גבעתיים

עד כמה עבות הקשר בין יהודי העולם למדינת ישראל, אולי הסיפור של סמ"ר יואב שטיין, מצטיין הנשיא ביום העצמאות האחרון, מספר הכי טוב את הסיפור.

שטיין, המשרת בתור צ'יף דבורה בפלגה 916, עלה לגבעתיים בגיל 9, חזר לביירון ביי באוסטרליה בגיל 12 ועלה שוב בגיל 15. בפברואר 2022 התגייס בעקבות אחיו הגדול שאף הוא שירת בחיל הים.

היי יואב, איך בכלל הגעתם לגבעתיים?

"אחרי כמה פעמים שעלינו וחזרנו לאוסטרליה, האח הגדול שלי התגייס הוא הגיע לתפקיד לוחם ימי. והוא פירט לי על החוויות התפקיד, גם ראיתי כמה זה עשה לטוב וכמה זה משמעותי, אז הגעתי לפה בעקבותיו".

אבל רגע הוא כבר לא בארץ.

"כן, אחרי שהוא השתחרר והוא ושאר המשפחה שלי טסו בחזרה, אני בדיוק התגייסתי".

למה הם חזרו לאוסטרליה?

"בעיקר בגלל משפחה. הסבא וסבתא כבר מבוגרים, הם חזרו כדי להיות איתם, אז אני נשארתי כאן חייל בודד בארץ.

ואיך התחיל השירות שלך?

"התחלתי לוחם ימי, בתור מכונאי בדבורה, אז יצאתי לקורס פיקוד מקצועי ועכשיו אני מפקד על המכונאים".

איך היום יום שלך נראה?

"באופן רגיל, זה תפקיד של ביטחון שוטף. אנחנו יוצאים לים בגבולות הימיים ושומרים על האזרחים ועל המדינה, 24/7 על הגבול".

עכשיו מה לעשות? נפלת על משמרת לא הכי פשוטה מבחינת המדינה שלנו. אתה היית בשביעי באוקטובר?

"האמת שבשביעי באוקטובר בדיוק הייתי בקורס 60. אבל הצוות של התניה שלי היו בים והם פעלו יפה מאוד".

כן, ומה קרה מאז בעצם מבחינת השירות שלך?

"לפני המלחמה זה היה פשוט בביטחון שוטף ומאז קצת השתנה. עדיין אנחנו עושים ביטחון שוטף, אבל יחד גם עושים המון שיתוף פעולה עם כוחות חי"ר ביבשה וגם עם חיל האוויר. הרבה הכוונות וגם נותנים סיוע אש מהים. אני יכול להגיד שבמקרים קיצוניים יש תקלות בספינה, אבל אנחנו יודעים לטפל בהן".

תגיד. מה יקרה איתך בסוף השירות. אתה מתכוון לחזור לאוסטרליה?

"לא, אני עדיין חושב על זה אני בטוח יחזור שם לאיזה שהוא תקופה להיות עם המשפחה, אבל אני בטח אתגעגע לארץ ואחזור חזרה".

איך זה באמת לגדול בחול? עם המטען של להיות ישראלי באיזשהו מקום.

"האמת שבאיזור שלי היו לא מעט יהודים. שמה זה הרבה שקט ושלווה. אני אוהב את טבע שם. אני מאוד שמח שההורים שלי עשו את זה שגדלתי שמה ועברתי לפה".

אתה אומר יש יש יתרון בלחיות באוסטרליה.

"תמיד שואלים אותי מה עדיף. מה יותר טוב. כל פעם אני עונה שיש יתרונות וחסרונות בכל מקום. יש דברים שאני אוהב יותר כאן ויש אוהב יותר שם. בארץ אני מאוד אוהב את ההתנהלות ואת המשפחתיות".

ואיך הגעת לגבעתיים?

"אמא שלי ישראלית. היא גדלה כאן בגבעתיים, אז בגלל זה עברנו לפה. אני מאוד אוהב את זה ששקט ורגוע ומצד שני גם קרוב לתל אביב".

אולי יעניין אותך גם:

פרויקט שינקין 46: חווית מגורים מודרנית בגבעתיים הקלאסית

המחירים בל"ה קפצו, ארלוזורוב התכווצו ומיהי השכונה המובילה בגבעתיים?

עדכון מחברת נתיבי איילון על חסימה הרמטית בכביש 20 – נתיבי איילון לצפון ולדרום, לצד הפסקת תנועת הרכבות, החל מיום ה' (30.05.2024) ועד יום ו' (31.05.24), בקרבת מחלף משה דיין בעקבות עבודות להנפת גשר הולכי רגל חדש המחבר את תחנת רכבת משה דיין למתחם ה-1,000.

