רמת גן

הבוקר(שלישי) באופן רשמי אין חובת מסיכות בחללים סגורים, ולמעשה החיים חזרו למסלולם, אלא שיש מי שפחות אוהב את רעיון הסרת המסיכות בסופר מרקטים או בבתי הספר, אולם בטיסות המסיכות על הפנים עדיין יהיו בגדר חובה.

"אני לא מוכנה לקחת סיכון על החיים שלי" אומרת הבוקר קלרה, תושבת גבעתיים שביקרה בסופר בעיר, לדבריה "אני ראלית וקוראת עיתונים ויודעת שנראה שהכל בסדר, אבל עדיין הנגיף הזה כאן ואני לא מוכנה לקחת סיכון על החיים שלי או של בעלי, אני יודעת מה יכול לקרות?"

אריה, תושב רמת גן, גם הוא נגד רעיון הסרת המסיכות. "אשתי הייתה בצעדת בוקר ובגלל שלא הייתה עם מסיכה במהלך הצעידה היא נדבקה ממישהו והגיעה למצב קטטוני, אנחנו ממש לא מתכוונים להוריד את המסיכה בחללים סגורים".

לעומתם, מירה קמחי, אמא לילד הלומד באחד התיכונים בעיר סיפרה ל"רמת גן ניוז" כי "ההחלטה הזו חשובה, הילדים סובלים מהחום ומקשיי נשימה עם מסיכה וזה בלתי אפשרי להתרכז ככה בלימודים, הבן שלי וחבריו מאושרים מהחזרה לשגרה ואני איתם".

אין חשש שידבקו זה מזה נניח?

"זה עלה כל הזמן אבל אני מאמינה שהם יודעים לשמור על עצמם ובסוף היום הם לא בקבוצות סיכון. ההיסטריה הזו מיותרת וההנחיה מבורכת".

ומה אתם חושבים על ההחלטה?

אור רחמני  מרמת גן, היא לוחמת איסוף קרבי שבשבוע שעבר עברה את טקס ההשבעה. "כבר כשלמדתי בתיכון העירוני, חקרתי על האפשרויות העומדות בפני להמשך וסקרתי את הדרישות המחייבות בשירות לוחמה וההכשרות", היא מספרת ומוסיפה "תמיד רציתי להיות לוחמת בגלל הדרך בה חונכתי בבית. דרך של הערכה, כבוד נתינה וכמובן תרומה לקהילה ושירות למדינה שלי. אני בונה את עצמי, את האישיות שלי, בוחנת את הגבולות שלי, לומדת לעבוד בשיתופי פעולה עם אנשים, להאמין בהם ולסמוך עליהם, מתחזקת גופנית ומנטאלית  ובעיקר מרוצה מהבחירה".

ובכל זאת, מטלות, לילות בלי שינה.

"מהרגע שהגעתי לבסיס הטירונות ועד היום, הוקפצתי בלילות, נדרשתי לעלות על ציוד לחימה בזמן קצוב, עברתי ארבעה שבועות של ירידה לשטח המיועד לתרגול קליעה, חוויתי שבוע שדאות ויצאתי לשלושה מסעות ששינו את חיי, במקביל לכל אלו, נדרשתי לעבור בחני מסלול, מבחני בר-אור ומד"סים, הסמכות עם אמל"ח וציוד רפואה. כל מה ששמעתם עכשיו, קרה ב 77 ימים, חודשיים וחצי. תקופה בה חשתי לעיתים רבות לחוצה, עייפה ומותשת, מלאה בנחישות לעבור בהצלחה את השלב הראשון של הטירונות".

והנה, בשבוע שעבר עברת את טקס ההשבעה.

"הרגשות שלי לקראת ההשבעה מעורבים. מצד אחד אני חשה שמחה, גאווה ואמון עצמי על הדרך אותה עברתי עד כה. ומצד שני, קיים בי החשש למה שעתיד לבוא בהמשך הטירונות, שהרי אין היא מסתיימת והדרך עוד ארוכה ומפותלת".

