שיבא

זרוע החדשנות ARC של המרכז הרפואי שיבא ובית הספר לרפואה של בית החולים Mount Sinai בארה״ב, הכריזו על שיתוף פעולה עם חברת NVIDIA שבמסגרתו יפותח מודל של בינה מלאכותית לחקר גנומי באמצעות טכנולוגיית מודלי שפה גדולים (LLM). המטרה: לחקור ולפענח את רוב מהגנום האנושי שהמידע עליו מוגבל, כדי לחשוף מידע מעמיק שניתן יהיה לתרגמו לצורך מניעת מחלות, אבחון מתקדם ולפיתוח רפואה מותאמת אישית. הפרויקט, שיימשך שלוש שנים, בהשקעה משותפת של עשרות מיליוני דולרים מהארגונים המשתתפים.

כיום, כ-2% בלבד מהגנום האנושי מוכרים היטב למדע, בעוד ההבנה של 98% הנותרים מוגבלת מאוד. במסגרת שיתוף הפעולה, יפותח מודל בינה מלאכותית – gFM (ר״ת Genomic Foundation Model) שיאפשר לזהות דפוסים, תפקידים ומנגנוני בקרה המקשרים בין שונות גנטית לסיכון למחלה ותגובה טיפולית.

שיתוף הפעולה מאחד שלושה גופים מובילים בעולם בתחומי הרפואה, הטכנולוגיה והמחקר. המרכז הרפואי שיבא ובית הספר לרפואה של בית החולים Mount Sinai יתרמו את חלקם באמצעות מאגרי מידע גנטיים רחבים, ידע מחקרי וניסיון קליני. NVIDIA , תספק תשתיות מחשוב ופלטפורמות מתקדמות לפיתוח בינה מלאכותית, לצד יכולות מחקריות וידע מדעי. פלטפורמת המחקר שתיבנה צפויה להעשיר את המידע על גנום האדם ולקדם את תחום הרפואה בעזרת ידע מעמיק וכלי AI מתקדמים.

פרופ׳ גידי רכבי, ראש מרכז המחקר לסרטן בשיבא וחתן פרס ישראל: ״בערך 2 אחוז בלבד מהגנום האנושי נחקרו לעומק. את 98 האחוזים הנותרים, מבינים היום כקטעים חשובים שמכילים מנגנוני בקרה ותפקוד מרכזיים. כשמרצפים גנומים של אנשים שונים רואים הבדלים רבים. הגישה של מודל שפה גנומי, שהיא לב שיתוף הפעולה הזה, שואפת לפענח את התפקיד הבסיסי של רצפי הגנום האנושי ולאפשר להשתמש בשוני ביניהם כמפתח לאבחון ולטיפול בעתיד.״

ד״ר נתי דניאל וד״ר יולי שביט מצוות ה- Applied AI Architecture ב-NVIDIA: ״לבינה המלאכותית יש יכולת לחשוף את סודות הגנום האנושי ולחולל מהפכה בתחום הרפואה עבור מיליארדי בני אדם. הפיתוח של מודל בסיס גנומי (gFM) מהמתקדמים בעולם מביא יחד רופאים, גנטיקאים, ביואינפורמטיקאים וחוקרי AI כדי להתמודד עם אחד האתגרים הגדולים ביותר של המדע, בעזרת פלטפורמת ה-AI המלאה של NVIDIA.״

פרופ’ אריק ג’י. נסטלר, דיקן בית הספר לרפואה אייקהן של בית החולים Mount Sinai: ״השותפות הזו מראה את הכוח של שיתוף פעולה עולמי בנקודת המפגש בין מדע, רפואה וטכנולוגיה. בעבודה משותפת עם שיבא ו- NVIDIA אנחנו פותחים אפשרויות חדשות לפענוח האזורים הרחבים והלא מוכרים של הגנום האנושי, ולקידום תגליות שייטיבו עם מטופלים בכל העולם.״

ד״ר אלכסנדר צ’רני, פרופסור לפסיכיאטריה, גנטיקה, גנומיקה, מדעי המוח ונוירוכירורגיה, ומנהל מכון צ׳רלס ברונפמן לרפואה מותאמת אישית בבית החולים Mount Sinai: ״זהו צעד משמעותי לעבר עתיד שבו כל אדם יוכל ליהנות מהעוצמה של ריצוף גנום מלא״, אמר. ״שילוב של בינה מלאכותית מתקדמת במחקר גנומי מקרב אותנו למציאות שבה רפואה מותאמת אישית תהיה נגישה לכולם״.

