גבעתיים

רוכבת אופניים כבת 60 נפצעה הבוקר (שני) באורח בינוני במהלך רכיבה ברחוב הל"ה בגבעתיים.

סמוך לשעה 11:00 התקבל דיווח במוקד 101 של מד"א במרחב דן על התאונה. חובשים ופראמדיקים של מד"א שהגיעו לזירה העניקו לפצועה טיפול רפואי ראשוני, ולאחר מכן פינו אותה לבית החולים איכילוב בתל אביב כשהיא סובלת מחבלת ראש.

עיריית גבעתיים פותחת את "שבוע הדמוקרטיה העירוני" במטרה לחזק את המעורבות האזרחית בקרב תלמידי העיר ובני הנוער. הפעילות העירונית, שתתקיים לאורך חודש אוקטובר, מותאמת למערכת הבחירות הארצית וליום השנה לרצח יצחק רבין. במסגרת התוכנית ישתתפו בני הנוער בפאנלים פוליטיים, התנסויות בהצבעה, מעגלי שיח על חברה מקוטבת, וכן בבחירות למועצות התלמידים. "אנחנו רוצים שבנות ובני הנוער ידעו לשאול שאלות, לבחון מידע ולגבש עמדה עצמאית," הדגיש ראש העיר, רן קוניק.

שבוע הדמוקרטיה יתקיים בין 20 ל-29 באוקטובר, בסמוך ליום השנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין. במהלך השבוע יוגבר העיסוק בנושאי דמוקרטיה, תוך חיבור בין ההיכרות עם רבין, פועלו ומורשתו לבין בחינת השיח הציבורי שקדם לרצח, משמעותו של רצח פוליטי והאתגרים של חיים בחברה מקוטבת. לצד זאת, הפעילות לקראת הבחירות הארציות תחל עוד לפני השבוע ותתקיים בבתי הספר, במרכזי הנוער, בתנועות הנוער ובקבוצות המעורבות החברתית.

לקראת הבחירות: למידה, שיח והתנסות

ב-6 באוקטובר התקיים פאנל בחירות לכלל תלמידות ותלמידי כיתות י״ב בעיר, בהובלת מינהל החינוך, הנוער וההשכלה הגבוהה ובשיתוף רבות מיחידות העירייה. בפאנל השתתפו נציגי מרבית המפלגות ובסיומו התנסו התלמידים/ות בהצבעה. במהלך החודש מועברים בבתי הספר מערכי שיעור העוסקים בחשיבות הבחירה, בגיבוש עמדה עצמאית ובמאפייניהן של בחירות חשאיות, חופשיות, שוויוניות והוגנות. במקביל, תתקיים פעילות לבני ובנות נוער בעלי זכות הצבעה, שתעודד אותם לממש את זכותם. לאחר הבחירות הארציות יתקיים בבתי הספר שיח מותאם גיל על התוצאות ומשמעותן.

לצד זאת, מחלקת הנוער מרחיבה את העיסוק בנושא הדמוקרטיה אל הפעילות היומיומית במסגרות החינוך הבלתי פורמלי. בתוכנית נכללים מעגלי שיח עם השכבות הבוגרות בתנועות הנוער בנושאי בחירות וסוגיות חברתיות, כנס חשיפה למעורבות חברתית בסימן בחירות בחיים האישיים, ופעילויות בקבוצות המחברות בין דמוקרטיה, בחירה ואחריות לבין העשייה החברתית של המשתתפים. הפעילויות מיועדות לבני ובנות נוער משכבות ט׳-י״ב, ובהם גם מי שעדיין אינם בעלי זכות הצבעה, ומלוות בהכשרות לצוותי ההדרכה בנושא שיח פוליטי חינוכי.

