שקיפות עיריית רמת גן

השבוע, פורסם מדד השקיפות השנתי לאתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות לשנת 2024, יוזמה משותפת של עמותת שבי”ל (שקיפות בינלאומית ישראלית) ואיגוד האינטרנט הישראלי.

מדד זה מהווה כלי חיוני בידי התושבים, המאפשר להם לקבל תמונה ברורה על אופן פעילות הרשות הנבחרת, להבין את תהליכי קבלת ההחלטות ולממש את זכויותיהם המלאות.

המדד, שבדק 108 רשויות על פני 144 פרמטרים שונים – החל מפרסום פרוטוקולים ודוחות ביקורת ועד מידע על תכנון ובנייה והיערכות לחירום – נועד לעודד רשויות לשפר את נגישות המידע ולהגביר את האמון הציבורי.

לפי המדד שפורסם ביום ראשון רמת גן ממשיכה להציג נתונים מרשימים עם ציון של 92% רמה A -טוב מאוד (ירידה קלה של אחוז אחד מ-2022 אז קיבלה ציון 93%).

גבעתיים רשמה ירידה של 18% מהמדד הקודם משנת 2022 אז קיבלה ציון 84%, השנה קיבלה ציון של 66% בלבד, רמה C כמעט טוב.

מעיריית גבעתיים נמסר בתגובה: אנו מייחסים חשיבות רבה לנושא השקיפות, עבודת העירייה כולל פרסומיו והחלטותיו של ראש העירייה נעשים בשקיפות מלאה ומפורסמים בכל אמצעי המדיה על בסיס יומי. נעמוד בקשר שוטף עם עמותת שבי”ל, נבין מה עוד חסר לשיפור ונשפר.

מתוך הנתונים המלאים שבדו”ח השנתי לשנת 2022 עולה כי בעיריית רמת גן הוגשו 166 בקשות מידע על ידי תושבים וב-65.7% בקשות טופלו כהלכה כשהרשות מסרה את כל המידע המבוקש.

מדובר בירידה דרסטית משנים קודמות כאשר ב2021 טופלו 84.8% אחוז מהבקשות למידע.

עיריית רמת גן ניצבת בין ארבעת הרשויות שדחו באופן יחסי את כמות הבקשות הגדולה ביותר ( מתוך רשויות עם מספר בקשות גדול מ50 בשנה).

עוד נתונים שנחשפו מראים כי במהלך 2022 עיריית רמת גן:

5.4% מהבקשות הרשות מסרה את המידע באופן חלקי

15.7% הרשות דחתה את בקשת המידע לחלוטין בטענה שהמידע נוצר בידי רשות אחרת.

9% הטיפול בבקשות הופסק מטעמים הקשורים לפונה.

וב- 4.2% הטיפול בבקשות טרם הסתיים בעת כתיבת הדו”ח.

זמן הטיפול בבקשה

כ32.6% מהבקשות טופלו עד 14 יום, התקופה המינימלית לטיפול בבקשות מידע על ידי התושבים.

29.9% מטופלים בין 15 ל-30 יום

ו37.5% מהבקשות לחשיפת מידע מטופלות מעל חודש ואף מעל שלושה חודשים. כאשר החוק קובע זמן מענה מקסימלי של 120 יום.

סה”כ סכום האגרות שניגבה במסגרת בקשות חוק חופש המידע הינו 1,320 שקלים על 66 בקשות בגינן נגבתה אגרה.

בשנת 2022 הוגשו סה”כ 8847 בקשות למידע מהרשויות המקומיות.

ב-83.2% מהמקרים נמסר המידע המבוקש. הערים בהן הוגשו הכי הרבה בקשות הן ראשון לציון (783(, אשדוד (738), ירושלים (677) וחיפה (362).

עו”ד שלומי בילבסקי, ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, משרד המשפטים: “העלייה המרשימה במספר הבקשות למידע שהוגשו לרשויות המקומיות מעידה על מודעות הולכת וגדלה לזכות למידע ועל דרישה גוברת לשקיפות בשלטון המקומי.

על רקע זה, העובדה שרשויות מקומיות ובתוכן עיריות בישראל אינן מפרסמות דיווח על הנעשה בתחום זה כנדרש בחוק ומונעות מהציבור לבצע פיקוח ובקרה – היא בלתי מתקבלת על הדעת”.

אולי יעניין אותך גם: הביטוח הלאומי חושף 9% מילדי רמת גן נמצאים מתחת לקו העוני