יום חמישי , אפריל 16 2026

תחרות הנואם הצעיר

תחרות הנואם הצעיר כל החדשות והעדכונים החמים בנושא, כולל תמונות, סרטי וידאו וכתבות על תחרות הנואם הצעיר.

רהוטים, חדים ומשכנעים: נבחרו הנציגים של גבעתיים לתחרות "הנואם הצעיר" הארצית

גבעתיים ממשיכה לבסס את מעמדה כעיר מובילה בחינוך ובטיפוח מצוינות: השבוע נערך בתיאטרון גבעתיים שלב הגמר העירוני של תחרות "הנואם הצעיר", בהובלת מינהל החינוך, הנוער וההשכלה הגבוהה וארגון "רוטרי ישראל". התחרות, שהפכה למסורת עירונית, מתקיימת זו השנה הרביעית לזכרה של אילנה סומך ז"ל – יקירת העיר ואשת חינוך פורצת דרך שהאמינה בכוחה של מילה לעצב מציאות ולטפח מנהיגות צעירה.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בזמן אמת >> רמת גן לחצו כאןגבעתיים לחצו כאן

מעבר לתחרות עצמה, "הנואם הצעיר" הוא תהליך חינוכי מעמיק המקנה לתלמידים כלים לחיים: חקר עצמאי, חשיבה ביקורתית, בניית טיעון לוגי ויכולת ביטוי משכנעת מול קהל. בחודשים האחרונים התכוננו המשתתפים, תלמידי כיתות ה'-י"ב, בהנחיית צוותי החינוך, ובחרו לנאומיהם נושאים המעסיקים את דור העתיד – מהשפעות הבינה המלאכותית ועד מנהיגות נשית, דימוי עצמי ואתגרים חברתיים. הנאומים נישאו בעברית ובאנגלית ושילבו עומק מחשבתי עם יכולות רטוריות מרשימות. כך לדוגמה נאמה מיקה יונס, תלמידת כיתה ו' בבית הספר בן גוריון, בנושא ריבוי בחירה אשר פוגע באושר ואף סיפקה דוגמאות מחקריות לנושא; אביגיל רוטמן, תלמידת כיתה ח' בבית הספר בורוכוב, בחרה לנאום באנגלית על כוחה היצירתי של האומנות ועל יכולתה לשמש כאמצעי מחאה; ונועה קונסטנטינובסקי, תלמידת כיתה י"א בתיכון שמעון בן צבי, נאמה באנגלית על חשיבותה של סקרנות.

תחרות הנואם הצעיר – הנואמת הצעירה בגבעתיים היא חלק ממיזם ארצי של "רוטרי ישראל", שבו משתתפים אלפי תלמידים מכ-60 רשויות. גם השנה בלטה גבעתיים באיכות הנואמות והנואמים וביכולתם להציג עמדות מורכבות באופן בהיר ומנומק, רטוריקה חדה, חשיבה ביקורתית ועמידה בטוחה מול קהל.

האירוע התקיים במעמד רן קוניק, ראש העירייה, ובהשתתפות ראש מינהל החינוך, הנוער וההשכלה הגבוהה אורית גור כהן, צוותי החינוך ובני המשפחות. הזוכות והזוכים בכל קטגוריית גיל ושפה יְיַצגו את העיר בתחרות האשכולית המחוזית, ובהמשך יתמודדו הזוכים בתחרות הארצית.

צוות השופטים כלל את יניב גבורין, יו"ר חבר השופטים וסגן אלוף (מיל’); סיגל שפיץ טולדנו, סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך לגיל הרך; ויהודית קורוטקי, חברת מועצת העיר ומחזיקת תיק החינוך בבתי הספר.

הזוכים בתחרות:

קטגוריה עברית ה'-ו':

מקום 1 – מיקה יונס, בן גוריון, כיצד ריבוי בחירה פוגע בעושר

מקום 2 – יעל מוסקוביץ', ברנר, מנהיגות נשית

קטגוריה אנגלית ה'-ו':

מקום 1 – ליעד רוזנטל, אלון, מנהיגות

מקום 2 – לביא איסקוב, בורוכוב, אורח חיים בריא

קטגוריה עברית ז'-ט':

מקום 1 – כנען הרטמן, לאה גולדברג, בדידות ושייכות

מקום 2 – שירי רפפורט, בורוכוב, אומנות כאמצעי מחאה

קטגוריה אנגלית ז'-ט':