החל מיום ה' (30.05.2024), משעה 17:00 עד יום ו' (31.05.2024) בשעה 19:00, תתבצע חסימה הרמטית בכביש 20 לכיוון דרום. כמו כן, בכביש 20 לכיוון צפון, תתבצע חסימה ביום חמישי בשעה 20:00 ועד יום שישי בשעה 19:00. החסימות יתבצעו בקרבת מחלף משה דיין בראשון לציון בעקבות עבודות להנפת גשר הולכי רגל חדש, המחבר את תחנת רכבת משה דיין למתחם ה-1,000.

ציבור הנהגים מתבקש להימנע מלהגיע לאזור.

בנוסף, תנועת הרכבות תופסק והתחנות הבאות: צומת חולון, חולון וולפסון, בת ים יוספטל, בת ים קוממיות וראשון לציון משה דיין, ייסגרו החל מיום חמישי בשעה 20:30 ועד למחרת, יום שישי, בשעה 16:00. פעילות הרכבת תחזור לסדרה במוצאי שבת (01.06.2024), עם חידוש השירות.

להלן הסדרי התנועה הזמניים שיתבצעו בשעות אלו:

• תנועת הרכבים באיילון דרום תוסט דרך "מחלף משה דיין מערב" לרחוב רחבעם זאבי. לאחר מכן, הנהגים יופנו שמאלה לרחוב דיסקונט (כביש 27), ומשם לרחוב שדרות הראשונים (כביש 51) עד להתמזגות חזרה לאיילון דרום.

• תנועת הרכבים באיילון צפון תוסט דרך "מחלף משה דיין מזרח", ומשם ירידה חזרה לאיילון צפון.

• תנועת כלי רכב בשדרות הראשונים, במקטע שבין רחוב דיסקונט (כביש 27) לנתיבי איילון (כביש 20) תתאפשר לכיוון מזרח בלבד, ובמקטע שבין רחוב דיסקונט (כביש 27) לבין שדרות מרילנד תתאפשר התנועה לכיוון מערב בלבד.

• בנוסף, לא תתאפשר תנועת כלי רכב בכביש 52, במקטע שבין שדרות רחבעם זאבי לשדרות הראשונים וברחוב הפארק (כביש 6), וכן במקטע שבין כביש 52 לבין רחוב דיסקונט (כביש 27).
• תתאפשר תנועת כלי רכב והולכי רגל ברחובות רחבעם זאבי ומשה דיין.

פעילות הרכבות: רכבות בקו אשקלון-הרצליה יפעלו במתכונת מפוצלת בין תחנות אשקלון ליבנה מערב ובין תחנות הרצליה עד ת"א סבידור בלבד ולא תעצורנה בתחנות ת"א השלום, ת"א ההגנה, צומת חולון, חולון וולפסון, בת ים יוספטל, בת ים קוממיות וראשון לציון משה דיין.

החסימה מתבצעת במסגרת עבודות שמקודמות על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, עיריית ראשון לציון וחברת נתיבי איילון להסדרת נגישות תחבורתית למתחם ה-1,000 בראשון לציון, אשר יחברו את מתחם העסקים לעורקי תחבורה מרכזיים ולתחנת הרכבת משה דיין בצורה ישירה עבור כלל משתמשי הדרך.

במסגרת הפרויקט, יוקם גשר הולכי רגל חדש (340 מטר) שיחצה את שתי הגדות של נתיבי איילון (כביש 20) ומסילת הרכבת עבור מעבר תנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים מתחנת משה דיין אל מתחם העסקים ה-1,000.

בניית הגשר כוללת שתי הנפות הנדסיות מורכבות (הראשונה בסוף החודש והשנייה תתפרסם בהמשך) באמצעות מנופי ענק, של קורות פלדה במשקל של מעל ל-300 טון ובאורך של עשרות מטרים, מעל לכביש 20 ומסילת הרכבת. לכן, הציבור מתבקש להימנע מלהגיע לאזור.

העבודות מתואמות עם המשטרה שתהיה נוכחת במקום על מנת למזער את אי הנוחות הזמנית.

מומלץ להשתמש ביישומון WAZE, לעקוב אחר השינויים במוקדי מפעילי התחבורה הציבורית או במוקד כל קו 8787 ולהתעדכן במוקד השירות של רכבת ישראל 5770*

אחד הממצאים הבולטים מבחינה של נתוני אתר madlan לגבי עסקאות בגבעתיים ב-12 החודשים האחרונים היא העובדה שבעוד שכונות מסויימות כמו הל"ה (קפיצה של 15% במחיר) וגבעת רמב"ם (קפיצה של 13%) נהנות מזינוק חד בביקוש ובמחירים שלהן, שכונות כמו ארלוזורוב (11% ירידה במחירים) וסיטי (9% ירידה) יורדות משמעותית.

הפערים בין השכונות ממשיכים להיות בולטים גם בפרמטרים אחרים. ובכל זאת ממש לא מדובר כאן במחירי דירה למשתכן.

