כללית מחוז דן-פתח תקווה

כללית מחוז דן פ"ת השיקה את הרובוט הראשון לליקוט תרופות בבית מרקחת אלון בראש העין, במעמד ראש העיר רז שגיא, בכירי כללית ונציגי חברת BD ישראל.

ד"ר יעל רייכנברג, מנהלת מחוז דן פ"ת בכללית: "זהו מהלך אסטרטגי שמבטא את החזון של כללית לשילוב טכנולוגיות מתקדמות ברפואה הקהילתית. הרוקחים הם חוליה משמעותית במסע הטיפולי של המטופל, הם מוודאים שהמטופל מקבל את התרופה הנכונה, במינון הנכון, בשילובים הנכונים, תוך בחינת אינטראקציות וזיהוי ניגודים. הרובוט מפנה להם זמן מקצועי יקר להעמיק בתשאול המטופל, בליווי ובייעוץ קליני איכותי כחלק בלתי נפרד מהצוות המטפל."

איתן שלייפר, סמנכ״ל וראש חטיבת לוגיסטיקה ותשתיות בכללית: "הרובוט מבצע את תהליך הליקוט בדיוק ומהירות גבוהים תוך עמידה בסטנדרטים מחמירים של בטיחות ובקרה. מאחורי המהלך עומד תהליך תכנון והטמעה מוקפד שכלל התאמות תשתית, שילוב מערכות דיגיטל מתקדמות וקליטת מלאי, בשיתוף פעולה הדוק בין חטיבת הלוגיסטיקה, מחלקת הרוקחות, מערכות מידע וצוותי השטח."

אבי עטיה, סמנכ"ל חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בכללית: "מדובר ביישום חכם של טכנולוגיה שמוטמעת בעבודה היומיומית ומביאה ערך אמיתי. באמצעות אוטומציה ושילוב עם מערכות המידע של כללית, אנחנו משפרים את רצף העבודה בבית המרקחת, מקצרים זמני המתנה ומאפשרים לצוותים להתמקד בערך המקצועי והאנושי."

נעמה שרעבי, הרוקחת המחוזית של מחוז דן פ"ת: "הטכנולוגיה החדשה משנה את אופן עבודתנו ומאפשרת לנו להתמקד במה שבאמת חשוב – הליווי הקליני של המטופל. במקום משימות לוגיסטיות, אנחנו יכולים להקדיש את מלוא תשומת הלב לבטיחות הטיפולית, לזיהוי אינטראקציות בין תרופות ולמתן מענה מקצועי מותאם אישית לכל מטופל."

אופיר קליין, מנכ"ל חברת BD ישראל, יצרנית הרובוט: "חברת BD גאה בשיתוף הפעולה עם שירותי בריאות כללית במהלך שמקדם חדשנות קלינית ומשפר את בטיחות הטיפול. הרובוט מעניק לרוקחים את היכולת להתמקד בליווי המטופל ובהעצמת תפקידם הקליני."

כללית משיקה את הרובוט הראשון בבית מרקחת אלון בראש העין. צילום: כללית מחוז דן פ"תההשקה בבית המרקחת אלון היא צעד ראשון במהלך רחב שצפוי להתרחב לבתי מרקחת נוספים ברחבי הארץ, כחלק מהובלת חדשנות פורצת דרך ברוקחות ובמערכת הבריאות בישראל.

שגרת הלימודים והעבודה האינטנסיבית גורמת לרבים לדחות את הטיפול בבריאותם, אך הבוקר הוכח שוב: כשהשירות נגיש – הציבור מתחסן.

כללית מחוז דן פ"ת יצאה הבוקר במהלך יזום להנגשת חיסוני שפעת בקמפוסים של אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת אריאל, עם הקמת עמדות חיסון ייעודיות לסטודנטים ולאנשי סגל, שהופעלו על ידי אחיות מקצועיות שסיפקו הסברה מקצועית לצד החיסון. כבר בשעות הראשונות לפעילות נרשמה היענות גבוהה מצד קהילת הקמפוס.