ובשתי מילים, מה מיוחד באיסוף קרבי
"חיילי האיסוף הקרבי הם לוחמים לכל דבר ועניין, הפועלים לאיסוף מידע מהשטח באמצעות מארבי תצפית מוסווים, עמדות תצפית ועוד. כל זאת, על מנת לעבד את חומרי הגלם המודיעיניים לכדי תמונת מצב שוטפת לצרכים מבצעיים.אין כמו לחזור הביתה לעיר שלי, תשושה ושמחה אחרי השבעה ובידיעה שאני שומרת על בטחון אזרחי מדינת ישראל".

למרות הקורונה והמשבר הכלכלי, נראה שהמצב פחות השפיע על רוכשי הדירות, שכן, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחירי הדירות בעיר רמת גן עלו ברבעון הראשון של 2021 בכ-6.5% והגיעו ל-2.29 מיליון שקל בממוצע, לעומת 2.150 מיליון שקל בממוצע ברבעון הראשון של 2020.

עוד עולה מהנתונים כי מהתפלגות המחירים לפי גודל הדירה ניתן לראות כי רק צמודי הקרקע ברמת גן רשמו ירידה במחיר ויתר הדירות התייקרו. כך, מחירי דירות 1-2 חדרים ירדו ב-2.5% ל-1.430 מיליון שקל בממוצע; מחירי דירות 2.5-3 חדרים עלו בכ-13% ל-2.043 מ' ש'; מחירי דירות 3.5-4 חדרים עלו בכ-7% ל-2.51 מ' ש'; מחירי דירות 4.5-5 חדרים טיפסו בכ-8% ל-3.03 מ' ש'; ודירות 5.5-6 חדרים התייקרו ב-11% ל-3.496 מיליון שקל.

אגב, ברמה ארצית מחירי הדירות עלו ברבעון הראשון של 2021 בכ-2% ל-1.65 מיליון שקל בממוצע, לעומת 1.621 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2020.  כמות העסקאות ירדה בכ-5% ל-18.74 אלף לעומת 19.7 אלף ברבעון הראשון של שנת 2020.

לדברי רונית כהן, מנהלת השיווק והמכירות בחברת צמח המרמן הבונה ומשווקת יחד עם חברת סרוגו את פרויקט THE LAKE על הפארק הלאומי ברמת גן, "עליית מחירי הדירות ברמת גן איננה מפתיעה שכן היא מבוקשת מאוד למגורים וגם להשקעה. בהתפלגות לפי גודל הדירות ניתן לראות שהדירות הגדולות יותר התייקרו בשיעור החד ביותר ברבעון הראשון – כנראה כתוצאה ממשבר הקורונה ששינה את דפוסי הצריכה של הרוכשים. השהייה הממושכת בבתים בסגרים הוביל יותר רוכשים לחפש דירות גדולות יותר שיאפשרו מרחב מחיה ראוי וזה התבטא במחירים". 

השבוע, הסתיים קורס צוללן, מדובר באחד הקורסים היוקרתיים של צה"ל ובין 30 החיילים עמד גם נ' מרמת גן, ובשבועות הקרובים הוא יחל את שירותו המבצעי כצוללן בשייטת 7.

נ' למד בבית ספר ברמת גן, ובין תחביביו: פיסול והתעמלות גופנית. לקורס הוא הגיע כששמע עליו מאח של חבר, וכשהוא חדור מטרה להגיע אליו, זה קרה. "בכיתה שלי אחוז המתגייסים היה יחסית נמוך אבל לי היה מאוד חשוב להתגייס בכלל ולתפקיד משמעותי בפרט. מה שעניין אותי בתפקיד הצוללן הוא השירות עם האנשים וההתמקצעות בתפקיד בצוללת" הוא מספר.

כעת, אחרי יותר משנה וחודשיים של מסעות, הפלגות ולמידה אינטנסיבית, עמד סמל נ'  על רחבת המסדרים בטקס הסיום בבסיס חיפה של זרוע הים.