מקום 1 – אביגיל רוטמן, בורוכוב, אומנות כאמצעי מחאה

מקום 2 – מיה כהן, ברנר, הערכה עצמית

קטגוריה אנגלית י'-י"ב:

מקום 1 – נועה קונסטנטינובסקי, שמעון בן צבי, חשיבותה של סקרנות

מקום 2 – אסף ברקאי, קלעי, יותר מדי אפשרויות פוגמות באושר

עלו אוטומטית לגמר הארצי:

קטגוריה ערבית ז'-ט':

מאיה חסין, בורוכוב, חשיבה חיובית כדרך חיים

קטגוריה עברית י'-י"ב:

יניב ברקוביץ', שמעון בן צבי, יתרונות וחסרונות הבינה המלאכותית

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "הנואם הצעיר הוא אחד מהפרויקטים החינוכיים המרשימים והערכיים בעיר, מורשתה של אילנה סומך ז"ל, יקירת העיר, אשר חיה ופועמת דרך הדור הצעיר. הנואמות והנואמים הצעירים שלנו הציגו יכולת מרשימה לעמוד על במה ולדבר בביטחון, אבל הרבה מעבר לכך – הם הפגינו סקרנות, ערכים ומעורבות חברתית. תודה לארגון רוטרי על השותפות במסורת החשובה, תודה לצוותי החינוך על הסיוע בהכנת התלמידים/ות וכל הכבוד לכל המשתתפים והמשתתפות אשר הרשימו מאוד את כל הנוכחים. עלו והצליחו".

אורית גור כהן, ראש מינהל החינוך, הנוער וההשכלה הגבוהה: "הרגע שבו תלמיד או תלמידה עולים לבמה והופכים מחשבה למסר ברור הוא רגע של צמיחה אישית וחינוכית. 'הנואם הצעיר' משקף את החינוך שאנו מובילים בגבעתיים – חינוך המעודד סקרנות, אחריות חברתית ואומץ להביע דעה, לצד הקניית מיומנויות חיוניות למאה ה-21: חשיבה ביקורתית, תקשורת אפקטיבית, יצירתיות ויכולת לעמוד בביטחון מול קהל. הנאומים ששמענו הוכיחו כי דור העתיד של העיר יודע לשאול, לאתגר ולהוביל. תודה לצוותי החינוך, לשותפינו ברוטרי ולמשפחות שמלוות את התלמידים במסע המשמעותי הזה".

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

AI, אהבת הארץ וקבלת האחר: אלו הזוכים בתחרות הנואם הצעיר

ביום חמישי האחרון נערך אירוע הגמר העירוני של תחרות הנואם הצעיר בגבעתיים. באירוע נכחו ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, ליאת סומך גבורין, ביתה של אילנה סומך ז"ל שהובילה את המיזם בגבעתיים במשך שנים רבות מטעם מועדון רוטרי, ואורי מלכין, מנהל מחלקת החינוך היסודי, שגם הנחה את האירוע.

נאומה המנצח של גלי נחימובסקי בקטגוריה עברית ז'-ט' על אהבת הארץ

תכנית "הנואם הצעיר" פועלת בכל בתי הספר בגבעתיים והיא חלק מלימודי השפה במקצועות עברית, ערבית ואנגלית. מטרתה של התכנית לקדם מיומנויות חשובות בקרב התלמידים, בהיבטים הקשורים לניסוח טקסטים, כתיבת טיעונים ועמידה מול קהל.

באורח מעניין, בכל הקטגוריות זכו תלמידות.

הזוכים בקטגוריית עברית כיתות ה'-ו'

במקום הראשון זכתה מיקה גדות מכיתה ה' בביה"ס בורוכוב שנאמה על שילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים

למקום השני הגיעה קרין שני מכיתה ה' בביה"ס גורדון שנאמה על חשיבה חיובית

למקום השלישי הגיע אורן בן חיים מכיתה ו' בביה"ס שמעוני שנאמה על אפשרויות בחירה שפוגעות באושרנו

הזוכים בקטגוריית אנגלית כיתות ה'-ו'

במקום הראשון זכתה יעל פרידמן מכיתה ו' בביה"ס בורוכוב שנאמה על היתרונות והחסרונות של הבינה המלאכותית

