רמת גן

מנתוני משרד הבריאות שפורסמו היום (שלישי) עולה כי נמשכת מגמת העליה בתחלואה בקורונה בכל הארץ וגם ברמת גן וגבעתיים.

מספר החולים הפעילים ברמת גן עומד נכון להיום (ראשון) על  379 תושבים ובממוצע על כל 10.000 חולים, יש 19.3 חולים פעילים, מדובר בעליה של ממש מהנתונים של השבוע שעבר, אז מספר החולים הפעילים בעיר עמד על 119, והעליה היא כמעט פי שלוש.סך הבדיקות החיוביות עומד על 3 אחוזים והעיר מוגדרת כתומה במדד הרמזור.

בגבעתיים השכנה, מצב החולים הפעילים השבוע עולה ל- 103, כאשר גם פה מדובר בעליה של ממש, שכן,בשבוע שעבר מספר החולים הפעילים עמד 64 בלבד, כאשר על כל 10.000 תושבים ישנם 13.8 תושבים חולים ואחוז הבדיקות החיוביות עומד על 2 אחוזים והעיר מוגדרת צהובה במדד הרמזור.

הנתונים נלקחו מנתוני משרד הבריאות שפורסמו בתאריך 27.7.21

היום המיוחד החל בביתו של נחמן, כשאמבולנס המשאלות של מד"א אסף אותו אל המוקד הלאומי המשולב של הארגון בקריית אונו. נחמן זכה לסיור במוקד החירום 101, למד על הטכנולוגיות מצילות החיים ועבר שיעור החייאה ושימוש במפעם (דפיברילטור) ע"י צוות האמבולנס – הפראמדיקית עמית וייס וחובש רפואת החירום יענקי רוזנפלד.

בסיום, העניק צוות מד"א תעודה לנחמן והזמין אותו בעוד שנתיים, כשיהיה בן 15, להצטרף אל משפחת מד"א כמתנדב נוער מן המניין ולהציל חיים באמבולנסים ובניידות לטיפול נמרץ.

נחמן לוגסי סיפר: "בבתי החולים ובמהלך הטיפולים פגשתי הרבה מתנדבים שעזרו לי והתרגשתי מהם מאוד. החלטתי שגם אני רוצה לעזור לאחרים ובחרתי להחזיר אהבה ועזרה לקהילה. ביקשתי להגיע למד"א ולהגשים חלום. אני מאוד אוהב ומתעניין בתחום הרפואה ואני מודה למד"א על ההזדמנות ועל הסיור ומקווה בעוד שנתיים לתרום עוד יותר כשאתנדב באמבולנסים".

לפני שבועיים אמא טאנה קופת אורנגאוטן בת 12 המליטה גורה, אלא שבמשך ימים רבים לא ניתן היה לצפות בגורה כיוון שאמה החביאה אותה בין זרועותיה ורעמת הפרווה הג'ינג'ית שלה.כעת כשהיא כבר חשה בטוחה יותר ורגועה, היא מרחיקה אותה מגופה והפלא הכתום מתחיל להתגלות.

האב הטרי והמאושר הוא לא אחר מאשר רחמים בן ה-11, קוף האורנגאוטן האחרון שנולד בספארי כשהוריו רוחל'ה ומושון היו כבר מבוגרים מאוד. אמו הקשישה רוחל'ה הלכה לעולמה כשהיה בן 7 בלבד, כשעוד היה צמוד אליה ובזמן שהוא התחיל להתרגל לחיים ללא אמו הוחלט להביא לספארי שתי נקבות על מנת לסייע לרחמים במשבר שפקד אותו אך בעיקר לייצר המשך לגרעין הרבייה בו הספארי לוקח חלק ולהרבות את קופי האורנג אוטן המצויים בסכנת הכחדה חמורה.

שתי הנקבות הצעירות סאטו וטאנה הגיעו מגן חיות בגרמניה ועל כתפיהן הג'ינג'יות של שתי הצעירות, הוטלה האחריות הגדולה להמשך השושלת, באותם ימים, התרגשות גדולה הייתה באוויר וציפייה שמושון, אב המשפחה, ימשיך איתן את השושלת רבת השנים בספארי.בימים הראשונים הוא נצפה מחזר אחריהן בהתלהבות בעוד שרחמים בנו הצעיר גילה סימני ביישנות, אלא שלאחר שמושון הלך לעולמו בגיל 50 המכובד מאוד, רחמים, שהמטפלים דאגו לו מאוד, החל להתקרב אל הנקבות, הוא גילה סימני בגרות וכעבור שלוש שנים שהוא מפתח קשר צמוד מאוד עם טאנה, זה קרה והשבוע כאמור, נולדה הגורה החדשה.

