רמת גן גבעתיים ניוז

מענף הגלגיליות דרך שחייה ועד טניס שולחן – עיריית גבעתיים והעמותה לקידום הספורט הצדיעו השבוע ל-82 ספורטאיות וספורטאים תושבי העיר גבעתיים שקצרו הישגים בזירות המקומיות והבינלאומיות.

הטקס התקיים בתיאטרון גבעתיים, במעמד רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים, ובהשתתפות אלעד עוז רוזגוביץ', סגן ראש העירייה ומחזיק תיק הספורט; עמוס פרישמן, מנכ"ל העמותה לקידום הספורט בגבעתיים; עו"ד נועם לאור, יו"ר העמותה; מאמנות ומאמנים, צוותי חינוך, הספורטאיות והספורטאים ובני משפחותיהם. הערב הוקדש להישגים המרשימים, להתמדה ולנחישות שמאחורי כל הצלחה, ולמשפחות ולצוותי האימון המלווים את הספורטאים לאורך הדרך.

בין המצטיינים שהוקרו בטקס היו המתעמל נועם ברקוביץ', שזכה במדליית ארד בתרגיל הקרקע בגביע העולם בקרואטיה; גלי בצלאל, אלופת ישראל בטניס שולחן לבנות עד גיל 15 וסגנית אלופת ישראל לנשים; והשחיינית יהלי כהן, שזכתה במקום הראשון באליפות ישראל במשחה ל־100 מטר חופשי. בענף הגלגיליות הוקרו חברות רביעיית הקדט, שזכו באליפות ישראל והגיעו למקום השביעי באליפות אירופה, וחברות קבוצת הפרסיז'ן ג'וניור, שהגיעו למקום החמישי באליפות אירופה.

לצד ההישגים האישיים, הוקרו גם הצלחות קבוצתיות, ובהן המקום הראשון באליפות הארצית לבתי ספר יסודיים בטניס שולחן של תלמידי בית הספר כצנלסון, והמקום השלישי הארצי של קבוצת הכדורשת המורכבת מתלמידות מבתי ספר שונים בעיר. מקום מיוחד הוקדש גם לשחיין המאסטרס מיכאל מיקי פרל, יליד 1953, שזכה במדליית ארד באליפות ישראל במשחה ל־50 מטר חופשי בקטגוריית גילו.

בדבריו הדגיש קוניק, ספורטאי עבר בעצמו, את חשיבות ההכרה במאמץ שמשקיעים הספורטאים ובתמיכה של המשפחות המלוות אותם: "כמי שהגיע מעולם הספורט, אני יודע כמה עבודה קשה, התמדה והתמודדות עם אתגרים עומדות מאחורי כל הישג, וכמה משמעותית התמיכה של המשפחה לאורך הדרך. חשוב לנו שהספורטאיות והספורטאים שלנו ידעו שהעיר רואה אותם, גאה בהם ותומכת בהם. לצד ההישגים, אנו מוקירים לא פחות את הדרך ואת הנחישות להמשיך ולהתקדם. אני מודה לעמוס פרישמן ולצוות העמותה לקידום הספורט על מקצועיות, מחויבות ועבודה מסורה לאורך כל השנה."

עמוס פרישמן, מנכ"ל העמותה לקידום הספורט בגבעתיים: "הערב הזה מוקדש לספורטאיות ולספורטאים שלנו, שמשקיעים לאורך השנה ומגיעים להישגים שמביאים גאווה גדולה לעיר. לצד המדליות והגביעים, אנחנו מוקירים את המשמעת העצמית, את רוח הצוות ואת היכולת להתמודד עם אכזבות ולחזור להתאמן. תודה גם למאמנות ולמאמנים ולמשפחות, שהם חלק בלתי נפרד מכל הצלחה. תודה גדולה לראש העירייה רן קוניק על התמיכה ועל ההכרה בחשיבות העצומה ובכוח שיש לתחום הספורט".

את הערב ליוו בהופעות מוזיקליות עידן פלג, מיתר עזריאל ואמיתי עוזיאל, חניכי מרכז הנוער בייס. במהלך הטקס הוקרנו סרטונים שהציגו את הספורטאים ואת הישגיהם, והוענקו תשורות למצטיינות ולמצטיינים.

הטקס הוא חלק מפעילות העמותה לקידום הספורט לתמיכה בספורטאי/ות העיר. לצד ההוקרה, העמותה מעניקה לספורטאים מעטפת מקצועית.

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

רוכבת אופניים כבת 60 נפצעה הבוקר (שני) באורח בינוני במהלך רכיבה ברחוב הל"ה בגבעתיים.

סמוך לשעה 11:00 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב דן על התאונה. חובשים ופראמדיקים של מד"א שהגיעו לזירה העניקו לפצועה טיפול רפואי ראשוני, ולאחר מכן פינו אותה לבית החולים איכילוב בתל אביב כשהיא סובלת מחבלת ראש.

עבודות התשתית של חברת נת"ע להקמת הקו הסגול ברמת גן נכנסות לשלב נוסף ומביאות עמן שורת הסדרי תנועה חדשים שילוו אותנו לאורך השבוע. החל מיום ראשון (18.10) ועד ליום חמישי (22.10) יבוצעו עבודות ליליות בין 22:00 ל-05:00, שישפיעו על צירי התנועה המרכזיים בעיר ויגרמו לשינויים במסלולי התחבורה הציבורית.

העבודות יתמקדו בשלושה מקטעים עיקריים:

דרך יצחק רבין, בקטע שבין דרך אלוף שדה לרחוב הרב הרצוג.

רחוב הרא"ה, בקטע שבין רחוב משה דיין לדרך יצחק רבין.

דרך אלוף שדה, בקטע שבין רחוב הירדן לדרך יצחק רבין.

פירוט הסדרי התנועה המלאים בחלוקה לימים:

ביום ראשון, 18.10.26:

דרך יצחק רבין: תיסגר לחלוטין לתנועת כלי רכב לנוסעים לכיוון צפון (בקטע העבודות).

רחוב הרא"ה: ייסגר לתנועת כלי רכב (בקטע העבודות), ולא תתאפשר פנייה שמאלה בצומת רחוב הרא"ה ודרך יצחק רבין.

צומת רבין-רזיאל-אלוף שדה: ייסגר לתנועת כלי רכב. יצוין כי לנוסעים לכיוון מזרח, תתאפשר הנסיעה דרך שיקוע רבין בלבד.

בימים שני עד חמישי, 19-22.10.26:

דרך אלוף שדה: תיסגר לתנועת כלי רכב לנוסעים לכיוון מערב (בקטע העבודות).

צומת הירדן / אלוף שדה: לבאים מכיוון צפון, לא תתאפשר הפנייה ימינה מרחוב הירדן אל דרך אלוף שדה.

שינויים בתחבורה הציבורית: בנוסף לחסימות הכבישים וצמצום הנתיבים הכללי באזור, בחברת נת"ע מעדכנים כי לאורך ימי העבודות יבוצעו שינויים במיקומי התחנות ובמסלולי התחבורה הציבורית באזור. הנוסעים מתבקשים להתעדכן בפרטים המלאים ובמסלולים החלופיים דרך מוקד "כל-קו" בטלפון 4515*.