פרופ׳ איל צימליכמן ואבנר הלפרין מזרוע החדשנות ARC במרכז הרפואי שיבא: ״השותפות הזו מחברת בין שלושה גופים מובילים בעולם כדי להרחיב את גבולות האפשר בעולם הרפואה. בעידן שבו בינה מלאכותית מובילה פריצות דרך, האחריות שלנו היא לא לחכות שהעתיד יקרה אלא ליצור אותו. ביחד נוכל לקדם חדשנות ברפואה ובטכנולוגיה ולפתוח אפשרויות חדשות.״

בשלב הראשון יתמקד המיזם בבריאות הנפש ובהפרעות נוירו-פסיכיאטריות- תחומים שבהם המורכבות הגנטית עיכבה במשך שנים את ההתקדמות המדעית. הפלטפורמה תנתח את האינטראקציה בין אלפי אזורים גנומיים כדי לסייע לחוקרים לזהות מנגנונים בסיסיים שגורמים למחלות ולגלות מטרות חדשות לפיתוח טיפולים.

הובלת הפרויקט תהיה ממרכז ה-AI של ARC בשיבא, המשמש בית לשיתופי פעולה בין-לאומיים המקדמים את החיבור בין רפואה לבינה מלאכותית. צוותי מחקר משותפים משלוש המדינות כבר התחילו להניח את היסודות לפלטפורמה משותפת שתשרת חוקרים ורופאים ברחבי העולם.

המרכז הרפואי שיבא, מהחלוצים בעולם בקידום קיימות במערכת הבריאות, ממשיך לממש את חזונו לבית החולים של העתיד –  ירוק, חדשני ובר-קיימא, עם הקמת תחנת קוגנרציה (CHP) מתקדמת לייצור חשמל וחום באופן עצמאי, יעיל וידידותי לסביבה.

התחנה, שתוקם ותופעל על ידי חברת משאב אנרגיה במתכונת BOT (Build Operate Transfer) ל־25 שנה, צפויה לפעול בהספק של כ־5 מגה־ואט, ולהתבסס על מנועי גז טבעי בטכנולוגיה מהמתקדמות בעולם. בזכות נצילות כוללת של כ־84% וניצול החום הנפלט בתהליך הייצור לצורכי קיטור, חימום מים והסקת מבנים, תחליף התחנה את מערך הדוודים הישן ותצמצם באופן דרמטי את פליטות המזהמים ואת עלויות האנרגיה של המרכז הרפואי.

במונחי קיימות, מדובר בהישג משמעותי: על פי רוב, הטמעת מערכות מסוג זה עשויה להפחית פליטות פחמן בכ־30% ותהווה התקדמות ממשית ביישום יעדי הקיימות שהוגדרו באסטרטגיית ה־ESG שפורסמה לאחרונה במסגרת דו"ח ה-ESG המקיף של שיבא השנה –הראשון מסוגו במערכת הבריאות הציבורית בישראל.

בנוסף ליתרונות הסביבתיים והכלכליים, מדובר בפרויקט בעל חשיבות אסטרטגית בתחום החשמל המבוזר – ייצור אנרגיה סמוך לצרכן, המפחית עומסים מהרשת הארצית ומחזק את ביטחון האספקה האנרגטית של המוסד הרפואי הגדול בישראל.

לדברי דן רפאלי, מנכ"ל משאב אנרגיה, "הבחירה במשאב אנרגיה על ידי המרכז הרפואי שיבא היא הבעת אמון ביכולותינו להוביל פרויקטים מתקדמים של אנרגיה יעילה, אמינה ובת קיימא. אנו גאים להיות שותפים לשיבא – מרכז רפואי מוביל בישראל ובעולם – במעבר למערכות אנרגיה חכמות וידידותיות לסביבה".

גיא ינאי, המהנדס הראשי של המרכז הרפואי שיבא: "אנרגיה חכמה ונקייה היא נדבך מרכזי בתפיסת הקיימות של המרכז הרפואי שיבא. עבורנו זו לא רק מטרה סביבתית, אלא תפיסת עולם מערכתית המחברת בין בריאות הציבור, חדשנות טכנולוגית ואחריות בין-דורית. שילוב פתרונות אנרגיה מתקדמים מאפשר לנו להפחית פליטות, לייעל תהליכים, ולשמור על ביטחון אנרגטי ורציפות תפקודית גם במצבי חירום, כל זאת לטובת המטופלים והקהילה".

