חינוך

עיריית גבעתיים פותחת את "שבוע הדמוקרטיה העירוני" במטרה לחזק את המעורבות האזרחית בקרב תלמידי העיר ובני הנוער. הפעילות העירונית, שתתקיים לאורך חודש אוקטובר, מותאמת למערכת הבחירות הארצית וליום השנה לרצח יצחק רבין. במסגרת התוכנית ישתתפו בני הנוער בפאנלים פוליטיים, התנסויות בהצבעה, מעגלי שיח על חברה מקוטבת, וכן בבחירות למועצות התלמידים. "אנחנו רוצים שבנות ובני הנוער ידעו לשאול שאלות, לבחון מידע ולגבש עמדה עצמאית," הדגיש ראש העיר, רן קוניק.

שבוע הדמוקרטיה יתקיים בין 20 ל-29 באוקטובר, בסמוך ליום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. במהלך השבוע יוגבר העיסוק בנושאי דמוקרטיה, תוך חיבור בין ההיכרות עם רבין, פועלו ומורשתו לבין בחינת השיח הציבורי שקדם לרצח, משמעותו של רצח פוליטי והאתגרים של חיים בחברה מקוטבת. לצד זאת, הפעילות לקראת הבחירות הארציות תחל עוד לפני השבוע ותתקיים בבתי הספר, במרכזי הנוער, בתנועות הנוער ובקבוצות המעורבות החברתית.

לקראת הבחירות: למידה, שיח והתנסות

ב-6 באוקטובר התקיים פאנל בחירות לכלל תלמידות ותלמידי כיתות י״ב בעיר, בהובלת מינהל החינוך, הנוער וההשכלה הגבוהה ובשיתוף רבות מיחידות העירייה. בפאנל השתתפו נציגי מרבית המפלגות ובסיומו התנסו התלמידים/ות בהצבעה. במהלך החודש מועברים בבתי הספר מערכי שיעור העוסקים בחשיבות הבחירה, בגיבוש עמדה עצמאית ובמאפייניהן של בחירות חשאיות, חופשיות, שוויוניות והוגנות. במקביל, תתקיים פעילות לבני ובנות נוער בעלי זכות הצבעה, שתעודד אותם לממש את זכותם. לאחר הבחירות הארציות יתקיים בבתי הספר שיח מותאם גיל על התוצאות ומשמעותן.

לצד זאת, מחלקת הנוער מרחיבה את העיסוק בנושא הדמוקרטיה אל הפעילות היומיומית במסגרות החינוך הבלתי פורמלי. בתוכנית נכללים מעגלי שיח עם השכבות הבוגרות בתנועות הנוער בנושאי בחירות וסוגיות חברתיות, כנס חשיפה למעורבות חברתית בסימן בחירות בחיים האישיים, ופעילויות בקבוצות המחברות בין דמוקרטיה, בחירה ואחריות לבין העשייה החברתית של המשתתפים. הפעילויות מיועדות לבני ובנות נוער משכבות ט׳-י״ב, ובהם גם מי שעדיין אינם בעלי זכות הצבעה, ומלוות בהכשרות לצוותי ההדרכה בנושא שיח פוליטי חינוכי.

במקביל לפעילויות החינוכיות, יתקיימו במהלך אוקטובר בגבעתיים בחירות למועצות התלמידים הבית-ספריות ולמועצת התלמידים והנוער העירונית. ב־22 באוקטובר יתקיימו הבחירות למועצות התלמידים בבתי הספר, ב־26 באוקטובר ייערך כנס מועצות עירוני רחב, וב־29 באוקטובר יתקיימו הבחירות למועצת התלמידים והנוער העירונית. במסגרת הכנס העירוני ישתתפו בני ובנות הנוער בפעילות משותפת, יעלו רעיונות ויקבלו החלטות לקידום נושאים החשובים להם ולחבריהם בעיר. המהלך נועד לחזק את המנהיגות הצעירה, לעודד מעורבות והשפעה ולהעניק לבני הנוער קול משמעותי בעיצוב המציאות העירונית.

שבוע הדמוקרטיה: מזיכרון ומחשבה ביקורתית למעורבות והשפעה

השבוע ייפתח ב־20 באוקטובר בערב ״דמוקרטיה על הבר״ במרכז הנוער בייס ויהיה פתוח לציבור הרחב בהרשמה מראש. הערב יעסוק בחינוך פוליטי ובקשר שבין חינוך ופוליטיקה, בהשתתפות איתמר קרמר, יו״ר ארגון ״משמר החינוך״, יובל מנדלסון, מוזיקאי, שחקן ומורה וטל מגדל ותמר אנגל – תלמידות י"ב בתיכון קלעי.