לנהגות ולנהגים באזור מומלץ להיערך מראש, לתכנן נסיעה בדרכים חלופיות ולהיעזר ביישומון WAZE כדי לעקוף את החסימות ולהימנע מעומסי תנועה מיותרים במהלך שעות הלילה.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

רמת גן נערכת ליום הבוחר. עיריית רמת גן השלימה את ההיערכות העירונית לקראת יום הבחירות שיתקיים ביום שלישי, 27 באוקטובר 2026. במסגרת ההיערכות ייפתחו 245 קלפיות ב-70 מוקדים ברחבי העיר, יתוגברו מערכי הניקיון, הביטחון והשירות העירוני ויינתן דגש מיוחד על הנגשת הקלפיות ושמירה על הסדר הציבורי.

בעיר רשומים 175,555 בעלי זכות הצבעה, ולרשותם יוצבו 245 קלפיות ב-70 ריכוזי הצבעה, מתוכן 43 קלפיות נגישות מיוחדות. הקלפיות ייפתחו בשעה 07:00 בבוקר וייסגרו בשעה 22:00.

אגף שפ”ע נערך להפעלת מערך ניקיון מתוגבר ברחבי העיר, שיכלול עשרות עובדי ניקיון וטיאוט, לצד הפעלת מטאטאים מכניים ורכבי פינוי. מערך הניקיון יפעל לאורך יום הבחירות, בדגש על מוקדי ההצבעה והרחובות המרכזיים, וכן לאחר סגירת הקלפיות לצורך השבת המרחב הציבורי לשגרה.

במקביל, אגף הביטחון והאכיפה העירוני יתגבר את הסיורים ברחבי העיר, בתיאום עם משטרת ישראל, האמונה על אבטחת הקלפיות ושמירת הסדר הציבורי. המוקד העירוני יתוגבר ויפעל בתיאום עם צוותי הכוננות של אגפי העירייה לצורך מתן מענה לפניות במהלך היום.

ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן: ״יום הבחירות הוא אחד הימים החשובים בדמוקרטיה הישראלית, ותפקידנו כרשות מקומית הוא להבטיח שכל תושבת ותושב יוכלו לממש את זכותם הדמוקרטית בצורה נגישה, בטוחה ומסודרת. עיריית רמת גן נערכת ליום הזה בכל המישורים, החל מהנגשת הקלפיות והסדרת התנועה ועד לניקיון, לביטחון ולמתן מענה עירוני שוטף. אני מודה לעובדות ולעובדי העירייה ולכל הגורמים השותפים להיערכות, ומזמין את תושבות ותושבי רמת גן לצאת ולהצביע.״

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

התקדמות נוספת בעבודות הקו הסגול של הרכבת הקלה ברמת גן מביאה עמה הסדרי תנועה זמניים. חברת נת"ע מעדכנת כי במהלך השבוע הקרוב, מיום ראשון ועד חמישי, יבוצעו עבודות תשתית בדרך אלוף שדה, בקטע שבין מחלף אלוף שדה לדרך יצחק רבין. העבודות יתקיימו בשני חלונות זמן: בבוקר בין 10:00 ל-13:00, ובלילה בין 22:00 ל-05:00, ויובילו לצמצום נתיבי הנסיעה במרחב. בנוסף, הלילה (ראשון) יופעלו חסימות כבישים ליליות ספציפיות בדרך יצחק רבין וברחוב הרא"ה.

חסימות ליליות – הלילה (ראשון, 11.10):

מעבר לצמצום הנתיבים באלוף שדה, הלילה (ראשון) יבוצעו סגירות כבישים משמעותיות באזור דרך רבין ורחוב הרא"ה:

החל מהשעה 22:00 ועד 05:00 בבוקר: דרך יצחק רבין תיסגר לחלוטין לתנועת כלי רכב, בקטע שבין רחוב הרא"ה לרחוב דוד בן גוריון.

החל מהשעה 01:00 בלילה ועד 05:00 בבוקר, יורחבו החסימות:

לנוסעים צפונה: דרך יצחק רבין תיסגר לתנועת כלי רכב בקטע שבין דרך אלוף שדה לרחוב הרב הרצוג.

ברחוב הרא"ה: הרחוב ייסגר לתנועת רכבים בקטע שבין רחוב אריה מולודיק לדרך יצחק רבין.

לבאים מדרום: תבוטל זמנית אפשרות הפנייה שמאלה מדרך יצחק רבין לרחוב הרא"ה.

בחברת נת"ע מדגישים כי בעקבות העבודות יבוצעו שינויים במסלולי התחבורה הציבורית באזור. הנוסעים בתח"צ מתבקשים להתעדכן בפרטים המלאים ובמסלולים החלופיים דרך מוקד "כל-קו" של משרד התחבורה במספר 4515*. לציבור הנהגות והנהגים מומלץ לתכנן את הנסיעה מראש ולהיעזר באפליקציית הניווט WAZE, שתעודכן בזמן אמת בכלל החסימות והסדרי התנועה.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

עד השבעה באוקטובר 2023, לאור-לי ניב היה מוטו חיים ברור, סדור ובלתי מעורער. כאישה חזקה, קצינה בכירה בצה"ל בעברה, אשת עשייה פעלתנית ודמות מוכרת מאוד בזירה הציבורית והמוניציפלית, היא נהגה לשנן אותו בכל הזדמנות: "החיים יפים, ואנחנו האנשים מסבכים אותם".

"כל הזמן אמרתי את זה", משחזרת אור-לי, וקולה מסגיר את התהום שנפערה בין אז להיום. "אני פוגשת המון אנשים, תושבים, קולגות, חברים. כל הזמן. ובכל פעם שמישהו שאל אותי ברחוב או במסדרון מה שלומי? מה נשמע? או איך אני מרגישה? תמיד, בלי לחשוב פעמיים, עניתי שהכל טוב. ובאמת התכוונתי לזה. בסך הכל היה מצוין. החיים היו יפים, המשפחה הייתה שלמה, העבודה, הקריירה, ההישגים. באמת שלא היו לי שום תלונות".

ואז הגיעה השבת ההיא, שטרפה את הקלפים והפכה את עולמה על פיו. בנה הבכור, סמ"ר עומרי ניב פיירשטין ז"ל, לוחם חילוץ והצלה, נפל בקרב הגבורה ההיסטורי על בסיס הטירונים בזיקים. הוא היה רק בן 20 בנופלו.

