חינוך

עיריית גבעתיים, בשיתוף פעולה יוצא דופן עם עמותת "אופק" (המשלבת חילונים ודתיים), יצאה במיזם פורץ דרך ליצירת כוח עזר איכותי וחדשני לגני הילדים בעיר. במסגרת התקשרות זו, נבנתה תוכנית הכשרה ייחודית בחינוך באמנות לבנות השירות הלאומי, המשלבת עבודה מעשית בגנים עם לימודים והתפתחות אישית.

בנות השירות הלאומי המשתתפות במיזם זוכות להשתלמות מקיפה במשך שנה שלמה, אחת לשבוע, לאחר שעות ההתנדבות בגן. תוכנית ההכשרה כוללת הרצאות מרתקות, סדנאות אמנות מעשיות בחימר, ואף אפשרות ללימודים בהתאמה אישית לתחומי עניין ספציפיים, כמו מוסיקה – בשיתוף פעולה עם הקונסרבטוריון העירוני ותלמה ילין.

מעבר לפן האמנותי, התוכנית שמה דגש על התמודדות מעשית עם אתגרי הגן: בנות השירות ילמדו להתמודד עם ילדים והורים, ידונו בנושאים רגשיים וחברתיים, ויקבלו הכשרה מעמיקה בתחום החינוך והאמנות. המפגשים, המועברים על ידי חברה חיצונית מתמחה, כוללים גם רכישת ערכת אמנות עשירה (חימר וחומרים נוספים) שתשמש את הבנות בעבודתן עם הילדים בגנים. כמו כן, מתוכננת פגישה עם מנהלת מחלקת חינוך בעירייה, שתעניק להן פרספקטיבה רחבה על המערכת החינוכית.

גרעין מגובש ותרומה לקהילה

בנות הגרעין מתגוררות יחד בדירות של העמותה או עם הוריהן באזור, וצפויות להשתלב באופן פעיל בפרויקטים קהילתיים משותפים. מעבר לסיוע היומיומי בגנים, הן יהיו שותפות בעיצוב המיזם, הנמצא בשנתו הראשונה. ככוח עזר משמעותי ואיכותי, הן מהוות צוות נוסף לגן – "צעירות בגובה העיניים" שיושבות על הרצפה ומשחקות עם הילדים, ומעניקות יחס אישי ותשומת לב רבה.

פתרון יצירתי למחסור בכוח אדם וצמיחה אישית

סיגל שפיץ טולדנו, סגנית ראש העיר, מדגישה את חשיבות המיזם: "הקושי היה לגייס כוח אדם, ולכן זה היה פתרון יצירתי. זה מה שגרם להן לבוא לתחום שרבות לא רוצות לעבוד בו בגלל הקשיים. כאן הן נחשבות לגרעין – קבוצה מגובשת עם 'אחוות יחידה', דירה משותפת, והן יוצאות עם הכשרה משתלמת בחינוך וסילבוס עשיר. אחרי שנה הן מקבלות תעודת סיום הכשרה מטעם עיריית גבעתיים, וקיימות גם מלגות לאלו שירצו להשתלב בתחום".

חשוב להדגיש: הקמת הגרעין אינה באה להחליף צוותי חינוך קיימים, אלא מהווה כוח עזר נוסף, מחזק ואיכותי, המעשיר את סביבת הגן ומספק מענה אנושי ותומך לילדים. שיתוף פעולה זה הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו חשיבה יצירתית ושותפויות אסטרטגיות יכולות לתרום רבות לחינוך ולקהילה.

אורן הלמן, בן 57, נשוי ואב לשתי בנות, הוא דמות מוכרת בנוף הציבורי הישראלי. רבים זוכרים אותו כסמנכ"ל בחברת החשמל או כמנכ"ל לשכת העיתונות הממשלתית, אך עבור אלפים אחרים, הוא הפנים והקול של המאבק לשילוב אנשים עם מוגבלות בישראל. המסע שלו, כך הוא מספר, החל בילדות לא פשוטה בגבעתיים.