במקביל לפעילויות החינוכיות, יתקיימו במהלך אוקטובר בגבעתיים בחירות למועצות התלמידים הבית-ספריות ולמועצת התלמידים והנוער העירונית. ב־22 באוקטובר יתקיימו הבחירות למועצות התלמידים בבתי הספר, ב־26 באוקטובר ייערך כנס מועצות עירוני רחב, וב־29 באוקטובר יתקיימו הבחירות למועצת התלמידים והנוער העירונית. במסגרת הכנס העירוני ישתתפו בני ובנות הנוער בפעילות משותפת, יעלו רעיונות ויקבלו החלטות לקידום נושאים החשובים להם ולחבריהם בעיר. המהלך נועד לחזק את המנהיגות הצעירה, לעודד מעורבות והשפעה ולהעניק לבני הנוער קול משמעותי בעיצוב המציאות העירונית.

שבוע הדמוקרטיה: מזיכרון ומחשבה ביקורתית למעורבות והשפעה

השבוע ייפתח ב־20 באוקטובר בערב ״דמוקרטיה על הבר״ במרכז הנוער בייס ויהיה פתוח לציבור הרחב בהרשמה מראש. הערב יעסוק בחינוך פוליטי ובקשר שבין חינוך ופוליטיקה, בהשתתפות איתמר קרמר, יו״ר ארגון ״משמר החינוך״, יובל מנדלסון, מוזיקאי, שחקן ומורה וטל מגדל ותמר אנגל – תלמידות י"ב בתיכון קלעי.

בבתי הספר יתקיימו שיעורים, טקסים ופעילויות לציון יום הזיכרון הממלכתי לרצח יצחק רבין. במסגרת הפעילות החינוכית סביב יום הזיכרון מתוכננת גם הקרנת הסרט ״ימים נוראיים״ לתלמידי כיתות ט׳, בליווי הכנה ועיבוד בכיתות.

אירועי השבוע יכללו חידון דמוקרטיה עירוני לתלמידי כיתות ו׳-ח׳, ששלביו המוקדמים ייערכו בבתי הספר והגמר שלו יתקיים ב-25 באוקטובר במרכז הנוער בייס. ב-26 באוקטובר יתקיים משפט ציבורי מבוים בהשתתפות נציגי תלמידי כיתות י׳-י״א מכל בתי הספר בעיר, שיאפשר להם להתנסות בהצגת טיעונים, בהקשבה לעמדות שונות ובדיון בסוגיות ציבוריות. באותו היום יתקיים בבייס כנס מועצות התלמידים העל-יסודיות, שבמסגרתו יגבשו המשתתפים רעיונות ויקדמו יוזמות הנוגעות לחיי הנוער בעיר.

ב-29 באוקטובר יתקיים גם יום עיון לתלמידי מגמות האמנות, המוזיקה, הקולנוע, התקשורת והתיאטרון בנושא ״יצירה ומחאה: הכוח של אמנות לשנות מציאות״. יום העיון יכלול כיתת אמן עם שאנן סטריט ויעסוק ביצירה כאמצעי לביטוי עמדה ולהשפעה חברתית.

לצד הפעילות בבתי הספר ובמסגרות הנוער, בני ובנות הנוער בגבעתיים נותנים מקום גם לשיח ציבורי עכשווי באמצעות הפודקאסט ״פוליטינז״, העוסק בסוגיות חברתיות, פוליטיות ואקטואליות המעניינות אותם. את הפודקאסט מנחים עמית גרוסמן ועירד מור סיקורל, תלמידי כיתה ט׳ בתיכון קלעי וחניכי מרכז הנוער בייס. הפודקאסט זמין להאזנה בספוטיפיי ולצפייה ביוטיוב, ובמסגרתו יארחו השניים את רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים.

מכלול הפעילויות מחבר בין היכרות עם עקרונות הדמוקרטיה לבין האפשרות ליישם אותם בחיי היומיום: בכיתה, בקבוצת הנוער, במועצת התלמידים ובקהילה. שבוע הדמוקרטיה מרכז את העיסוק בנושאים אלה, כחלק מתהליך חינוכי מתמשך המעודד את תלמידי ותלמידות העיר לגבש עמדה, לנהל מחלוקת בכבוד ולקחת חלק פעיל ומשמעותי בחברה.