כך למשל כשמתייחסים למחיר פר מ"ר כשתל גנים עם (45.2 אלף שקל למ"ר) וגבעת רמב"ם (44.6 א' ש' למ"ר) ביחס לשכונת ארלוזורוב (35.2 אלף שקל למ"ר בלבד) והאחרונה סיטי (33.6 א' ש' למ"ר).

גם במחיר הממוצע מתקיימים פערים בולטים כאשר תל גנים מובילה עם מחיר ממוצע לדירה של 4.1 מיליון שקל, בעוד הל"ה המתחדשת סוגרת את רשימת השכונות מבחינת המחיר הממוצע פר דירה עם 2.5 מיליון שקל בלבד.

טל קופל, מנכ״ל מדלן, אמר לאור הנתונים:

״רמת גן וגבעתיים הן שתיים מהערים המבוקשות ביותר בישראל, כששתיהן מהוות אלטרנטיבות חזקות לתל אביב ולמחיריה הגבוהים.

"כתוצאה מכך, גם בשנים קשות מאוד כמו זו שעברה עלינו, שבהן נערכו מעט מאד עסקאות בשוק הנדל״ן – תחילה בגלל עליית הריבית ולאחר מכן גם בגלל המלחמה – המחירים בשתי הערים היו במגמת עלייה".

אולי יעניין אותך גם:

רמת שקמה שוב קפצה, השכונה החדשה תפסה גובה ואיפה המחירים ירדו?

במסגרת התוכנית הלימודית בנושא שינויי אקלים, נערכה השבוע פעילות סביבתית חווייתית בבתי הספר ברנר, אמונים, בורוכוב ושמעוני בגבעתיים. הפעילות התקיימה בהובלת המחלקה לקיימות ואיכות הסביבה של עיריית גבעתיים ותאגיד מ.א.י למיחזור פסולת אלקטרונית. התלמידים נהנו מפעילות חוויתית בשילוב ערכים מוספים כגון: גיבוש, חשיבה יצירתית, שיתוף פעולה, עבודת צוות ומנהיגות. הפעילות כללה 5 תחנות שונות עם מתקני פעילויות ענקיים ומשחקי מחשבה על מהי פסולת אלקטרונית, הסיכונים שבפסולת זו ואפשרויות המיחזור הזמינות במועצה.

עיריית גבעתיים ותאגיד מ.א.י למיחזור פסולת אלקטרונית ממשיכים לפעול יחד ולהביא לשינוי חברתי-סביבתי ביחס לפסולת הכי מזהמת – פסולת אלקטרונית. המבצע העירוני להעלאת המודעות ואיסוף של פסולת אלקטרונית וסוללות, כולל פעילות ייחודית וחדשנית בטבע, שמטרתה הסברה ואיסוף פשוט ויעיל של סוללות למיחזור. הפעילות משלבת את מערכת החינוך העירונית, כדי לאפשר התמרת ערכים סביבתיים לפעולה אקטיבית של איסוף סוללות למיחזור.

תושבות ותושבי גבעתיים יכולים ומוזמנים למחזר פסולת אלקטרונית לאורך כל השנה. ברחבי העיר מוצבים דרך קבע מתקנים לאיסוף פסולת אלקטרונית, כאשר מיקומי נקודות האיסוף וכן מידע מפורט בנושא ניתן למצוא באתר העירייה ובאתר תאגיד מ.א.י

בכל שנה מייצרים אזרחי ישראל כ-160,000,000 ק"ג של פסולת אלקטרונית. וכך, למרות שהפסולת האלקטרונית הינה רק כ-3% מכלל הפסולת, בפועל היא מהווה כ-70% מתכולתה הרעילה, המזיקה מאוד לבריאות התושבים, כאשר כל תושב בארץ מייצר כ-17 ק"ג פסולת אלקטרונית בכל שנה. מדובר בפסולת העשויה מחומרים מזהמים ביותר, כגון עופרת וכספית, העלולים לגרום למחלות במערכות העצבים והנשימה. כיום, מרבית הפסולת עדיין אינה מגיעה למיחזור, כאשר בישראל נשרפת כמות עצומה של פסולת אלקטרונית רעילה, המזהמת את האדמה, את מקורות המים וגם את האוויר, ופוגעת כאמור בבריאות התושבים.

חי זומר מנהל המחלקה לקיימות ואיכות הסביבה בעיריית גבעתיים: "אנו רואים חשיבות רבה בחינוך הדור הצעיר בנושאים סביבתיים ובמיוחד בתחום המיחזור. במהלך שנת הלימודים אנו  פועלים בשיתוף בתי הספר והצוותים החינוכיים בעיר על מנת להגביר את המודעות לגבי הסכנות הבריאותיות והסביבתיות של פסולת אלקטרונית. נמשיך לקדם יוזמות חינוכיות שמטרתן להנחיל לתלמידי גבעתיים מידע חיוני על הדרכים הנכונות למיחזור ולטיפול נכון בפסולת אלקטרונית."