במהלך הקורס לומדים הלוחמים להתמודד עם מצבי לחץ ועייפות, להכיר את הצוללת על כל פרטיה ולדעת כיצד להפעיל את המערכות עליהן הם אמונים. במהלך הקורס מכירים הלוחמים את הים מקרוב תוך שהייה מרובה בו, אימונים גופניים אינטנסיביים והכרות עם הצוללת ועם הפעילות החשאית.

המסלול מורכב מטירונות, ואחריה שני שלבים: בסיסי וייעודי. בעוד השלב הראשון, הבסיסי, מתמקד בחוסן מנטלי ופיזי שלב ייעודי מכוון ללמידה על הצוללת ועל מערכותיה. בסוף ההכשרה מוסמכים הצוללנים החדשים לתפעל ולתחזק את המערכות עליהם הם אמונים ולהתחיל את עבודתם בתוך צוותי הצוללות כלוחמים במעמקים. החניכים בקורס מתחלקים למספר מגמות ייעודיות בצוללת – מכונה, אלחוט, נשק, סונאר, מהו"ב (מערכת הספק ובקרה) או גנ״ק (גילוי, ניווט וקשר).

מזה שלוש שנים ברציפות שהמרכז הרפואי שיבא נבחר על ידי המגזין האמריקאי Newsweek ל-TOP 10 העולמי, וכעת קוטף בית החולים הישג נוסף כשנבחר לאחד מבתי החולים "החכמים" בעולם לשנת 2021 על פי Newsweek כשהוא ממוקם במקום ה13  לצד בתי חולים מובילים בעולם כמו מאיו' קליניק, קליבלנד קליניק, מסטוצ'ס והר סיני.

בתי החולים נמדדו בין השאר על יישום בינה מלאכותית בהליכים רפואיים, טלה-רפואה ודיגיטציה בתחומים כמו הדמיות.  ונלקחו בחשבון גם חוות דעתם של גורמים בתוך ומחוץ לבתי החולים וראיונות עם מומחים בתחום בתי חולים "חכמים".

פרופ' איל צימליכמן, סמנכ"ל רפואה וחדשנות בשיבא, מסביר כי במהלך מגפת הקורונה שיבא ערך ועשה התאמות מהירות כדי להמשיך ולטפל הן בחולי הקורונה והן בשאר החולים, והשתמש בטכנולוגיות מתקדמות ובטלה-רפואה שהבטיחו את הרצף הטיפולי גם מרחוק.

"בעידן שבו הגבולות ברפואה הפכו וירטואליים, כך גם הגבולות בין האקדמיה לקליניקה, בין הבית לבית החולים, בין תעשיות ויזמים לשדה הקליני, בין הבינה האנושית לבינה המלאכותית".

פרופ' יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי שיבא: "מערכת הבריאות ובתי החולים חייבים להיות מוכנים לאתגרי העשור הבא של המאה
ה-21, ובראשם הפיכת כלל בתי החולים ל'חכמים' ופריצת גבולות הרפואה תוך שימוש בטכנולוגיות שיבטיחו את הרצף הטיפולי בעתות של מלחמה ושלום גם יחד.אני גאה ושמח בזכות של שיבא להיות בצמרת העולמית של בתי החולים 'החכמים', ובחוקרינו ורופאינו המטביעים את חותמם ברמה הלאומית והבינלאומית".

משטרת ישראל מבקשת את עזרת הציבור בחיפושיה אחר הנעדר בועז רוטנברג בן 65 מר"ג.

תיאורו; מבנה גוף רזה, קירח, גובה 1.70 מ'. נראה לאחרונה בת"א כשהוא לובש ג'ינס וחולצה קצרה לבנה.

כל היודע דבר על מקום הימצאו מתבקש להתקשר למוקד 100 של המשטרה או למשטרת ר"ג בטלפון 03-6796454.