רן קוניק, ראש עיריית גבעתיים: ״הסמיכות ליום השנה לרצח יצחק רבין מזכירה לנו עד כמה חשוב לחנך להקשבה, לכבוד הדדי וליכולת להתמודד עם מחלוקות. השנה, לקראת הבחירות הארציות, יש חשיבות מיוחדת גם למתן כלים לבחירה מושכלת ולעידוד מעורבות אזרחית. אנחנו רוצים שבנות ובני הנוער ידעו לשאול שאלות, לבחון מידע, לגבש עמדה עצמאית ולהבין שיש להם יכולת להשפיע. השותפות בין בתי הספר, מינהל החינוך, מחלקת הנוער ותנועות הנוער מאפשרת לחבר את הלמידה להתנסות ולעשייה, ולהפוך את ערכי הדמוקרטיה לחלק משמעותי מהחיים בעיר".

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

עד השבעה באוקטובר 2023, לאור-לי ניב היה מוטו חיים ברור, סדור ובלתי מעורער. כאישה חזקה, קצינה בכירה בצה"ל בעברה, אשת עשייה פעלתנית ודמות מוכרת מאוד בזירה הציבורית והמוניציפלית, היא נהגה לשנן אותו בכל הזדמנות: "החיים יפים, ואנחנו האנשים מסבכים אותם".

"כל הזמן אמרתי את זה", משחזרת אור-לי, וקולה מסגיר את התהום שנפערה בין אז להיום. "אני פוגשת המון אנשים, תושבים, קולגות, חברים. כל הזמן. ובכל פעם שמישהו שאל אותי ברחוב או במסדרון מה שלומי? מה נשמע? או איך אני מרגישה? תמיד, בלי לחשוב פעמיים, עניתי שהכל טוב. ובאמת התכוונתי לזה. בסך הכל היה מצוין. החיים היו יפים, המשפחה הייתה שלמה, העבודה, הקריירה, ההישגים. באמת שלא היו לי שום תלונות".

ואז הגיעה השבת ההיא, שטרפה את הקלפים והפכה את עולמה על פיו. בנה הבכור, סמ"ר עומרי ניב פיירשטין ז"ל, לוחם חילוץ והצלה, נפל בקרב הגבורה ההיסטורי על בסיס הטירונים בזיקים. הוא היה רק בן 20 בנופלו.

"ב- 7 באוקטובר בשעה 6:55 עומרי שלח הודעת וואטסאפ ושאל, 'מה אתכן?'. כתבתי לו, 'טירוף, פתחנו מקלטים, ומה אתכם?' הוא כתב לי, 'הקפיצו אותנו מהמיטה ואנחנו במיגונית'. בשעה 7:18 כתבתי לו, 'עושה רושם שההתקפה מתוכננת היטב, כנראה חדר מחבל', הוא אענה לי: "הבנתי". ומאז נעלמו עקבותיו. במקביל הוא התכתב עם אמא מיכלי וכתב, 'אמא, יש כאן אווירת מלחמה, רסיסים עפים מעלינו'. למיקה אחותו הקטנה הוא כתב 'הכל בסדר'. וזהו. בשעה 8:30 יצאתי לחמ"ל כחלק מתפקידי כמנהלת החירום בעיר".