דותן קבק, מנכ"ל תאגיד מ.א.י למיחזור פסולת אלקטרונית: "תלמידי ישראל של היום הם דור העתיד. בשביל איכות החיים שלהם, מוטלת על כולנו החובה למחזר ולשמור על כדור הארץ. בזכות ההיענות של תושבי גבעתיים, מוחזרו עד היום טונות רבים של פסולת אלקטרונית, ואנו קוראים לתושבים להמשיך ולהוביל במיחזור ולשמור על הסביבה."

אולי יעניין אותך גם:

שוק הנדל"ן אפריל 24 בגבעתיים: איפה נמכרה דירה ב-5.38 מיליון?

ריכזנו עבורכם את עסקאות הנדל"ן המעניינות שנסגרו בחודש אפריל בגבעתיים וגם נכסים בשיווק. רוצים לדעת בכמה נמכרה דירה בשכונה שלכם? כל הפרטים לפניכם:

2 חד':

2 חד’ בכצנלסון  (1950) קומה 1/3, 46 מ”ר. נמכרה ב- 1.95 מליון ₪.

2 חד’ בדרך השלום (בבניה) קומה 3/9, 49 מ”ר. נמכרה בכ- 2.36 מליון ₪.

3 חד':

3 חד’ בכצנלסון (1950) קומה 1/4, 73 מ”ר. נמכרה ב- 2.26 מליון ₪.

3 חד’ במרי (1950) קומה 4/4, 78 מ”ר. נמכרה ב- 2.33 מליון ₪.

3 חד’ בגנסין (1960) קומה 2/2, 70 מ”ר, חניה. נמכרה ב- 3.15 מליון ₪.

3 חד’ בגנסין (2020) קומה 5/6, 70 מ”ר, חניה. נמכרה בכ- 3.74 מליון ₪.

4 חד' ויותר:

4 חד’ בהרצוג (1970) קומה 1/5, 126 מ”ר, חניה. נמכרה ב- 3.4 מליון ₪.

4 חד’ בסנש (1970) קומה 1/3, 105 מ”ר, חניה. נמכרה בכ- 3.42 מליון ₪.

4 חד’ בהרצוג (1960) קומה 4/4, 95 מ”ר. נמכרה ב- 4.05 מליון ₪.

5 חד’ בריינס (2016) קומה 7/12, 158 מ”ר, 2 חניות. נמכרה בכ- 5.38 מליון ₪.

נכסים בשיווק בגבעתיים

חברת אאורה משווקת את ONLY – מגדל היוקרה של גבעתיים – דירות 3-5 חד' החל מ 3.95 מליון ₪. לפרטים נוספים לחצו כאן 

בפרוייקט שינקין 46, בניין בוטיק מעוצב ויוקרתי, דירות 3-7 חדרים דירות גן ופנטהאוזים החל מ 3.29 מליון ₪.  לפרטים נוספים לחצו כאן  , טלפון

*חלק מהנתונים נלקחו מאתר רשות המיסים הממשלתי.

אולי יעניין אותך גם: 

שוק הדירות ברמת גן בחודש מרץ: איפה נמכרה דירת 5 חדרים ב-4.55 מיליון?

שוק הדירות בבקעת אונו בחודש מרץ- איפה נמכרה דירת 4 חדרים ב 1.79 מיליון?

כשהוא מתהדר בתחנות כדיזינגוף בתל אביב במזרח, דרך תל השומר, יהוד ואור יהודה במזרח. הקו הסגול של הרכבת הקלה שצפוי להפתח באיזור 2027, צפוי לאפשר עבור תושבי רמת גן וגבעתיים הנמצאים במרכזו, שידרוג משמעותי בדרך ההתניידות בגוש דן.

הקו שצפוי ינוע על ציר אלוף שדה לכיוון מזרח, צפוי לעצור במספר תחנות רלוונטיות לתושבי רמת גן וגבעתיים, ביניהן רחוב ברחוב כורזין/אלוף שדה, רזיאל/, הירדן/אלוף שדה, אלוף שדה, רמת אפעל, שיבא/תל השומר.

כמו כן, הוא צפוי לקשר חלקים מרוחקים יחסית השייכים לרמת גן כאוניברסיטת בר אילן ובית החולים תל השומר למרכז העיר. התדירות שנת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) צופה למעבר קו בין התחנות הוא כל 4 דקות.

*שימו לב המשאל מורכב מ-2 שאלות.

ניתן להצביע עד יום א’ 25.05.2024 בשעה 16:00.

*המשאל ביוזמת אתר החדשות רמת גן גבעתיים NEWS ופונה לגולשי האתר, הוא אינו מדגם מייצג ולא נעשה על ידי חברת סקרים.
*המשאל לא התבסס על שיטות סטטיסטיות מוכרות ולפיכך אי אפשר להסיק ממנו מסקנות לגבי דפוסי הצבעה או עמדות של הציבור.
*המצביעים אינם בהכרח תושבי העיר.