מדובר בהמלטה הראשונה של טאנה וחוסר הניסיון שלה מוספים על דאגת המטפלים שקשובים כל הזמן ומוודאים שהכל כשורה, מוסיפים פינוקים לחצר, בודקים שהשתיים אוכלות, עושים את הכל בצורה שלווה ואין ספק הדרך שבה היא מטפלת בגורה הקטנה מעוררת התרגשות  מדווחים בספארי על חיפוש לשם שיתחיל באות ט'.

בשבוע שעבר התקיימה תחרות ראשונה מסוגה בישראל "משחה שבט אחים" שתכליתה, תחרות משותפת לאיגוד שחיית הנכים ואיגוד השחייה, בה השתתפו למעלה מ 120 שחיינים ושחייניות מאגודות השחייה: הפועל רמת גן, איל"ן רמת גן, מכבי אוסו גבעתיים ומכבי תל אביב.

בכל משחה התמודדו שחייני איגוד הנכים ראש בראש מול שחייני איגוד השחייה, במשחים מרתקים ומותחים. בתום התחרות התקיים משחה שליחים משותף לכל השחיינים, כשבכל קבוצת שליחים נכללו שחייני איגוד הנכים ושחייני איגוד השחייה.

מאמן אגודת הפועל רמת גן, גני סטבינסקי ציין שבריכת ספיבק היא הבית של אגודת השחייה. "השחיינים שלנו רגילים לפגוש מידי יום את השחיינים הפראלימפים המתאמנים כאן יחד איתנו ולכן תחרות שכזאת נראתה להם טבעית לחלוטין. האירוע היה מעניין וניכר היה לראות את ההתרגשות וההתלהבות בקרב כלל השחיינים והשחייניות. אנו מקווים שנוכל לקיים אירוע שכזה באופן קבוע מידי שנה ואף להרחיב את מספר האגודות המשתתפות בו. אני מודה למרכז הפועל שנתנו את חסותם לאירוע ולעזרה המקצועית שקיבלנו מאיגוד השחייה".

גל דרורי (24) מר"ג, היא בוגרת מגמת תיאטרון של תיכון בליך, שבימים אלה משחקת בתיאטרון "בית צבי" בהצגה "מיוחדים במינם" שם היא מגלמת את ללי, נערה בת 14 אוטיסטית בתפקוד עמוק. במשך שעה ללי נמצאת על הבמה ועושה את הדבר האהוב עליה והוא לשחק בקערה מלאה באורז ולצפות בו נופל מכפות ידיה בחזרה לקערה.

"הדמות היא נערה בשם ללי, אוטיסטית בתפקוד נמוך שלא מדברת ומתקשרת בכלל" אומרת דרורי בראיון מיוחד ל"רמת גן ניוז" ומוסיפה "הכנה לתפקיד הזה הייתה המאתגרת ביותר בלימודים שלי והדמות שהכי התרגשתי לקבל, זהו תפקיד שצריך לשחק ולטפל בו ברגישות ובכבוד רב. אגב, במסגרת ההכנות נפגשנו עם אוטיסטים ואנשים הסובבים אותם, קריאה וצפייה בסרטונים ושם למדנו שהאתגר הוא הבאת הריכוז של הדמות הזאת. אחרי הכל האוטיסטים מבחינים בדברים רבים שבני אדם נוירוטיפיקלים (הכינוי לבני אדם רגילים) אינם מבחינים בהם כלל. הם מתמודדים עם קשיים רבים וחושבים קצת אחרת., וכן הם באמת אנשים מיוחדים".

מה לקחת מהדמות?

"מכל תהליך על דמות שעבדתי עליה לקחתי משהו קטן איתי. לפעמים אפשר להגיד ולהרגיש דברים שמעולם לא הרגשת דרך דמות. הדמויות ששיחקתי השנה היו מאוד שונות אחת מהשנייה כך מכל דמות לקחתי לעצמי משהו אחר לדרך"

בואי נחזור להתחלה, מתי ידעת שזה מה שאת רוצה לעשות?

"בגיל 13 השתתפתי בחופש הגדול בסדנה בת שבועיים בבית הספר למשחק ״בית צבי״, כשסיימתי אותה ידעתי כבר שזה המקום בו אני רוצה להיות, התפקיד המשחקי הראשון שלי הוא בהצגה ״מעגל הצדק״ – עיבוד למחזה המפורסם ״מעגל הגיר הקווקזי״. בהצגה הזאת שיחקתי 6 דמויות שונות.

בעולם הטוקבקים איך את מתייחסת לביקורת?