"לא חשבתי ולא דאגתי, כלום. בתקשורת לא דיברו על זיקים ומבחינתי הבסיס היה מקום בטוח. בשעה 10:15 התקשרה חברה טובה של עומרי ושאלה אם שמעתי ממנו. שאלתי, 'למה את שואלת?', והיא בכתה ואמרה, 'אני דואגת'. למרות שהשיחה הטרידה אותי המשכתי לעבוד על אוטומט. חברים מפיקוד העורף שאיתם יצרתי קשר התחמקו ממני. ביקשתי שיבדקו ויחזרו אליי. בשעה 16:00 אחד מהם השאיר לי הודעה, 'הלחימה בזיקים נמשכת, כשאפשר יהיה לשחרר פרטים אתקשר, בינתיים תנשמי, הכל בסדר'. באותו רגע הדם אזל מגופי. אמרתי לעצמי, משהו קרה לעומרי. בשעה 21:10 לקחו אותי מהחמ"ל לחדר אחר וכשהדלת נפתחה ראיתי את קצין הנפגעים. העולם חרב. צרחתי, 'לא, אל תגיד לי כלום, אני לא רוצה לשמוע, אל תדבר, אל תגיד'. אבל הוא היה חייב. כששמעתי את המילים 'עומרי נהרג' איבדתי שליטה באופן טוטאלי".

מה את עונה ששואלים מה שלומך?

"היום, כששואלים אותי מה שלומי, אני פשוט לא יכולה לענות", היא אומרת בגילוי לב נדיר. "אני בן אדם מאוד אותנטי, אין בי טיפה של זיוף ואני לא מסוגלת לייפות דברים או להעמיד פנים. אז אני פשוט מתחמקת מהשאלה. אני לא עונה עליה או שעונה בשאלה חזרה. וכשאני נזכרת במוטו ההוא, שהחיים יפים ואנחנו מסבכים אותם – אני מבינה כמה הוא כבר ממש לא נכון בעיניי. החיים מורכבים להחריד, הם קשים, ובעיקר אין לנו שום שליטה על שום דבר. שבעה באוקטובר הוא היום שמפריד באופן חד, אכזרי ומוחלט בין החיים שלפני לבין החיים שאחרי. החיים היום לא דומים למה שהיה בכלום. שום דבר לא נשאר כפי שהיה".

הבבואה שנעלמה: כשיחסי הכוחות מתפרקים

הנפילה של עומרי לא הייתה רק אובדן אישי של אם לבנה; היא טלטלה את המערך המשפחתי כולו, מהיסוד. עומרי, מספרת אור-לי, היה עמוד תווך שתפס נפח עצום בבית, במשפחה הגרעינית ובשלוש המשפחות המורחבות המקיפות אותם.

"הייתה לו נוכחות אדירה", היא מתארת בעיניים בורקות. "הוא היה אהוב על כולם באופן בלתי נתפס. לא היה אדם אחד שהכיר אותו ולא מצא איתו חיבור ישיר, עמוק וייחודי. וכשהוא איננו, נפער בור. ריק מאוד משמעותי שמורגש בכל חדר ובכל נשימה".

השינוי הזה חילחל לכל תפקיד ומעמד בתוך המשפחה: "במשפחה הגרעינית שלנו פתאום אין בן בכור. למעשה, אין בן בכלל. אני כבר לא אמא של בן חי ושתי בנות. פתאום מאיה הפכה להיות האחות הגדולה, ומיקה, שהייתה הקטנה, הפכה פתאום לשנייה בסדר המשפחתי, ולא השלישית. כל הדינמיקה והתפקידים השתנו. מיכלי, שהייתה מחוברת אליו סביב עולמות תוכן שלמים שאני פחות התחברתי אליהם, כמו אהבה מטורפת לספורט, איבדה את הפרטנר הכי קרוב שלה. קובי, שהיה יושב איתו שעות על גבי שעות בשיחות נפש עמוקות ומפרק איתו סרטי קולנוע, נותר בלעדיו".

ועבור אור-לי עצמה, החיסרון הוא פיזי וכמעט מוחשי. "כל מי שהכיר אותנו ידע שמרגע שעומרי נולד, הוא היה הבבואה שלי. גם השם שלו, עומרי, החיים שלי. כשהיה ילד קטן הוא היה פשוט קופי שלי מבחינה חיצונית, אבל החיבור העמוק יותר היה פנימי ומנטלי. הוא חשב כמוני, הרגיש כמוני, הגיב כמוני. היינו מחוברים בנימי הנפש. ופתאום אין את זה. הכל השתנה".