אולי יעניין אותך גם: פרויקט המטרו יוצא לדרך: רמת גן וגבעתיים במרכז המהפכה

בר גדלה בהרצליה, והייתה לה ילדות מופלאה. היא מעולם לא הרגישה במקום השני לעומת אחיה, רז, בעל צרכים מיוחדים. "להיות אחות גדולה לאח עם צרכים מיוחדים דרש מבחינתי להביא נחת למשפחה, שלא ידאגו, ולהיות תמיד בסדר", היא משתפת. מרגע האבחנה של רז, הוריה הפכו אותה לשותפה מלאה, מתוך תפיסה ש"אם זה בחר אותה, אז היא יכולה להתמודד". היא מעולם לא הסתירה או התביישה בו. "זאת הייתה זכות מבחינתי", היא מדגישה, "רז היה ילד כובש עם קסם של ילד שאין למבוגר, מתוק ועם צחוק מתגלגל".

לקבל את האחר

החיים לצד רז חידדו אצלה את המודעות לסביבה ואת החשיבות של קבלת האחר. "זאת מתנה גדולה. לא סתם משהו משך אותי לפגיה וחדר לידה. הדבר הכי חשוב לי זה צרכים מיוחדים", היא מסבירה. "אנשים 'רגילים' לא מבינים את החשיבות של הקבלה של אנשים כאלה, זה נותן פי אלף, לכן התעקשתי שרז יהיה חלק בלתי נפרד". היא מוסיפה בחיוך: "לרז יש רדאר הכי חד שיש, אם הוא לא אוהב מישהו, יש כנראה סיבה".

הבחירה ברפואה

באופן מפתיע, בר לא הייתה מאלה שחלמו להיות רופאות, למרות שתמיד עניינו אותה שיעורי ביולוגיה. לאחר שירות צבאי משמעותי (מ"כית, מ"מ, מפקדת בהשלמה לקצונה ושנה וקצת בקבע), היא נרשמה בכלל למנהל עסקים וראיית חשבון. כשהבינה שהיא לא בטוחה שזה הכיוון, היא החליטה לדבר עם אנשים מסביבה ממגוון תחומים.

היא הגיעה גם לרופאת ילדים שכנה שלה. "כשדיברה היה לה קסם, ורציתי שתצא ממני גם חיות כזאת", נזכרת בר. היא שאלה אותה איך היא מצליחה לשלב את המקצוע התובעני עם אימהות, והתשובה שקיבלה נשארה לה כמוטו לכל החיים: "נקודת הפתיחה שאני אגיע אליה, זאת תהיה נקודת הפתיחה של הילדים שלי!". באותו יום, כשיצאה ממנה, היא נרשמה לבית הספר לרפואה והתקבלה לאוניברסיטה העברית.

היא גרה בירושלים ולמדה שש שנים. בהגרלה קיבלה את המרכז הרפואי שיבא לסטאז' ולהתמחות בילדים, ועברה להתגורר ברמת גן, סמוך לבית החולים. "פתאום נהיה לי שקט ופינה משלי שהכל ברגל", היא מספרת.

העבודה בשיבא והמסר על החצבת

ההתמודדות עם מסירת בשורות קשות בתפקיד היא עניין של ניסיון, לדבריה. "בהתחלה כל דבר קטן השפיע עליי, ועם הזמן למדתי להפריד בין האישי למקצועי. יש לי מעגל תמיכה שאם אתקשר בלילה, מיד יענו. אבל יש מקרים שהולכים איתי הביתה וילדים שחרוטים אצלי לנצח".

לצד הקושי, היא מדגישה שיש לה את העבודה הכי אופטימית שיש. "ילדים הרבה פעמים שורדים ויוצאים מזה. כשילד מרגיש טוב מיד רואים עליו, הוא חוזר לחייך, רץ במחלקה ומחבק אותי, וזה האושר מבחינתי". היא רואה במשפחות חלק בלתי נפרד מהטיפול: "צריך שניה להכיל את הסיטואציה, לחזור כשצריך ולהסביר שוב ולתת מקום לשאלות. כשקורה משהו טוב, מאוד מעריכים".