רבים מהמתחסנים ציינו כי הם מקפידים להתחסן מדי שנה נגד שפעת, אך שגרת הלימודים והעבודה מקשה לעיתים למצוא זמן להגיע למרפאה. האפשרות להתחסן בקמפוס בצורה זמינה ונגישה התקבלה בברכה והובילה לשיעורי התחסנות גבוהים בזמן קצר.

לפי נתוני כללית, מאז תחילת עונת השפעת קיבלו חיסון כ 990,000 אנשים.

מירי מירלשווילי, מנהלת האחיות, מחוז דן פ"ת כללית, מסרה: “ההיענות המרשימה שראינו היום מדגישה עד כמה הנגשת שירותי בריאות עושה את ההבדל. רבים מהמתחסנים אמרו לנו שהם מאמינים בחיסון ומתחסנים באופן קבוע, אך לא תמיד מצליחים לפנות לכך זמן. כשאנחנו מגיעים אל האנשים, למקום שבו הם לומדים ועובדים, אנחנו מסירים חסמים, מעלים את שיעורי התחסנות ותורמים לבריאות האישית והקהילתית”

מוקדם יותר השבוע התוודענו למקרה מצער שנחשף, לפיו ילדה בת 10.5 בלבד, תושבת מרכז הארץ, נפטרה כתוצאה מסיבוכי מחלת השפעת. הילדה, שהייתה בריאה ומחוסנת במסגרת חיסוני השגרה, לא הייתה מחוסנת כנגד נגיף השפעת.

יצוין כי במשרד הבריאות ממליצים על התחסנות כלל האוכלוסייה מגיל שישה חודשים ועד גיל 8,  כמו גם על גילאי 65 ומעלה, לרבות חולים כרוניים (חולים במחלות נלוות, כמו סוכרת, מחלות לב, מחלה ריאתית, אי ספיקת כליות, מחלות ממאירות).

עוד הדגישו במשרד הבריאות כי על אף שהחיסון כנגד שפעת אינו מונע לחלוטין את ההידבקות במחלה, הוא בהחלט מסייע בהקלה בחומרתה, מפחית משמעותית את שיעור הסיבוכים ומונע התדרדרות למצב רפואי קשה כמו צורך בהנשמה.

"השפעת ידועה מאז ומתמיד כמחלה מאוד מדבקת. המחלה עצמה כשפעת אינה גורמת לתמותה, אולם סיבוכי השפעת עלולים להוביל לתחלואה צולבת או כפולה, ואף קשה במיוחד. בעיקר מדובר על אנשים עם מערכת חיסוונית נמוכה", כך לדברי מירי מירלשוילי, מנהלת האחיות (סיעוד) במחוז דן-פתח תקווה בכללית (מחוז אליו משתייכים יישובי בקעת אונו, רמת גן וגבעתיים).

מירלשוילי מבקשת לנצל את הבמה על מנת לשטוח את טיעוניה בדבר חשיבות ההתחסנות כנגד שפעת: "החיסון הוא מציל חיים, שכן הוא מפחית את שיעורי התחלואה והתמותה במחלה. רק בכדי לסבר את האוזן, עד כה התחסנו במחוז בלבד קרוב ל-100 אלף מטופלים. אנו רואים לכלל האוכלוסיו להגיע ולהתחסן. המרפאות עובדות בזמינות גבוהה, וניתן להגיע גם ללא קביעת תור מראש. חשוב לציין שהחיסון זמין וניתן ללא תשלום, כאשר כלל הצוותים מגויסים למטרה  מתוך הבנה לחשיבות הנושא, והכל בכדי לא לפספס אף מטופל".

עוד הוסיפה: "בעידן של היום, שבו למרבה הצער, ילדה בריאה שחוסנה בחיסוני שגרה וטרם הספיקה להתחסן, נפטרה כתוצאה מסיבוכי השפעת, אל לנו להיות שאננים. זהו אתגר בריאותי ממדרגה ראשונה שאסור לנו לעבור עליו לסדר היום. על כל אחד ואחת מאיתנו לעשות כל שביכולתנו, ולו בכדי להביא למודעות האוכלוסייה הכללית את חשיבות ההתחסנות כנגד השפעת".

סוכרת היא אחת המחלות הכרוניות הנפוצות ביותר בישראל ובעולם, אך סביב נושא התזונה עדיין מסתובבים לא מעט מיתוסים שמבלבלים גם אנשים בריאים וגם סוכרתיים.