"כשעברתי מתל אביב לגבעתיים בכיתה ד' לבית הספר חוויתי ילדות לא פשוטה", הוא משתף. "הייתי ילד שמן שהצטרף לכיתה בשלב מאוחר, וזה גרם להרבה הצקות, לעג וחרמות". המצב השתפר רק בתיכון, בזכות תמיכה מהוריו. "החוויה הזו גרמה לי להבין את הצורך של אנשים ביחס מכבד, יחס שאני לא קיבלתי".

הניסיון האישי הזה הפך למנוע שהניע אותו להקים לפני 16 שנים את "סיכוי שווה", מיזם חברתי בהתנדבות מלאה שמסייע לאנשים עם מוגבלות להשתלב בעבודה. "כ-500 אנשים התחילו לעבוד בזכות המיזם", הוא אומר בגאווה. במקביל, הוא משמש כיו"ר עמותת "קשר", התומכת במשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים, ומסייעת להן בהסברה, בסינגור ובהתמודדות עם הקשיים.

המקרה של בתו חושף את פני החברה

המאבק הציבורי הפך לאישי וכואב במיוחד לאחרונה, כאשר בתו ליה, נערה בת 17 עם צרכים מיוחדים, נפלה קורבן להתעמרות קשה ברשת. "ילדים עם צרכים מיוחדים נמצאים בסיכון מוגבר יותר לפגיעות – חברתית, מינית וכלכלית", מסביר הלמן. "הקושי שלהם גורם להם להתנהג בצורה שונה, ולא תמיד מבינים אותם. הם אוטומטית מקוטלגים כמוזרים, ומסתכלים עליהם בחשדנות".

ליה, שלומדת בבית הספר לחינוך מיוחד, יצרה קשר עם קבוצת מעריצים של תכנית ריאליטי. לפתע, צירפו אותה לקבוצת וואטסאפ אכזרית בשם "ליה הלמן הפסיכופתית של המדינה", שם לעגו לה וקיללו אותה. הלמן פרסם פוסט נוקב על המקרה, שזכה לחצי מיליון חשיפות, הגיע לכלי התקשורת המרכזיים ועורר שיח ציבורי נרחב.

"פרסמתי את הפוסט כדי להעלות את המודעות לסכנות ולמצוקה של נערים ונערות עם צרכים מיוחדים, וגם כדי לתת קריאת כיוון להוריהם לבדוק את פעילותם ברשתות", הוא אומר. "אבל לא פחות חשוב, זו קריאה לכל הורה לילדים ללא צרכים מיוחדים – הקפידו להבהיר להם שאסור ללעוג, להשפיל או לבזות אנשים שנראים או מתנהגים אחרת".

הלמן מוסיף ואומר שבעקבות המלחמה התווספו למעגל כ-100,000 אנשים חדשים עם צרכים מיוחדים, והחברה הישראלית, שלדבריו "מאוד לא סובלנית", חייבת לעבור שינוי תפיסתי. "ברוב מדינות המערב מדברים על הכלה ושוויון זכויות. אצלנו עדיין מדברים על 'שילוב' של 'מוגבלים'. יש בעיה של לגיטימציה למוגבלות, אבל ברגע שאנשים באים ומפרסמים את עצמם עם תמונה ברשת כדי לחפש עבודה, זה מראה כמה הם נחושים ואמיצים".

מיזם חדש של עיריית גבעתיים יאפשר מסגרת חינוכית לגיל הרך עבור תינוקות ופעוטות שאינם נמצאים במסגרת. המיזם הנקרא גן "אמאבא" יפתח את שעריו ב-2 בספטמבר ויפעל בימים קבועים, במרכז הקהילתי שז"ר ובבית ראשונים. מדובר במיזם משותף לעמותת קהילתיים ולמינהל החינוך, הנוער והצעירים בעיריית גבעתיים.

לדברי העירייה, יתקיימו בגן מפגשים בעלי תכנים משתנים שיכללו משחקי מוסיקה ותנועה, הצגות, וסיפורים במטרה להעניק מסגרת חינוכית משותפת להורים ולתינוקות. הפעילות תועבר על ידי אמיר שיניין, כותב ומלחין שירי ילדים, אשר מפעיל בהצלחה שירותי גן של אימא במשך כ-12 שנה.

