מאז תחילת הלחימה, כ-10,000 מפונים שוהים בבתי מלון ברחבי הארץ, ביניהם אלפים מתושבי רמת גן השוהים בכפר המכביה שהפך לבית זמני עבורם. כללית, כחלק מהמחויבות שלה להעניק שירות רפואי ונפשי גם בשעת חירום, הקימה במקום נקודת שירות ייעודית לתושבי העיר שביתם נפגע.
מרפאת החירום בכפר המכביה מאוישת בצוותים מולטידיסציפלינריים – רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי צוות נוספים הפועלים מתוך שליחות, רגישות ומקצועיות, ומספקים מענה יומי בשעות פעילות נרחבות כדי להבטיח רצף טיפולי ותגובתיות מהירה לכל צורך רפואי או נפשי. הבוקר ביקרה הנהלת מחוז דן-פתח תקווה בכללית במלונות המפונים כדי להודות לצוותים המסורים שפועלים במסירות ומקצועיות, ובמהלך הסיור פגשו את המפונים שהביעו הערכה לנוכחות של כללית, נוכחות שמעניקה להם תחושת ביטחון, הקשבה והכלה ברגעים אלו.
ד”ר יעל רייכנברג, מנהלת מחוז דן-פתח תקווה בכללית: “אנחנו עומדים לצד המפונים ברגעים המורכבים והקשים ביותר שלהם, ומבינים כמה משמעותית הנוכחות שלנו בשטח. הקמנו נקודות שירות ייעודיות בתוך בתי המלון כדי להבטיח שכל אדם יקבל מענה רפואי ונפשי הולם – בין אם זה תרופות חיוניות, טיפולים שגרתיים או שיחה תומכת עם אנשי בריאות הנפש. הצוותים שלנו פועלים במסירות עמוקה, ברגישות ובתשומת לב אישית, והמחויבות שלנו מתחדדת במיוחד בזמני חירום ומשבר.”
מירי מירלשווילי, מנהלת אחיות מחוז דן-פתח תקווה בכללית: “הצוותים שפועלים בשטח מעניקים למפונים תחושת ביטחון ותמיכה, בדיוק כשהם הכי צריכים זאת. לראות את המחויבות והאנושיות שלהם מהווה עבורנו מקור השראה וכוח, שמניע אותנו להמשיך ולהעניק את השירות הטוב ביותר.”
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
היום יום המודעות הבינלאומי (12 במאי) לפיברומיאלגיה, ד”ר תיאודור שיפטר, מומחה לריאומטולוגיה והיועץ הריאומטולוגי של מחוז דן-פתח תקווה בכללית מספר על המחלה ואיך אפשר להתמודד איתה.
עשרות אלפי ישראלים סובלים בשקט מתסמונת כאב כרונית שמשבשת את חייהם, אך נותרת בלתי נראית לסביבתם. פיברומיאלגיה, המכונה גם “המחלה השקופה” או דאבת שרירים בשפה העברית, פוגעת בכ-3-2 אחוזים מהאוכלוסייה העולמית, רובם נשים בגילאי 30-60. המתמודדים עם התסמונת חווים כאבים מפושטים בשרירים ובשלד, עייפות קיצונית שאינה חולפת גם לאחר מנוחה, הפרעות שינה ורגישות מוגברת בנקודות שונות בגוף, וזאת ללא ממצאים חריגים בבדיקות דם או הדמיה.
“פיברומיאלגיה הייתה מוכרת עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת תחת השם ‘פיברוזיטיס'”, מסביר ד”ר תיאודור שיפטר, מומחה לריאומטולוגיה והיועץ הריאומטולוגי של מחוז דן-פתח תקווה בכללית. “בתחילה סברו שמדובר בדלקת גידים, אך בבדיקות מעבדה וצילומי רנטגן לא נמצאה שום הוכחה שיכולה הייתה להסביר את מקור הכאבים”.
הקריטריונים לאבחון התסמונת התגבשו רק בשנות ה-90, כאשר האיגוד הריאומטולוגי האמריקאי קבע שני מאפיינים עיקריים: כאבים מפושטים בגוף הנמשכים לפחות שלושה חודשים, והימצאות 11 נקודות רגישות מתוך 18 נקודות אפשריות בגוף, שלחיצה עליהן גוררת כאבים עזים. בשנים האחרונות נוספו קריטריונים נוספים לרשימת התסמינים כמו חולשה, הפרעות ריכוז וזיכרון, נטייה לדיכאון, כאבי ראש והפרעות במערכת העיכול ובדרכי השתן.