מיטל שחימוב דובשני, דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת ומנהלת תחום סוכרת ותזונה במחוז דן פ"ת כללית, עושה סדר ומסבירה:

מה נכון, מה פחות … ומה חשוב לדעת באמת?

“קמח מלא ושיפון מכילים פחות סוכר מקמח לבן”

לא בדיוק. הכמות הכוללת של הפחמימות בקמחים כמעט זהה. היתרון של קמחים מלאים הוא בכמות הסיבים התזונתיים שמאטים את ספיגת הסוכר לדם ותורמים לתחושת שובע ארוכה יותר. לכן, ההמלצה היא לבחור בקמחים מלאים לא בגלל שהם “עם פחות סוכר”, אלא בזכות השפעתם המיטיבה על איזון הסוכר ובריאות מערכת העיכול.

“לחם ללא גלוטן עדיף לסוכרתיים”

לא בהכרח. גלוטן הוא חלבון שאינו משפיע על כמות הסוכר. לחמים ללא גלוטן המבוססים על קמחי עמילן (כמו אורז או טפיוקה) מתפרקים מהר וגורמים לעלייה חדה יותר ברמות הסוכר. לעומתם, לחמים המבוססים על אגוזים, זרעים או קמחים דלי פחמימות – יכולים להיות בחירה טובה.

“מיץ טבעי עדיף על שתייה ממותקת”

מיתוס נפוץ אך מטעה. מיץ טבעי מכיל סוכר טבעי (פרוקטוז), אך בכמות גבוהה מאוד – לעיתים אף יותר משתייה ממותקת. שתיית מיץ גורמת לעלייה חדה ומהירה ברמות הסוכר בדם. עדיף תמיד לאכול את הפרי בשלמותו, עם הסיבים שבו, ולא לשתות אותו.

“תפוח ירוק מכיל פחות סוכר מתפוח אדום”

לא נכון. ההבדל הוא בטעם בלבד, לא בכמות הסוכר. תפוח ירוק חמוץ יותר בגלל רמת חומציות גבוהה, אך תכולת הפחמימות דומה לזו שבתפוח אדום.

“סוכר חום בריא יותר מסוכר לבן”

סוכר חום אולי נראה טבעי יותר, אבל הוא מתפרק בגוף בדיוק כמו סוכר לבן וגורם לאותה עלייה ברמות הסוכר. עדיף לצמצם את צריכת שני הסוגים.

“אסור לאכול תפוחי אדמה ופסטה”

אין “אסור” – יש איזון. תפוחי אדמה ופסטה מעלים את רמות הסוכר, אך כשאוכלים אותם בכמות מתונה ובשילוב חלבון, שומן טוב וירקות – ניתן ליהנות מהם כחלק מתפריט מאוזן.

“עדשים לא מעלות סוכר”

עדשים וקטניות אחרות כן מכילות פחמימות, אך הן מתפרקות באיטיות בזכות הסיבים והחלבון שבהן, ולכן גורמות לעלייה מתונה ומבוקרת יותר בסוכר. הן מומלצות כחלק מתפריט יומיומי.

“בצל, סלק וגזר לא מתאימים לסוכרתיים”

לא נכון. אמנם יש בהם מעט יותר סוכר מירקות ירוקים, אך הם מכילים הרבה פחות פחמימות ממזונות כמו אורז או לחם. אין צורך להימנע מהם – רק לא לצרוך אותם כמיץ, שמרכז כמויות גדולות יותר ונספג מהר.

“מוצרים ללא תוספת סוכר אפשר לאכול חופשי”

טעות נפוצה. מוצרים אלה עשויים להכיל פחמימות, שומנים או ממתיקים שמשפיעים על רמות הסוכר. תמיד כדאי לקרוא את רשימת הרכיבים ולטבלאות הערכים התזונתיים.

מה כן חשוב לזכור?