פרשת השבוע של ימי שישי: "מחכים למילים האלה"

את הכאב המפלח והבלתי נסבל סירבה אור-לי לכלוא פנימה, אך הדרך שבה בחרה לתעל אותו נולדה מתוך רגע של משבר אישי ופיזי. בימי שגרה, עקב עבודתה התובענית מסביב לשעון, היה לה מנהג קבוע ומקודש: בכל יום שישי בצהריים, אחרי סיום סידורי הבית והקניות, היא הייתה פורשת לשעתיים-שלוש של מנוחה בחדר סגור, לבד עם עצמה.

"ביום שישי הראשון אחרי שהוא נהרג, עוד לפני שסיימנו את השבעה, הגיעו שעות הצהריים", היא נזכרת. "הייתי מרוסקת, אבל לא היה שום סיכוי שאצליח לעצום עין. מי יכול לישון בכלל? לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. אז התיישבתי מול המקלדת ופשוט כתבתי לו מכתב".

המכתב הזה הפך לפוסט, והפוסט הפך למסורת שבועית בלתי נתפסת בהיקפה. כבר למעלה משלוש שנים, שבוע אחר שבוע, במשך מעל 150 שבועות ברציפות, אור-לי מתיישבת בכל יום שישי אחר הצהריים, מסתגרת בחדרה, וכותבת לעומרי.

"זה הפך להיות הזמן שלנו, שלי איתו, ואף אחד לא מעז להפריע", היא מספרת. "הבנות, מיכל, החברים, כולם יודעים שבשעות האלה אור-לי לא עונה לטלפונים. זה הזמן שאני מעלה את הפוסט, ואז יושבת שעתיים-שלוש ופשוט קוראת תגובות, מתחברת ומדברת איתו".

הפוסטים השבועיים של ניב הפכו לתופעה ברשתות החברתיות, עם אלפי עוקבים, תגובות ושיתופים. עבור רבים, הטקסטים הללו הפכו למעין עוגן שבועי. "לפני יותר משנה מישהו כתב לי: 'את יודעת שהפוסטים שלך הם כמו פרשת השבוע שלי?'", היא אומרת בהתרגשות. "וזה נכון. כי תמיד שאלתי את עצמי איך רבנים בצבא קושרים את פרשת השבוע למשהו שקורה באותו רגע בחדשות. וזה בדיוק מה שקורה לי בכתיבה: יש איזה אירוע עכשווי, זיכרון שעולה, ומתוכו נבנה הגשר שמחבר אותי לעומרי".

האחריות שהתפתחה סביב הפוסטים מפתיעה אותה בכל פעם מחדש. "אנשים ממש מחכים לזה", היא מחייכת חיוך מהוסס. "אם השעה ארבע וחצי ועוד לא העליתי, מתחילות לזרום הודעות: 'אור-לי, הכל בסדר? מה קורה? איפה הפוסט?'. לפני כמה שבועות הייתי גמורה מעייפות ונרדמתי. התעוררתי בחמש ועשרים ומצאתי הודעה מודאגת מאחותי. אמרתי לה שהטקסט מוכן ופשוט נרדמתי, והיא נשמה לרווחה. החרדה הכי גדולה שלי היא שמתישהו יגמרו לי הנושאים, או שאתחיל לחזור על עצמי, למרות שב-150 פוסטים אי אפשר לזכור הכל. אבל הראש שלי פשוט לא מפסיק לעבוד. הוא חושב עליו ומחפש אותו בכל פרט במציאות".

הכתיבה הזו פתחה מעגלים עצומים של שותפות גורל. אנשים שמעולם לא פגשו את עומרי בחייו מרגישים שהם מכירים אותו לעומק. "אתמול שלחה לי הודעה תושבת העיר, מכרה רחוקה, וכתבה לי: 'הייתי עכשיו בבית העלמין, ביקרתי את עומרי, עמדתי ליד הקבר ואמרתי לו: עומרי, אנחנו אמנם לא מכירים, אבל דרך אמא שלך אני מכירה אותך כל כך טוב מאז שנהרגת'. המשפט הזה קרע לי את הלב והרחיב אותו בו-זמנית".