בבתי הספר יתקיימו שיעורים, טקסים ופעילויות לציון יום הזיכרון הממלכתי לרצח יצחק רבין. במסגרת הפעילות החינוכית סביב יום הזיכרון מתוכננת גם הקרנת הסרט ״ימים נוראיים״ לתלמידי כיתות ט׳, בליווי הכנה ועיבוד בכיתות.

אירועי השבוע יכללו חידון דמוקרטיה עירוני לתלמידי כיתות ו׳-ח׳, ששלביו המוקדמים ייערכו בבתי הספר והגמר שלו יתקיים ב-25 באוקטובר במרכז הנוער בייס. ב-26 באוקטובר יתקיים משפט ציבורי מבוים בהשתתפות נציגי תלמידי כיתות י׳-י״א מכל בתי הספר בעיר, שיאפשר להם להתנסות בהצגת טיעונים, בהקשבה לעמדות שונות ובדיון בסוגיות ציבוריות. באותו היום יתקיים בבייס כנס מועצות התלמידים העל-יסודיות, שבמסגרתו יגבשו המשתתפים רעיונות ויקדמו יוזמות הנוגעות לחיי הנוער בעיר.

ב-29 באוקטובר יתקיים גם יום עיון לתלמידי מגמות האמנות, המוזיקה, הקולנוע, התקשורת והתיאטרון בנושא ״יצירה ומחאה: הכוח של אמנות לשנות מציאות״. יום העיון יכלול כיתת אמן עם שאנן סטריט ויעסוק ביצירה כאמצעי לביטוי עמדה ולהשפעה חברתית.

לצד הפעילות בבתי הספר ובמסגרות הנוער, בני ובנות הנוער בגבעתיים נותנים מקום גם לשיח ציבורי עכשווי באמצעות הפודקאסט ״פוליטינז״, העוסק בסוגיות חברתיות, פוליטיות ואקטואליות המעניינות אותם. את הפודקאסט מנחים עמית גרוסמן ועירד מור סיקורל, תלמידי כיתה ט׳ בתיכון קלעי וחניכי מרכז הנוער בייס. הפודקאסט זמין להאזנה בספוטיפיי ולצפייה ביוטיוב, ובמסגרתו יארחו השניים את רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים.

מכלול הפעילויות מחבר בין היכרות עם עקרונות הדמוקרטיה לבין האפשרות ליישם אותם בחיי היומיום: בכיתה, בקבוצת הנוער, במועצת התלמידים ובקהילה. שבוע הדמוקרטיה מרכז את העיסוק בנושאים אלה, כחלק מתהליך חינוכי מתמשך המעודד את תלמידי ותלמידות העיר לגבש עמדה, לנהל מחלוקת בכבוד ולקחת חלק פעיל ומשמעותי בחברה.

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: ״הסמיכות ליום השנה לרצח יצחק רבין מזכירה לנו עד כמה חשוב לחנך להקשבה, לכבוד הדדי וליכולת להתמודד עם מחלוקות. השנה, לקראת הבחירות הארציות, יש חשיבות מיוחדת גם למתן כלים לבחירה מושכלת ולעידוד מעורבות אזרחית. אנחנו רוצים שבנות ובני הנוער ידעו לשאול שאלות, לבחון מידע, לגבש עמדה עצמאית ולהבין שיש להם יכולת להשפיע. השותפות בין בתי הספר, מינהל החינוך, מחלקת הנוער ותנועות הנוער מאפשרת לחבר את הלמידה להתנסות ולעשייה, ולהפוך את ערכי הדמוקרטיה לחלק משמעותי מהחיים בעיר".

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

מערכת החינוך ברמת גן מתמודדת בחודשים האחרונים עם אחד האתגרים המורכבים שידעה, אך באגף החינוך העירוני הפכו את משבר המלחמה להזדמנות ליצירת מעטפת תמיכה רחבה עבור התלמידים. בראיון מיוחד לאתר, מנהלת אגף החינוך, לימור מרקנזון סגל, מספקת הצצה למאמצים הכבירים שנעשים במספר זירות מקבילות, במטרה להעניק לילדי וילדות העיר רצף חינוכי, תחושת ביטחון ומענה רגשי וחברתי.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בזמן אמת >> רמת גן לחצו כאן, גבעתיים לחצו כאן.