בר סיימה עכשיו את ההתמחות ולקחה לעצמה חופש של שלושה חודשים ("מתכננת לטוס אבל לא סגרה כלום"), וכשתחזור תהיה רופאה בכירה בפגיה. כרופאת ילדים, יש לה מסר חד בנושא החיסונים: "לצערי הרב, יש אנשים שלא מחסנים את ילדיהם. אנחנו רואים בבית חולים הרבה מקרים של חום ופריחה, וכשני מקרים בחודש שמגיעים לטיפול נמרץ ומונשמים. חצבת היא מחלה נוירולוגית שיש לה השלכות בלתי הפיכות גם כעבור 10 שנים. אני מזמינה לקרוא מחקרים – החיסונים מצילי חיים".

המהפך של "חתונמי" והקפאת הביציות

ההשתתפות ב"חתונה ממבט ראשון" הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שעשתה, לדבריה. "בדיעבד זה שינה את חיי. לקחתי שניה פסק זמן לראות את עצמי מהצד כשאני במרכז: מה לשפר ומה לשמור. יעל הפסיכולוגית הייתה מדברת איתי על זה שנדע מה אני שווה ולדרוש מה מגיע לי. כשחזרתי הייתי הרבה יותר נוכחת, כי לפני כן הייתי ביישנית. זה גרם לי לצאת מעצמי".

הקשר עם אור, השותף שלה לתוכנית, נשאר קרוב, אך התרחק עם הזמן. "אני תמיד פה בשבילו", היא אומרת. היא שומרת על קשר עם בנות העונה, ומספרת שגם בנות מעונות קודמות יצרו קשר. "רק מי שעובר את זה מבין", היא מסכמת. התוכנית גם שמה את נושא הזוגיות במודעות גבוהה יותר. "היו פניות וניסיתי לצאת לדייטים, אבל כרגע זה לא משהו שתפס. אני בטוחה שהשנה הכל יקרה. אני פנויה כעת לעשות לביתי".

צעד משמעותי נוסף שעשתה למען עצמה הוא הקפאת ביציות. "כשסיימתי בית ספר לרפואה הבנתי שזה חשוב לעשות. זה לא מראה תבוסה או נואשות, אלא להיפך – זאת תעודת ביטוח לכשיגיע משהו מתאים. זה תהליך של זריקות ובדיקות, ומבחינתי זה הכי חשוב שיכולתי לתת לעצמי".

סיפור בלתי ייאמן של מפגשים, גורל וסגירת מעגל מחבר בין שכונת נווה יהושע ברמת גן למחלקת השיקום בבית החולים שיבא. איה אלון, מפיקת אירועים ותושבת העיר, המתנדבת במיזם "אמץ לוחם", גילתה להפתעתה כי החייל הפצוע לו היא מבשלת, אושר, הוא הניצול מאסון המסוק בו נהרג דניאל אלוש ז"ל, בנם של חבריה הקרובים. המפגש המצמרר הוביל לאירוע הנצחה מרגש, שהפך את הכאב לנתינה.

מזה שנה וחצי, איה אלון לוקחת חלק בקבוצת "אמץ לוחם" ברמת גן, במסגרתה היא מבשלת מדי שבוע אוכל לחייל פצוע המאושפז בשיבא. לפני מספר חודשים, צוות לה חייל חדש – אושר, טכנאי מוטס שנפצע קשה באסון מסוק במלחמה. כשהגיעה איה לפגוש אותו, היא נדהמה לגלות שהוא שרד את אותה התרסקות מסוק ברפיח, בה נהרג דניאל אלוש ז"ל, לוחם 669 ובנם של חבריה הקרובים, סיגל ויעקב.

אושר ההמום סיפר לה כי דניאל היה חברו לצוות החילוץ. שניהם יצאו לחלץ פצוע, אך המסוק נפגע מטיל RPG. באסון נהרגו דניאל ותום איש שלום ז"ל, ואושר נפצע קשה.