הנהג המבצעי של החפ"ק שהפך ל"מלך הסחנ"שים"

עומרי לא היה קצין ולא ענד דרגות פיקוד. הוא שירת כלוחם וכנהג המבצעי של חפ"ק מפקד הפלוגה, תפקיד המכונה בצבא "ב' קוד". אולם מאחורי ההגדרה הצבאית היבשה הסתתרה אישיות כובשת, שהפכה אותו לדמות המרכזית עבור עשרות טירונים ולוחמות.

"בגלל שהוא לא היה מפקד ישיר, לא היה בינו לבין החיילים דיסטנס", מסבירה אור-לי. "הוא היה הדמות הנגישה, החמה והמנחמת. בבסיס כולם קראו לו 'מלך הסחנ"שים' – שיחות הנפש. היה לו בסיס קבוע, 'ספסל הסחנ"שים'. טירונים וטירוניות היו מחכים בתור כדי לשבת איתו, להדליק סיגריה, לפתוח פחית קולה ולפרוק את הלב. עומרי ידע להקשיב באמת. הוא ראה כל אחד ואחת בגובה העיניים, ומעולם לא השאיר אדם שקוף".

אחד המאפיינים הבולטים באישיותו של עומרי היה היחס המיוחד, המגונן ומלא הכבוד שהעניק לנשים בכלל, וללוחמות ששירתו לצידו בפרט. "הוא היה גבר שמכבד נשים ברמות הכי עמוקות שיש", היא מספרת. "החברות שלו מהפלוגה סיפרו לי אחרי הנפילה שכל אחת ואחת מהן ראתה בו פוטנציאל לבן זוג המושלם. הוא היה גברי מאוד, חזק פיזית, שקט, צנוע בטירוף, ולא דיבר על הדברים האלה בבית. כשהייתי מנסה לחלוב ממנו סיפורים על בנות, הוא היה קוטע אותי מיד: 'אמא, אין סיכוי שאני מדבר איתך על זה, תשכחי מזה'. רק אחרי שהוא נהרג גילינו את עוצמת ההערצה כלפיו".

במכתב פרידה מטלטל שהעבירה למשפחה אחת הלוחמות ששירתה איתו, נכתבו מילים שחקוקות באור-לי לעד: "היית גבר החלומות של כל לוחמת בפלוגה. זה שמגיע ביום ראשון ושואל באמת איך עבר הסופ"ש ומקשיב לתשובה עד הסוף; הגבר החזק שמשרה תחושת ביטחון בלתי ניתנת לערעור, זה שרואה אותך ומבין הכל רק במבט אחד".

שדה התופת של זיקים: ארבע בחירות של גבורה

כמי שגדלה בבית פטריוטי לאב צנחן שהתנדב למילואים עד גיל 55 ולחם בגבעת התחמושת ובשחרור הכותל, וכמי ששירתה בעצמה שנים ארוכות בצה"ל והעבירה אינספור מורשות קרב, אור-לי מודה שהמילה "גיבור" עדיין צורמת באוזניה בהקשר של בנה.

"גדלתי על כך שגיבורים הם אלה שלחמו בששת הימים, ביום כיפור, במלחמת השחרור. המיתוסים של קום המדינה. כשמישהו אומר לי 'עומרי גיבור', קשה לי לתפוס את זה. לקח לי כמעט שנה שלמה של תחקירים, איסוף עדויות וביקורים בשטח כדי להבין את תמונת הקרב המלאה באותו בוקר שחור בבא"ח זיקים. וכשהבנתי אותה – נותרתי המומה לחלוטין".