״במסדרונות הרשות, המושג "אי אפשר" פשוט יצא מהלקסיקון. במקומו, נכנסה תפיסת עולם שרואה בכל אתגר הזדמנות לפיצוח יצירתי, ״מדי יום אנו חושבים איך להפוך את ה״אי אפשר״ ל״אפשר״ מספרת לימור.
לדבריה, כבר מהימים הראשונים של הלחימה, הציב ראש העיר כרמל שאמה הכהן שני עקרונות ברזל שמנחים את האגף עד היום:
1. המצפן המקצועי: זמישות (אג׳יליטי) היכולת להגיב במהירות לשינויים הדרמטיים בשטח, תוך שילוב של אחריות, רגישות ויצירתיות. "ואנחנו פועלים ברוח המפקד", היא מסבירה, במיוחד כשהוא נמצא איתנו בפרטים הקטנים ולא רק בתמונה הגדולה". המעורבות שלו היא זו המאפשרת לאגף לייצר פתרונות מדויקים שמותאמים לצרכים המשתנים של התושבים.
2. הילדים במרכז, הצוותים וההורים כמעטפת.
העיקרון השני והבלתי מתפשר הוא הצבת רווחת הילדים בראש סדר העדיפויות. ראש העיר חוזר ומדגיש כי למען הדור הצעיר, העירייה מוכנה להשקיע כל משאב שיידרש. "הוא מקפיד להזכיר לי בכל הזדמנות שנעשה כל מה שנחוץ כדי לחזק את החוסן ואת הרווחה הנפשית שלהם", היא משתפת.
והחוסן העירוני לא עוצר בילדים, הוא מתחיל במי שמחזיק את המערכת. בהחלטותיו, מקפיד ראש העיר לראות לנגד עיניו את הצוותים החינוכיים ואת ההורים, מתוך הבנה שרק מענה הוליסטי ויצירתי יאפשר לקהילה כולה לצלוח את התקופה המורכבת הזו.

לשם כך, מסבירה מרקנזון, ״הכי חשוב לנו שמירת הקשר הרציף עם התלמידים והתלמידות".  הדבר נעשה, לדבריה, באמצעות מפגשי זום, שיחות אישיות, טיפולים ואפילו ביקורי בית, תוך התאמה אישית לצרכים של כל תלמיד.

מרקנזון סגל מציינת כי כדי להבטיח שאף תלמיד לא יישאר מאחור, הוביל ראש העיר כרמל שאמה הכהן, באמצעות האגף, מבצע הצטיידות רחב היקף: כל משפחה בעיר שנזקקה לכך קיבלה מחשב בהשאלה לתקופת המלחמה, מה שאפשר השתתפות מלאה בלמידה מרחוק. במקביל, היא מספרת כי האגף מפעיל מסגרת ייעודית (מפ"ל) עבור ילדי העובדים החיוניים בעיר, וצוותי הלוגיסטיקה פועלים מסביב לשעון לשמירה וניקיון המקלטים במוסדות החינוך הפתוחים לציבור הרחב.

כך גם בימים האחרונים מתקיימים מפגשים כתותים של שעה לכל ילדי וילדות הגנים וכך גם בתי הספר היסודיים בעיר. באמצעות שיתוף פעולה עם הנהגת ההורים והמשאבים שהעמיד לכל ראש העיר, פוגשים הילדים והילדות את חבריהם לכתה לפעילות חוויתית.

נוער למען הקהילה ותמיכה פסיכולוגית

נקודה נוספת שעולה בראיון היא רוח ההתנדבות ברמת גן, שבולטת במיוחד בקרב תלמידי התיכונים. בני הנוער פועלים בשיתוף הצוותים החינוכיים בשלל יוזמות קהילתיות: החל מסיוע לקשישים, דרך הפעלות לילדים במקלטים, ועד חלוקת משחקים והפתעות למשפחות המפונים השוהות בכפר המכביה.

בגזרת החוסן הנפשי, מדגישה מרקנזון סגל את עבודת השירות הפסיכולוגי החינוכי, בראשותה של טובה פלר, שהרחיב משמעותית את פעילותו. המערך מפעיל סדנאות והרצאות יומיות לחיזוק החוסן המשפחתי, ואף השיק אפליקציה ייעודית שפותחה במיוחד כדי לתת מענה לתקופת החירום.