המיזם יפעל בין השעות 12:00-9:00 במרכזים הקהילתיים בית ראשונים ושז"ר ביום קבוע לאורך שנת הלימודים, כאשר יתקיים גם מסלול של יומיים בשבוע. מחיר חד שבועי יעמוד על 380 שקל לחודש, מחיר דו שבועי יעמוד על 680 שקל לחודש. להרשמה ניתן ללחוץ על הלינק הבא (מספר המקומות מוגבל) – לחצו כאן להרשמה.

"עלה צורך משמעותי לייצר מסגרות לילדים שהוריהם בוחרים להיות בבית בשנים הראשונות ולא במסגרת של גן 'רגיל'", ציינה סיגל שפיץ טולדנו, מחזיקת תיק החינוך בתחום לידה עד גיל 6 בעיר.

אולי יעניין אותך גם:

עוקץ הקשישים בגבעתיים וברמת גן:"גנבו מאות אלפי שקלים"

ביום ראשון הקרוב תפתח בגבעתיים שנת הלימודים תשפ"ה. העירייה הצטרפה לבקשת מטה משפחות החטופים להגיע ביום זה בחולצות צהובות. בנוסף, יתלו שלטים בבתי הספר ובהם קריאה להשבתם של החטופים.

מבחינה מספרית – 11,320 תלמידים/ות יפתחו את שנת הלימודים הקרובה בעיר: 5,955 תלמידי/ות בבתי הספר היסודיים, מתוכם 785 יעלו לכיתה א'; 2,989 בתי הספר העל-יסודיים, מתוכם 740 יעלו לכיתה ט'; 2,376 ילדי/ות גני הילדים העירוניים; 1,571 ילדי המעונות לידה עד שלוש.

ברמה החינוכית, מדגישים בעירייה את נושאי חדשנות, יזמות וחוסן. בבתי הספר יוקמו מעגלי יזמות, וכן יופעלו תוכניות חברתיות לרכישת מיומנויות חברתיות כקבלת החלטות, התמודדות עם כישלונות וגיבוש חוסן נפשי.

בבתי הספר העל היסודיים, תוכניות למידה מורחבות ילמדו גם את תחומי הרובוטיקה, מציאות מדומה, רחפנים ותלת מימד. כמו גם שיתוף פעולה עם בית לוחמי הגטאות ללימוד השואה.

עבור תלמידי כיתות ז'  תפתח תוכנית 'באזז' שתאפשר לתלמידים פעם בשבוע ללמוד מקצועות העשרה כתכנות, בינה מלאכותית, פסיכולוגיה, כתיבה יוצרת.

בבית הספר 'אלון' תוקם שכבת א' המתמקדת ברוח הספורט. התוכנית שואפת לפתח בקרב התלמידים חוסן רגשי וגמישות מחשבתית ותתבסס על שיטת ה-ODT (Out Door Training), הכוללת פעילות חוץ חווייתית ומגבשת. תוכנית הלימודים גובשה בשיתוף גורמי הפיקוח במשרד החינוך, צוות מנהל החינוך, הנוער והצעירים והעמותה לקידום הספורט בגבעתיים ובייעוץ המדליסט האולימפי, אריק זאבי.

בגני הילדים יוטמעו תכניות פדגוגיות חדשות ומותאמות אישית שיאפשרו לילדים לחקור תחומים מגוונים, כקיימות, איכות הסביבה ומוסיקה.

מעונות לידה עד גיל 3 בעיר ייהנו גם השנה מתמיכה מקיפה של המחלקה לגיל הרך. כל מעון ילווה השנה במדריכה חינוכית שתגיע אחת לחודש ותעשיר את הידע והכלים המקצועיים של הצוות. המעונות ייהנו גם מתוכנית 'אבני דרך' במסגרתה צוות רב-מקצועי של קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק ופסיכולוגית חינוכית יעמוד לרשותם ויספק ייעוץ והכוונה בכל הקשור להתפתחות תקינה של הילדים. הצוות אף יבצע תצפיות במעון (באישור ההורים) וימליץ על טיפולים נוספים במידת הצורך.

