבך. הסיפור הלך והתעבה משבוע לשבוע ובסוף הקורס נוצר סיפור של 3500 מילים.

יעברו עוד 17 שנים ואגיע עם הסיפור הזה לדודו בוסי שמלווה את הכתיבה שלי ועורך את ספריי. הסיפור הזה מהווה את הבסיס לספר העכשווי. בעזרת דודו פיתחתי את הסיפור הקצר לספר עם 40000 מילים. הדמויות קיבלו עומק, סשנים שלמים מתוך טיפול פסיכולוגי, נוצרו עוד דמויות משנה והיריעה התרחבה והפכה לתמונה עם גוונים ורבדים מרהיבים. יעברו עוד 3 שנים וכ20 שנים מאז כתיבת הסיפור הקצר יצא הספר, "אוהב אותך פשוט".

איך למעשה בחרת את הדמויות?

"במקרה הזה זה לא היה כל כך מסובך. דמות המספר נשענת על הסיפור שלי ועל חווית הטיפול שלי. למרות זאת זה לא ממש סיפור ביוגראפי. המצאתי, דמיינתי, עפתי וכתבתי דמות שהבסיס שלה הוא אני אבל אין לי אחריות על שאר הדברים שהדמות עשתה במהלך הספר.לגבי דמויות המשנה יצרתי הרחקה כדי שיהיה לי יותר קל לכתוב. כל דמות מורכבת ממספר דמויות וטיפוסים שנתקלתי בהם בחיי. לדוגמא בת הזוג המתוארת היא לא אשתי כיום. היא מיקס של בחורות שהכרתי בחיי וכך עשיתי עם שאר הדמויות".

בבית הספר בורוכוב כל התלמידים השתתפו בפעילויות בנושא כבוד האדם, עם התאמות של התכנים לשכבות הגיל השונות. התלמידים בנו מסלול המבוסס על קירות תוצרים של תלמידים משיעורי האמנות. המבקר במסלול פוסע על עקבות של "חובות וערכים" שלנו בחברה עד הגיעו ל"כיסא הכבוד", שם הילדים עיצבו ערכים של זכויות האדם לכבוד. על הכיסא הוצגה מצגת פוסטרים של שכבת ה' בנושא כבוד.

בבית הספר לאה גולדברג ערכי כבוד האדם שולבו בעשייה הבית ספרית, סביב המוטו "בשביל כבוד – צריך לעבוד". בכיתה א' בשיעורי חינוך שוחחו על שמות וכינויים סביב כבוד. תלמידי כיתה ב' הכינו פרויקט בנושא חיי האינדיאנים וערכיהם ואף אירחו את שאר תלמידי בית הספר במעגל אינדיאני של סובלנות. כיתות ג'-ד' למדו על יישום כבוד במצבים חברתיים שונים, ולמדו איך להיות שגרירים של כבוד. כיתות ה'-ו' התמקדו בתופעת השיימינג ובאחריות אישית. בנוסף, הוכנו כרזות ססגוניות בנושא קבלת האחר לכבוד שבוע הגאווה.

בבית הספר שמעוני עסקו במושג "כבוד" בהיבטים של כבוד עצמי, כבוד לגוף האדם, לאמונתו וכבוד לאחר. "שביל הכבוד" בבית הספר מתחיל באנדרטה של הבוגרים שנפלו במערכות ישראל. בחצר בית ניתן למצוא ספסלים גלוקליים שעוצבו בשיתוף פעולה בין אמנים לבין תלמידי החינוך המיוחד ומועצת התלמידים. הספסלים עוסקים בקבלת השונות ועידוד המגוונות. כך לדוגמא, על אחד הספסלים צוירו פינגווינים צבעוניים, שבדרך כלל מופיעים בצבעי שחור-לבן וזאת ע"מ להדגיש מסר של קבלת השונה. תלמידי כיתות ג' הכינו לוחות חזון אישי ובריאת מציאות טובה בתחום החברתי, הרגשי והאישי. התלמידים הבוגרים הכינו מערכי שיעור בנושא אלרגיות מסכנות חיים והתחשבות באנשים עם אלרגיות. מסלול הכבוד בבית הספר מסתיים בגן הבוטני שם מוצגת תערוכת "כבוד האדם וחירותו" שבו התלמידים ציירו ועיצבו תוצרים בנושא כבוד וערכים על לוחות עץ ומוביילים, תוך התייחסות לשבוע הגאווה.

אירית אהרונסון, ראש מנהל החינוך, הנוער והצעירים מסרה כי: "בתקופה רגישה ומטלטלת זו, ראינו חשיבות בקידום תכנים הקשורים לשוויון, לכבוד האדם ולקידום הסובלנות והסבלנות. הפעילויות היצירתיות והמעשירות העוסקות בכבוד ובקבלת האחר, מסייעות בהטמעת המסר בקרב התלמידים. נושאים אלה מהווים המשך ישיר לנושא נוסף שעסקנו בו והוא ״ לשון הרע לא מדבר אלי״. בשנת הלימודים הבאה נמשיך לעסוק בהיבטים נוספים של ערך כבוד האדם, כחלק מהחינוך החברתי-ערכי במוסדות החי