לבחור דגנים מלאים

לשלב חלבון בכל ארוחה

להימנע ממשקאות ממותקים ומיצים

להעדיף פירות שלמים

לשים לב לכמות לא רק לסוג המזון

“בעולם רווי מידע ומיתוסים,” מסכמת מיטל שחימוב דובשני, “חשוב להתבסס על ידע מקצועי ואמין. תזונה נכונה ומאוזנת, לצד מעקב וליווי דיאטנית קלינית, יכולה לשנות את איכות החיים של אנשים עם סוכרת ולתרום לבריאות טובה יותר לכולנו.”

"אזור רמת גן גבעתיים סמוך לעיר בני ברק, המוגדרת כעיר בהתפרצות", פותחת אתי נול, אחות רפואה מונעת במחוז דן-פתח תקווה של שירותי בריאות כללית, את דבריה בנימה דחופה. "מספיק שנמצאים באותה סביבה, כמו חדר מיון, וההדבקה מתרחשת. הנגיף נשאר באוויר גם שעתיים אחרי שהאדם החולה עזב".

האזהרה של נול מגיעה על רקע נתוני התחלואה הקשים של התפרצות החצבת הנוכחית, שהחלה בחודש מאי השנה. נכון ל-23.10, מתוך כ-1,700 מקרים מדווחים (הערכה של 5,000-8,000 נדבקים בסך הכל), 567 איש אושפזו. רובם המכריע ילדים: 500 מהמאושפזים הם מתחת לגיל 18, מתוכם 130 תינוקות מתחת לגיל שנה. שבעה בני אדם נפטרו מהמחלה.

"מחלה קשה שעלולה לגרום נזק מוחי בלתי הפיך"

לדברי נול, הבהלה סביב החצבת מוצדקת לחלוטין. "חצבת זאת אחת המחלות הכי מדבקות בקרב בני אדם. שיעור ההדבקה עומד על 90% אם נחשפים לאדם חולה. בדרך כלל במדינת ישראל נהנינו מכיסוי חיסונים גבוה, 'חיסון עדר', שהגן על ילדים, מבוגרים ומדוכאי מערכת חיסון. כשהכיסוי החיסוני יורד, מתחילה התפרצות".

היא מדגישה כי לא מדובר במחלת ילדים קלה: "זאת מחלה קשה בקרב תינוקות וילדים, שמתחילה בחום ופריחה ועלולה להסתבך לדלקות אוזניים, דלקת ריאות ודלקת קרום המוח. קיים גם סיבוך נדיר, שיכול להופיע גם 10 שנים אחרי ההדבקה, במהלכו הנגיף מתעורר וגורם לדלקת מוח קשה ובלתי הפיכה".

הפתרון: שתי מנות חיסון

הפתרון למחלה, מדגישה נול, פשוט ויעיל. "בארץ מקבלים שני חיסוני שגרה: הראשון בגיל שנה בטיפת חלב, והשני בכיתה א'. מדובר בחיסון חי-מוחלש שיעילותו עומדת על 97% עד 99%".

הירידה בכיסוי החיסוני נובעת לרוב מסיבות תרבותיות ואידיאולוגיות. בשל כך, במקומות מסוימים אף פונים לרבנים ומנהיגי קהילות בבקשה שיפיצו עלונים הקוראים לציבור להתחסן.

"בואו לטיפת חלב, אפשר למנוע את זה"

כדי למגר את ההתפרצות, אחיות טיפות החלב של "כללית" פועלות באופן יזום. "האחיות עוברות על הרשימות, מתקשרות ומזמינות ילדים צעירים באזורי התפרצות להגיע ולהתחסן", אומרת נול.

היא מסיימת בפנייה נרגשת להורים באזור רמת גן גבעתיים: "קשה מאוד להורים ולצוות הרפואי לראות את הילדים והתינוקות המאושפזים בטיפול נמרץ, מונשמים. אפשר למנוע את זה. בואו לטיפת החלב של שירותי בריאות כללית ברחוב המעורר בגבעתיים, או לכל טיפת חלב אחרת. האחיות זמינות לקבל ולחסן את הילדים עד גיל 6".