הגורמים לפיברומיאלגיה מגוונים ועשויים לכלול טראומה גופנית כמו תאונת דרכים, טראומה נפשית בילדות או בחיים הבוגרים, וכן מחלות זיהומיות, בעיקר ויראליות. “אחת הבולטות בשנים האחרונות היא קורונה”, מציין ד”ר שיפטר. “נמצא כי אחד הסיבוכים לקורונה עלול להיות פיברומיאלגיה. זה אמנם לא שכיח, אך בהחלט מעיד על מגמה מסוימת”.
ד”ר תיאודור שיפטר, מומחה לריאומטולוגיה והיועץ הריאומטולוגי של כללית. צילום באדיבות מחוז דן פתח תקווה בכללית
דרכי התמודדות: יש אור בקצה המנהרה
למרות שפיברומיאלגיה מוגדרת כתסמונת שאינה ניתנת לריפוי מלא, מחקרים ונסיון קליני מצביעים על מספר דרכי התמודדות יעילות. האלטרנטיבה הטיפולית השכיחה והמומלצת ביותר היא פעילות גופנית אירובית קבועה. “קיימת חשיבות לקיום פעילות אירובית מדורגת וקבועה, לפחות פעמיים-שלוש בשבוע, כמו הליכה, ריצה, שחייה, טאי-צ’י, יוגה או פילאטיס”, ממליץ ד”ר שיפטר. “מחקרים הראו כי ביצוע התעמלות במים (הידרותרפיה) מובילה לשיפור ניכר במצב”.
רבים מהמתמודדים עם התסמונת חוששים שפעילות גופנית עלולה להחמיר את הכאבים, אך המומחים מבהירים כי אין קשר בין השניים. “בפועל הכאב לא באמת קשור למאמץ, למזג אוויר, לאוכל או לכל משתנה אחר. הפיברומיאלגיה גורמת לכאב ספונטני, כך שבינה לבין פעילות גופנית אין כל קשר”, מדגיש ד”ר שיפטר.
אפשרויות טיפוליות נוספות כוללות טיפול פסיכולוגי-קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), וטיפול תרופתי הכולל תרופות שפותחו במקור כנוגדי דיכאון אך הוכחו כיעילות גם בטיפול בכאב הנובע מפיברומיאלגיה, כמו אלטרול (אמיטריפטילין), סימבלטה (דולוקסטין) וליריקה. “המשותף לשלושתן הינו השפעה ישירה על מרכז הכאב”, מסביר ד”ר שיפטר. עם זאת, חשוב להיוועץ ברופא משפחה בטרם פנייה לטיפול תרופתי ולהקפיד על צריכה מבוקרת ומדורגת.
לחיות עם המחלה: הבנה וניהול
“המסר החשוב ביותר הוא שמדובר בתסמונת שאינה גורמת לנזק גופני”, מדגיש ד”ר שיפטר. “אמנם קיים בה סבל ופגיעה משמעותית באיכות החיים, אך היא איננה מסוכנת. על פי הספרות הרפואית, זוהי לא מחלה פרוגרסיבית שמחריפה עם הזמן”. דבריו אלו מהווים עוגן של תקווה עבור המתמודדים עם התסמונת, המציינים את יום המודעות הבינלאומי למחלות אימונולוגיות ונוירולוגיות כרוניות החל מחר, ה-12 במאי.
חוסר המודעות לפיברומיאלגיה עשוי להיות מתסכל עבור הסובלים ממנה, שכן בהיעדר סממנים חיצוניים ברורים, רבים בסביבתם מתקשים להבין את עוצמת הכאב והקשיים עימם הם מתמודדים. התסמונת עלולה לפגוע בשגרת העבודה עד לכדי הפסקתה לחלוטין, ליצור קשיים חברתיים ולהשפיע על חיי המשפחה. עם זאת, אבחון מוקדם ונכון, בשילוב טיפול מותאם אישית ושינוי באורח החיים, עשויים לסייע למתמודדים לנהל את התסמונת בצורה טובה יותר ולשפר משמעותית את איכות חייהם.
יש לציין כי אבחנה של פיברומיאלגיה יכולה להינתן אך ורק על ידי רופא ריאומטולוג מומחה, אשר בסמכותו להנחות ביחס לאופן הטיפול המתאים. אם אתם סובלים מכאבים מפושטים בגוף למשך תקופה ממושכת, מומלץ לפנות לרופא המשפחה שיפנה אתכם לייעוץ מקצועי.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
ד”ר דנה פלורנטין, מומחית ברפואת משפחה בכללית מחוז דן-פ”ת, מדגישה כי “גם מי שלא נמצא סמוך לאזור השריפה עשוי להיחשף לרמות מזיקות של עשן, במיוחד כאשר הרוח נושאת אותו לאזורים מיושבים. ילדים, קשישים, חולי לב וריאה ונשים הרות מצויים בסיכון גבוה במיוחד״.