נקודת המבט הזו התחדדה בשיחה שקיימה לאחרונה עם אחד מחבריו הקרובים של עומרי, שלחם לצידו באותם רגעים גורליים. "הוא ישב אצלנו בסלון ואמר לי משהו שלא עוזב אותי: 'אור-לי, אני כועס על עומרי. כשאני נזכר בזה בא לי להרביץ לו. כי כולנו – כל מי שהיה שם – נקלענו לסיטואציה. המחבלים הפתיעו אותנו כשהיינו בתפקיד כזה או אחר ולא הייתה לנו ברירה. אבל עומרי? עומרי לא נקלע לסיטואציה. עומרי בחר להיכנס אליה, והוא בחר לעשות את זה ארבע פעמים שונות באותו בוקר'".

וכך נראו ארבע הבחירות הגורליות של סמ"ר עומרי ניב פיירשטיין באותן שעות של גיהינום:

הבחירה הראשונה הייתה להצטייד בנשק, למרות שתפקידו כנהג חפ"ק לא חייב אותו בכך, ולהתייצב מיד בחזית כדי להגן על הטירוניות חסרות הניסיון שהיו בבסיס ולכוון אותן למחסה.

הבחירה השנייה התרחשה כאשר הסמלת נועה זאבי נפצעה בשטח פתוח. השניים ערכו ביניהם הגרלה קצרה מי יוצא ראשון מקו המיגון; נועה זכתה בהגרלה ויצאה, אך בתוך שניות ספורות נורתה ונפלה באמצע שדה חשוף וקלט-אש שנשטף בירי צלפים, רימונים וטילי RPG. עומרי לא היסס לרגע: שנייה אחת בלבד לאחר שראה אותה נופלת, זינק אל תוך התופת, תחת אש תופת חסרת מעצורים, הרים אותה בזרועותיו וחילץ אותה למקום מובטח, תוך שהוא משגר הודעת חירום בקשר: "זאבי נפגעה, דחוף אלונקה".

הבחירה השלישית הייתה מול רון, לוחמת נוספת שירדה מעמדת הלחימה כשהיא פצועה, מדממת מראשה והלומה. היא פנתה לעומרי בייאוש ואמרה לו שאינה מסוגלת להמשיך להילחם. עומרי הניח יד בוטחת על כתפה, הרגיע אותה במילים חמות, ואמר לה בביטחון מוחלט: "את לוחמת מצוינת וקצינה מעולה. עכשיו טוסי למיגונית, אני מחפה עלייך!". הוא פתח באש רתק מסיבית כדי לאפשר לה להגיע לחוף מבטחים.

בשלב זה, אומרת אור-לי, כל אדם סביר היה עוצר. הוא הציל שתי לוחמות, מילא את תפקידו מעל ומעבר, ויכול היה לחזור למיגונית מבלי שאיש יבוא אליו בטענות. אבל אז הגיעה הבחירה הרביעית: עומרי החליט לעלות לעמדת הירי כדי לתגבר את הלוחמים שהגנו על הבסיס. כשהגיע לעמדה והבין כי המבנה הפיזי שלה אינו מאפשר לראות את המחבלים המסתתרים, הוא סירב להישאר מוגן מאחורי הבטון. הוא יצא מהעמדה, ביצע איגוף רגלי משמאל כשהוא חשוף לחלוטין לכדורי האויב, והסתער פנים אל פנים מול המחבלים – עד שנפגע ונהרג במקום.

"כשעמדתי שם, בזיקים, וראיתי את המרחקים בעיניים, קלטתי שאין שם שום מחסה", אומרת אור-לי בקול שבור. "אין עצים, אין קירות, אין כלום. שדה פתוח לגמרי, שכולו מוות. הוא רץ לתוך התופת פעם אחר פעם. זו לא הייתה היקלעות למלכודת,  זו הייתה בחירה מודעת, עמוקה, של מי שסירב לעמוד מנגד כשאחרים בסכנה".

"המדד הוא כמות קפסולות הקפה"

איך ממשיכים לחיות, לקום בבוקר, ולמלא תפקיד ציבורי תובעני לאחר שבר שכזה? עבור אור-לי, התשובה טמונה בעשייה ובחוסר מנוחה מודע.