למידה מרחוק: מבינה מלאכותית ועד חדרי בריחה

לדברי מנהלת האגף, תחום ההעשרה המקוונת בעיר זוכה להצלחה גדולה עם אלפי משתתפים. בין היוזמות הבולטות שהיא מונה:

• תחרות "AI ידע": למעלה מ-600 תלמידי א'-ח' השתתפו במשימות אסטרטגיה ופתרון בעיות.
• יום שיא למשחקי חשיבה: למעלה מ-1,300 משפחות מילדי הגנים לקחו חלק בפעילות מקוונת לחיזוק הקשר ההורי.
• סדנאות טכנולוגיות: בניית משחקי מחשב בסביבת מיקרוסופט (לשכבות ז'-י') ותחרות "קודגורו" לחשיבה מתמטית בתיכונים.
• אתגר האביב: תחרות בשיתוף חברת אקסליום בהשתתפות מאות תלמידים, לצד פעילויות חשיבה מותאמות לילדי החינוך המיוחד וחדרי בריחה מקוונים.

מודל 4x4x4x4: החדשנות מגיעה לפארקים

מרקנזון סגל גאה במיוחד במערך "הניידות הנודדות" שהשיק האגף כדי לספק הפוגה חוץ-מסכית באוויר הפתוח. המודל בנוי על ארבעה ימים, ארבע פעילויות, בארבעה מוקדים ברחבי העיר (פארק קונביץ, מרום נווה, גן אלקס וגבעולים). הניידות הציעו תוכן מגוון: ניידת חדשנות עם רובוטיקה ומשקפי מציאות מדומה (VR), ניידת שחמט ואתגרי חשיבה, ניידת "בלייספוד" לפעילות גופנית דינמית, וניידת אנגלית ללמידה דרך יצירה ותנועה.

בנוסף, היא מדגישה את הפעילות עבור תלמידי החינוך המיוחד (מגיל גן ועד 21) עבורם מתקיימות פעילויות פרונטליות בדגש על תנועה, מתן הפוגה, חיזוק רגשי וחוויות הצלחה.

מרקנזון סגל מסכמת את הראיון עם המהות של כל העשייה הזו: "כלל הפעילויות משקפות תפיסה חינוכית רחבה הרואה בילדים ובילדות את מרכז העשייה. אנו פועלים כל העת לחיזוק תחושת השייכות, החוסן והתקווה, גם בתוך שגרה מאתגרת".

עיריית גבעתיים, בשיתוף פעולה יוצא דופן עם עמותת "אופק" (המשלבת חילונים ודתיים), יצאה במיזם פורץ דרך ליצירת כוח עזר איכותי וחדשני לגני הילדים בעיר. במסגרת התקשרות זו, נבנתה תוכנית הכשרה ייחודית בחינוך באמנות לבנות השירות הלאומי, המשלבת עבודה מעשית בגנים עם לימודים והתפתחות אישית.

בנות השירות הלאומי המשתתפות במיזם זוכות להשתלמות מקיפה במשך שנה שלמה, אחת לשבוע, לאחר שעות ההתנדבות בגן. תוכנית ההכשרה כוללת הרצאות מרתקות, סדנאות אמנות מעשיות בחימר, ואף אפשרות ללימודים בהתאמה אישית לתחומי עניין ספציפיים, כמו מוסיקה – בשיתוף פעולה עם הקונסרבטוריון העירוני ותלמה ילין.

מעבר לפן האמנותי, התוכנית שמה דגש על התמודדות מעשית עם אתגרי הגן: בנות השירות ילמדו להתמודד עם ילדים והורים, ידונו בנושאים רגשיים וחברתיים, ויקבלו הכשרה מעמיקה בתחום החינוך והאמנות. המפגשים, המועברים על ידי חברה חיצונית מתמחה, כוללים גם רכישת ערכת אמנות עשירה (חימר וחומרים נוספים) שתשמש את הבנות בעבודתן עם הילדים בגנים. כמו כן, מתוכננת פגישה עם מנהלת מחלקת חינוך בעירייה, שתעניק להן פרספקטיבה רחבה על המערכת החינוכית.

גרעין מגובש ותרומה לקהילה

בנות הגרעין מתגוררות יחד בדירות של העמותה או עם הוריהן באזור, וצפויות להשתלב באופן פעיל בפרויקטים קהילתיים משותפים. מעבר לסיוע היומיומי בגנים, הן יהיו שותפות בעיצוב המיזם, הנמצא בשנתו הראשונה. ככוח עזר משמעותי ואיכותי, הן מהוות צוות נוסף לגן – "צעירות בגובה העיניים" שיושבות על הרצפה ומשחקות עם הילדים, ומעניקות יחס אישי ותשומת לב רבה.