"ב- 7 באוקטובר בשעה 6:55 עומרי שלח הודעת וואטסאפ ושאל, 'מה אתכן?'. כתבתי לו, 'טירוף, פתחנו מקלטים, ומה אתכם?' הוא כתב לי, 'הקפיצו אותנו מהמיטה ואנחנו במיגונית'. בשעה 7:18 כתבתי לו, 'עושה רושם שההתקפה מתוכננת היטב, כנראה חדר מחבל', הוא אענה לי: "הבנתי". ומאז נעלמו עקבותיו. במקביל הוא התכתב עם אמא מיכלי וכתב, 'אמא, יש כאן אווירת מלחמה, רסיסים עפים מעלינו'. למיקה אחותו הקטנה הוא כתב 'הכל בסדר'. וזהו. בשעה 8:30 יצאתי לחמ"ל כחלק מתפקידי כמנהלת החירום בעיר".

"לא חשבתי ולא דאגתי, כלום. בתקשורת לא דיברו על זיקים ומבחינתי הבסיס היה מקום בטוח. בשעה 10:15 התקשרה חברה טובה של עומרי ושאלה אם שמעתי ממנו. שאלתי, 'למה את שואלת?', והיא בכתה ואמרה, 'אני דואגת'. למרות שהשיחה הטרידה אותי המשכתי לעבוד על אוטומט. חברים מפיקוד העורף שאיתם יצרתי קשר התחמקו ממני. ביקשתי שיבדקו ויחזרו אליי. בשעה 16:00 אחד מהם השאיר לי הודעה, 'הלחימה בזיקים נמשכת, כשאפשר יהיה לשחרר פרטים אתקשר, בינתיים תנשמי, הכל בסדר'. באותו רגע הדם אזל מגופי. אמרתי לעצמי, משהו קרה לעומרי. בשעה 21:10 לקחו אותי מהחמ"ל לחדר אחר וכשהדלת נפתחה ראיתי את קצין הנפגעים. העולם חרב. צרחתי, 'לא, אל תגיד לי כלום, אני לא רוצה לשמוע, אל תדבר, אל תגיד'. אבל הוא היה חייב. כששמעתי את המילים 'עומרי נהרג' איבדתי שליטה באופן טוטאלי".

מה את עונה ששואלים מה שלומך?

"היום, כששואלים אותי מה שלומי, אני פשוט לא יכולה לענות", היא אומרת בגילוי לב נדיר. "אני בן אדם מאוד אותנטי, אין בי טיפה של זיוף ואני לא מסוגלת לייפות דברים או להעמיד פנים. אז אני פשוט מתחמקת מהשאלה. אני לא עונה עליה או שעונה בשאלה חזרה. וכשאני נזכרת במוטו ההוא, שהחיים יפים ואנחנו מסבכים אותם – אני מבינה כמה הוא כבר ממש לא נכון בעיניי. החיים מורכבים להחריד, הם קשים, ובעיקר אין לנו שום שליטה על שום דבר. שבעה באוקטובר הוא היום שמפריד באופן חד, אכזרי ומוחלט בין החיים שלפני לבין החיים שאחרי. החיים היום לא דומים למה שהיה בכלום. שום דבר לא נשאר כפי שהיה".

הבבואה שנעלמה: כשיחסי הכוחות מתפרקים

הנפילה של עומרי לא הייתה רק אובדן אישי של אם לבנה; היא טלטלה את המערך המשפחתי כולו, מהיסוד. עומרי, מספרת אור-לי, היה עמוד תווך שתפס נפח עצום בבית, במשפחה הגרעינית ובשלוש המשפחות המורחבות המקיפות אותם.

"הייתה לו נוכחות אדירה", היא מתארת בעיניים בורקות. "הוא היה אהוב על כולם באופן בלתי נתפס. לא היה אדם אחד שהכיר אותו ולא מצא איתו חיבור ישיר, עמוק וייחודי. וכשהוא איננו, נפער בור. ריק מאוד משמעותי שמורגש בכל חדר ובכל נשימה".

השינוי הזה חילחל לכל תפקיד ומעמד בתוך המשפחה: "במשפחה הגרעינית שלנו פתאום אין בן בכור. למעשה, אין בן בכלל. אני כבר לא אמא של בן חי ושתי בנות. פתאום מאיה הפכה להיות האחות הגדולה, ומיקה, שהייתה הקטנה, הפכה פתאום לשנייה בסדר המשפחתי, ולא השלישית. כל הדינמיקה והתפקידים השתנו. מיכלי, שהייתה מחוברת אליו סביב עולמות תוכן שלמים שאני פחות התחברתי אליהם, כמו אהבה מטורפת לספורט, איבדה את הפרטנר הכי קרוב שלה. קובי, שהיה יושב איתו שעות על גבי שעות בשיחות נפש עמוקות ומפרק איתו סרטי קולנוע, נותר בלעדיו".

ועבור אור-לי עצמה, החיסרון הוא פיזי וכמעט מוחשי. "כל מי שהכיר אותנו ידע שמרגע שעומרי נולד, הוא היה הבבואה שלי. גם השם שלו, עומרי, החיים שלי. כשהיה ילד קטן הוא היה פשוט קופי שלי מבחינה חיצונית, אבל החיבור העמוק יותר היה פנימי ומנטלי. הוא חשב כמוני, הרגיש כמוני, הגיב כמוני. היינו מחוברים בנימי הנפש. ופתאום אין את זה. הכל השתנה".

פרשת השבוע של ימי שישי: "מחכים למילים האלה"

את הכאב המפלח והבלתי נסבל סירבה אור-לי לכלוא פנימה, אך הדרך שבה בחרה לתעל אותו נולדה מתוך רגע של משבר אישי ופיזי. בימי שגרה, עקב עבודתה התובענית מסביב לשעון, היה לה מנהג קבוע ומקודש: בכל יום שישי בצהריים, אחרי סיום סידורי הבית והקניות, היא הייתה פורשת לשעתיים-שלוש של מנוחה בחדר סגור, לבד עם עצמה.

"ביום שישי הראשון אחרי שהוא נהרג, עוד לפני שסיימנו את השבעה, הגיעו שעות הצהריים", היא נזכרת. "הייתי מרוסקת, אבל לא היה שום סיכוי שאצליח לעצום עין. מי יכול לישון בכלל? לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אז התיישבתי מול המקלדת ופשוט כתבתי לו מכתב".

המכתב הזה הפך לפוסט, והפוסט הפך למסורת שבועית בלתי נתפסת בהיקפה. כבר למעלה משלוש שנים, שבוע אחר שבוע, במשך מעל 150 שבועות ברציפות, אור-לי מתיישבת בכל יום שישי אחר הצהריים, מסתגרת בחדרה, וכותבת לעומרי.

"זה הפך להיות הזמן שלנו, שלי איתו, ואף אחד לא מעז להפריע", היא מספרת. "הבנות, מיכל, החברים, כולם יודעים שבשעות האלה אור-לי לא עונה לטלפונים. זה הזמן שאני מעלה את הפוסט, ואז יושבת שעתיים-שלוש ופשוט קוראת תגובות, מתחברת ומדברת איתו".

