באוקטובר 2023, כשמלחמת "חרבות ברזל" פרצה, ארז בן אפרים היה בעיצומו של טיול בדרום אמריקה. מתוך תחושת שליחות עמוקה, הוא נלחם כדי לחזור ארצה ולהצטרף לחבריו בחזית. בדצמבר 2024 נהרג ארז בפעילות מבצעית בלבנון. לקראת יום הזיכרון אנו מביאים את סיפורו של לוחם, איש הייטק ואמן בעל לב רחב, שהשאיר חותם בל יימחה.
ארז נולד וגדל בשכונת רמת חן ברמת גן. הוא בנם הצעיר (מבין שלושה אחים) של גלית – מורה לספרות לשעבר בתיכון "בליך" ויועצת חינוכית, וירון, עורך דין. את לימודיו החל בבית הספר "יגאל אלון", משם המשיך ל"בליך" ולאחר מכן לתיכון "שמעון בן-צבי" בגבעתיים. שם, הוא בלט כתלמיד מצטיין, צנוע ואהוב במיוחד. היום מוצבים בספסלים בפינת ישיבה בתיכון לזכרו. הוא תמיד הלך בעקבות שני אחיו הגדולים, אך מהר מאוד סלל לעצמו דרך ייחודית משלו.
ילד, אמן, ספורטאי מוכשר בכול
מגיל צעיר ניכר בארז שילוב נדיר של סקרנות, עומק וכריזמה. הוא היה ספורטאי בנשמתו: שיחק כדורסל בילדותו ב"הפועל גבעתיים", אהב כדורגל, התאמן באיגרוף תאילנדי ופיתח אהבה גדולה לטיפוס קירות (כיום מתנוסס ציור קיר לזכרו סמוך לקיר הטיפוס ביצחק שדה בתל אביב, שם נהג להתאמן).
לצד הפיזיות, התבלטו בו כישרונות יצירתיים יוצאי דופן. הוא צייר בחסד (אחד מחבריו קעקע על גופו ציור שארז הכין עבורו), ניגן בגיטרה שליוותה אותו לכל מקום כולל ארוחות שישי המשפחתיות, וכתב. בגיל 21 בלבד סיים לכתוב רומן מלא, אשר עתיד לצאת לאור בקרוב בסיוע מיזם "כותבים סיפור" – שחורג הפעם ממנהגו לכתוב את סיפורי הנופלים, ונרתם להוציא לאור את יצירתו של ארז עצמו. כל אלו היו חלק בלתי נפרד מעולמו הפנימי העשיר.
מצנחנים ועד להייטק
בנובמבר 2017 התגייס ארז לצה"ל ושירת כלוחם בגדוד 202 של חטיבת הצנחנים, ממשיך בכך מסורת משפחתית של שירות קרבי, כשהוא מסתובב בגאווה עם הכומתה של דודו וסיכת הצניחה של סבו. גם בצבא הומורו בלט, והוא תחזק את עמוד האינסטגרם "צוות אוהד 17" כדי להצחיק את חבריו ליחידה.
לאחר שחרורו, עם פרוץ מגפת הקורונה, מצא כיוון חדש ופנה ללימודי תכנות במסגרת תוכנית "לוחמים להייטק" של מכללת סלע. הוא השתלב במהרה בתעשייה, תחילה ב"קוד אואזיס" ולאחר מכן במחלקת התכנות של "כלל ביטוח". למרות היותו הצעיר במחלקה, הוא נודע מיד כאדם מוכשר, יצירתי ובעל יכולת אנושית יוצאת דופן.
בחזרה לחזית: חרבות ברזל
עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, שהה ארז בטיול בדרום אמריקה. מתוך תחושת שליחות עמוקה, הוא עשה הכל כדי לשוב לישראל. במשך חודשים פעל בנחישות להשתלב מחדש בלחימה, עד ששובץ כלוחם מילואים בגדוד 9263.
ב-8 בדצמבר 2024, במהלך פעילות מבצעית מורכבת לאיתור אמצעי לחימה בכפר בדרום לבנון, נכנס הכוח שבו פעל למערה ממולכדת. מטעני הנפץ שהתפוצצו במקום גבו את חייו ואת חייהם של לוחמים נוספים. יחד עמו נפל גם מפקד הפלוגה שלו, רס"ן (מיל') אליאב איבגי ז"ל, אליו היה קשור במיוחד. איבגי, שהיה תוכניתן בעצמו, תכנן לקחת את ארז לעבוד עמו לאחר המלחמה. לאחר נופלו, הועלה ארז לדרגת רב-סמל.
"אומץ זה לפעול למרות הפחד"
ארז היה אדם חכם, רגיש, מצחיק ובעל עומק פילוסופי נדיר לבני גילו. אמו גלית מספרת שהיה "צעיר עם נפש של בוגר". למילואים בלבנון הוא לקח איתו את כתבי אפלטון, שנשלחו בחזרה לאמו לאחר נפילתו.
בין חפציו מצאה המשפחה משפטי השראה והעצמה שכתב לעצמו, אשר משקפים את הלך מחשבתו: "אומץ זה לפעול למרות הפחד" ו-"כישלון מתרחש רק כשמפסיקים לנסות".
דבריו, כמו חייו, משאירים אחריהם השראה גדולה – לא רק בגלל מה שהספיק לעשות, אלא בזכות הדרך שבה בחר לחיות: בשקט, בצניעות, באהבה ובשאיפה מתמדת למצוינות.
ארז הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שאול. הוא הותיר אחריו הורים, שני אחים ואת בת זוגו, עדן. מעבר להוצאת ספרו לאור, זכרו מונצח כיום ביוזמות רבות המשקפות את אישיותו: יין שהופק לזכרו ונושא את איורו, מפרטים לגיטרה שעליהם מוטבעת טביעת הבוהן שלו, ועמודי הנצחה ברשתות החברתיות המעידים על ההשפעה העצומה שהייתה לו על כל מי שפגש.
רמת גן וגבעתיים זוכרות את בנן – לא רק כלוחם אמיץ שמסר את נפשו, אלא כאדם שהאיר את סביבתו בכישרון, באהבה ובאור גדול.
יהי זכרו ברוך.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