פתרון יצירתי למחסור בכוח אדם וצמיחה אישית

סיגל שפיץ טולדנו, סגנית ראש העיר, מדגישה את חשיבות המיזם: "הקושי היה לגייס כוח אדם, ולכן זה היה פתרון יצירתי. זה מה שגרם להן לבוא לתחום שרבות לא רוצות לעבוד בו בגלל הקשיים. כאן הן נחשבות לגרעין – קבוצה מגובשת עם 'אחוות יחידה', דירה משותפת, והן יוצאות עם הכשרה משתלמת בחינוך וסילבוס עשיר. אחרי שנה הן מקבלות תעודת סיום הכשרה מטעם עיריית גבעתיים, וקיימות גם מלגות לאלו שירצו להשתלב בתחום".

חשוב להדגיש: הקמת הגרעין אינה באה להחליף צוותי חינוך קיימים, אלא מהווה כוח עזר נוסף, מחזק ואיכותי, המעשיר את סביבת הגן ומספק מענה אנושי ותומך לילדים. שיתוף פעולה זה הוא דוגמה מצוינת לאופן שבו חשיבה יצירתית ושותפויות אסטרטגיות יכולות לתרום רבות לחינוך ולקהילה.

אורן הלמן, בן 57, נשוי ואב לשתי בנות, הוא דמות מוכרת בנוף הציבורי הישראלי. רבים זוכרים אותו כסמנכ"ל בחברת החשמל או כמנכ"ל לשכת העיתונות הממשלתית, אך עבור אלפים אחרים, הוא הפנים והקול של המאבק לשילוב אנשים עם מוגבלות בישראל. המסע שלו, כך הוא מספר, החל בילדות לא פשוטה בגבעתיים.

"כשעברתי מתל אביב לגבעתיים בכיתה ד' לבית הספר חוויתי ילדות לא פשוטה", הוא משתף. "הייתי ילד שמן שהצטרף לכיתה בשלב מאוחר, וזה גרם להרבה הצקות, לעג וחרמות". המצב השתפר רק בתיכון, בזכות תמיכה מהוריו. "החוויה הזו גרמה לי להבין את הצורך של אנשים ביחס מכבד, יחס שאני לא קיבלתי".

הניסיון האישי הזה הפך למנוע שהניע אותו להקים לפני 16 שנים את "סיכוי שווה", מיזם חברתי בהתנדבות מלאה שמסייע לאנשים עם מוגבלות להשתלב בעבודה. "כ-500 אנשים התחילו לעבוד בזכות המיזם", הוא אומר בגאווה. במקביל, הוא משמש כיו"ר עמותת "קשר", התומכת במשפחות לילדים עם צרכים מיוחדים, ומסייעת להן בהסברה, בסינגור ובהתמודדות עם הקשיים.

המקרה של בתו חושף את פני החברה

המאבק הציבורי הפך לאישי וכואב במיוחד לאחרונה, כאשר בתו ליה, נערה בת 17 עם צרכים מיוחדים, נפלה קורבן להתעמרות קשה ברשת. "ילדים עם צרכים מיוחדים נמצאים בסיכון מוגבר יותר לפגיעות – חברתית, מינית וכלכלית", מסביר הלמן. "הקושי שלהם גורם להם להתנהג בצורה שונה, ולא תמיד מבינים אותם. הם אוטומטית מקוטלגים כמוזרים, ומסתכלים עליהם בחשדנות".

ליה, שלומדת בבית הספר לחינוך מיוחד, יצרה קשר עם קבוצת מעריצים של תכנית ריאליטי. לפתע, צירפו אותה לקבוצת וואטסאפ אכזרית בשם "ליה הלמן הפסיכופתית של המדינה", שם לעגו לה וקיללו אותה. הלמן פרסם פוסט נוקב על המקרה, שזכה לחצי מיליון חשיפות, הגיע לכלי התקשורת המרכזיים ועורר שיח ציבורי נרחב.

"פרסמתי את הפוסט כדי להעלות את המודעות לסכנות ולמצוקה של נערים ונערות עם צרכים מיוחדים, וגם כדי לתת קריאת כיוון להוריהם לבדוק את פעילותם ברשתות", הוא אומר. "אבל לא פחות חשוב, זו קריאה לכל הורה לילדים ללא צרכים מיוחדים – הקפידו להבהיר להם שאסור ללעוג, להשפיל או לבזות אנשים שנראים או מתנהגים אחרת".