עומס חום כבד במיוחד מורגש היום (רביעי) ברחבי הארץ, והמומחים מזהירים: זה לא סתם חם, זה מסוכן. השילוב הקטלני של טמפרטורות גבוהות ולחות קיצונית מקשה על הגוף להתקרר ומעלה באופן משמעותי את הסיכון להתייבשות ולמכת חום. "אל תזלזלו, עומס החום היום חריג", מזהיר ד"ר טל גיזונטרמן, מומחה לרפואת משפחה בכללית מחוז דן פתח תקווה. "גם אנשים בריאים עלולים להרגיש רע מאוד, וקבוצות הסיכון, כמו ילדים וקשישים, נמצאות בסכנה מיוחדת".

אז איך עוברים את היום בשלום ונמנעים מביקור בחדר מיון? ד"ר גיזונטרמן עם כללי הזהב:

כללי הזהב: להאט ולוותר

הימנעו ממאמץ: אם אין הכרח, הימנעו משהייה ממושכת בחוץ ומפעילות גופנית, במיוחד בין השעות 11:00 ל-17:00. אם יש סידורים, דחו אותם לשעות הערב או הבוקר המוקדמות.

הישארו במקומות קרירים: העדיפו לשהות ככל האפשר באזורים ממוזגים או מוצלים. אם אין מזגן בבית, אווררו אותו היטב בשעות הבוקר המוקדמות וסגרו את התריסים והחלונות כשהחום עולה.

התלבשו נכון: לבשו בגדים קלים, רפויים ובהירים, וחבשו כובע רחב שוליים ביציאה החוצה.

מה שותים ואוכלים?

מים, מים, מים: הקפידו על שתייה מרובה של מים לאורך כל היום, גם אם אינכם מרגישים צמא. מומלץ לשתות מים פושרים או קרירים (לא קרים כקרח) בכמויות קטנות ובתדירות גבוהה.

הימנעו ממייבשים: ותרו על משקאות מתוקים, משקאות עתירי קפאין ואלכוהול, שכן הם גורמים לאיבוד נוזלים.

תזונה קלה: אכלו ארוחות קטנות וקלות כמו פירות, ירקות וסלטים. הימנעו ממאכלים כבדים ושומניים המכבידים על הגוף.

זיהוי סימני סכנה: מתי לפנות לעזרה?

חשוב להיות ערניים לסימנים שהגוף שולח. אם אתם או אדם בסביבתכם חשים סחרחורת, חולשה קיצונית, כאבי ראש, בחילה או בלבול, יש לפעול מיד:

להפסיק כל פעילות.

לעבור מיד למקום קריר ומוצל.

לשתות מים.

אם המצב לא משתפר תוך דקות ספורות – יש לפנות מיד לרופא או למוקד רפואי.

שימו לב במיוחד לקבוצות הסיכון: קשישים, תינוקות וילדים קטנים, נשים בהריון וחולים כרוניים. חשוב ליזום איתם קשר במהלך היום ולוודא שהם שותים מספיק ונמצאים בסביבה קרירה.

ד"ר גיזונטרמן מסכם: "הקיץ הישראלי יודע להקשות, אבל עם תשומת לב וניהול נכון של היום אפשר לעבור אותו בשלום. שמרו על עצמכם, האטו את הקצב ותנו לגוף את התנאים שהוא צריך – הוא עוד יודה לכם על כך".

כללית משיקה חוויית טיפול חדשנית ופורצת דרך במרכזי בריאות הילד במחוז דן–פתח תקווה: משקפי מציאות מדומה (VR) שמסייעים בהפחתת כאב וחרדה בקרב ילדים במהלך בדיקות, חיסונים ופרוצדורות רפואיות.

הטכנולוגיה פותחה על ידי הסטארט-אפ הישראלי ARVR Israel, ומבוססת על סרטוני VR אינטראקטיביים שמותאמים לגיל, לשפה ולרקע התרבותי של הילד, וזמינה בארבע שפות: עברית, ערבית, אנגלית ורוסית. בזמן שהצוות הרפואי מבצע את הפעולה, הילד בוחר לעצמו מסע מרגיע לעולם דמיוני: צלילה באוקיינוס, שיט בין כוכבים או מפגש עם דמויות קסומות, חוויה שמפחיתה את תחושת האיום, הכאב והחרדה.