למקום השני הגיע אוהד אייל מכיתה ו' בביה"ס יגאל אלון שנאם על חיים בריאים

למקום השלישי הגיע מיכאל בן אריה מכיתה ו' בביה"ס ברנר שנאם על היתרונות והחסרונות של הבינה המלאכותית

משתתפי הנואם הצעיר בכיתות ז-ט | צילום: אילן ספירא
משתתפי הנואם הצעיר בכיתות ז-ט | צילום: אילן ספירא

הזוכים בקטגוריית עברית כיתות ז'-ט'

במקום הראשון זכתה גלי נחימובסקי מכיתה ח' בביה"ס שמעוני שנאמה על אהבת הארץ
(נאומה של נחימובסקי מצורף בקישור זה)

למקום השני הגיעה אמה פארן מכיתה ז' בביה"ס לאה גולדברג שנאמה על הפרעות אכילה

למקום השלישי הגיע ראם ברקאי מכיתה ח' בביה"ס יגאל אלון שנאם על אהבת הארץ

הזוכים בקטגוריית אנגלית כיתות ז'-ט'

במקום הראשון זכתה עלמה הירשברג מכיתה ז' בביה"ס בורוכוב שנאמה על איכות הסביבה ויחסי הגומלין בין האדם לסביבתו

למקום השני הגיע אורי רשף מכיתה ח' בביה"ס גורדון שנאם על בינה מלאכותית

למקום השלישי הגיעה נעמה מזרחי מכיתה ט' בתיכון שמעון בן צבי שנאמה על קבלת השונה

בקטגוריית הערבית זכה יאיר גדות מכיתה ח' בביה"ס בורוכוב שנאם על סבלנות וסובלנות.

ראש עיריית גבעתיים רן קוניק אמר במסגרת האירוע:

"הנואם הצעיר, שהיה מפעל חייה של יקירת העיר אילנה סומך ז"ל, הוא מיזם מדהים שנותן הזדמנות חשובה לתלמידים להתנסות בדיבור בפני קהל, תוך שכלול מיומנויות כמו רטוריקה, בניית טיעונים ושיפור הביטחון העצמי.

לנאום בפני עשרות אנשים זו משימה קשה ומאתגרת ועל כן עבורנו, כל התלמידים והתלמידות שהתכוננו, אזרו אומץ ועלו לבמה בגמר העירוני כבר ניצחו. תודה לצוותים החינוכיים על עבודת ההכנה עם התלמידים, במיוחד בשנה מורכבת זו".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

נאומה המנצח של גלי נחימובסקי על אהבת הארץ: "הבית היחיד שלנו זה כאן"

אני גלי נחימובסקי מבית ספר שמעוני ואני רוצה לדבר איתכם על אהבה…

אני יודעת שזה זמן מוזר לדבר על אהבה, בהתחשב באובדן שאנחנו חווים ובכאוס שמשתולל סביבנו… אבל מבחינתי, זה בדיוק הזמן המתאים להסביר לכם למה אני אוהבת את המדינה שלנו.

המדינה שלנו היא קודם כל האנשים שבה. נכון שלפעמים הישראלים חסרי סבלנות, ואפילו ישירים על גבול החוצפה, אבל יחד עם זאת הם תמיד ימצאו דרך יצירתית לפתור בעיות או להשיג מטרות.

לא תמצאו אותם הולכים אחרי העדר ומהחברה שלנו צמחו כמה מהאנשים האמיצים ביותר ובעלי הלב הרחב ביותר שאני מכירה. שהרי האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו (טשרניחובסקי).

פירוש הדבר שהאופי שלנו, מגיע מהמקום בו גדלנו.

הראו לי עוד מדינה שבה אנשים עוזבים הכל, לא משנה היכן הם נמצאים או מה הם עושים ומתגייסים כדי לשמור על הבית.

איזו סיבה נוספת הייתה לאזרחים צעירים לארוז את התיק ולעלות על המטוס הראשון מהודו לארץ כשהם מוותרים על ה"טיול אחרי צבא"? ועוד אחרי שלוש שנים של שירות צבאי.

על פי ynet, מאות ישראלים שזומנו למילואים מאתונה עד פרו, מלוס אנג'לס ועד וייטנאם, חזרו הביתה כדי להילחם בחמאס.