צעירה המתגוררת בבניין גבוה ברמת גן, נפלה מהמרפסת בשעות הצהריים,ככל הנראה בזמן תליית כביסה.

אנשי מד"א שהגיעו למקום העניקו לה טיפול רפואי ומייד לאחר מכן פינו אותה לבית החולים תל השומר במצב בינוני עם חבלות גב וגפיים.

הגורים שבתמונה חולצו מהפזורה הבדואית, והם מחפשים בית חם. אולי אתם תהיו הבית החדש שלהם, אחרי הכל, כלבים מכניסים שמחת חיים הביתה.מפיגים בדידות והם למעשה החבר הטוב ביותר של האדם. אנא הגיעו ואמצו אותם או את חבריהם.

מחכים לכם כל יום ששי בפארק הלאומי רמת גן, שער התותים, בין השעות: 11:00-16:00 לפרטים ניתן לפנות לגלילה בטלפון 052-8219387 או להדר בטלפון 052-8808021

בתאל (37) ודרור (36) נוה קראוזה מרמת גן, לא האמינו שהם יאלצו לדחות את החתונה שלהם לא פחות מחמש פעמים בגלל הקורונה, אבל רצה הגורל וזה קרה, עד שלפני שבועיים הם סוף סוף נישאו.סיפור ההכרות של השניים יכול בקלות לפרנס מדורים, וסיפור החתונה יזכר לדורות.

"חבר טוב שלי כתב עליי פוסט בפייסבוק בקבוצת היכרויות ובתאל ראתה את הפוסט ושלחה לי הודעה. האמת היא שקצת חששתי בהתחלה מעניין המרחק אבל עניתי לה בכל זאת, זה התפתח לשיחת טלפון ארוכה ולמחרת היא שלחה לי הודעה עם הצעה לבוא לירושלים לטעום את הניוקי שהיא מכינה. אמרתי לעצמי שזה צריך להיות ניוקי ממש שווה ויצאתי לדרך. בסוף אכלנו בכלל פיצה ולא ניוקי, אבל כבר מהדייט הראשון הרגשנו  שיש כימיה נהדרת. כמה חודשים לאחר מכן בתאל עברה לרמת-גן ואחרי עוד כמה חודשים עברנו יחד לדירה ויצאנו לדרך זוגית ביחד" מסביר דרור.

ואז אתם מחליטים להתחתן.

"שמע, הצעת הנישואים לא ממש הלכה לפי התכנון,הכוונה שלי הייתה לעשות משהו קלאסי, לקחת אותה לאיזה מקום רומנטי בשקיעה ואז לשלוף טבעת. בפועל מה שקרה זה שכמה ימים לפני כן היא היתה חולה וממש מבואסת אז החלטתי להפתיע אותה ופשוט שלפתי את הטבעת בסלון, אולי זה היה סימן לתלאות שעברנו" מסביר דרור בחיוך.

באמת, בוא נדבר על התלאות.

"האירוע שלנו אמור היה להיערך ב-16/3/2020, שזה בדיוק שנתיים אחרי התאריך בו דיברנו לראשונה. 4 ימים לפני כן יצאה ההנחיה שמגבילה את ההתקהלויות ל-100 איש. ברגע הראשון עוד התלבטנו אם לקיים אירוע מצומצם אבל אחרי שהבנו שהרבה אנשים גם ככה לא ירצו להגיע החלטנו לדחות את האירוע ב-3 חודשים. ההרגשה הייתה קשה מאד, חיכינו לזה והשקענו בזה כ"כ הרבה זמן וכסף ואנרגיות וזה הרגיש שהכל מתחרבן לנו, מה גם שחוסר הוודאות לגבי מה הולך לקרות עם המגפה החדשה הזו הפך את זה לעוד יותר קשה. הייתי אומר שבתאל לקחה את זה קשה יותר אבל גם לי זה ממש לא היה כיף"..

ואז אתם שוב דוחים. ושוב..