הפוסטים השבועיים של ניב הפכו לתופעה ברשתות החברתיות, עם אלפי עוקבים, תגובות ושיתופים. עבור רבים, הטקסטים הללו הפכו למעין עוגן שבועי. "לפני יותר משנה מישהו כתב לי: 'את יודעת שהפוסטים שלך הם כמו פרשת השבוע שלי?'", היא אומרת בהתרגשות. "וזה נכון. כי תמיד שאלתי את עצמי איך רבנים בצבא קושרים את פרשת השבוע למשהו שקורה באותו רגע בחדשות. וזה בדיוק מה שקורה לי בכתיבה: יש איזה אירוע עכשווי, זיכרון שעולה, ומתוכו נבנה הגשר שמחבר אותי לעומרי".

האחריות שהתפתחה סביב הפוסטים מפתיעה אותה בכל פעם מחדש. "אנשים ממש מחכים לזה", היא מחייכת חיוך מהוסס. "אם השעה ארבע וחצי ועוד לא העליתי, מתחילות לזרום הודעות: 'אור-לי, הכל בסדר? מה קורה? איפה הפוסט?'. לפני כמה שבועות הייתי גמורה מעייפות ונרדמתי. התעוררתי בחמש ועשרים ומצאתי הודעה מודאגת מאחותי. אמרתי לה שהטקסט מוכן ופשוט נרדמתי, והיא נשמה לרווחה. החרדה הכי גדולה שלי היא שמתישהו יגמרו לי הנושאים, או שאתחיל לחזור על עצמי, למרות שב-150 פוסטים אי אפשר לזכור הכל. אבל הראש שלי פשוט לא מפסיק לעבוד. הוא חושב עליו ומחפש אותו בכל פרט במציאות".

הכתיבה הזו פתחה מעגלים עצומים של שותפות גורל. אנשים שמעולם לא פגשו את עומרי בחייו מרגישים שהם מכירים אותו לעומק. "אתמול שלחה לי הודעה תושבת העיר, מכרה רחוקה, וכתבה לי: 'הייתי עכשיו בבית העלמין, ביקרתי את עומרי, עמדתי ליד הקבר ואמרתי לו: עומרי, אנחנו אמנם לא מכירים, אבל דרך אמא שלך אני מכירה אותך כל כך טוב מאז שנהרגת'. המשפט הזה קרע לי את הלב והרחיב אותו בו-זמנית".

הנהג המבצעי של החפ"ק שהפך ל"מלך הסחנ"שים"

עומרי לא היה קצין ולא ענד דרגות פיקוד. הוא שירת כלוחם וכנהג המבצעי של חפ"ק מפקד הפלוגה, תפקיד המכונה בצבא "ב' קוד". אולם מאחורי ההגדרה הצבאית היבשה הסתתרה אישיות כובשת, שהפכה אותו לדמות המרכזית עבור עשרות טירונים ולוחמות.

"בגלל שהוא לא היה מפקד ישיר, לא היה בינו לבין החיילים דיסטנס", מסבירה אור-לי. "הוא היה הדמות הנגישה, החמה והמנחמת. בבסיס כולם קראו לו 'מלך הסחנ"שים' – שיחות הנפש. היה לו בסיס קבוע, 'ספסל הסחנ"שים'. טירונים וטירוניות היו מחכים בתור כדי לשבת איתו, להדליק סיגריה, לפתוח פחית קולה ולפרוק את הלב. עומרי ידע להקשיב באמת. הוא ראה כל אחד ואחת בגובה העיניים, ומעולם לא השאיר אדם שקוף".

אחד המאפיינים הבולטים באישיותו של עומרי היה היחס המיוחד, המגונן ומלא הכבוד שהעניק לנשים בכלל, וללוחמות ששירתו לצידו בפרט. "הוא היה גבר שמכבד נשים ברמות הכי עמוקות שיש", היא מספרת. "החברות שלו מהפלוגה סיפרו לי אחרי הנפילה שכל אחת ואחת מהן ראתה בו פוטנציאל לבן זוג המושלם. הוא היה גברי מאוד, חזק פיזית, שקט, צנוע בטירוף, ולא דיבר על הדברים האלה בבית. כשהייתי מנסה לחלוב ממנו סיפורים על בנות, הוא היה קוטע אותי מיד: 'אמא, אין סיכוי שאני מדבר איתך על זה, תשכחי מזה'. רק אחרי שהוא נהרג גילינו את עוצמת ההערצה כלפיו".

במכתב פרידה מטלטל שהעבירה למשפחה אחת הלוחמות ששירתה איתו, נכתבו מילים שחקוקות באור-לי לעד: "היית גבר החלומות של כל לוחמת בפלוגה. זה שמגיע ביום ראשון ושואל באמת איך עבר הסופ"ש ומקשיב לתשובה עד הסוף; הגבר החזק שמשרה תחושת ביטחון בלתי ניתנת לערעור, זה שרואה אותך ומבין הכל רק במבט אחד".

שדה התופת של זיקים: ארבע בחירות של גבורה

כמי שגדלה בבית פטריוטי לאב צנחן שהתנדב למילואים עד גיל 55 ולחם בגבעת התחמושת ובשחרור הכותל, וכמי ששירתה בעצמה שנים ארוכות בצה"ל והעבירה אינספור מורשות קרב, אור-לי מודה שהמילה "גיבור" עדיין צורמת באוזניה בהקשר של בנה.

"גדלתי על כך שגיבורים הם אלה שלחמו בששת הימים, ביום כיפור, במלחמת השחרור. המיתוסים של קום המדינה. כשמישהו אומר לי 'עומרי גיבור', קשה לי לתפוס את זה. לקח לי כמעט שנה שלמה של תחקירים, איסוף עדויות וביקורים בשטח כדי להבין את תמונת הקרב המלאה באותו בוקר שחור בבא"ח זיקים. וכשהבנתי אותה – נותרתי המומה לחלוטין".

נקודת המבט הזו התחדדה בשיחה שקיימה לאחרונה עם אחד מחבריו הקרובים של עומרי, שלחם לצידו באותם רגעים גורליים. "הוא ישב אצלנו בסלון ואמר לי משהו שלא עוזב אותי: 'אור-לי, אני כועס על עומרי. כשאני נזכר בזה בא לי להרביץ לו. כי כולנו – כל מי שהיה שם – נקלענו לסיטואציה. המחבלים הפתיעו אותנו כשהיינו בתפקיד כזה או אחר ולא הייתה לנו ברירה. אבל עומרי? עומרי לא נקלע לסיטואציה. עומרי בחר להיכנס אליה, והוא בחר לעשות את זה ארבע פעמים שונות באותו בוקר'".

וכך נראו ארבע הבחירות הגורליות של סמ"ר עומרי ניב פיירשטיין באותן שעות של גיהינום:

הבחירה הראשונה הייתה להצטייד בנשק, למרות שתפקידו כנהג חפ"ק לא חייב אותו בכך, ולהתייצב מיד בחזית כדי להגן על הטירוניות חסרות הניסיון שהיו בבסיס ולכוון אותן למחסה.