איזו סיבה נוספת הייתה לאלפי מילואימניקים (כמו אבא שלי) לעזוב את השגרה שלהם, להשאיר מאחור את העסקים שלהם, להתנתק מהמשפחה (מהאישה… מהילדים…)  ולהתייצב בבסיסים ברגע שקיבלו צו 8? (ולפעמים עוד לפני שהוא הגיע, הם כבר היו שם).

ומה על בני או בנות הזוג?  שנשארו להחזיק את הבית לבד.

ואני חייבת להזכיר גם את החקלאים, שמתעקשים להמשיך לעבד את השדות תחת אש.

ולמרות שהם מסכנים במודע את חייהם, הם לא מוותרים. כמו החקלאי אייל אוזן מגשר הזיו שנהרג מטיל נ"ט במטעי התפוחים שלו. הוא לא היה מוכן להפקיר את המשק.

ואם זאת לא ההגדרה של אהבה, אני לא יודעת מהי!

ועל מה נשענת אהבת הארץ?

על החיבור שלנו לשפה העברית העתיקה וגם המודרנית, זאת שמתובלת בסלנג שרק אנחנו הישראלים יכולים להבין.

באיזה עוד מקום תוכל להגיד גם למישהו שאתה לא מכיר – "אחי, יהיה בסדר".

ההיסטוריה המשותפת שלנו, המלחמות, הניצחונות וההפסדים.

היכולת שלנו להתלכד בשעת משבר למרות המשקעים, למרות הדעות והקבוצות השונות בעם.

התקופות המורכבות שעברנו, שאנחנו עדיין עוברים, ושכנראה עוד נעבור, מלכדות אותנו ומציפות אותנו מחדש באהבת הארץ המשותפת לכולנו.

ומעבר לכך, כדאי שנזכור שאין לנו ארץ אחרת!

המדינה הקטנטונת שלנו היא באמת הבית היחיד של היהודים בעולם.

זהו המקום היחיד בו יקבלו יהודים ללא תנאי. יאהבו אותם, אותי, אותך, אתכם – את כולנו.

ולכן אסור לנו לשכוח להחזיר אהבה ולהעריך את מה שיש לנו.

אני רק רוצה להזכיר למי ששכח לרגע שעד הקמת המדינה, לא היה מקום בו היהודים חיו בביטחון. הם היו נרדפים, יכלו לגרש או להרוג אותם בלי סיבה.

ב-1903 התרחש בקישינב פוגרום בתמיכת ממשלת רוסיה.

ב-1947 פרצו פרעות בסוריה, ובמרוקו התרחשו פרעות ביוני 1948.

ואלו רק מס' דוגמאות.

אך אין ספק שהזוועה הגדולה מכולן, זו שהובילה בסופו של דבר להקמת המדינה היא השואה… בעקבותיה נולדה ההכרה כי הדרך היחידה שבה היהודים יהיו בטוחים היא הקמת מדינה משלהם.

לצערנו שנת 2024 לימדה אותנו שהאנטישמיות לא נעלמה, ואפילו עושה "קאמבק" מחריד ממש עכשיו.

גם במקומות שחשבנו שאנחנו בטוחים בהם ומשולבים בחברה, מתרחשים מעשים אנטישמים המשלבים שנאה ליהודים ושנאה למדינת ישראל.

רק לאחרונה דווח ב-N12 כי ישראלים שטיילו בלונדון הותקפו בידי עשרות צעירים רק כי דיברו בעברית.

גם בארצות הברית משתוללות באוניברסיטאות הפגנות אנטי ישראליות קשות.

בקולג' בניו יורק נאלצו סטודנטים יהודים להתבצר בספריה כאשר מפגינים פרו פלסטינים ניסו לפרוץ את הדלתות בקריאות "מוות לישראל".

כל האירועים הללו מזכירים לנו שהבית היחיד שלנו הוא כאן.

אין לו תחליף וכשאנחנו מספרים לעצמנו שיש לנו מקום אחר בעולם, זוהי רק אשליה שתמיד תתנפץ אל מול המציאות.

וכפי שגולדה מאיר אמרה פעם לנשיא ביידן (כשעוד היה סנטור צעיר):
"דבר אחד לא אמרתי לך, אנחנו היהודים, יש לנו נשק סודי במאבק שלנו – אין לנו מקום אחר ללכת אליו".

ואני מוסיפה ואומרת, שההכרח הזה עטוף בהרבה אהבה.

כי הרי מדינה עושים באהבה, או לא עושים בכלל.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

תפריט נגישות