לדברי ד”ר דיתי מכנס מעין, רופאת ילדים, רכזת תחום רפואת הילדים במחוז דן פ״ת כללית:
“לילדים גם בדיקה פשוטה יכולה להיות מאיימת. הטכנולוגיה הזו מאפשרת לנו להכניס את הילד לעולם בטוח ומרגיע, להפחית את רמות החרדה והכאב ולשפר את שיתוף הפעולה שלו עם הצוות. כך אנו מרוויחים טיפול ממוקד, מהיר ויעיל, והילד יוצא מהמרפאה מרוצה ושמח.”

מירי מירלשווילי, מנהלת האחיות, מחוז דן פ״ת כללית, מוסיפה:
“הילדים מגיעים לבדיקות ולחיסונים כשהם סקרנים ונינוחים, ובסיומן מודים בחיוך ולעיתים אף שואלים מתי ישובו. מדובר בשינוי משמעותי באווירה ובאופן ההתקשרות עם הילד. ממקום של חשש לחוויה חיובית, מרגיעה ומכילה.”

השנה נרשמה נוכחות חריגה ומוקדמת של חוטיות נודדות בחופי ישראל, מדוזות גדולות במיוחד, כ־50 ס"מ ואף יותר. למרות שמדובר ביצורים שלרוב אינם נחשבים למסוכנים, העקיצה שלהם עלולה להיות מכאיבה במיוחד ולהוביל לתופעות לא נעימות.

עקיצה צורבת – ומה שקורה אחריה

לדברי ד"ר אפרת בר אילן, מומחית לרפואת עור, במחוז דן פ"ת כללית, "העקיצה גורמת לתחושת צריבה חזקה ולעיתים לפריחה בצורת פסים אדומים המזכירה סימני הצלפה. במקרים מסוימים מופיעים גם נפיחות, שלפוחיות וגרד ממושך. במקרים חמורים יותר עלולים להתפתח סיבוכים כמו זיהומי עור, הופעת כתמים כהים או צלקות, ותסמינים מערכתיים כמו חום, חולשה, דופק מהיר, בחילות ואפילו תגובה אלרגית חריפה (אנפילקסיס) – מצב חירום רפואי נדיר אך מסוכן".

כך תטפלו נכון – ומה כדאי להימנע ממנו

"הטיפול המיידי מתחיל בהסרה עדינה של שאריות המדוזה מהעור בעזרת כפפות או כרטיס פלסטיק, חשוב לבחור חפץ נקי ולא חד" מחדדת ד"ר בר אילן. "לאחר מכן יש לשטוף את האזור היטב במי ים, אם אפשר מומלץ להשרות את המקום במים חמימים (אך לא רותחים) למשך כ-30 דקות".

עוד מוסיפה כי ניתן להרגיע את העור באמצעות קרם מרגיע מהמקרר כמו בפנטן, ביאפין, ג'ל פניסטיל או קרם אלוורה. "אם נוצרו שלפוחיות או פצעים פתוחים, חשוב לנקות את האזור שלוש פעמים ביום ולמרוח משחה אנטיביוטית. במידת הצורך, ניתן להיעזר במשככי כאבים כמו אקמול או נורופן".

ומה לא לעשות? ד"ר בר אילן מדגישה כי אין להשתמש בחומץ או שתן ומדובר במיתוס נפוץ שעלול להזיק יותר מלהועיל. חשוב להימנע מגירוד או שפשוף של האזור, ולהרחיק אותו מחשיפה לשמש, במיוחד בחודשים הראשונים, כדי להפחית את הסיכון להופעת כתמים בעור.

במקרה של עקיצה חמורה או תגובה לא שגרתית, יש לפנות לרופא. ייתכן שיהיה צורך בטיפול בסטרואידים מקומיים, תרופות אנטי-היסטמיניות או אנטיביוטיקה בהתאם למצב.

מאז תחילת הלחימה, כ-10,000 מפונים שוהים בבתי מלון ברחבי הארץ, ביניהם אלפים מתושבי רמת גן השוהים בכפר המכביה שהפך לבית זמני עבורם. כללית, כחלק מהמחויבות שלה להעניק שירות רפואי ונפשי גם בשעת חירום, הקימה במקום נקודת שירות ייעודית לתושבי העיר שביתם נפגע.