הלמן מוסיף ואומר שבעקבות המלחמה התווספו למעגל כ-100,000 אנשים חדשים עם צרכים מיוחדים, והחברה הישראלית, שלדבריו "מאוד לא סובלנית", חייבת לעבור שינוי תפיסתי. "ברוב מדינות המערב מדברים על הכלה ושוויון זכויות. אצלנו עדיין מדברים על 'שילוב' של 'מוגבלים'. יש בעיה של לגיטימציה למוגבלות, אבל ברגע שאנשים באים ומפרסמים את עצמם עם תמונה ברשת כדי לחפש עבודה, זה מראה כמה הם נחושים ואמיצים".

מיזם חדש של עיריית גבעתיים יאפשר מסגרת חינוכית לגיל הרך עבור תינוקות ופעוטות שאינם נמצאים במסגרת. המיזם הנקרא גן "אמאבא" יפתח את שעריו ב-2 בספטמבר ויפעל בימים קבועים, במרכז הקהילתי שז"ר ובבית ראשונים. מדובר במיזם משותף לעמותת קהילתיים ולמינהל החינוך, הנוער והצעירים בעיריית גבעתיים.

לדברי העירייה, יתקיימו בגן מפגשים בעלי תכנים משתנים שיכללו משחקי מוסיקה ותנועה, הצגות, וסיפורים במטרה להעניק מסגרת חינוכית משותפת להורים ולתינוקות. הפעילות תועבר על ידי אמיר שיניין, כותב ומלחין שירי ילדים, אשר מפעיל בהצלחה שירותי גן של אימא במשך כ-12 שנה.

המיזם יפעל בין השעות 12:00-9:00 במרכזים הקהילתיים בית ראשונים ושז"ר ביום קבוע לאורך שנת הלימודים, כאשר יתקיים גם מסלול של יומיים בשבוע. מחיר חד שבועי יעמוד על 380 שקל לחודש, מחיר דו שבועי יעמוד על 680 שקל לחודש. להרשמה ניתן ללחוץ על הלינק הבא (מספר המקומות מוגבל) – לחצו כאן להרשמה.

"עלה צורך משמעותי לייצר מסגרות לילדים שהוריהם בוחרים להיות בבית בשנים הראשונות ולא במסגרת של גן 'רגיל'", ציינה סיגל שפיץ טולדנו, מחזיקת תיק החינוך בתחום לידה עד גיל 6 בעיר.

אולי יעניין אותך גם:

עוקץ הקשישים בגבעתיים וברמת גן:"גנבו מאות אלפי שקלים"

ביום ראשון הקרוב תפתח בגבעתיים שנת הלימודים תשפ"ה. העירייה הצטרפה לבקשת מטה משפחות החטופים להגיע ביום זה בחולצות צהובות. בנוסף, יתלו שלטים בבתי הספר ובהם קריאה להשבתם של החטופים.

מבחינה מספרית – 11,320 תלמידים/ות יפתחו את שנת הלימודים הקרובה בעיר: 5,955 תלמידי/ות בבתי הספר היסודיים, מתוכם 785 יעלו לכיתה א'; 2,989 בתי הספר העל-יסודיים, מתוכם 740 יעלו לכיתה ט'; 2,376 ילדי/ות גני הילדים העירוניים; 1,571 ילדי המעונות לידה עד שלוש.

ברמה החינוכית, מדגישים בעירייה את נושאי חדשנות, יזמות וחוסן. בבתי הספר יוקמו מעגלי יזמות, וכן יופעלו תוכניות חברתיות לרכישת מיומנויות חברתיות כקבלת החלטות, התמודדות עם כישלונות וגיבוש חוסן נפשי.

בבתי הספר העל היסודיים, תוכניות למידה מורחבות ילמדו גם את תחומי הרובוטיקה, מציאות מדומה, רחפנים ותלת מימד. כמו גם שיתוף פעולה עם בית לוחמי הגטאות ללימוד השואה.

עבור תלמידי כיתות ז'  תפתח תוכנית 'באזז' שתאפשר לתלמידים פעם בשבוע ללמוד מקצועות העשרה כתכנות, בינה מלאכותית, פסיכולוגיה, כתיבה יוצרת.