מצטייני צה"ל לעיר רמת גן כוללים את סגן ניתאי אביזמר מרמת גן ואת מ', לוחמת בלוחמה אלקטרונית בחיל האוויר (לחצו כאן לראיון נרחב איתה).

אביזמר המשרת כמ"מ בחטיבת החילוץ, התנדב 5 שנים בכבאות והצלה, היה בצופי ים, ומנגן בכינור.

ב-7.10 הוא נלחם בחירוף נפש בבסיס זיקים והציל חיי חיילים.

בגבעתיים נבחרו סמ״ר יואב שטיין וסגן הגר פיקל גבע. שטיין משרת בתור צ'יף דבורה בפלגה 916.  שטיין הוא חייל בודד מאוסטרליה, אוהב כדורגל, כדורסל וגלישה. הוא עלה לארץ בגיל 9, חזר לשם לשם בגיל 12 ועלה שוב בגיל 15 בעקבות אחיו הגדול.

הגר פיקל גבע הינה רופאת הגדוד 101 של הצנחנים. היא שירתה במשך 111 בתוך עזה כשהיא מסכנת את חייה ומתפעלת את המערך הרפואי הגדודי האחראי על הצלת חיי אדם (לחצו כאן לראיון נרחב איתה).

ב-7 באוקטובר, בן הזוג של ד"ר סגן הגר פיקל גבע (28) מגבעתיים, קצינת הרפואה הגדודית של גדוד 101 של הצנחנים, העיר אותה משנה ואמר לה שיש אזעקות. היא אמרה לו שיסגור את החלון כי הרוח בטח שורקת.

"לא דמיינתי שיהיו אזעקות באיזור שלנו", היא מודה.

את רוב המפגשים הבאים ביניהם הם יעשו על מדים, הוא שהיה בעברו בגדוד ה-101 ועכשיו בשייטת 3, והיא כמי שאחראית על שלומם של טובי הלוחמים בצנחנים, בעזה.

"הוא בא לבקר אותי בגדוד, אני באתי לבקר אותו פעמיים. פסטורליה בחאן אונס מה שנקרא. עם ריח הביוב, היה להיט", היא מספרת בצחוק.

קשה שלא להתרשם מפיקל. רק בת 28 עם ניסיון חיים שמספיק לכמה גלגולים ויכולת לגולל סיפור כמעט בלתי אפשרי בקלילות משוועת. 111 יום הייתה פיקל בעזה, הצילה חיים והייתה אמונה על כוחות שהצילו חיים, כוחות רפואה ששמרו על מרחק מינימלי מהלוחמים.

אולי זה הרקע המשפחתי. אביה של פיקל, במקור מפרדס חנה ומחיפה, הוא נווט קרב, אחיה גם הוא היה רופא בשייטת 3, ואחותה קצינה ביחידת קשרי החוץ. אולי הרקע הזה הוא הפתרון לחידה הזו של מאיפה שואבים את תעצומות הנפש. לא בדיוק משפחה שגרתית.

הגר, את יכולה לספר לי קצת על החודשים האחרונים.

"אני רופאה. עד לפני מספר שבועות הרופאה של גידוד 101 לצנחנים. ובתור הרופאה של הגדוד גם בשגרה וגם בחירום. וכשהם נכנסו ללחימה, אז כמובן שנכנסתי איתם. אנחנו לא מעט נשים שעשו את זה ואני אגיד שבעניין הזה אנחנו לא שונות מגברים. זאת אומרת, גם גברים עשו בדיוק אותו הדבר. בסוף זה החיילים שלנו ואין סיכוי שהם ילחמו בלי שאני אהיה שם איתם".

מה קרה אחרי ה-7 באוקטובר?

"כל הגדוד הוקפץ. הבסיס שלנו בצפון הבקעה עלינו לשם ירדנו עם מסוקים לעוטף. הגדוד שלי תפס 2 ישובים בעוטף והגן על מפלסים וניר-עם. ונלחמנו שם במשך כמעט שבועיים. ומיד אחר כך התארגנו מן הסתם לכניסה לעזה.

"נכנסנו לעזה פעם ראשונה בתחילת נובמבר. יצאנו בסוף פברואר מהלחימה, למעט כמה הפוגות קצרות בדרך. זהו בגדול".

זכור לך מקרה ספציפי? אני משער שהצלת לא מעט חיים בחצי השנה האחרונה.

"לדבר על טיפולים והפרטיות של מי שנפגע, אבל לצערי היו לנו הרבה אירועים שעבדנו כמערך הרפואה של הגדוד וגם בשיתוף פעולה של הגדוד השונים בחטיבה.

"אני מאוד מאוד גאה בצוות שלי, הם עשו פשוט עבודה מצוינת. בטיפול בפצועים ובמתן תחושת ביטחון שהוא מאוד חשוב ללוחמים שהם לא צוות רפואי, כדי שהם יהיו מסוגלים להילחם בתחושה מלאה שיש מי שיתפוס אותם אם יקרה משהו חס וחלילה. אבל אני לא יכולה לדבר על אירועים ספציפיים פשוט כי זה פרטיות של מי שנפצע".