תסמינים המחייבים התייעצות רפואית: * קוצר נשימה, צפצופים או תחושת לחץ בחזה * שיעול עיקש או גירוי חזק בעיניים, באף ובגרון * כאבי ראש, סחרחורת או עייפות יוצאת דופן * החמרה במחלות כרוניות קיימות
מה ניתן לעשות כדי להגן על הבריאות? * הישארו במקומות סגורים, עם חלונות ודלתות סגורים * הפעילו מזגנים במצב סגור (ללא יניקת אוויר חיצוני) * הימנעו מפעילות גופנית מאומצת בחוץ * במקרים חמורים – שקלו מעבר זמני לאזור פחות מזוהם
כללית מרחיבה את זמינות השירותים בעקבות המצב:
* רופאי משפחה ורופאי ילדים אונליין – זמינים דרך אפליקציית כללית ובאתר * מוקד אחיות – 2700 שלוחה 5* – מענה טלפוני 24/7 * פנייה מהירה לקבלת תרופות וציוד רפואי – לתושבים שפונו מבתיהם
“בשעת חירום כמו זו, חשוב לא להתעלם מהתחושות בגוף ולפנות לייעוץ רפואי גם על תסמינים שנראים קלים”, מסכמת ד”ר פלורנטין. “אנו בכללית ערוכים לתת מענה מקצועי, מהיר ומרגיע – בכל שעה”
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
לרגל יום השמיעה הבינלאומי שחל השבוע, רונית אפרתי – קלינאית תקשורת מחוזית ב”כללית” מחוז דן פתח תקווה, מדגישה את חשיבות השמיעה בחיינו: “חוש השמיעה הוא אחד החושים החשובים ביותר המלווה אותנו מלידה ועד זקנה. החל מהתפתחות השפה והדיבור בגיל הרך ועד לשמירה על קשרים חברתיים ותפקוד תקין בגיל המבוגר, השמיעה ממלאת תפקיד מרכזי באיכות חיינו”. ישראל מדורגת בין המקומות הראשונים בעולם בביצוע בדיקות סינון שמיעה לתינוקות לאחר לידה ומובילה בתחום זיהוי מוקדם של ליקויי שמיעה, מה שמאפשר התערבות מיידית והתאמת שיקום שמיעתי מיטבי כבר בשלבים המוקדמים ביותר.
רונית אפרתי – קלינאית תקשורת מחוזית ב”כללית” מחוז דן פתח תקווה. צילום באדיבות כללית
הגורמים העיקריים לירידה בשמיעה
חן אבינר, קלינאית תקשורת מהשירות להתאמת מכשירי שמיעה במכון השמיעה במרפאת רוטשילד בכללית, מסבירה כי ירידה בשמיעה היא לקות שכיחה באוכלוסייה, ושכיחותה עולה משמעותית עם הגיל. “כעשרה אחוזים מהאוכלוסייה הכללית סובלים מירידה בשמיעה, כאשר מעל גיל 65 מדובר בכשליש מהאנשים, ומעל גיל 75 מחצית מהאוכלוסייה” אבינר מפרטת כי ירידה בשמיעה יכולה לנבוע ממגוון גורמים, ביניהם גורמים גנטיים, חשיפה ממושכת לרעש חזק, דלקות אוזניים חוזרות, חבלות, שימוש בתרופות מסוימות, מחלות כרוניות כמו סכרת, ותהליכי הזדקנות טבעיים. “אפילו הצטברות פשוטה של שעווה באוזן יכולה לגרום לירידה זמנית בשמיעה, ולכן בכל מקרה של תחושת ירידה בשמיעה יש לפנות לבדיקה אצל רופא אף-אוזן-גרון”. “חשוב להימנע מניסיונות לניקוי עצמי של האוזניים עם קיסמים או מטושים, שכן אלה עלולים לגרום לנזק ולהחמיר את המצב.”
חן אבינר- קלינאית תקשורת מהשירות להתאמת מכשירי שמיעה במכון השמיעה במרפאת רוטשילד בכללית. צילום באדיבות כללית
כיצד לזהות ירידה בשמיעה
“ישנם מספר סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה. במידה וחשים באחת מהתופעות הבאות: צורך תכוף לבקש מאנשים לחזור על דבריהם, קושי לעקוב אחר שיחות בקבוצה או באירועים משפחתיים, הסתמכות על קריאת שפתיים, קושי להבין דיבור של ילדים ונכדים, וצורך להגביר את עוצמת הטלוויזיה יש צורך לפנות לבדיקת שמיעה, אומרת אבינר. “מי שחש קושי לשאת רעשים חזקים, כמו מוזיקה באירועים, גם זה עשוי להצביע על שינויים במערכת השמיעה”. אבינר מדגישה כי במקרה של ירידה פתאומית בשמיעה באחת האוזניים, יש לפנות מיידית לרופא אף-אוזן-גרון, שכן מדובר במצב המצריך התייחסות דחופה.