"היחס שלי לביקורות הוא שהן חשובות ובונות התפתחות של כל שחקן. כשאני מקבלת ביקורת אני לוקחת אותה לתשומת לבי וחושבת תמיד איך אני משפרת דרכה את היכולות שלי. תמיד יש מה ללמוד".

את גם זמרת.מה אוהבת יותר?

"נכון, אני הגעתי מעולם השירה אבל שני העולמות האלה לימדו אותי המון, ולמעשה הדבר האהוב עליי הוא השילוב בין השניים- מחזות זמר. לשחק דמות ולהביע אותה בשירה זה החלום, אגב,אני כותבת סיפורים קצרים, ומלחינה עם הגיטרה שלי"

מי ההשראה שלך?

"בשירה הזמרות אדל, איימי ווינהאוס, חוה אלברשטיין וקרן פלס.במשחק השחקניות מריל סטריפ, אוקטביה ספנסר, אמה סטון, נטע גרטי וטלי אורן. אני חושבת שהמשותף לכל הנשים האלה שהן חרוצות, מוכשרות ויצירתיות מאוד".

מנתוני משרד הבריאות שפורסמו הבוקר (יום ראשון) עולה כי נמשכת מגמת העליה בתחלואה בקורונה בכל הארץ ברמת גן וגבעתיים בפרט. מספר החולים הפעילים ברמת גן עומד נכון להיום (ראשון) על 119 תושבים ובממוצע על כל 10.000 חולים, יש 7.1 חולים פעילים, מדובר בעליה של ממש מהנתונים של השבוע שעבר, אז מספר החולים הפעילים בעיר עמד על 61 בלבד. על פי נתוני התחלואה שעיריית רמת גן פרסמה באתר האינטרנט שלה מספר החולים הגבוה היותר הוא בשכונת :"רמת שקמה" שם יש 7 חולים פעילים, ואילו בשכונת "רמת אפעל" אין חולים כלל.

בגבעתיים השכנה, מצב החולים הפעילים השבוע עולה ל- 64, כאשר גם פה מדובר בעליה של ממש, שכן,בשבוע שעבר מספר החולים הפעילים עמד 33 בלבד, כאשר על כל 10.000 תושבים ישנם 10.5 תושבים חולים.

על פי מדד הרמזור שתי הערים צהובות, אולם אם מגמת העליה תמשיך גבעתיים צפויה להפוך לכתומה.

לצורך איתור מקומות לבדיקות קורונה באזורכם, תוכלו להיכנס גם לאתר פיקוד העורף >>https://www.oref.org.il/12610-17882-he/Pakar.aspx

אתמול (שבת) בשעות הבוקר יצאה טאנה, קופת אורנגאוטן לאזור שנמצא מחוץ לחצר, סמוך למתחם העובדים, אלא שמה שמסתיים בדרך כלל בחזרה מהירה למקום הטבעי שלה, היה קצת שונה.

טאנה טיפסה על ענף של עץ שהונח במקום בהמשך לצמחייה מגוונת שהייתה אמורה להישתל כחלק מהשיפוץ והשדרוג של החצר, אלא שאז הגיעו אנשי צוות הספארי  וקראו לה לחזור באמצעות אוכל ופינוקים. בהמשך אפילו הניחו את אותו הענף במטרה לאפשר לה חזרה נוחה יותר, אלא שאחרי שהניסיונות לא צלחו וטאנה עלתה על העץ הסמוך, התכנסו המטפלים והווטרינרים ד"ר יגאל הורוביץ מנהל בית החולים לחיות בר ווטרינר הספארי, ד"ר אלעד סמית ושמוליק ידוב מנהל תחום בעלי חיים שהחליטו להסתייע במכבי האש של אזור רמת גן במטרה להוביל את טאנה בצורה זהירה לרדת מהעץ.

ד״ר אלעד סמית הרדים את טאנה בזהירות והעלה אותה יחד עם המטפלים למנוף. המטפלים והווטרינרים שעבדו במקצועיות ועדינות ווידאו כל העת שמצבה נראה טוב וניסו עד כמה שיותר לשמור על השלווה באזור.

צפו בסרטון:

היום  (ראשון) טאנה כבר חזרה לחצר, היא משחקת עם חבריה, ובספארי מדווחים על חזרה מהירה שלה לשגרה. "היא קצת נבהלה מהסיטואציה וזו הסיבה למה שקרה" אומרת ל"רמת גן ניוז" שגית הורוביץ, דוברת הספארי ומוסיפה "אחרי שזה קרה כמובן שהזזנו את הצמחיה על מנת למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד".