יש פה, מזכירים הרבה את העובדה שיש פה איזה סוג של שיא עולם שנשבר ביכולת של צהל. בעצם לחתוך את זמני הפינוי ולאפשר להציל הרבה יותר חיים. את יכולה לדבר על זה קצת? איך זה נראה בשטח?

"אני לא מכירה את המספרים המדויקים, אבל אפשר למצוא אותם, זה פורסם. זה באמת ביחס גם למה שאנחנו מכירים מצבאות זרים, וגם ביחס למלחמות עבר אצלנו – הפינויים הם משמעותית יותר מהירים, זאת אומרת, אנחנו מצליחים להביא את הביצוע מרגע הפציעה ועד בית החולים הרבה יותר מהר, וגם ברמת הטיפול בשטח יש שיפור משמעותי לעומת מה שהכרנו.

"במקרים הקודמים מדברים היום לא מעט על התוספת של דם בשטח וזה באמת מאוד משמעותי. אנחנו נעזרנו בזה כמה פעמים בפצועים שקיבלו דם בתוך הרצועה עוד לפני שהם הועברו לשטח הארץ, וזה חד משמעית, מציל חיים. זה מאוד שיפר את הטיפול שלנו".

איך זה בא לידי ביטוי ברמת החייל?

"אנחנו מחלקים את הטיפול למה שלוחמים עושים בעצמם. מה שאנחנו עושים כצוות רפואי ומה שניתן לתת בדרגים המתקדמים יותר, עם הצוות החטיבתי ובמסוק עם 669. ואני חושבת שבכל הדרגים הטיפול שלנו השתפר ביחס לעבר, וזה מרמת הלוחם שיודע לעצור דימום הכי מהר שיש.

"בטח ברמה שלנו כתאג"ד שיודע לתת טיפול קצת יותר מתקדמים. וגם ברמת הדרגים המתקדמים יותר במתן דם ובפינוי מהיר. אני חושבת שנפל האסימון שזה מה שמציל חיים ואנחנו ממש ראינו את זה עובד".

"עוד אלמנט שאני חושבת שהוא אחד הדברים המשמעותיים זה כמה אנחנו קרובים ללוחמים. אין פלוגה שאין איתה, רופא או פרמדיק או רופאה פרמדיקית. הקירבה הזו מאפשרת לנו להגיע מהר מאוד לאירועים".

זה גם מסכן אתכם.

"כן, אבל זו העבודה שלנו".

מתי סיימת בעצם את המסלול של הרפואה ועברת לצבא?

"אני סיימתי את לימודי הרפואה שלי באוניברסיטה העברית ביולי 21' וחזרתי לשירות באוגוסט 22'. ואני בגדוד מינואר 23'".

אנחנו נחזור עכשיו לאוקטובר 20', בתור סטודנטית עתודה לרפואה, את חשבת שככה יראה השירות שלך? חשבת שתגיעי למקומות האלה?

"שאלה טובה, אני לא חושבת. ברמת האמירה אמרו לנו כל הזמן שתהיה מלחמה, אבל אני לא חושבת שמי שאמר לנו את זה חשב שזאת תהיה המלחמה.

"אני לפחות לא הצלחתי לדמיין שזו תהיה הלחימה שזה תהיה המשמעות של זה של להיכנס לרצועה ולא לצאת שבועות רבים.

"לטוב ולרע, לא התנאים, לא הקושי, לא החיבור עם הלוחמים, לא האחווה שלה ביחד. לא כמה שאתה מחזיק אחד את השני. אני חושבת שלי לא היו את הכלים לדמיין בכלל בשלב הזה, ואני חושבת שאחד האתגרים שלנו כמפקדים היום זה להבין איך אנחנו משמרים את ההבנה הזו. מתוך אתה יודע גם הרצון המוכנות, אבל גם הכנה נטו של הפקודים שלנו לאתגרים האלו בעתיד".

איך הורים של בת 28 מתמודדים עם הסיטואציה הזו. בטח כשהם אומרים 'הילדה בעזה, והיא ילדה מבחינתנו'.

"אני רק בת 28. אז באמת ילדה. אני גם הילדה הקטנה בבית, אבל? אני חושבת שכולם ילדים. מה שמוזר בצבא שלנו, צבא של ילדים גדולים, אבל ילדים".

בגיל 28 אחרי מה שאת ראית. אני משער שאת כבר לא יכול לקבל את ההכרה כילדה. את אוטומטית הופכת להיות הבן אדם הכי חזק בעולם.

"ההורים שלי אומרים שבשבילם אני תמיד ילדה. רק שתדע. הם מאוד תומכים וגם מאוד גאים. הם יודעים שעבורי זה מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו".

