יום חמישי , דצמבר 12 2024

בחזרה לעתיד: אושר חזון פיתוח ציר המטרו M2 ברמת גן ובגבעתיים

מנהל התכנון מקדם מסמך מדיניות פיתוח ציר המטרו M2 שיעבור מדופן איילון תל אביב דרך רחוב כצנלסון בגבעתיים, ירושלים ברמת גן ועד חזון איש בבני ברק. במסגרת התוכנית תקודם לצד בניית המטרו, בנייה של 13 אלף יח"ד חדשות

תוואי תחנות M2 | צילום: והדמייה: פרופ’ אדר’ אירית צרף – אדריכלות ובינוי ערים
תוואי תחנות M2 | צילום: והדמייה: פרופ' אדר' אירית צרף - אדריכלות ובינוי ערים

הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל אביב, החליטה על קביעת מדיניות לפיתוח הציר שבו יעבור תוואי המטרו M2  בתחום הערים תל אביב, גבעתיים ורמת גן.


רוצים להדליף? שלחו וואטסאפ

הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו


המהלך שקודם על ידי לשכת התכנון המחוזית, בשיתוף עם שלושת הרשויות המקומיות ומטה מינהל התכנון, חתום ע”י צוות יועצים בראשות האדריכלית פרופ’ אירית צרף נתניהו.

לדברי הוועדה, מטרת המדיניות היא פיתוח מרחב לינארי עירוני המעודד הליכה, כלכלה מקומית, מרחב ציבורי איכותי לצד טבע עירוני ודיור מכליל, תוך התחשבות ברשויות השונות והעצמת הייחודיות והמקומיות.

איזור תחנת הרא”ה רמת גן צילום
איזור תחנת הראה רמת גן | צילום והדמייה: פרופ’ אדר’ אירית צרף – אדריכלות ובינוי ערים

כוונת המסמך היא פיתוח ציר מטרופוליני הרמוני שישתלב עם עדכון אופי המרחב מגשר עמק הברכה מעל איילון ולאורך תוואי המטרו.

הציר הצפוי חוצה את מטרופולין תל אביב מזרח-מערב, שאורכו כ-6.5 ק”מ, ועובר ב-3 רשויות מקומיות: רחוב עמק ברכה בתל אביב-יפו, כצנלסון בגבעתיים ושדרות ירושלים ברמת גן.

במסגרת המסמך מוצעת תוספת של כ-13,000 יחידות דיור חדשות לאורך הציר, תוך פירוט העקרונות התכנוניים שונים. המסמך מזהה 7 מוקדים עירוניים חשובים המיועדים לבנייה עצימה. 3  תחנות המטרו M2: תחנת נוגה בגבעתיים, תחנת בן גוריון ותחנת הרא”ה ברמת גן.

אל מוקדים אלו מתווספים: צומת עליית הנוער /עמק ברכה (מפגש בין רשויות מקומיות תל אביב וגבעתיים), כיכר נח הממוקמת בצומת סירקין/כצנלסון (גבעתיים), מתחם “הברקוד” שבין רחובות כצנלסון ושנקין בגבעתיים ודופן דרומית של הר הבנים ברמת גן.

 

הדמיית רחוב מעלה הבנים ברמת גן | צילום והדמייה: פרופ’ אדר’ אירית צרף – אדריכלות ובינוי ערים
הדמיית רחוב מעלה הבנים ברמת גן | צילום והדמייה: פרופ’ אדר’ אירית צרף – אדריכלות ובינוי ערים

בין העקרונות התכנוניים במסמך: הכנסת שימושים שונים כתעסוקה ומסחר, בתחנות המטרו ובסביבתן, תעדוף ההליכה והתחבורה הציבורית בציר הראשי, שיפור הקישוריות בין מבנים ציבוריים למרחבים פתוחים ושילוב גגות במבני מגורים חדשים להרחבת המרחב הציבורי.

כמו כן, המדיניות כוללת מספר אזורים ומבנים שיש בהם ערך היסטורי ואדריכלי, בהם מומלץ לתת התייחסות ברגישות יתר בעת גיבוש התכנון.

בהתאם למדיניות החדשה, מקודמות בימים אלו בשולחן ועדה מחוזית תוכניות מפורטות לאורך הציר בגבעתיים ורמת גן, ובניהן תוכניות מפורטות “נוגה /כצנלסון” ו”בן גוריון /כצנלסון”, הכוללות בתחומן את ליבת התחנות ואת המרחב הסמוך.

איזור תחנת כיכר נגה | צילום והדמייה: פרופ’ אדר’ אירית צרף – אדריכלות ובינוי ערים
איזור תחנת כיכר נגה | צילום והדמייה: פרופ’ אדר’ אירית צרף – אדריכלות ובינוי ערים

יו”ר הוועדה המחוזית תל אביב, ערן ניצן: “מהפכת המטרו מחייבת יצירת חזון תכנוני מטרופוליני בכדי לאפשר קידומם של תוכניות מפורטות. ציר כצנלסון שמחבר בין תל אביב, גבעתיים ורמת גן הוא סנונית ראשונה של מדיניות מחוזית ברורה במרחב כולו של מטרופולין מאוחד, ומקדמת תפיסה תכנונית משותפת לכל השחקנים שתאפשר ליזמים לקדם תוכניות נקודתיות מועצמות לאורך ציר המטרו”.

מתכנן מחוז תל אביב במינהל התכנון, אדר’ ארז בן אליעזר: “מסמך המדיניות, שקודם על ידי מינהל התכנון, מהווה חזון תכנוני מחוזי לחיבור בין הערים רמת גן, גבעתיים ותל אביב ויאפשר לתוכניות השונות להתחדשות עירונית שקודמו לאורכה כלי עבודה למינוף תהליכי ההתחדשות לטובת הכלל בראי מערכות הסעת המונים ותחנות המטרו השונות הפרוסות לאורך הציר”.

אולי יעניין אותך גםלא רק טבע: בני ברק המקראית תקום לתחייה בפארק אריאל שרוןמסתמן: יום עצמאות שקט בגבעתיים, רמת גן עדיין בסימן שאלה

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il

לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות
לקריאת כל התגובות

4 comments

  1. אני מקווה שהתוואי הוא תת קרקעי.
    אין מקום לשילוב קו מטרו על פני הקרקע.
    אני מבקש תשובה

  2. מיסטר בנקס

    אסור שהמתווה הזה יאושר, הוא סכנה ליציבות בנייני האזור

    • לפי מה שהבנתי, זה כבר אושר.
      בקשר ליציבות הבניינים, אתה צודק ולכן יש תכנית להרוס את הבניינים הישנים ולבנות במקומם בניינים חדשים, גבוהים יותר, חזקים יותר ויציבים יותר.
      נשאלת שאלה אחרת: למה להצטופף בערים גדולות ולא לפזר את האוכלוסיה לפריפריה באמצעות רשת רכבות מהירות בין כל חלקי הארץ?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אולי יעניין אותך גם:

פרוייקט אומאמי של קרסו בקריית אונו קרדיט צילום pigmentמוקטן

הזדמנות אחרונה לקחת חלק באומאמי- חווית מגורים לאוהבי הבישול והאירוח בקריית אונו

תפריט נגישות