רעש והשפעתו על השמיעה
חשיפה לרעש מהווה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לפגיעה בשמיעה בעולם המודרני. “ככל שעוצמת הרעש גבוהה יותר ומשך החשיפה ארוך יותר, כך עולה הסיכון לפגיעה בלתי הפיכה במערכת השמיעה,” מסבירה אבינר. היא ממליצה להימנע ככל האפשר משהייה ממושכת במקומות רועשים, ובמידת הצורך להשתמש באטמי אוזניים איכותיים. “זה נכון במיוחד במקומות עבודה רועשים, בעת שימוש בכלי עבודה רועשים או באירועים עם מוזיקה חזקה” היא אומרת. הנחיה חשובה נוספת נוגעת להאזנה למוזיקה באוזניות “הקפידו שעוצמת השמע לא תעלה על 60% מהעוצמה המירבית בעת האזנה ממושכת, וקחו הפסקות קבועות על מנת לאפשר למערכת השמיעה להתאושש” אבינר מדגישה כי נזקי רעש הם מצטברים ובדרך כלל בלתי הפיכים, ולכן מניעה היא המפתח לשמירה על שמיעה בריאה לאורך זמן.
הטיפול בירידה בשמיעה והקשר לבריאות
“בשנים האחרונות הולכות ומצטברות עדויות מחקריות המצביעות על קשר בין ירידה בשמיעה לבין עלייה בסיכון לירידה קוגניטיבית ודמנציה” מציינת רונית אפרתי.
ההקשר לכך עדיין אינו מוכח אך ניכר כי אנשים עם ליקוי שמיעה משקיעים אנרגיות ומאמץ רב לשיפור ההבנה השמיעתית.
בנוסף, ירידה בשמיעה מובילה להימנעות הדרגתית מפעילויות חברתיות, מה שעלול לגרום לבידוד, חסך בגירויים קוגניטיביים, ואף לדיכאון. “כיום, במכוני השמיעה של כללית מתאימים מכשירי שמיעה ברמת טכנולוגיה גבוהה ומתקדמת,” אומרת אבינר. “המכשירים המודרניים כוללים מנגנונים חכמים לסינון רעשים ולהגברת דיבור, מתממשקים עם טלפונים חכמים ואפילו מזרימים שיחות ותוכן מדיה ישירות למכשירי השמיעה”. תהליך ההסתגלות למכשירי שמיעה הוא תהליך למידה שמיעתית שבו אדם לומד מחדש להתמודד עם עולם הצלילים, והוא מלווה על ידי קלינאיי תקשורת מומחים.
המסר העיקרי: אל תדחו את הטיפול
“המסר החשוב ביותר הוא שאין לדחות את הטיפול בירידה בשמיעה” מסכמת רונית אפרתי. “ככל שההתערבות מוקדמת יותר, כך התוצאות טובות יותר. אנחנו רואים שטיפול מוקדם מסייע במניעת התבודדות, דיכאון ופגיעה קוגניטיבית, ומאפשר להמשיך ליהנות מצלילים, מוזיקה ושיחות עם יקירינו” אפרתי מדגישה כי “החשיפה לגירויים שמיעתיים חשובה מינקות ועד שיבה. בדיוק כפי שאנו משקיעים בפעילות גופנית לשמירה על הבריאות, כך עלינו להשקיע גם בשמירה על חוש השמיעה. שמיעה מיטבית היא מרכיב חיוני באיכות החיים בכל גיל, ומאפשרת לנו להישאר מחוברים, פעילים ובריאים לאורך כל מסע החיים”.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
לנוכח המצב הביטחוני והעובדה שילדים רבים נמצאים ללא מסגרות וחשופים לאירועים קשים, צוות מרפאת בריאות הנפש של הכללית במחוז דן-פתח תקווה יקיים סדרת הדרכות וייעוץ ב ZOOM שיספק כלים להתמודדויות עם ילדיכם למגוון הסוגיות שעולות במציאות שנוצרה.
את ההדרכות יובילו פסיכולוגית קלינית וחינוכית ועו”ס קלינית שעובדות ביחידה להתערבות במשבר לילדים ונוער, אשר יעניקו מגוון רחב של הדרכות כיצד לדבר נכון עם הילדים, כיצד להתמודד עם פחד, כיצד להתערב בזמן משבר, זמן שאלות ועוד.
קבוצת “הורות בזמן מלחמה” תועבר דרך פלטפורמת ה-ZOOM ביום רביעי ה-18.10.23 בשעה 10:00-11:00 וביום חמישי ה19.10.23 בשעה 11:15-12:15. הקבוצה מיועדת לעד 50 משתתפים בלבד.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