"אני גם אגיד שאני לא היחידה שהתגייסה במשפחה שלי. בן הזוג שלי, שהם אנחנו חוגגים אגב, 3 שנות נשואים. אז הוא גם היה במילואים כל הזמן הזה.

"לכולם בבית היה מאוד ברור שעם כל הקושי זה מה שצריך לעשות עכשיו. וקיבלתי את כל התמיכה. ואני מרגישה שהתמיכה לא מתחילה מה-7 באוקטובר, התמיכה היא לגדל אותנו עם הידיעה שאנחנו צריכים לעשות את מה שצריך לעשות".

מה צריך לעשות, מה זה אומר? המשמעות הזו של להילחם בשביל ישראל?

"אני לא בטוחה שהשאלה צריכה להיות מה שצריך לעשות כדי להילחם בשביל ישראל. זה יש לי אפשרות לעשות משהו שהוא משמעותי עבור הלוחמים שלי ועבור עצמי זה משהו משמעותי".

"ביום-יום להיות איתם, בפעילויות ומעצרים ולדאוג לשגרה שלהם, ובחירום להיות איתם ברצועה. אלו שני הצדדים של אותו מטבע. אם אני הרופאה שלהם, אז אני הרופאה שלהם כל הזמן. לא רק כשאני במרפאה".

אנחנו מתקרבים ליום הזיכרון ואני משער שהכרת לא מעט אנשים שהם רלוונטיים ליום הזה. איך את מרגישה לגבי זה?

"אני חושבת שהשנה יותר מתמיד אני מבינה למה זה יום של רגשות מעורבים. דברים מקבלים משמעות אחרת, ונצבעים בצבעים קצת אחרים. יהיה לי עוד מורכב, אני חושבת שגם יהיה יום עצמאות מאוד מורכב".

"יש משפט שבכל שנה אחרת הייתי אומרת אותו ונשמע ממש סטנדרטי, אבל השנה אני מרגישה אותו אחרת".

"בניגודיות שבין לחשוב על מה שקרה בחודשים האחרונים. ולהתאבל. ולהתגעגע למי שלא פה יותר, לבין ההבנה של למה אנחנו פה ומה זה אומר שאנחנו פה ומה המשמעות שלנו בשטח, או מה המשמעות של זה שאנחנו ברצועה עבור מי שנמצא בגבעתיים וברמת גן ונשאר בבית שלו".

"איכשהו, בניגודיות הזו, אנחנו חיים, ואני חושבת שעד עכשיו שמעתי את ההורים שלי ואת הדור שלהם ואת הדור שמעליהם מדברים על זה, והשנה אני מרגישה את זה".

מה המשמעות של נשים כלוחמות? את יודעת, היה יותר מדיבור על זה שבכלל לא אמורות להיות שם.

"על כל אישה ולכל גבר לפחות בארץ, חובה לשאול את עצמה או את עצמו. איפה המקום שלנו לתת יד הפעם? ואם המקום שלך בתור אישה הוא לתת יד בתור לוחמת, זה מה שאת צריכה לעשות. ואם לא, זה גם בסדר.

"אבל אני חושבת שאנחנו בשלב היום שבו המין והמגדר שלי לא צריכים להגדיר את איפה אני תורמת. אגב, זה נכון גם לצד השני".

אולי יעניין אותך גם:

יום עצמאות סמלי במתכונת מצומצת בגבעתיים: אלו האירועים המרכזיים

מצטייני הנשיא מרמת גן ומגבעתיים: המ"מ שחילץ מזיקים, הצ'יף מאוסטרליה

להלן הסדרי התנועה בבית העלמין נחלת יצחק בגבעתיים, לפי הודעת המשטרה:

מהשעה 07:00 יחסם רחוב אבני זיכרון משני הכיוונים.

ממשטרת ישראל נמסר:

"משטרת ישראל השלימה היערכותה לקראת טקסי יום הזיכרון שיתקיימו ביום שני 13/5.

"שוטרי משטרת ישראל, לוחמי מג"ב ומתנדבים ייפרסו לשמירת הסדר הציבורי, ביטחון הנפש והרכוש, הסדרת והכוונת תנועה תוך מתן דגש לאירועים ציבוריים וממלכתיים.

"מערך הבט"ש והאבטחה יעובה למניעת כניסת גורמים עוינים. תבוצע פעילות מוגברת כנגד מבצעי עבירות ושוהים בלתי חוקיים, תוך מתן דגש לאכיפה כנגד מסיעים, מעסיקים ומלינים, יוקמו מחסומים נייחים וניידים בכניסות לעיר וניידות תנועה ייפרסו בצירי התנועה".

"המשטרה פונה לציבור לנהוג בהתאם לחוק ולהוראות, להישמע להוראות השוטרים, לנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים ולפנות למשטרה במקרה הצורך. זכרו – בחירום חייגו 100, למידע חייגו 110".