הבחירה השנייה התרחשה כאשר הסמלת נועה זאבי נפצעה בשטח פתוח. השניים ערכו ביניהם הגרלה קצרה מי יוצא ראשון מקו המיגון; נועה זכתה בהגרלה ויצאה, אך בתוך שניות ספורות נורתה ונפלה באמצע שדה חשוף וקלט-אש שנשטף בירי צלפים, רימונים וטילי RPG. עומרי לא היסס לרגע: שנייה אחת בלבד לאחר שראה אותה נופלת, זינק אל תוך התופת, תחת אש תופת חסרת מעצורים, הרים אותה בזרועותיו וחילץ אותה למקום מובטח, תוך שהוא משגר הודעת חירום בקשר: "זאבי נפגעה, דחוף אלונקה".

הבחירה השלישית הייתה מול רון, לוחמת נוספת שירדה מעמדת הלחימה כשהיא פצועה, מדממת מראשה והלומה. היא פנתה לעומרי בייאוש ואמרה לו שאינה מסוגלת להמשיך להילחם. עומרי הניח יד בוטחת על כתפה, הרגיע אותה במילים חמות, ואמר לה בביטחון מוחלט: "את לוחמת מצוינת וקצינה מעולה. עכשיו טוסי למיגונית, אני מחפה עלייך!". הוא פתח באש רתק מסיבית כדי לאפשר לה להגיע לחוף מבטחים.

בשלב זה, אומרת אור-לי, כל אדם סביר היה עוצר. הוא הציל שתי לוחמות, מילא את תפקידו מעל ומעבר, ויכול היה לחזור למיגונית מבלי שאיש יבוא אליו בטענות. אבל אז הגיעה הבחירה הרביעית: עומרי החליט לעלות לעמדת הירי כדי לתגבר את הלוחמים שהגנו על הבסיס. כשהגיע לעמדה והבין כי המבנה הפיזי שלה אינו מאפשר לראות את המחבלים המסתתרים, הוא סירב להישאר מוגן מאחורי הבטון. הוא יצא מהעמדה, ביצע איגוף רגלי משמאל כשהוא חשוף לחלוטין לכדורי האויב, והסתער פנים אל פנים מול המחבלים – עד שנפגע ונהרג במקום.

"כשעמדתי שם, בזיקים, וראיתי את המרחקים בעיניים, קלטתי שאין שם שום מחסה", אומרת אור-לי בקול שבור. "אין עצים, אין קירות, אין כלום. שדה פתוח לגמרי, שכולו מוות. הוא רץ לתוך התופת פעם אחר פעם. זו לא הייתה היקלעות למלכודת,  זו הייתה בחירה מודעת, עמוקה, של מי שסירב לעמוד מנגד כשאחרים בסכנה".

"המדד הוא כמות קפסולות הקפה"

איך ממשיכים לחיות, לקום בבוקר, ולמלא תפקיד ציבורי תובעני לאחר שבר שכזה? עבור אור-לי, התשובה טמונה בעשייה ובחוסר מנוחה מודע.

"אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה איזון", היא מחייכת חיוך מריר. "יש לי נפילות, המון נפילות, בכל יום. אבל הבנתי מהר מאוד שאני חייבת להיות עסוקה. אני עובדת ברציפות מגיל 12, מעולם לא עצרתי, ואם אינני עסוקה – הנפילה הופכת לתהום. מישהי אמרה לי פעם: 'את פנסיונרית של הצבא, למה את עובדת כל כך קשה? לכי תשחי בקאנטרי, תלכי לחוגים'. אבל זו לא אני. אני חייבת לקום בבוקר מתוך ידיעה שאני משפיעה, שאני משמעותית עבור אנשים, בני נוער, תושבים. זה הצינור שמחזיק אותי בחיים. העבודה נותנת לי כוח. העשייה למען הציבור. ובסוף בסוף גם עומרי. הזכרונות ממנו. ההערכה שלו כלפיי כשהיה בחיים. זה נותן לי כוח להמשיך".

העוגן הנוסף שלה הוא הבית, שהפך למוקד עלייה לרגל בלתי פוסק. "אם תשאלי אותי מה המדד לשלוש השנים האחרונות, התשובה היא כמות קפסולות הקפה שקניתי", היא צוחקת. "כמות שלא שתיתי בכל חיי. כמעט בכל ערב הבית מלא באנשים, במשפחה העוטפת, בחברים, גם ותיקים שחזרו, גם חדשים ובעיקר בחברים ובחברות של עומרי מהצבא. הם מגיעים, יושבים שעות ולא רוצים ללכת. רק לפני כמה שבועות הגיעו כל הלוחמות ששירתו איתו לערב המבורגרים אצלנו בסלון. אנחנו חיים אותו בכל שנייה, בכל נשימה".

באחת משיחותיהם האחרונות, שלח לה אחד הלוחמים מהפלוגה הודעה שמסכמת אולי את הכל: "אני צריך להגיד לכם תודה. בכל פעם שאני אצלכם, אני מתמלא כוחות על הזכות שקיבלתי לפגוש בחיי תופעה שנקראת עומרי. ככל שאני מכיר אתכם יותר, אני מבין למה הוא היה כזה מוצלח".

"לא נלחמת משנאה אל מי שלפניך, אלא מאהבה לאלו שמאחוריך", אמרה אחת הלוחמות בהספד על קברו של עומרי "זה היה עומרי במדויק", היא מסכמת, ומבטה מישיר קדימה, צלול וכואב כאחד. "וככה בדיוק אני רוצה שיזכרו אותו. לא כפסל ולא כמיתוס רחוק. אלא כבחור חי, תוסס, שאהב את החיים ונהרג בשיא פריחתו; אדם שראה כל נפש, שפעל מתוך אהבה עצומה לאנשים, ושלעולם – אבל לעולם – לא השאיר אף אדם שקוף מאחור".

האם כך תיראה מפת ההצבעה של דור העתיד בגבעתיים? תלמידי י"ב מהעיר השתתפו היום (שלישי) בפאנל בחירות מיוחד וטעון באולם תלם. בסיום עימות פוליטי סוער, הכריעו התלמידים בקלפיות המדגם: מפלגת 'ביחד' רשמה ניצחון גורף עם קרוב ל-43% מהקולות, בעוד הדמוקרטים הגיעו למקום השני עם 19.3%. הליכוד, שנציגו ביטל את ההשתתפות ברגע האחרון, הסתפק ב-6.2% בלבד.

מינהל החינוך של עיריית גבעתיים קיים היום (ג׳, 6.10) פאנל בחירות בהנחיית העיתונאית מיכל פעילן, בהשתתפות תלמידי שכבות י״ב מתיכוני העיר באולם תלם. הדיון עסק, בין היתר, בביטחון האישי, בגיוס ובשוויון בנטל, באחריות לאירועי 7 באוקטובר ובעתידה של הדמוקרטיה הישראלית, וכלל חילופי דברים חריפים בין המשתתפים.