המפגש הוליד יוזמה יוצאת דופן. לקראת יום השנה לנפילתו של דניאל, מנהלת משאבי האנוש מיכל קריאף בחברת הסטארט-אפ אולטרה בה עבד פנתה לאיה דרך סיגל אמא של דניאל, והציעה להפיק אירוע לזכרו. יחד ובחיבורה של הגר יעקב, הן החליטו להנציח את דניאל בדרך המשקפת את אופיו הנדיב והדואג. ביום שלישי האחרון, הגיעו 23 מעובדי החברה למחלקת השיקום "חוזרים לחיים" בשיבא, שם מאושפז אושר. הם בישלו והגישו ארוחת בראנץ' מפנקת לכל החיילים הפצועים ולצוות הרפואי, ובאו להכיר את חברו של דניאל ליחידה. הוריו של דניאל, נמצאים כעת במרתון בניו יורק לזכרו, שארגנו יוצאי 669.

"כל רגע מהיום הזה היה מלא ברגש ובאהבה, בדמעות ובשמחה", סיכמה איה. "אני גאה שיכולתי להיות חלק מההפקה הזו, שמנציחה את דניאל בדיוק כמו שהוא היה – נדיב, מחבק, דואג לכולם. הוא חסר לנו פה, אבל עדיין נוכח בכל מקום שבו האור שלו מאיר".

אולי יעניין אותך גם: משה בן ה-80 מרמת גן תרם דם יותר מ-300 פעם ולימד 2,000 נערים לבר מצווה

פרופ’ מזעקי-טובי הינו פרופ' מן המניין קליני באוניברסיטת תל אביב. הוא בוגר ביה"ס לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים ולאחר מכן התמחה ברפואת נשים ומיילדות בשיבא. הוא בעל התמחות-על בהריון בסיכון שאותה השלים באוני' Wayne State במישיגן, ארה”ב ופוסט דוקטורט מהמכון הלאומי לבריאות בארה"ב (NIH). פרופ' מזעקי שב לשיבא כרופא בכיר במערך הפרינטלי ובמשך עשור עמד בראש המחלקה להריון בסיכון.

בשבע השנים האחרונות כיהן כמנהל המערך הפרינטלי וכסגנו של מנהל האגף.

עם כניסתו לתפקיד אמר פרופ’ שלום מזעקי-טובי: "אני מודה להנהלת שיבא על האמון שניתן בי. אגף נשים ויולדות הוא מגדלור של מצוינות רפואית ואנושית, ואני חש זכות להוביל צוות מופלא ומסור, הפועל מדי יום במסירות אין קץ למען נשים באשר הן. יחד נמשיך להצעיד את האגף קדימה – במחקר, בטיפול ובחדשנות – מתוך מחויבות לערכים של חמלה, אנושיות והתחשבות בצרכיה של כל מטופלת".

מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ’ יצחק קרייס:
"מערכת הבריאות נמצאת באחת התקופות המשמעותיות בתולדותיה – עידן של קפיצה טכנולוגית, שינויי עומק בצרכים של מטופלות ומטפלים, ואתגרים חסרי תקדים. כדי להמשיך ולהוביל נדרשת מנהיגות אמיצה, ערכית וחדשנית. פרופ’ מזעקי הוא שותף למהפכה שעוברת מערכת הבריאות, ובאמצעות שילוב של טכנולוגיות מתקדמות, הובלה במחקרים פורצי דרך ושמירה על מצוינות קלינית – הוא יוביל את אגף נשים ויולדות להיות חוד החנית שלה".

כחלק מהשקעה מתמשכת בעתיד הרפואה בישראל, רשות ההוראה של שיבא משתפת פעולה עם המרכז הרפואי סורוקה בהכשרתם של רופאים צעירים המתגוררים בנגב. במסגרת קורס ההכנה להתמחות המתקיים בסורוקה, מגיעים הרופאים מדי שבוע, במשך ארבעה שבועות, ליום למידה במרכז הרפואי שיבא – מהמרכזים המובילים בעולם בחדשנות רפואית. המשתתפים זוכים להצצה לעולמות הרפואה המתקדמת, משתתפים בהרצאות מעוררות השראה, ולוקחים חלק במפגשים שמעמיקים את מיומנויות החשיבה הקלינית שלהם. המהלך המשותף נועד להבטיח עתודת רופאים איכותית ומקצועית, שתצעיד את מערכת הבריאות בנגב קדימה – לשנים הבאות.