בבית הספר 'אלון' תוקם שכבת א' המתמקדת ברוח הספורט. התוכנית שואפת לפתח בקרב התלמידים חוסן רגשי וגמישות מחשבתית ותתבסס על שיטת ה-ODT (Out Door Training), הכוללת פעילות חוץ חווייתית ומגבשת. תוכנית הלימודים גובשה בשיתוף גורמי הפיקוח במשרד החינוך, צוות מנהל החינוך, הנוער והצעירים והעמותה לקידום הספורט בגבעתיים ובייעוץ המדליסט האולימפי, אריק זאבי.

בגני הילדים יוטמעו תכניות פדגוגיות חדשות ומותאמות אישית שיאפשרו לילדים לחקור תחומים מגוונים, כקיימות, איכות הסביבה ומוסיקה.

מעונות לידה עד גיל 3 בעיר ייהנו גם השנה מתמיכה מקיפה של המחלקה לגיל הרך. כל מעון ילווה השנה במדריכה חינוכית שתגיע אחת לחודש ותעשיר את הידע והכלים המקצועיים של הצוות. המעונות ייהנו גם מתוכנית 'אבני דרך' במסגרתה צוות רב-מקצועי של קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק ופסיכולוגית חינוכית יעמוד לרשותם ויספק ייעוץ והכוונה בכל הקשור להתפתחות תקינה של הילדים. הצוות אף יבצע תצפיות במעון (באישור ההורים) וימליץ על טיפולים נוספים במידת הצורך.

בגני הילדים העירוניים תפעל גם תכנית 'סביבתיים' הכוללת ביקור במצפה הכוכבים, במוזיאון רמת-גן ועוד. במסגרת התוכנית 34 מגני הילדים בעיר ישתתפו גם בתכנית לחינוך סביבתי לגיל הרך בשיתוף פארק המחזור חירייה. התוכנית תתמקד בהרגלי הצריכה, ייצור הפסולת ודרכי הטיפול בה בגן ובסביבתו. התוכנית תכלול ארבעה מפגשים חווייתיים: 'פרחפלא'- תאטרון דוד בגן, 'בחפץ לב'- פעילות משחקית שתועבר על ידי צוות חירייה בגן ותכלול גם סדנת יצירה, ו'לאן נעלמת הפסולת שלנו?'- סיור בחירייה.

בכל הנוגע לבטיחות במוסדות הלימוד, הושלמה, לדברי העירייה, בניית מרחבים מוגנים קומתיים בבתי הספר בעיר, לאחר השלמתם של המרחבים המוגנים בגני הילדים. 

"שנת הלימודים תשפ"ה נפתחת עם יוזמות חדשניות ומגוונות במוסדות החינוך בעיר, שמטרתן להעניק לתלמידים שלנו כלים להתמודד עם אתגרים ולפתח חוסן נפשי", ציינה אורית גור כהן, ראש מינהל החינוך, הנוער והצעירים .ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, אמר: "שנת הלימודים תשפ"ה נפתחת במציאות ביטחונית מורכבת ועל כן אנו ממשיכים להשקיע בפרויקטים חשובים לחיזוק חוסנם של התלמידים ושל צוותי החינוך. אנו תקווה כי לאחר שנים של למידה חלקית בצל קורונה, שביתות, מבצעים צבאיים ומלחמה, שנת תשפ"ה תהיה שנה של יציבות ושל וודאות ונעשה כל שביכולתנו על מנת להבטיח זאת".

אולי יעניין אותך גם:

אלו החטיבות העליונות שהצטיינו במהלך שנת הלימודים תשפ"ד ברמת גן וגבעתיים

ניתוח שערך לוח מדלן מספק תמונה כוללת של חלוקת תקציב החינוך בישראל לפי רשויות וחושף את הפערים בין הערים והרשויות השונות בנושא ההשקעה בחינוך. הלוח השתמש בנתונים המעודכנים ביותר הנמצאים בהלמ"ס בהקשר זה מ-2021.

מבין הערים שגודלן לפחות 50,000 תושבים מובילה רעננה עם השקעה של 8,737 שקלים פר תלמיד, לפני תל אביב וקרית גת המפתיעה. רמת גן מחזיקה במקום ה-4 המכובד, כשגם גבעתיים נמצאת במקום ה-9.

מבין ערי האיזור בולטת פתח תקוה הממוקמת במקום ה-8 עם כ-5,591 שקלים פר תלמיד. סביון מעבירה 8,960, אור יהודה 6,770, וקריית אונו עם 2,975 בלבד.

בכל הנוגע לנתונים הכלל הארציים, הטבלה מדברת בעד עצמה, כשמועצה האיזורית תמר משקיעה כ-42,000 שקל פר תלמיד, הרבה לפני השנייה מגדל עם 26,000.