בגני הילדים העירוניים תפעל גם תכנית 'סביבתיים' הכוללת ביקור במצפה הכוכבים, במוזיאון רמת-גן ועוד. במסגרת התוכנית 34 מגני הילדים בעיר ישתתפו גם בתכנית לחינוך סביבתי לגיל הרך בשיתוף פארק המחזור חירייה. התוכנית תתמקד בהרגלי הצריכה, ייצור הפסולת ודרכי הטיפול בה בגן ובסביבתו. התוכנית תכלול ארבעה מפגשים חווייתיים: 'פרחפלא'- תאטרון דוד בגן, 'בחפץ לב'- פעילות משחקית שתועבר על ידי צוות חירייה בגן ותכלול גם סדנת יצירה, ו'לאן נעלמת הפסולת שלנו?'- סיור בחירייה.

בכל הנוגע לבטיחות במוסדות הלימוד, הושלמה, לדברי העירייה, בניית מרחבים מוגנים קומתיים בבתי הספר בעיר, לאחר השלמתם של המרחבים המוגנים בגני הילדים. 

"שנת הלימודים תשפ"ה נפתחת עם יוזמות חדשניות ומגוונות במוסדות החינוך בעיר, שמטרתן להעניק לתלמידים שלנו כלים להתמודד עם אתגרים ולפתח חוסן נפשי", ציינה אורית גור כהן, ראש מינהל החינוך, הנוער והצעירים .ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, אמר: "שנת הלימודים תשפ"ה נפתחת במציאות ביטחונית מורכבת ועל כן אנו ממשיכים להשקיע בפרויקטים חשובים לחיזוק חוסנם של התלמידים ושל צוותי החינוך. אנו תקווה כי לאחר שנים של למידה חלקית בצל קורונה, שביתות, מבצעים צבאיים ומלחמה, שנת תשפ"ה תהיה שנה של יציבות ושל וודאות ונעשה כל שביכולתנו על מנת להבטיח זאת".

אולי יעניין אותך גם:

אלו החטיבות העליונות שהצטיינו במהלך שנת הלימודים תשפ"ד ברמת גן וגבעתיים

ניתוח שערך לוח מדלן מספק תמונה כוללת של חלוקת תקציב החינוך בישראל לפי רשויות וחושף את הפערים בין הערים והרשויות השונות בנושא ההשקעה בחינוך. הלוח השתמש בנתונים המעודכנים ביותר הנמצאים בהלמ"ס בהקשר זה מ-2021.

מבין הערים שגודלן לפחות 50,000 תושבים מובילה רעננה עם השקעה של 8,737 שקלים פר תלמיד, לפני תל אביב וקרית גת המפתיעה. רמת גן מחזיקה במקום ה-4 המכובד, כשגם גבעתיים נמצאת במקום ה-9.

מבין ערי האיזור בולטת פתח תקוה הממוקמת במקום ה-8 עם כ-5,591 שקלים פר תלמיד. סביון מעבירה 8,960, אור יהודה 6,770, וקריית אונו עם 2,975 בלבד.

בכל הנוגע לנתונים הכלל הארציים, הטבלה מדברת בעד עצמה, כשמועצה האיזורית תמר משקיעה כ-42,000 שקל פר תלמיד, הרבה לפני השנייה מגדל עם 26,000.

מעיריית גבעתיים נמסר:

"חישוב נתוני ההשקעה בחינוך ברשויות המקומיות אינם לוקחים בחשבון השקעות מגופים עירוניים אשר מתנהלים בתקציב נפרד מזה של תקציב העירייה.

"בגבעתיים קיימים מספר גופים, כמו עמותת קהילתיים ועמותת הספורט, שחלק ניכר מהתקציב שלהם מופנה לפעילות חינוכית לאורך כל שעות היום לטובת תלמידי העיר.

"בנוסף, החישובים לוקחים בחשבון תקציבי פיתוח גדולים שלא כל הרשויות מחזיקות בהם וכן אינם מבצעים שקלול אמיתי של תקציב העירייה ביחס למספר הילדים ברשות. גבעתיים הייתה ונותרה מהערים שמשקיעות הכי הרבה בילדיהן, הן בחינוך הפורמלי במהלך שעות הבוקר והן בחינוך הבלתי פורמלי בשעות אחר הצהריים".