במסגרת המאבק של משטרת ישראל בנגע תאונות הדרכים, קיימו הבוקר (ראשון) שוטרי הרכבת הקלה של מחוז ת"א (הרק"ל), אכיפה מוגברת בעיר במסגרתה עיכבה ברחוב ז'בוטינסקי ברמת גן רוכב קורקינט שנצפה חוצה צומת באור אדום.

החשד: נהיגה תחת השפעת סמים כשברשותו חומר החשוד כסם, לאחר שנצפה חוצה צומת באור אדום.

במהלך התשאול הרוכב התבקש לעצור ולהזדהות בפני השוטרים ואז התחיל בבריחה, עד למעצרו אחרי מרדף רגלי, כאשר ברשותו תפסו השוטֹרים קופסא ובה חומר החשוד כסם, השוטרים עיכבו את החשוד והוא הועבר להמשך חקירה בראשות בוחני התנועה של מחוז תל אביב.

בגיל 54 כשרוב הסטודנטים סביבה צעירים ממנה בכמה עשורים, הגיעה גליה שרתיאל מרמת גן למחלקה לאומנות במדרשה בבית ברל. "לאורך השנים אמנות היתה תשוקה שלי כמתבוננת וקצת גם באופן מעשי. עד שיצאתי לראשונה לשבתון לא יכולתי להרשות לעצמי לעסוק באמנות בעצמי, כיון שהייתי צריכה להתפרנס" היא אומרת בראיון ל"רמת גן גבעתיים ניוז"

למדרשה הגיעה גליה, מתוך רצון להתנסות באמנות וידאו, לאחר שלמדה כמה קורסים בקולנוע, אולם בהדרגה "גלשה" גם לפיסול. היא גרושה ואם לשלשה, מתגוררת ברמת גן ועובדת כמורה בתיכון בבי"ס דמוקרטי בכפר סבא שם היא מלמדת היסטוריה, ספרות ואנגלית.

בפרויקט הגמר שלה ניסתה ללכת בכיוונים שונים שחלקם צורניים מובהקים וחלקם תוכניים. עוד בשנה הראשונה, עשתה ביחד עם ענבל כהן חמו (אמנית ובלוגרית צילום ידועה) פרויקט של סימון מחודש של הקו הירוק בדרך לישוב סלעית הממוקם צפונית לכפר סבא "יצאתי לשוחח עם אנשים משני צידי גדר ההפרדה, דני מסלעית וג'מאל מכפר סור; סלעית וכפר סור היו ישובים שעד הקמת גדר ההפרדה ב-2003  היו ביחסים מצוינים של עבודה ורעות ונמצאים במרחק של 600 מטר אחד מהשני. גדר ההפרדה פוררה כמעט לגמרי את הקשרים האלה ויצרה מציאות בה לא ניתן לדמיין כמעט קשר בלתי אמצעי ורציף בין שני הישובים. גם דני וגם ג'מאל מדברים על העבר ועל המציאות המסורבלת והמורכבת בה הם חיים. משלמי המחיר הגדול הם כמובן ג'מאל ואחרים בכפרו" היא מספרת.

הדברים האלה התחברו אצלה גם לכאבים אחרים ותקופות אחרות הקשורות להיסטוריה הקולקטיבית שלה "כמורה להיסטוריה אני מרבה לעסוק בהיסטוריה אירופאית ובהיסטוריה יהודית בתוכה. הסנטימנט שלי לאבסדורד הקיים בחיים . אותו געגוע ואותה תחושה של פספוס הקשורה למרחב בין שתי ערים משך אותי לחבר את חלם של אז לכפר סור וסלעית של היום"

אני חייב לשאול איך התחושה להיות בין סטודנטים צעירים?

"לפעמים הרגשתי שזה יתרון. לא הרגשתי שאני "מתחרה" על אותה משבצת, לא הייתי צריכה למצוא חן בעיני אף אחד והרגשתי שביקורת לא מפרקת אותי.  לפעמים זה היה חסרון כי הרגשתי שאני לובשת "מסכת גיל" למרות שאני צעירה בפנים"

איך קיבלו במשפחה את הבחירה שלך דווקא עכשיו? 

"קשה לומר. נראה לי שלא ברצינות רבה מידי. זה אחרת כשעושים את זה לצד דברים "חשובים" יותר כמו פרנסה וגידול ילדים"

יש לך תוכניות לעסוק בתחום בעתיד? 

"זאת שאלה שתצטרך להיבדק אני צריכה לראות איזה בן אדם אני כשאין לי דד-ליין או תערוכה באופק – עד כמה האמנות היא חלק בלתי נפרד ממני" היא מסכמת.