"נאלצנו לדחות את האירוע 4 פעמים: בהתחלה דחינו ממרץ ליוני, ואז לאוגוסט, ואז לאוקטובר ואז בכלל הקפאנו את כל העניין. בינואר כשעניין החיסונים החל לצבור תאוצה בתאל היתה זו שדחפה לזה שנקבע תאריך חדש. קבענו ל-24/5 למרות שהיה חשש כי באותו שלב עוד לא ידענו עד כמה החיסונים יהיו אפקטיביים ובכלל מה יהיה המצב ומה יהיו ההנחיות. ככל שעבר הזמן והתקרב המועד התגברה התחושה שעשינו את הדבר הנכון, אלא שאז החל מבצע שומר החומות ואנחנו שוב נכנסנו ללחץ אטומי, היה שלב שכבר חששנו ששוב ניאלץ לדחות את האירוע או לכל הפחות לקיים אותו באופן מאד מצומצם. באופן סמלי, אחרי שהאירוע המקורי נדחה  4 ימים לפני המועד, הפעם הפסקת האש הוכרזה 4 ימים לפני המועד והרגשנו הקלה עצומה".

ובכל זאת , יש לכם סיפור לנכדים. מה אתם זוכרים מהארוע עצמו?

"אני אזכור מהאירוע 3 דברים עיקריים: הראשון, ששמעתי את הביטוי "סוף-סוף" עשרות אם לא מאות פעמים באותו ערב מכל מי שהגיע לאירוע. זה ניכר שגם הקרובים אלינו חיכו לאירוע הזה בכליון עיניים אחרי כל הזמן הזה. השני, שהיה מאד כיף ומרגש לקבל כ"כ הרבה פרגון ואהבה בערב אחד. והשלישי, שהצלחנו לעמוד במשימה ולרקוד ערב שלם ולהישאר שלמים, למרות היותנו זקנים בלב ובנשמה".

בהצגה "קרום" של חנוך לוין שתעלה השבוע במסגרת הפקות הגמר של מחזור נ"ט בבית צבי משחק חן תמיר (30) מרמת גן את דמותו של תוגתי – חברו של קרום.
"תוגתי הוא היפוכונדר שמפחד מהצל של עצמו, חכם ורגיש אבל פחדן". מספר חן "באופן אישי אני לא מזהה את עצמי כמישהו שמנוהל מפחדים, אבל אני יכול מאוד להזדהות עם המקור של הפחד – החרדה על איך מסתכלים עליך חברתית מוכרת לי." מסביר מייד חן. 

חן נולד וגדל בשוהם. מילדות הוא זוכר חיבור עמוק לעולם התיאטרון כשהיה עושה הצגות בבית להוריו עד שהם החליטו לשלוח אותו לחוג תיאטרון. מחוג התיאטרון העירוני הוא הגיע לאודישנים ל-"אופרה הישראלית" והתקבל להצגה "חליל הקסם"."הייתי רק בן 7, זו הייתה ממש הרפתקה, להופיע בערבים, לנסוע עם הקאסט בוואן להצגות מחוץ לתל אביב". כשההפקה הזו נגמרה ונפתחו אודישנים להצגה הבאה, הוריו החליטו שלא לאפשר לו להתמיין אליה, ע"מ שיוכל להתמקד בלימודים.על אף שהפסיק את השתתפותו באופרה, חן המשיך לשחק ולעסוק בתיאטרון גם בשנות התבגרותו במסגרת מגמת תיאטרון בבית הספר ובמסגרת להקות עירוניות.