פרופ' גדי סגל, ראש רשות ההוראה בשיבא: "החוסן של מערכת הבריאות בישראל תלוי לא רק בטכנולוגיה או בתשתיות, אלא באנשים- ברופאות וברופאים של הדור הבא.
המהלך הזה הוא חלק ממארג רחב יותר של חזון: להקים תשתית של מצוינות רפואית גם מחוץ למרכז הארץ. שיבא גאה להוביל, יחד עם קופות החולים מאוחדת ולאומית, את הקמת בית חולים על שם פרס בנגב – מוסד שיצעיד את הדרום קדימה, וישנה את המציאות הבריאותית והחינוכית של האזור לדורות. המפגשים שאנו מקיימים עם הרופאות והרופאים הצעירים במסגרת הקורס המשותף הם מפגש בין חזון למציאות. זו הדרך שלנו להבטיח שכל אדם, בכל מקום בארץ, מהנגב ועד הגליל – יזכה לרפואה הטובה ביותר."

אולי יעניין אותך גם: משרד החינוך מרחיב את תוכניות החופש הגדול למשפחות המפונות

חיפה, 17 יוני 2025: מאות אנשי צוות רפואי אשר שהו בחו"ל ערב התקיפה באיראן ולא יכלו לחזור לישראל, שבו הערב על סיפון אוניית מכולות של צים.

היום בשעות הבוקר המאוחרות יצאה אוניית מכולות של צים מנמל לימסול בקפריסין בדרכה ארצה. על סיפונה נמצאים מאות אנשי צוות רפואיים מבתי החולים שיבא-תל השומר, איכילוב ורמב״ם.

אנשי הצוות הרפואי שהו בחו”ל במסגרת השתלמויות מקצועיות וכנסים רפואיים, ובשל סגירת השמיים בישראל נמנעה מהם האפשרות לשוב לארץ. בתי החולים פעלו בשיתוף פעולה עם הנהלת חברת צים על מנת לארגן את חזרתם במהירות ובבטחה.

לצד הצוותים הרפואיים חוזרת לארץ גם קבוצה של מטופלים מסדנת “גל” – מועדון שיקומי-חברתי לפצועי צה”ל ונפגעי תגובת קרב (PTSD) המופעל על ידי המרכז הרפואי שיבא ומשרד הביטחון, במסגרת אגף השיקום.

בעקבות פניה לחברת צים, הוחלט על השבתם של הצוותים בדרך המהירה ביותר בנסיבות לישראל. האונייה מגיעה לארץ הלילה. עם הגעתם, ישובו אנשי הצוות הרפואי לשורות הסד״כ הפועל בבתי החולים מסביב לשעון.

נשיא ומנכ"ל צים אלי גליקמן אמר: "נרתמנו להיענות לפנייה של הנהלות בתי החולים והנחינו את אוניית הקו שלנו שהייתה בדרכה לארץ לאסוף את אנשי הצוות הרפואי מנמל לימסול בקפריסין ולהביאם בבטחה ארצה. אנו רואים זאת כחלק מהמחוייבות שלנו לסייע ככל שביכולתנו למאמץ הלאומי בעתות חירום, ובפרט למערכת הרפואה והצוותים המסורים המצילים חיים יום יום.

צים היא החברה היחידה הממשיכה להגיע לנמלי ישראל בכל מצב, כפי שעשינו בכל שעת חירום במהלך השנים".

פרופ’ אלי קונן מנהל מכון הדימות בשיבא, שנמצא על הספינה של Zim:
“אנחנו חוזרים לישראל, והלב מתרחב מההירתמות והמסירות של כל הגורמים שפעלו כדי להחזיר אותנו הביתה. התחושה היא של שליחות אמיתית — לחזור ולהיות חלק מהמאמץ הלאומי, כל אחד בתחומו. יש כאן אנשי צוות מהשורה הראשונה שעמדו באי-ודאות, ועכשיו אנחנו חוזרים לעבודתנו בשיבא, בגאווה ובנכונות מלאה. זו לא רק חזרה פיזית, זו גם חזרה למקום שבו אנחנו הכי נחוצים.
תודה ענקית לעובדי צים באניה. קבלו אותנו בסבר פנים יפות, בחום רב, ענו לכל בקשה או צורך שלנו במהלך השייט. האוניה לא ערוכה להכיל הרבה נוסעים, הם פינו את כל החללים הפרטיים שלהם, פינות אוכל, מועדון רגיעה שלהם… הכל היה לרשותנו והם פינו לנו מקום… פשוט מדהימים.״

זרוע החדשנות ARC במרכז הרפואי שיבא חושפת לראשונה את פרויקט  K – חדר מיון מבוסס בינה מלאכותית (AI), אשר מחולל שינוי מהותי באופן שבו מתבצע תהליך קבלת המטופלים והטיפול הרפואי בחדרי מיון. מדובר ביוזמה ייחודית בקנה מידה עולמי, פרי שיתוף פעולה יחד עם חברת מיקרוסופט ישראל ופירמת הייעוץ KPMG.