טל קופל, מנכ"ל מדלן, אמר:

"בין המקומות הראשונים בהשקעה בתלמיד נמצאות לא מעט ערי פריפריה, ואין מתאם ישיר בין הרמה הסוציו אקונומית של העיר להשקעה בתלמידים. עם זאת, הערים שמשקיעות בתלמידים הכי הרבה ממקורותיהן העצמיים הן בעיקר ערי מרכז חזקות".

קרוב לארבעים שנה שרנה והל מלמדת אנגלית בבית הספר אמית בר אילן ברמת גן. כבר מהמחזורים הראשונים להקמת בית הספר. הסוד שלה הוא שהיא לא מפסיקה להתחדש. בשנה שעברה החלה ללמוד לנגן בפסנתר. והשנה החלה ללמוד את השפה הטורקית. "כדי להבין את התלמידים אני רוצה להיות במקום של מי שמתמודדים עם קניית שפה חדשה"

אל בית הספר היא הגיעה כשלבן שלה, וחבריו לא היה מורה."היו קצת מיואשים בחיפוש אחרי מורים טובים לאנגלית. אני דוברת אנגלית וגם מורה לאנגלית, וכך בעצם הכל התחיל".

עד שהתגלגלה לתפקיד בו היא מחזיקה למעלה מארבעים שנה, עברה והל לא מעט גלגולים. "הייתי מורה למדעים ומתמטיקה בחו"ל, לאחר מכן במשך עשר שנים עבדתי בהייטק, כשעליתי לארץ לימדתי מתמטיקה בתיכון אחר. עם השנים עברתי להוראת אנגלית בבית הספר אמית בר אילן".

למרות שכבר עברה לפני קרוב לעשור את גיל הפרישה לפנסיה, רנה עדיין ממשיכה ללמד. היא עובדת עם שתי כיתות מצוינות, אותן היא מלמדת פעמיים בשבוע. "זה הרבה יותר כיף מאשר עבודה", היא מחייכת. "אני משקיעה בכל שיעור ולומדת כל הזמן. בזמן הקורונה למדתי להשתמש בזום והעברתי שיעורים נהדרים. בית הספר נותן את מה שצריך מבחינת היחס. האווירה היא חיובית, היו לי 6 מנהלים, כולם מהטובים ביותר שיכולתי לבקש ולכן המורים אוהבים את בית הספר ונשארים בו שנים ארוכות מצד שני יש בוגרים רבים שחוזרים כמורים. אז חדר המורים מלא בתלמידים שלי לשעבר וזו תחושה יוצאת מהכלל".

הנטישה של מורים את המערכת מובנת לה לגמרי: "התנאים נהיים יותר ויותר קשים להוראה. הדרישות מהמורים עולות כל הזמן גם מותיקים וגם מחדשים, נותנים פחות ופחות תמורה. לא רק בכסף אלא בתמיכה, עידוד, הערכה, נוחות של שעות עבודה וכדומה. בגלל שאף פעם לא עבדתי במשרה מלאה, מקסימום עבדתי במשרת אם – יכולתי להקדיש לזה את מה שצריך. גם לעשות השתלמויות ולהגדיל את הידע שלי לפי הזמן והרצון שלי – ולא שמישהו מכריח אותי אלא מה שמעניין אותי אבל מי שעובד במשרה מלאה נמצא במציאות קשה הרבה יותר".

סיגל רוזן מונתה למנהלת מחלקת על יסודי במנהל החינוך, הנוער והצעירים בעיריית גבעתיים. לסיגל, תושבת קריית אונו, ניסיון של שלושה עשורים במערכת החינוך. בשמונה השנים האחרונות שמשה כמנהלת תיכון ומכללת הרב תחומי בפתח תקווה, המונה 1,000 תלמידים ו-160 סטודנטים. בתפקידיה הקודמים שמשה כסגנית פדגוגית, רכזת שכבה ומורה לאנגלית. סיגל בוגרת קורס מנהלים של אבני ראשה מאוניברסיטת תל-אביב, והיא אוחזת בתואר שני בתרגום אנגלית, תואר ראשון בספרות אנגלית ובלשנות אנגלית ותעודת הוראה. סיגל נולדה וגדלה בגבעתיים והיא בוגרת בתי הספר גורדון וקלעי.