לפאנל הוזמנו נציגים מכל המפלגות. השתתפו בו גלעד קריב מהדמוקרטים, מירב בן ארי מביחד, שאול מרידור מישר!, עופר כסיף מהרשימה המשותפת, שלי שמיר קינן מישראל ביתנו, יחיא דהמשא מרע״ם, ערן בן ארי מעמך ישראל, יואב אדומי מהמילואימניקים ודוד בבלי מעוצמה יהודית. נציג הליכוד ביטל את השתתפותו ברגע האחרון ולא נשלח נציג חלופי, ש"ס הוזמנו ולא הגיעו.

בתום הפאנל הצביעו התלמידים למפלגה המשכנעת ביותר מבחינתם. ביחד קיבלה 42.7% מהקולות, הדמוקרטים 19.3%, ישר! 13.1%, הליכוד 6.2%, הציונות הדתית 4%, ישראל ביתנו 4%, המילואימניקים 3.6%, עוצמה יהודית 2.1%, עמך ישראל 1.4%, הרשימה המשותפת 1%, כחול לבן 1%, רע״ם 0.7%, יהדות התורה 0.3% וש״ס 0%.

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, פתח את הפאנל ואמר: ״גבעתיים עיר ליברלית ודמוקרטית, אנחנו יודעים להקשיב, לכבד גם אם אנחנו לא מסכימים, ובסוף לקבל החלטה על בסיס כל מה שנאמר״.

אחד הדיונים הטעונים בפאנל עסק במשילות ובביטחון האישי. מירב בן ארי מביחד התייחסה לאירוע שבו הותקפו שוטרים וחיילים שהגיעו ללכוד עריק: ״אתמול בלילה נכנסים שוטרים וחיילים ללכוד עריק. הם נכנסים וחוטפים מכות רצח ובורחים משם. ככה נראית משילות? למה הם לא חלק מאיתנו? למה יש כאן אזרחים שהכל על הכתפיים שלהם?״

מנחת הפאנל, מיכל פעילן, שאלה את דוד בבלי מעוצמה יהודית על הפער בין הבטחות מפלגתו בנושא המשילות לבין היקף הרציחות והאלימות. בבלי השיב: ״שנת 2022 הסתיימה עם מינוס 70 שוטרים. כלומר, משטרת ישראל קטנה ערב הממשלה שנכנסנו אליה. היום, משטרת ישראל גדולה יותר ב־4,000 שוטרים גיבורים. יש לה משמר לאומי, יש לה כיתות כוננות. זה מה שעשינו״.

בהמשך פנתה תלמידה לבבלי ואמרה כי היא אינה מרגישה בטוחה ללכת ברחוב. בבלי השיב: ״אני לא יודע להתווכח עם תחושות. זה ממש לא עובדות. רצח נשים תופעה איומה ונוראה. אנחנו, לא הממשלה הקודמת, העברנו משהו שמגן על נשים כמו שלא הגן מעולם. היום אם אישה מרגישה מאוימת מבן זוג שלה, יש לה כלי מטורף״.

מירב בן ארי התערבה בדיון והתייחסה לחוק האיזוק האלקטרוני: ״אנחנו עשינו את חוק האיזוק האלקטרוני, העברנו לכם אותו, לקח לכם שנה וחצי להעביר אותו. השר שלך אמר שהחוק הזה לא יעבור. אם לא אני שולחת נשים דתיות נפגעות אלימות, החוק הזה לא היה עובר מעולם. הכי הרבה נשים נרצחו, הכי הרבה יהודים נרצחו במשמרת שלכם. זו אחריות השר לביטחון פנים. זו אחריות שלכם ואתם תתנו את הדין יום אחד. אל תתהדר באיזוק האלקטרוני. אני חוקקתי אותו כיו״ר הוועדה לביטחון פנים. התחננתי אליך שנה וחצי״.

במהלך חילופי הדברים התרעמה בן ארי על כך שבבלי כינה אותה ״תרנגולת״. בין השניים התפתח ויכוח, ובבלי עזב את האולם.

גם סוגיית מעמד הנשים והדרתן מהמרחב הציבורי עלתה בפאנל. שלי שמיר קינן מישראל ביתנו אמרה: ״אנחנו חיים היום במדינה שבה הדרת נשים היא מדיניות. אנחנו חיים היום בעולם שבו יש רק שלוש מפלגות בעולם שנשים לא יכולות להיבחר אליהן: ש״ס, יהדות התורה והטאליבאן. הדרת נשים מהמרחב הציבורי, מיעוט מנכ״ליות בשירות הציבורי זה עניין של מדיניות״.

סוגיית השירות והגיוס הובילה לדיון גם בהרכב הממשלה הבאה ובשותפים האפשריים לה. יואב אדומי מהמילואימניקים נשאל כיצד יש לפעול לגיוס ערבים, לצד גיוס חרדים, והשיב: "כולם מתגייסים! מטפלים בכלי הנשק בחברה הערבית, מטפלים ביוקר המחיה, מקימים ממשלה ציונית שלא מושתתת על הערבים או על החרדים. שיוויון בנטל הוא לא מטרה, הוא אמצעי והוא האמצעי החשוב ביותר. באתם משוכנעים אבל תנצלו את היום החשוב להקשיב וללכת עם הלב".

יחיא דהמשא מרע״ם הציג עמדה אחרת ביחס להשתתפות מפלגתו בקואליציה. הוא הזכיר את הקשרים שקיימה רע״ם עם הליכוד לאורך השנים ואמר: ״עוד מאז שרע״ם קמה ב־1996, תמיד היה לנו שיג ושיח דווקא עם הליכוד בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה וגם בהמשך אחרי זה בתקופתו של אריאל שרון. כל מה שעשינו בהמשך, מאז שהגיע עבאס להנהגת רע״ם, הוא לא משהו שהיה זר״.

דהמשא הוסיף: ״אסור לדבר בשתי שפות. מה שאני אומר בפניכם כאן אני אומר גם בחברה הערבית, ואני אומר את זה למרות שזה עושה לי בעיות לפעמים ואני משלם על זה מחיר. רע״ם מוכנה לקדם שירות לאומי בחברה הערבית בכנסת הבאה, ככל שתהיה אפשרות שרע״ם תהיה חלק מהקואליציה. יש עוד כמה דברים ומטרות פוליטיות חשובות לחברה הערבית שחשוב לנו לקדם גם מעבר לזה״.

ערן בן ארי מעמך ישראל התייחס אף הוא להרכב הקואליציה, לאפשרות להמליץ על נתניהו ולסיכויי מפלגתו לעבור את אחוז החסימה: ״יהיה לנו סיום חזק ומבטיח. אתם בטוחים שלא תתעוררו מחר בבוקר עם ה־7 באוקטובר הבא? אני אומר שאנחנו לא בטוחים. ההבדל הוא שאנחנו לא מאמינים באסטרטגיית הפסילות, יושבים פה אנשים שאומרים לא נשב עם הליכוד ונתניהו, הליכוד זה מיליוני אזרחי ישראל. אם חושבים שאפשר להגיע לרוב ציוני שיעשה מה שצריך בשביל לקדם את הציבור, אתם לא יכולים לעשות את זה אם סומכים על סקטור מצד אחד פרו־פלסטיני, או על סקטור אחד שצועק נמות ולא נתגייס״.