פרויקט K מהווה קפיצת מדרגה טכנולוגית בעולמות הרפואה: הבינה המלאכותית נכנסת אל שלב הטריאז׳ (הערכת הדחיפות של טיפול רפואי), מסייעת לרופאים ולצוות המטפל לנהל את המידע הרפואי באופן חכם ומאפשרת לצוותים להתמקד בטיפול עצמו. המערכת מבצעת מיפוי ואיסוף נתונים רפואיים, מבצעת ניתוח ראשוני שלהם, ומציגה בפני הרופא סיכום מקיף הכולל פיענוחים ואבחנות ראשוניות מבוססות AI. בעתיד, המערכת צפויה להרחיב את יכולותיה ולשלב גם מדידות פיזיולוגיות כמו חום גוף, לחץ דם ודופק.

באמצעות המערכת החדשנית, המטופלים מספרים את סיפורם הרפואי פעם אחת בלבד. המידע מנותח על ידי הבינה המלאכותית בזמן אמת ומוגש בתמצית מדויקת ואפקטיבית לרופא, שעוקב אחרי התהליך מתא הבקרה. בכך, המערכת מפחיתה את העומס על הרופא האנושי, משפרת את חוויית המטופל, מקצרת את זמני ההמתנה, ומייעלת משמעותית את תהליך קבלת ההחלטות הרפואיות.

פרויקט K הוא פרויקט דגל בתוך אסטרטגיית ה-AI של המרכז הרפואי שיבא, שמטרתה להפוך את מערך הבריאות למבוסס בינה מלאכותית. השילוב של כוח אדם רפואי אנושי מוביל וטכנולוגיות AI מתקדמות, יביא איתו ייעול תהליכים, שיפור של חוויית המטופלים ויהפוך את רפואת העתיד מחזון למציאות. מדובר בציון דרך חשוב במסע של שיבא להפוך למרכז הרפואי הראשון בעולם אשר מבוסס AI במהותו – תוך שמירה על עקרונות הרפואה האישית, החמה והמכילה.

פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא: "מהפכת הבינה המלאכותית כבר כאן – ולצד הזדמנויות אדירות מציבה בפנינו גם אתגרים רבים. פרויקט K הוא תחילת הדרך. כיום אנחנו ממוקדים בפיתוח כלים תומכי החלטה ובהכשרת דור העתיד של הרופאות והרופאים, שילמדו לשלב באופן מיטבי בין בינה אנושית למלאכותית לטובת המטופלים. אבל אנחנו לא חוששים להסתכל רחוק יותר, לעבר עתיד שבו הרפואה תתנהל בצורה שונה לחלוטין מכפי שאנו מכירים כיום. שיבא מוביל את המהפכה הזו, אשר תשנה את פני הרפואה בארץ ובעולם".

פרופ׳ איל צימליכמן, סמנכ״ל בינה מלאכותית, טרנספורמציה וחדשנות ומנהל ARC: ״פרויקט K מגדיר מחדש את הסטנדרטים של הרפואה הדחופה. מערכת הבריאות ניצבת בפני אתגרים משמעותיים והבינה המלאכותית מספקת פתרונות לטובת הציבור, מקיצור זמני ההמתנה, דרך שיפור חוויית המטופל ועד לאבחון מדויק יותר וקבלת החלטות רפואיות טובות יותר. בשלב זה, כל החלטה רפואית מתקבלת בסופו של דבר על ידי רופא, אך אנו מתקדמים במהירות לעבר עתיד שבו לבינה המלאכותית יהיה תפקיד מרכזי אף יותר. במרכז הרפואי שיבא אנו רואים בבינה המלאכותית כלי אסטרטגי שיש להטמיע לרוחב ולעומק הארגון, וחדר המיון הוא נקודת הפתיחה. המטרה שלנו היא לשפר את איכות הטיפול, להפוך אותו ליעיל ומדויק יותר, ולהוביל את העולם ביישומי AI ברפואה״