בתפקידה כמנהלת מחלקת על יסודי, סיגל תהיה אמונה על המערך הפדגוגי והחברתי של בתי הספר התיכונים בגבעתיים, הובלת מערך עובדי ההוראה, קידום הישגים ורצף חינוכי, תכניות חברתיות ועוד.

סיגל רוזן, מנהלת מחלקת על יסודי: ״אני שמחה ומתרגשת להיכנס לתפקיד ניהול מחלקת על יסודי במנהל החינוך בגבעתיים. גדלתי בעיר, התחנכתי בבתי הספר גורדון וקלעי והייתי פעילה בקן בורוכוב. התפיסה החינוכית והחברתית שלי התעצבה בגיל צעיר במסגרות השונות בעיר, ואני שמחה לחזור לכאן אחרי 3 עשורים בתחום החינוך, לתרום מיכולותיי ולהצטרף למנהיגות המנצחת של העיר המובילה את מערכת החינוך העירונית האיכותית. אני מבקשת להודות לראש העירייה, להנהלת העיר ולראש מנהל החינוך על ההזדמנות שניתנה לי.״

אולי יעניין אותך גם:

משרד החינוך מפרסם: אלו התיכונים המצטיינים ברמת גן וגבעתיים

ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות מ"מ היו"ר ח"כ אלון טל, אישרה היום (ג') את הסכום המרבי לתשלומי הרשות לתלמידים בשנת הלימודים תשפ"ג. השינוי המהותי משנה קודמת נוגע לתשלום המרבי לסל תרבות שהופחת ב 12 ₪ לתלמיד.

בנוסף, בוטל התשלום של מסיבות כיתתיות בגני הילדים ובשכבות א'–י"ב. משרד החינוך יעביר למוסדות החינוך סך של 8 ₪ לתלמיד לצורך מימון שירות זה. בשאר תשלומי הרשות לא חל שינוי בתעריפים לעומת שנה קודמת.

תשלומי הרשות המרביים שאושרו לתלמיד הם:

גני ילדים – 253 ₪

כיתות א'-ב' – 540 ₪

כיתות ג'-ד' – 565 ₪

כיתות ה' – 691 ₪

כיתות ו'  – 901 ₪

כיתות ז'-ח' – 1026 ₪

כיתות ט' – 1,167 ₪;

כיתות י'-י"א – 1,219 ₪

כיתות י"ב – 1,372 ₪

הסכומים כוללים סל תרבות, מסיבות סיום (גני ילדים, כיתות ו', ט', י"ב), השאלת ספרי לימוד לשנה"ל תשפ"ד, הנהגת הורים, ועד הורים ישובי, טיולים, של"ח (בכיתות ז'-י"א).

כלכלנית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נטע משה, הציגה נתונים בנושא מהם עולה כי בישראל לא קיימים נתוני אמת על גבייה בפועל של תשלומי הורים. מדבריה עולה כי בשנת 2019 סך תשלומי ההורים ששולמו על ידי משקי הבית נאמד בכ- 4.63 מיליארד ש"ח, וזאת על פי עיבוד לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

"בהתחשב בקצב גידול משקי הבית באוכלוסייה, סך העלות המשקית לשנת 2022 נאמד בכ- 4.94 מיליארד ₪. מבין כלל הפעילויות שמשולמים בגינן תשלומי הרשות, העלות הגבוהה ביותר היא בעבור טיולים, ונאמדת בכ-613 מיליון ש"ח בשנת הלימודים תשפ"ב, ולאחריה סל תרבות בעלות כוללת של 283 מיליון שקלים", ציינה משה.

מנכ"לית משרד החינוך דלית שטאובר : "כפי שהתחייבנו, אין עלייה בתעריפי תשלומי הרשות. מאמצי שר האוצר ושרת החינוך נשאו פרי, כל אחד הביא ממשרדו סכום שהצטבר ל-50 מיליון ₪. אדגיש כי אין מדובר בירידה ברמה. באשר לביטוח תאונות אישיות לתלמיד, המכרז הסתיים אתמול עם זוכה, שהתחייב להגדיל את הכיסוי הביטוחי.