לדבריו: ״הוא קשור למפלגות שהוא הולך איתן. אם לא יהיו לו 61 מנדטים עם כוח חדש שיכריח אותו לשנות כיוון, הכיוון לא ישתנה. אנחנו מציעים הצעה אחרת לכל המפלגות פה — כנסו לממשלה ותשנו. הסקר היחיד שחשוב הוא של 27.10״.

גלעד קריב מהדמוקרטים קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ואמר: ״ועדת חקירה ממלכתית תחקור את הכל. רק מי שיש לו להסתיר, בורח מוועדת חקירה ממלכתית. לצערי נתניהו בחר לעשות עסקים עם המדינות הקיצוניות שתמכו בחמאס כמו קטאר במקום להתקדם להסדר אזורי עם המדינות המתונות״.

שאול מרידור מישר! הציג את הבחירות כהכרעה על אופייה של המדינה: ״אלה הבחירות הגורליות ביותר במדינת ישראל מאז הקמתה. הבחירות האלה הן על האם המדינה תמשיך להיות דמוקרטית, ליברלית וכזו שמאפשרת לאנשים לשבת יחד — גברים ונשים, האם כולם יעשו שירות, האם תהיה פה סולידריות חברתית, האם העולם יקבל אותנו, האם נוכל להיות גאים במדינה הזאת, האם נוכל לנסוע לחו״ל אחרי הצבא? או שנלך לעולם משיחי, דתי, לאומני, כזה שלא מקדש ערכים דמוקרטיים? על זה הבחירות״.

בהתייחס למפלגות הקרובות לאחוז החסימה הוסיף מרידור: ״אל תתנו לאף מפלגה שקרובה לאחוז החסימה את הקול, לא כי הם טובים או לא טובים, אלא כי בסופו של דבר אתם תבזבזו את הקול הזה״.

דיון טעון נוסף התפתח כאשר עופר כסיף מהרשימה המשותפת נשאל על החלטת בית המשפט העליון לאפשר לו להתמודד ועל תחושותיהם של תלמידים שלפיהן נוכחותו בכנסת מסכנת את ביטחונם האישי. במהלך תשובתו נשמעו קריאות בוז רמות מהקהל.

כסיף אמר: ״הטענה המרכזית שלנו ברשימה המשותפת היא שלא יהיה ביטחון בלי שלום. בטבח הנפשע של ה־7 באוקטובר איבדתי חברים יקרים. חברים שלי נרצחו שם. שאף אחד לא יטיף לי על הפשעים של חמאס. הכאב והזעם הוא לא מונופול של הימין. אנחנו גם רוצים למנוע פשעים כאלה שהיו בשבעה באוקטובר כמו פשעים שמתבצעים נגד העם הפלסטיני. הדרך למנוע את זה היא דרך שלום״.

בהמשך התייחס כסיף להתנגדות מפלגתו לתוכנית ההתנתקות וטען כי כבר אז הזהירו נציגי המפלגה מפני יציאה מעזה ללא דיאלוג עם ההנהגה הפלסטינית וללא התקדמות לעצמאות פלסטינית: ״הם הזהירו כי עזה תהפוך לכלא גדול שיתפוצץ לנו בפנים. למרבה הצער זה קרה״.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

קהילת רמת גן התעטפה אמש (שני) ביגון ובזיכרון במסגרת הטקס העירוני המרכזי לציון שלוש שנים לאירועי ה-7 באוקטובר. בערב עוצמתי שנשא את הכותרת "מתוך עולמות שבורים", התכנסו מאות תושבים והמשפחות השכולות בתיאטרון היהלום בעיר. הטקס, בהנחיית העיתונאית אדוה דדון, הוקדש להנצחת חללי השבת השחורה ומלחמת חרבות ברזל, והעביר מסר עירוני ברור של חיבוק למשפחות והבטחה לזכור לעד, לצד המשכיות וצמיחה מתוך השבר הגדול.

אמש, שני, 5.10 קיימה עיריית רמת גן את הטקס העירוני המרכזי לציון יום הזיכרון הלאומי לאירועי השבעה באוקטובר, בתיאטרון היהלום בעיר, במעמד ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן, ובנוכחות המשפחות השכולות, תושבות ותושבי העיר.

הטקס, ״מתוך עולמות שבורים״, הוקדש לזכר הנרצחים והנופלים באירועי השבעה באוקטובר ובמלחמה, ולסיפורם של מי שחייהם השתנו באותו יום. במהלך הערב נשזרו קטעי זיכרון, עדויות ורגעים של כאב לצד מסרים של תקווה, המשכיות וצמיחה מתוך השבר.

בטקס השתתפו האמנים זהבה בן, יובל רפאל וישי ריבו, אשר ליוו את הערב בביצועים מוזיקליים מרגשים. את הטקס הנחתה העיתונאית אדוה דדון.

הטקס היווה האירוע העירוני המרכזי במסגרת אירועי הזיכרון שמקיימת עיריית רמת גן לציון שלוש שנים לאירועי השבעה באוקטובר, לצד יוזמות הנצחה ופעילויות קהילתיות ברחבי העיר, שנועדו לשמר את זכר הנרצחים והנופלים, לחבק את המשפחות השכולות ולהבטיח שסיפורם ימשיך להיות חלק מהזיכרון העירוני והלאומי.

ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן: ״שלוש שנים חלפו מאז אותו בוקר ששינה את חיינו, אך הכאב והגעגוע מלווים אותנו מדי יום. הערב התכנסנו כקהילה אחת כדי לזכור את מי שאיבדנו, לחבק את המשפחות השכולות ולהבטיח להן, רמת גן לא תשכח. לצד השבר הגדול, אנו בוחרים להמשיך לחיות, לבנות ולצמוח, כשזכרם של הנרצחים והנופלים מלווה אותנו בכל צעד.”

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

נהגים ותושבי רמת גן, בני ברק וצפון תל אביב – הכינו את עצמכם לעומסי תנועה כבדים: משטרת ישראל השלימה את היערכותה המבצעית לקראת רצף מופעי הענק NEXT, שיתקיימו באצטדיון רמת גן.

המופעים ייערכו בתאריכים הבאים: 8.10, 10.10, 11.10, 12.10, 13.10, 14.10, 15.10, 17.10, 18.10, ומופע הסיום ב-22.10.

במסגרת ההיערכות המורכבת, מאות שוטרי מרחב דן, בסיוע כוחות תגבור, סדרנים ומאבטחים, יתפרסו בכוחות גדולים באזור האצטדיון. הכוחות יפעלו לשמירה על הסדר הציבורי והביטחון, לאבטחת הקהל הרב ולהכוונת התנועה באזור. במשטרה ממליצים בחום לקהל המבקרים להגיע לאזור באמצעות התחבורה הציבורית, אשר תתוגבר לטובת באי המופע, ולהימנע ככל הניתן מהגעה ברכבים פרטיים.