ליאור ציוני, מנהל מגזר הבריאות והממשלה במיקרוסופט ישראל: "שיתוף פעולה בין המרכז הרפואי שיבא לבין מיקרוסופט ישראל, מביא בשורה חדשה לעולם הבריאות באמצעות פתרונות טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית המסייעים לצוותים הרפואיים. מדובר בדוגמה מצוינת כיצד טכנולוגיה וחדשנות ישראלית יכולים להוביל את עולם הרפואה קדימה, לספק פתרונות פורצי דרך ולהתמודד עם אתגרי מערכת הבריאות העולמית. אנחנו מתקדמים לעבר עתיד שבו בינה מלאכותית היא חלק בלתי נפרד מהבריאות שלנו, ומביאים עידן חדש של רפואה מתקדמת ומותאמת אישית לכולם".

שיבא, אחד מבתי החולים המובילים בעולם, לא מסתפק רק בחדשנות רפואית אלא משקיע גם בשיפור הסביבה שבה שוהים מטופלים, מבקרים ועובדים.

בשלוש השנים האחרונות נשתלו בשיבא כ-1,000 עצים, ועתה ממשיך המרכז בתנופת הנטיעות במטרה להפוך את שטחי בית החולים לירוקים, מוצלים ובריאים יותר.

הנטיעות החדשות נועדו לתת מענה למספר אתגרים סביבתיים:

הפחתת טמפרטורות והצללה – החום הכבד בקיץ הישראלי מורגש במיוחד בסביבה עירונית, ועצים הם הדרך הטבעית לצמצם את התחממות השטחים הפתוחים.

שיפור איכות האוויר – העצים מסייעים בספיגת מזהמים ומספקים אוויר נקי יותר, מה שמשפר את איכות השהייה בבית החולים.

ספיגת פחמן והפחתת פליטות – העצים קולטים פחמן דו-חמצני וכך מצמצמים את ההשפעה הסביבתית של פעילות בית החולים.

מעבר לתרומה הסביבתית, הנטיעות משפרות את הנוף והופכות את השהות בשיבא לנעימה ומרגיעה יותר. היוזמה היא חלק ממדיניות רחבה של המרכז הרפואי, ששמה דגש על קיימות ושמירה על הסביבה לצד מצוינות רפואית.

בט”ו בשבט הזה, שיבא לא רק חוגג את חג האילנות – הוא גם ממשיך להצמיח עתיד ירוק יותר לכל הבאים בשעריו.

במשטרת ישראל התקבל דיווח בתאריך 1/7/24 בשעות הערב על אישה שהותקפה בחניון המרכז הרפואי שיבא ברמת גן.

שוטרי יח' המרכז הרפואי של תחנת מסובים- מרחב דן הגיעו מיד למקום והחלו בסריקות תוך ביצוע מגוון פעולות לאיתורו של החשוד יחד עם יח' הביטחון של המרכז הרפואי.

במהלך סריקות, תוך גביית עדות והפעלת אמצעים טכנולוגיים, הצליחו הכוחות בשטח להתחקות אחר זהותו של החשוד והוא אותר במתחם. השוטרים עצרו את החשוד, בן 44, תושב שטחים עם אישור והוא הובא לחקירה.

עפ"י החקירה שנוהלה בתחנת מסובים, הקורבן הגיעה לרכבה בחניון ביה"ח שלפתע החשוד רץ לעברה, חיבק אותה בחוזקה נצמד אליה והפילה לקרקע. לאחר מאבק עיקש של הקורבן, החשוד נמלט. הקורבן קיבלה טיפול רפואי.

במהלך החקירה, אותרה מתלוננת נוספת שבתאריך 29/6/24 בשעת לילה בעת שנכנסה לרכבה, החשוד פתח את דלת הרכב תוך שחשף את איבר מינו. הקורבן סגרה מיד את הרכב ונמלטה מהמקום.

החשוד נחקר בגין הפרה הוראה חוקית, ניסיון בעילה שלא בהסכמה חופשית, מעשה מגונה תוך שימוש בכח ואיומים מעצרו הוארך עד 12.7.24.

עם סיומה של החקירה הוגשה הבוקר הצהרת תובע ובכוונת הפרקליטות להגיש כתב אישום נגד החשוד.