אנחנו שואפים להוריד את השתתפות ההורים בנושא הטיולים, שמהווה עלות תקציבית גבוהה מתוך סך התשלומים, והנושא יעלה בדיוני תקציב המדינה בהמשך. אנחנו רואים עלייה בדיווח של בתי הספר במערכת התשלומים "אפיק". נכון לעכשיו בחברה הכללית יש למעלה מ-95 אחוז גבייה. בחברה החרדית יש למעלה מ-50 אחוזי דיווח. במחוז החרדי יש מנהל חדש ואגף הבקרה והאכיפה ידאג שהמשאבים יגיעו לילדים ולא לצרכים אחרים".

מ"מ יIר וועדת החינוך ח"כ אלון טל: "הגענו לאיזון ראוי לאור הנסיבות. היינו רוצים לראות צמצום גדול יותר בתשלומי ההורים אבל הכיוון עתה הוא נכון."

בעוד  פחות מחודש יחזרו הילדים ובני הנוער למוסדות החינוך ושנת לימודים חדשה תיפתח,אלא שהדרך לבית הספר וסביבתו מהווים נקודת תורפה מרכזית לילדים ולבני נוער ובמקרים רבים מעברי החציה רבים אינם צבועים או דהויים, אין פסי האטה או מעקה בטיחות מול בית הספר ומפגעי דרך רבים נמצאים בסביבת בית הספר.

דו"ח חדש שהופק ברלב"ד לקראת סוף שנת הלימודים, חושף כי במוסדות חינוך רבים אין אמצעי בטיחות בסיסיים וזה למעשה מסכן את התלמידים. כאשר מנתוני הדוח עולה כי ברמת גן נבדקו 23 בתי ספר, ב-43% מן הבדיקות נמצאו ליקויים, מהם 4% ליקויים חמורים ו-39% ליקויים קלים, בגבעתיים המצב מעודד יותר, ומהדו"ח עולה כי מתוך 9 בתי ספר שנבדקו, לא נמצאו ליקויים כלל.

במסגרת הבדיקה נדגמו פרמטרים שונים, ביניהם: הימצאות מסלול בטוח  של מדרכה באופן רצוף כ-300 מטר משער המוסד, תקינות המדרכות – ללא בורות, סדקים ואבנים רופפות, הימצאות חסמים על המדרכה – מחזוריות, עמודים, פחי אשפה, הימצאות מעקה בטיחות סמוך לשער בית הספר והימצאות מפרץ להורדת תלמידים,מעברי חציה – הימצאות בסמוך למוסדות החינוך ותקינותם, הימצאות גדרות המבטיחות חציה במעבר חציה בלבד, הימצאות תמרור המסמל מעבר חציה, וכן תקינות התמרורים והשילוט בקרבת המוסד החינוכי,הימצאות אלמנטים הפוגעים בשדה הראיה של הנהג, הימצאות מסלולי אופניים, הימצאות ותקינות של פסי האטה, קיימות של משמרות בטיחות, פסי האטה – הימצאותם ותקינותם ועוד.

אמש סוכן כי שנת הלימודים הבאה מגן ועד כיתה יב׳ – תיפתח באחד בספטמבר, בהתאם לתכנית ״לומדים בביטחון״.

שר הבריאות יחד עם שר החינוך יואב גלנט ומנכ״ל משרדו עמית אדרי אתמול (ראשון) ועם ממונה הקורונה, פרופ׳ רוני גמזו סיכמו כי בערים ״אדומות״, תיבחן בהתאם להערכת המצב האפשרות לדחות את פתיחת שנת הלימודים לתלמידי כיתות י׳-יב׳ עד לאחר החגים.

החלטה בנושא זה תילקח בסמוך לתחילת שנה״ל בסוף חודש אוגוסט.

בנוסף סוכם כי נציגים של משרד הבריאות יצטרפו לחמ״ל ״לומדים בביטחון״ במשרד החינוך ונציגי משרד החינוך יצטרפו לחדרי המצב של משרד הבריאות. בנוסף, יבוצע סנכרון נהלי דיווח בין המשרדים, כדי ליצור תמונת מצב עדכנית, מדויקת ונרחבת בנוגע לתחלואה במערכת החינוך.