מרפאת החירום בכפר המכביה מאוישת בצוותים מולטידיסציפלינריים – רופאים, אחיות, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ואנשי צוות נוספים הפועלים מתוך שליחות, רגישות ומקצועיות, ומספקים מענה יומי בשעות פעילות נרחבות כדי להבטיח רצף טיפולי ותגובתיות מהירה לכל צורך רפואי או נפשי. הבוקר ביקרה הנהלת מחוז דן-פתח תקווה בכללית במלונות המפונים כדי להודות לצוותים המסורים שפועלים במסירות ומקצועיות, ובמהלך הסיור פגשו את המפונים שהביעו הערכה לנוכחות של כללית, נוכחות שמעניקה להם תחושת ביטחון, הקשבה והכלה ברגעים אלו.

ד"ר יעל רייכנברג, מנהלת מחוז דן-פתח תקווה בכללית:
"אנחנו עומדים לצד המפונים ברגעים המורכבים והקשים ביותר שלהם, ומבינים כמה משמעותית הנוכחות שלנו בשטח. הקמנו נקודות שירות ייעודיות בתוך בתי המלון כדי להבטיח שכל אדם יקבל מענה רפואי ונפשי הולם – בין אם זה תרופות חיוניות, טיפולים שגרתיים או שיחה תומכת עם אנשי בריאות הנפש. הצוותים שלנו פועלים במסירות עמוקה, ברגישות ובתשומת לב אישית, והמחויבות שלנו מתחדדת במיוחד בזמני חירום ומשבר."

מירי מירלשווילי, מנהלת אחיות מחוז דן-פתח תקווה בכללית:
"הצוותים שפועלים בשטח מעניקים למפונים תחושת ביטחון ותמיכה, בדיוק כשהם הכי צריכים זאת. לראות את המחויבות והאנושיות שלהם מהווה עבורנו מקור השראה וכוח, שמניע אותנו להמשיך ולהעניק את השירות הטוב ביותר."

היום יום המודעות הבינלאומי (12 במאי) לפיברומיאלגיה, ד"ר תיאודור שיפטר, מומחה לריאומטולוגיה והיועץ הריאומטולוגי של מחוז דן-פתח תקווה בכללית מספר על המחלה ואיך אפשר להתמודד איתה.

עשרות אלפי ישראלים סובלים בשקט מתסמונת כאב כרונית שמשבשת את חייהם, אך נותרת בלתי נראית לסביבתם. פיברומיאלגיה, המכונה גם "המחלה השקופה" או דאבת שרירים בשפה העברית, פוגעת בכ-3-2 אחוזים מהאוכלוסייה העולמית, רובם נשים בגילאי 30-60. המתמודדים עם התסמונת חווים כאבים מפושטים בשרירים ובשלד, עייפות קיצונית שאינה חולפת גם לאחר מנוחה, הפרעות שינה ורגישות מוגברת בנקודות שונות בגוף, וזאת ללא ממצאים חריגים בבדיקות דם או הדמיה.

"פיברומיאלגיה הייתה מוכרת עוד משנות ה-60 של המאה הקודמת תחת השם 'פיברוזיטיס'", מסביר ד"ר תיאודור שיפטר, מומחה לריאומטולוגיה והיועץ הריאומטולוגי של מחוז דן-פתח תקווה בכללית. "בתחילה סברו שמדובר בדלקת גידים, אך בבדיקות מעבדה וצילומי רנטגן לא נמצאה שום הוכחה שיכולה הייתה להסביר את מקור הכאבים".

הקריטריונים לאבחון התסמונת התגבשו רק בשנות ה-90, כאשר האיגוד הריאומטולוגי האמריקאי קבע שני מאפיינים עיקריים: כאבים מפושטים בגוף הנמשכים לפחות שלושה חודשים, והימצאות 11 נקודות רגישות מתוך 18 נקודות אפשריות בגוף, שלחיצה עליהן גוררת כאבים עזים. בשנים האחרונות נוספו קריטריונים נוספים לרשימת התסמינים כמו חולשה, הפרעות ריכוז וזיכרון, נטייה לדיכאון, כאבי ראש והפרעות במערכת העיכול ובדרכי השתן.