להלן הסדרי התנועה, החסימות וההנחיות המלאות כפי שנמסרו על ידי המשטרה:

שלב הכינוס | שעות 17:00–21:00

החסימות יבוצעו באופן מדורג ובהתאם לעומסי התנועה ולצורך המבצעי בשטח:

• גשר מבצע קדש ייחסם לתנועה בהתאם לצורך.
• תיחסם הגישה מצומת ראול ולנברג–שיטרית בתל אביב, מכיוון צפון, והתנועה תופנה לרחוב שיטרית.
• רחוב שיטרית ייחסם לפני המנהרה, והתנועה תופנה לרחוב ראול ולנברג.
• תיחסם התנועה מאם המושבות לכיוון רחוב ששת הימים–מבצע קדש בבני ברק, והתנועה תופנה צפונה.
• בצומת אם המושבות–המכבים תיחסם התנועה בהתאם לצורך, והתנועה תופנה לרחוב הירקון בבני ברק.
• כביש המעבר בחזית תחנת רכבת בני ברק–רמת החייל (הלח”י) ייחסם לתנועת כלל כלי הרכב, לרבות אוטובוסים ומוניות.
• הנתיב הפנימי הסמוך לאצטדיון, בקטע שבין שערים 1–4, ייחסם לתנועת כלי רכב.
• ממסוף האוטובוסים בקניון איילון תתאפשר יציאה כרגיל.
• חניון קניון איילון יישאר פתוח והיציאות ממנו יתאפשרו כרגיל.

שלב הפיזור | שעות 22:30–24:00

• היציאה מאזור גשר מבצע קדש–הלח”י תתאפשר לכיוון צפון בלבד.
• תיחסם הגישה מצומת ראול ולנברג–שיטרית מכיוון צפון וממזרח, לרבות המנהרה, והתנועה תופנה צפונה.
• תיחסם התנועה מאם המושבות לכיוון מערב ועד רחוב בן גוריון ברמת גן.
• תיחסם הפנייה שמאלה מרחוב ששת הימים לרחוב מבצע קדש, והתנועה תופנה לכיוון אם המושבות ולכביש 4 צפון/דרום.
• רחוב אבוחצירא בבני ברק ייחסם מרחוב הירקון לכיוון צפון, והתנועה תופנה מזרחה או מערבה.
• רחוב בן גוריון ברמת גן ייחסם לכיוון צפון, בקטע שבין רחוב ז’בוטינסקי לרחוב אבא הלל.

המלצות חנייה למגיעים ברכבים פרטיים

לרשות הקהל יעמדו החניונים הבאים באזור:

• אזור התעשייה בני ברק – מתחם דן דיזיין, רחוב הלח”י.
• חניוני קניון איילון – מזרחי ומערבי, רחוב ששת הימים.
• חניון האצטדיון והאתלטיקה הדר יוסף – רחוב שיטרית, תל אביב.
• חניון רפידים – רחוב רפידים, תל אביב.
• חניון גני התערוכה – רחוב אייזיק רמבה, תל אביב.
• חניוני הספורטק, הגולף ורידינג – רחוב רוקח, תל אביב.

הנחיות ובידוק בטחוני בכניסה

הכניסה למתחם האירוע תתאפשר בכפוף לבידוק ביטחוני קפדני. משטרת ישראל קוראת לציבור להישמע להוראות השוטרים, הסדרנים והפקחים בשטח, להקדים את ההגעה ולהיערך לעומסי תנועה כבדים בצירים הסמוכים.

חל איסור מוחלט להכניס למתחם את הפריטים הבאים:

• נשק מכל סוג – לרבות אקדחים, נשק ארוך, ונשק קר כגון סכינים, אולרים, אגרופנים, שרשראות וכל חפץ חד או מסוכן. לא תתאפשר הפקדת נשק במקום!
• אלכוהול – אין להביא שתייה אלכוהולית מכל סוג. שתיית אלכוהול מחוץ לשטחי האירוע ובחניונים אסורה בהחלט.
• בקבוקי וכלי זכוכית, מכלי גז, ואמצעי פירוטכניקה – לרבות נפצים, לייזרים, חומרי נפץ וכיוצא באלה.
• בעלי חיים – לא תותר כניסת חיות מכל סוג (למעט כלבי נחייה).
• אמצעי תחבורה אישיים – לרבות אופניים רגילים וחשמליים, קורקינטים, סוללות לאופניים וקסדות.

המשטרה מבקשת מהתושבים ומהבאים למופעים לגלות סבלנות, להתעדכן בהסדרי התנועה באפליקציות הניווט השונות טרם היציאה לדרך, ולהקפיד על ההנחיות כדי לסייע בקיום האירועים באופן בטוח ומהנה לכולם.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

העיר רמת גן מתעטפת בדגלי ישראל לקראת ציון אירועי השבעה באוקטובר. העירייה הודיעה כי תחלק לתושבות ולתושבים דגלי לאום ללא עלות, ביוזמה שנולדה מתוך פנייתה של מיכל נגרי – אמו של רס"ן (במיל') רועי נגרי ז"ל, שנפל ב-7 באוקטובר. החלוקה תתקיים בימים שלישי (6.10) ורביעי (7.10) בעשרות מוקדים ברחבי העיר, עד גמר המלאי ובשיטת כל הקודם זוכה במטרה לעודד את התושבים להניף את הדגל בבתים ובמרפסות כסמל לזיכרון, לעוצמה ולאחדות הקהילתית מול השבר הגדול.

בין השעות 10:00-13:00 תתקיים חלוקה במוקדי הרובעים בשיכון ותיקים, ברחוב המרגנית 10; ברמת אפעל, בשדרות החוגה; ובדרום העיר, ברחוב נגבה 1. במרכז הצעירים, הקומה השנייה ברחוב הרא״ה 9, תתקיים החלוקה בין השעות 10:00-18:00.

במוקדי בית עמנואל תתקיים החלוקה בין השעות 16:00-18:00, במרום נווה ברחוב חזון איש 90, בבית לזרוס ברחוב איינשטיין 16, ברמת חן ברחוב רמת חן 43, ברמת יצחק בשדרות ירושלים 101, במרכז ״אור״ ברחוב חרוזים 2, בבית דורון ברחוב ראשונים 1 ובשלוחת נבון ברחוב הרב גורן 5.

ראש העיר רמת גן, כרמל שאמה הכהן: ״מיכל נגרי, אמו של רס״ן (במיל׳) רועי נגרי ז״ל, פנתה אליי עם היוזמה המרגשת להניף דגלי ישראל לקראת ציון השבעה באוקטובר, ונעניתי לבקשתה בשמחה ובהתרגשות. יש ביוזמה הזו משהו פשוט ועוצמתי כל כך. הדגל מחבר בין זיכרון, כאב, גבורה ותקווה. רמת גן גאה לקדם את היוזמה בעיר, לחבק את המשפחות השכולות, לזכור את הנופלים והנרצחים ולקרוא לתושבות ולתושבים להניף יחד את דגל ישראל כסמל לאחדות ולחוסן שלנו כעם.״

יחד נזכור. יחד נניף את הדגל. יחד נישא זיכרון ותקווה.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