אתמול (8.5) התקיים טקס לזכר בוגרי ביה"ס בורוכוב גבעתיים, אשר נפלו במלחמת "חרבות ברזל" ונרצחו בפסטיבל נובה בשבעה באוקטובר.

באירוע השתתפו המשפחות השכולות, רן קוניק, ראש העירייה, אור-לי ניב, מ"מ וסגנית ראש העירייה, יהודית קורוטקי, מחזיקת תיק החינוך, אורית גור כהן, ראש מינהל החינוך, הנוער והצעירים, יוני רובינשטיין, סגן ראש מינהל החינוך, נציגי הנהגת ההורים, צוותי חינוך, ותלמידי שכבת ז'.

ארבעה עצים ניטעו על-ידי בני המשפחות בחורשת בית הספר.

תלמידי כיתות ז' הופיעו בטקס מרגש, וסיפרו על הנופלים ועל הנרצחות:

סמ"ר עומרי ניב פיירשטין ז"ל, בן 20 במותו

שירת כלוחם חילוץ והצלה בחטיבת החילוץ של פיקוד העורף, ונפל בקרב על הגנת בסיס זיקים ב-7.10.23. גבורתם של עומרי וחבריו לצוות מנעה את כיבוש הבסיס והצילה את חייהם של 90 טירונים ו-30 אזרחים.  עומרי, בוגר בתי הספר בורוכוב וקלעי, שיחק כדורסל והדריך בתנועת הנוער העובד והלומד. בטקס תיארו אותו התלמידים כ"חבר הכי טוב של כל אחד שהכיר, שהיה מאיר כל חדר שאליו נכנס עם חיוך שאי אפשר לשכוח"..

רס"ל רום הכט ז"ל, בן 20 במותו

שירת כלוחם ביחידה הטקטית לחילוץ מיוחד 669, ונפל בקרב בצפון רצועת  עזה ב-12.12.23. רום, בוגר בתי הספר בורוכוב וקלעי, הדריך לפני גיוסו בתנועת הנוער העובד והלומד. התלמידים תיארו אותו כמי שהיה חבר טוב, כריזמטי, אהוב על כולם, משקיען וצנוע, שהתנדב לכל משימה ובחר לסכן את עצמו רק בשביל הסיכוי להציל אחרים.

ליבי כהן – מגורי ז"ל, בת 22 במותה

נרצחה לאחר שניסתה להימלט מהמסיבה ברעים ב-7.10.23. בילדותה למדה בביה"ס בורוכוב במשך 4 שנים, לפני שמשפחתה עברה לתל אביב. ליבי שירתה כקצינת חי"ר מצטיינת והייתה אלופת ישראל בקפיצות על סוסים. תוארה כ"קרן שמש", ילדה מלאה באושר ושמחה, שהייתה אהובה על כולם.

רוני שטרית ז"ל, בת 24 במותה

נרצחה בפסטיבל נובה ב-7.10.23. רוני התחנכה בבית יצחק, ואחיה הצעירים לומדים כיום בביה"ס בורוכוב. היא שירתה במג״ב במשך 3 שנים ואהבה לשיר. תוארה כלוחמת צדק וכמי שהפיצה אור בכל מקום שאליו הגיעה.

אורית כוכבי, מנהלת ביה"ס בורוכוב: " אנו בביה"ס בורוכוב בחרנו ביחד עם נציגות ההורים להנציח את זכרם של הנופלים בנטיעת עצים אשר יהוו סמל להמשך צמיחתה של המורשת, של הערכים של הילדים שהיו ואינם. העצים אשר ימשיכו לצמוח לאורך השנים ילבלבו, יפרחו ויעידו כי דמותם תמשיך להיות חלק בלתי נפרד מבית הספר בקרב תלמידיו וצוותי החינוך. נמשיך ללוות את משפחות הנופלים ולקיים יחד איתם את צוואת בניהם ובנותיהם. תודה למירב הראלי על הובלת הטקס, לסגניתי טלי בן שאול על הסיוע, למחנכים אהוד בר ולירון נתן ולתלמידי שכבת ז'."

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: "נטיעת העצים והטקס לזכר ארבעת הנופלים והנרצחים מקהילת בית הספר בורוכוב היה מרגש. מדובר במעמד קשה עבור כל הנוכחים ובוודאי שעבור המשפחות השכולות. המלחמה עדיין לא הסתיימה, הפצעים עדיין טריים, אבל ההנצחה הזאת היא חשובה ומרגשת עבור כולנו. אין לי מילים שיכולות לנחם את משפחות הנופלים וככל שהזמן עובר, הגעגוע ליקירים שאיבדו את חייהם רק גובר. אני מבטיח שנמשיך לעשות הכל כדי לחבק את משפחות הנופלים והנרצחים וכמובן שנמשיך לזכור ולהנציח".

אולי יעניין אותך גם:

יום הזיכרון לחללי צה"ל: העצרת המרכזית בפארק גבעתיים