הגורמים לפיברומיאלגיה מגוונים ועשויים לכלול טראומה גופנית כמו תאונת דרכים, טראומה נפשית בילדות או בחיים הבוגרים, וכן מחלות זיהומיות, בעיקר ויראליות. "אחת הבולטות בשנים האחרונות היא קורונה", מציין ד"ר שיפטר. "נמצא כי אחד הסיבוכים לקורונה עלול להיות פיברומיאלגיה. זה אמנם לא שכיח, אך בהחלט מעיד על מגמה מסוימת".

דרכי התמודדות: יש אור בקצה המנהרה

למרות שפיברומיאלגיה מוגדרת כתסמונת שאינה ניתנת לריפוי מלא, מחקרים ונסיון קליני מצביעים על מספר דרכי התמודדות יעילות. האלטרנטיבה הטיפולית השכיחה והמומלצת ביותר היא פעילות גופנית אירובית קבועה. "קיימת חשיבות לקיום פעילות אירובית מדורגת וקבועה, לפחות פעמיים-שלוש בשבוע, כמו הליכה, ריצה, שחייה, טאי-צ'י, יוגה או פילאטיס", ממליץ ד"ר שיפטר. "מחקרים הראו כי ביצוע התעמלות במים (הידרותרפיה) מובילה לשיפור ניכר במצב".

רבים מהמתמודדים עם התסמונת חוששים שפעילות גופנית עלולה להחמיר את הכאבים, אך המומחים מבהירים כי אין קשר בין השניים. "בפועל הכאב לא באמת קשור למאמץ, למזג אוויר, לאוכל או לכל משתנה אחר. הפיברומיאלגיה גורמת לכאב ספונטני, כך שבינה לבין פעילות גופנית אין כל קשר", מדגיש ד"ר שיפטר.

אפשרויות טיפוליות נוספות כוללות טיפול פסיכולוגי-קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), וטיפול תרופתי הכולל תרופות שפותחו במקור כנוגדי דיכאון אך הוכחו כיעילות גם בטיפול בכאב הנובע מפיברומיאלגיה, כמו אלטרול (אמיטריפטילין), סימבלטה (דולוקסטין) וליריקה. "המשותף לשלושתן הינו השפעה ישירה על מרכז הכאב", מסביר ד"ר שיפטר. עם זאת, חשוב להיוועץ ברופא משפחה בטרם פנייה לטיפול תרופתי ולהקפיד על צריכה מבוקרת ומדורגת.

לחיות עם המחלה: הבנה וניהול

"המסר החשוב ביותר הוא שמדובר בתסמונת שאינה גורמת לנזק גופני", מדגיש ד"ר שיפטר. "אמנם קיים בה סבל ופגיעה משמעותית באיכות החיים, אך היא איננה מסוכנת. על פי הספרות הרפואית, זוהי לא מחלה פרוגרסיבית שמחריפה עם הזמן". דבריו אלו מהווים עוגן של תקווה עבור המתמודדים עם התסמונת, המציינים את יום המודעות הבינלאומי למחלות אימונולוגיות ונוירולוגיות כרוניות החל מחר, ה-12 במאי.

חוסר המודעות לפיברומיאלגיה עשוי להיות מתסכל עבור הסובלים ממנה, שכן בהיעדר סממנים חיצוניים ברורים, רבים בסביבתם מתקשים להבין את עוצמת הכאב והקשיים עימם הם מתמודדים. התסמונת עלולה לפגוע בשגרת העבודה עד לכדי הפסקתה לחלוטין, ליצור קשיים חברתיים ולהשפיע על חיי המשפחה. עם זאת, אבחון מוקדם ונכון, בשילוב טיפול מותאם אישית ושינוי באורח החיים, עשויים לסייע למתמודדים לנהל את התסמונת בצורה טובה יותר ולשפר משמעותית את איכות חייהם.

יש לציין כי אבחנה של פיברומיאלגיה יכולה להינתן אך ורק על ידי רופא ריאומטולוג מומחה, אשר בסמכותו להנחות ביחס לאופן הטיפול המתאים. אם אתם סובלים מכאבים מפושטים בגוף למשך תקופה ממושכת, מומלץ לפנות לרופא המשפחה שיפנה אתכם לייעוץ מקצועי.