מעיריית גבעתיים נמסר:

"חישוב נתוני ההשקעה בחינוך ברשויות המקומיות אינם לוקחים בחשבון השקעות מגופים עירוניים אשר מתנהלים בתקציב נפרד מזה של תקציב העירייה.

"בגבעתיים קיימים מספר גופים, כמו עמותת קהילתיים ועמותת הספורט, שחלק ניכר מהתקציב שלהם מופנה לפעילות חינוכית לאורך כל שעות היום לטובת תלמידי העיר.

"בנוסף, החישובים לוקחים בחשבון תקציבי פיתוח גדולים שלא כל הרשויות מחזיקות בהם וכן אינם מבצעים שקלול אמיתי של תקציב העירייה ביחס למספר הילדים ברשות. גבעתיים הייתה ונותרה מהערים שמשקיעות הכי הרבה בילדיהן, הן בחינוך הפורמלי במהלך שעות הבוקר והן בחינוך הבלתי פורמלי בשעות אחר הצהריים".

טל קופל, מנכ"ל מדלן, אמר:

"בין המקומות הראשונים בהשקעה בתלמיד נמצאות לא מעט ערי פריפריה, ואין מתאם ישיר בין הרמה הסוציו אקונומית של העיר להשקעה בתלמידים. עם זאת, הערים שמשקיעות בתלמידים הכי הרבה ממקורותיהן העצמיים הן בעיקר ערי מרכז חזקות".

קרוב לארבעים שנה שרנה והל מלמדת אנגלית בבית הספר אמית בר אילן ברמת גן. כבר מהמחזורים הראשונים להקמת בית הספר. הסוד שלה הוא שהיא לא מפסיקה להתחדש. בשנה שעברה החלה ללמוד לנגן בפסנתר. והשנה החלה ללמוד את השפה הטורקית. "כדי להבין את התלמידים אני רוצה להיות במקום של מי שמתמודדים עם קניית שפה חדשה"

אל בית הספר היא הגיעה כשלבן שלה, וחבריו לא היה מורה."היו קצת מיואשים בחיפוש אחרי מורים טובים לאנגלית. אני דוברת אנגלית וגם מורה לאנגלית, וכך בעצם הכל התחיל".

עד שהתגלגלה לתפקיד בו היא מחזיקה למעלה מארבעים שנה, עברה והל לא מעט גלגולים. "הייתי מורה למדעים ומתמטיקה בחו"ל, לאחר מכן במשך עשר שנים עבדתי בהייטק, כשעליתי לארץ לימדתי מתמטיקה בתיכון אחר. עם השנים עברתי להוראת אנגלית בבית הספר אמית בר אילן".

למרות שכבר עברה לפני קרוב לעשור את גיל הפרישה לפנסיה, רנה עדיין ממשיכה ללמד. היא עובדת עם שתי כיתות מצוינות, אותן היא מלמדת פעמיים בשבוע. "זה הרבה יותר כיף מאשר עבודה", היא מחייכת. "אני משקיעה בכל שיעור ולומדת כל הזמן. בזמן הקורונה למדתי להשתמש בזום והעברתי שיעורים נהדרים. בית הספר נותן את מה שצריך מבחינת היחס. האווירה היא חיובית, היו לי 6 מנהלים, כולם מהטובים ביותר שיכולתי לבקש ולכן המורים אוהבים את בית הספר ונשארים בו שנים ארוכות מצד שני יש בוגרים רבים שחוזרים כמורים. אז חדר המורים מלא בתלמידים שלי לשעבר וזו תחושה יוצאת מהכלל".

הנטישה של מורים את המערכת מובנת לה לגמרי: "התנאים נהיים יותר ויותר קשים להוראה. הדרישות מהמורים עולות כל הזמן גם מותיקים וגם מחדשים, נותנים פחות ופחות תמורה. לא רק בכסף אלא בתמיכה, עידוד, הערכה, נוחות של שעות עבודה וכדומה. בגלל שאף פעם לא עבדתי במשרה מלאה, מקסימום עבדתי במשרת אם – יכולתי להקדיש לזה את מה שצריך. גם לעשות השתלמויות ולהגדיל את הידע שלי לפי הזמן והרצון שלי – ולא שמישהו מכריח אותי אלא מה שמעניין אותי אבל מי שעובד במשרה מלאה נמצא במציאות קשה הרבה יותר".