אחרי שסיים את שירותו הצבאי פנה חן שוב לעולם התיאטרון המקצועי וניסה להתקבל לבית הספר "ניסן נתיב"."עד לאותו רגע, חוויתי רק הצלחות במשחק, זו הייתה פעם ראשונה שדלתות נסגרו בפני."
אחרי שנכשל בבחינות לבית הספר חן נכנס לסחרור של שנתיים, בו איבד מעט ביטחון בנוגע לכישורי המשחק שלו, אך גם גילה את מאחורי הקלעים של התיאטרון. הוא החל לעבוד בתיאטרון הקאמרי ובבית לסין בתחום המכירות, מוקדים, אירועים, גיוס כספים ועוד.לאט לאט מקומו בבק סטייג' התבסס והוא הרגיש שוב הנאה וסיפוק מעולם התיאטרון, במקביל הוא נרשם ללימודי סאונד כדי לפתח את כישוריו המוסיקליים, אך החלום לשחק לא הרפה ממנו. בגיל 27 הוא החליט לשנות כיוון ולנסות את מזלו הפעם מול הבוחנים של "בית צבי". הוא עבר את הבחינה ומאז הוא משחק בבית הספר עד היום.

ממבחני הקבלה הוא זוכר רגע מול מנהל בית הספר – ארתור, שדיבר על פזילה שיש לחן בעינו. לחן פזילה שהחלה כשעוד היה ילד והלכה והתגברה ככל שהתבגר. הפזילה לדבריו היא לא משהו שהשפיע עליו וערער את בטחונו, אך כפי שארתור אמר לו באודישנים – "אנחנו מקבלים אותך אבל תדע שזה משהו שאי אפשר להתעלם ממנו ויכול להיות שלפעמים יקשה עליך."
"בעולם התיאטרון והפרסום צריך להיות נורא מושלם ודווקא אצלי יש את העניין הזה, אני אוהב ומקבל את זה שיש לי פגם פיזי, זה אף פעם לא עצר אותי מלעשות דברים."

אם כבר מדברים על עולם הפרסום – נראה שהתיאטרון עבר איזה מהפך בשנים האחרונות, המון פליטי ריאליטי תופסים את מקום השחקנים שלמדו במשך שנים, מה דעתו על זה?

"יצא לי לא מעט לשבת בישיבות מכירות ואני מכיר את העניין הזה, בשביל למכור נותנים את התפקיד הראשי למי שסיים עכשיו איזה סדרה/ ריאליטי וכו'. אני נגד הדבר הזה. אני חושב שמי שמשחק על בימת התיאטרון חייב להתייחס לזה כמו מקצוע, כמו שרופא חייב ללמוד, גם שחקן חייב ללמוד. קיצורי הדרך פוגעים גם ביצירתיות וגם באומנות ובסוף גם בתוצאות."

איך הייתה העבודה על ההצגה הנוכחית? 

"התחלנו לעבוד על ההצגה בסוף 2020 בשיא תקופת הקורונה ועשינו חזרות בזום, זו הייתה דרך ארוכה, שכללה העמקה אל תוך המהות של הדמויות המורכבות והמטורפות של חנוך לוין."

מה לדעתך התכונה הכי חשובהשתהיה לשחקן על הבמה?

"הדבר הכי חשוב זה פרופורציה וסנטר נפשי ואישי. ברגע שאתה מרגיש בנח על במה ומרגיש בנח במה שאתה עושה בחיים השמיים הם הגבול.גם צריך עולם פנימי ודמיון בשביל להתחבר דמויות של אנשים שלא הכרת בחיים שלך. ברגע שיש לך דמיון וחופש לעוף עם הסיפור ולקרב אותו לחיים שלך אתה מביא משהו מאוד אותנטי לבמה. הדמות של תוגתי בסופו של דבר מתה ממחלת הסרטן, זה התחבר לי עם חוויה אישית –  ליוויתי את סבתא שלי שחלתה בסרטן מהטיפול הראשון עד שהיא עצמה עיניים זה באמת משהו בהצגה הזו שהולך איתי מהרגעים הראשונים של החזרות ב2020 עד היום. זה סוג של קלוז'ר בשבילי."

ההצגה קרום תעלה מהתאריך ה-4.6.21 עד ל-17.6 בכל ערב אולם גרי בילו בבית צבי. ימי חול – 20:30 סופ"ש – 21:00.כרטיסים: 55-70 שקל באתר בית צבי