עמותת עלם

שש שנות טלטלה – שכללו מגפה עולמית, חוסר יציבות פוליטית, מלחמה מתמשכת ופינוי מהבתים – גובות מחיר כבד מצעירי ישראל. בכנס השנתי המשותף של המחלקה לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ועמותת עלם, שנערך אמש (א'), נחשפה תמונת מצב מדאיגה לפיה החיים בצל המשברים הפכו את המושג "נוער קצה" לחוויה דורית משותפת שחוצה מגזרים. מאות המשתתפים – בהם בכירי מערכות הרווחה, החינוך הבריאות והאקדמיה – דנו בהשלכות של מציאות זו, והשיקו קמפיין חירום הקורא להורים ולבני הנוער לא להסיט את המבט מול תופעות של בריונות ושיימינג. יו"ר עלם, הרב שי פירון, סיכם את תחושת הדחיפות: "כשאין ודאות, ההקצנה נעשית שפה. האחריות שלנו כמבוגרים היא לבנות מחדש מרחבי שייכות ואמון".

הכנס, שהונחה על ידי פייגי, צעירה בוגרת עלם, ופרח מכלוף, מתנדבת בפרויקט "עלמה" לנערות וצעירות בקצה הרצף, התבונן במושג "הקצה" לא רק כתיאור של אוכלוסיות שוליים אלא כחוויה דורית רווחת של חיים בצל תהליכים של הקצנה. המשתתפים דנו גם בתפקידן של הרשתות החברתיות, אשר מצד אחד מגבירות קונפליקטים, שיימינג ואתגרים מסוכנים, אך מצד שני משמשות זירה שבה בני נוער מביעים מצוקה ולעיתים משמיעים קריאה לעזרה.

הרב שי פירון, יו"ר עלם: "הדור הצעיר גדל לתוך מציאות שמטלטלת שוב ושוב את תחושת היציבות והביטחון. כשאין ודאות, הקצנה נעשית שפה ואלימות הופכת לדרך ביטוי. זו קריאת השכמה לחברה כולה. האחריות שלנו כמבוגרים היא לא רק להגיב, אלא לבנות מחדש מרחבי שייכות ואמון ולחזק שיתופי פעולה בין מערכות, קהילות ואנשי חינוך".

טלי ארז, מנכ"לית עלם הוסיפה: "אנחנו כבר לא מדברים רק על בני נוער בשוליים, אלא על חוויה דורית שמתרחבת בתוך מציאות של אי ודאות מתמשכת. האלימות שאנו רואים היא סימפטום למציאות חברתית ורגשית מתוחה. כדי לעצור את הסחף נדרשת תוכנית לאומית רחבה שמחברת בין ההורים למערכות החינוך, הרווחה, הבריאות וביטחון הפנים, לצד שיתוף פעולה הדוק עם הרשויות המקומיות וארגוני החברה האזרחית. רק מהלך משולב יבטיח את עתידם של הנוער בישראל".

החיבור בין המחלקה לקרימינולוגיה לעמותת עלם הוא חלק משיתוף פעולה ארוך שנים הכולל עשייה מחקרית משותפת, התמחות של סטודנטים במסגרת ההתנסות המעשית בתואר והשתלבות בוגרי המחלקה בארגונים אלה, כחלק מחיבור מתמשך בין הפרקטיקה והמחקר האקדמי. תפיסה זו משתלבת במהלך הרחב שמובילה המחלקה לקרימינולוגיה במסגרת תכנית ״אקדמיה 360״ של אגף למידה והוראה המיושמת באוניברסיטת בר-אילן, שמטרתה להתאים את לימודי התואר הראשון לעידן המשתנה בקצב מהיר ולצרכים המתהווים של החברה ושוק התעסוקה.

פרופ' סופי וולש, ראש המחלקה לקרימינולוגיה ומומחית לעבריינות נוער: "אנחנו נמצאים בעיצומה של תקופה חסרת תקדים בהיסטוריה ההתפתחותית של בני הנוער בישראל. מדובר לא באירוע חד-פעמי אלא ברצף של שש שנות טלטלה – מגפת הקורונה, אי־יציבות פוליטית, מלחמה מתמשכת, פינוי, אובדן אישי וקהילתי. כאשר רצף כזה מתרחש דווקא בשנות ההתבגרות – תקופה מכוננת של גיבוש זהות, יחסים ומשמעות, ההשלכות אינן שוליות. המחקרים שאנו עורכים מראים תמונה מורכבת: לצד עלייה במדדים של מצוקה נפשית, שימוש בחומרים ואלימות, אנו מזהים גם תהליכי חוסן, אחריות חברתית והתארגנות קהילתית. לא כל בני הנוער נפגעים באותה מידה, והפערים בין קבוצות – מגדריים, חברתיים, אתניים וכלכליים – מתחדדים."

את יום הכנס חתמה שיחה על המתח בין מעני בינה מלאכותית למענים אנושיים בצ'טים של סיוע לבני נוער במצוקה. ד"ר הדס צור, מהמחלקה לקרימינולוגיה בבר-אילן ומנחת הפאנל, הסבירה כי הבינה המלאכותית כבר תופסת מקום משמעותי בחיי הצעירים: "העולם שלנו משתנה במהירות אדירה והבינה המלאכותית, שרק נכנסה לחיינו לא מזמן, כבר תופסת נתח משמעותי בחייהם של הצעירים. זה פתח עולם של אפשרויות של מענים זמינים ונגישים לתמיכה נפשית עבור צעירים, אבל מה המשמעויות וההשלכות לכך שמדובר בסיוע מבינה מלאכותית ולא מגורם אנושי? בכנס נדבר עם מומחים שמנהלים צ'טים של סיוע לבני נוער במצוקה, לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ומומחים מתחום הטכנולוגיה ונשאל כיצד זה משפיע, מה הסכנות הטמונות בכך לצד הרווחים ואיך עלינו לחשוב על סיוע לבני נוער ולהשתנות נוכח ההתפתחויות הללו".