"אני לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה איזון", היא מחייכת חיוך מריר. "יש לי נפילות, המון נפילות, בכל יום. אבל הבנתי מהר מאוד שאני חייבת להיות עסוקה. אני עובדת ברציפות מגיל 12, מעולם לא עצרתי, ואם אינני עסוקה – הנפילה הופכת לתהום. מישהי אמרה לי פעם: 'את פנסיונרית של הצבא, למה את עובדת כל כך קשה? לכי תשחי בקאנטרי, תלכי לחוגים'. אבל זו לא אני. אני חייבת לקום בבוקר מתוך ידיעה שאני משפיעה, שאני משמעותית עבור אנשים, בני נוער, תושבים. זה הצינור שמחזיק אותי בחיים. העבודה נותנת לי כוח. העשייה למען הציבור. ובסוף בסוף גם עומרי. הזכרונות ממנו. ההערכה שלו כלפיי כשהיה בחיים. זה נותן לי כוח להמשיך".

העוגן הנוסף שלה הוא הבית, שהפך למוקד עלייה לרגל בלתי פוסק. "אם תשאלי אותי מה המדד לשלוש השנים האחרונות, התשובה היא כמות קפסולות הקפה שקניתי", היא צוחקת. "כמות שלא שתיתי בכל חיי. כמעט בכל ערב הבית מלא באנשים, במשפחה העוטפת, בחברים, גם ותיקים שחזרו, גם חדשים ובעיקר בחברים ובחברות של עומרי מהצבא. הם מגיעים, יושבים שעות ולא רוצים ללכת. רק לפני כמה שבועות הגיעו כל הלוחמות ששירתו איתו לערב המבורגרים אצלנו בסלון. אנחנו חיים אותו בכל שנייה, בכל נשימה".

באחת משיחותיהם האחרונות, שלח לה אחד הלוחמים מהפלוגה הודעה שמסכמת אולי את הכל: "אני צריך להגיד לכם תודה. בכל פעם שאני אצלכם, אני מתמלא כוחות על הזכות שקיבלתי לפגוש בחיי תופעה שנקראת עומרי. ככל שאני מכיר אתכם יותר, אני מבין למה הוא היה כזה מוצלח".

"לא נלחמת משנאה אל מי שלפניך, אלא מאהבה לאלו שמאחוריך", אמרה אחת הלוחמות בהספד על קברו של עומרי "זה היה עומרי במדויק", היא מסכמת, ומבטה מישיר קדימה, צלול וכואב כאחד. "וככה בדיוק אני רוצה שיזכרו אותו. לא כפסל ולא כמיתוס רחוק. אלא כבחור חי, תוסס, שאהב את החיים ונהרג בשיא פריחתו; אדם שראה כל נפש, שפעל מתוך אהבה עצומה לאנשים, ושלעולם – אבל לעולם – לא השאיר אף אדם שקוף מאחור".

אירועי השבת השחורה של ה־7 באוקטובר טלטלו מדינה שלמה, אך עבור ראשי הרשויות המקומיות האתגר היה כפול ומכופל: הנהגה תחת אש ודאגה לביטחון התושבים, לצד התמודדות עם שכול וכאב שפגעו ממש בתוך הבית. בגבעתיים, הגבולות בין האחריות הציבורית לכאב האישי היטשטשו במהירות, כאשר הנהלת העיר נאלצה להתמודד לא רק עם ניהול חירום וזירות נפילה, אלא גם עם אובדן קרוב וכואב בתוך שורותיה.

בראיון מיוחד, משתף ראש העיר ברגעים הבלתי נשכחים מאותם ימים ראשונים, מתאר כיצד הפך המרחב הציבורי בעיר למקום של זיכרון לצד עשייה והתנדבות, ומסביר מדוע דווקא בני הנוער והילדים הם מקור התקווה והכוח הגדול ביותר לעתיד.

היכן תפסה אותך השבת של ה־7 באוקטובר, ומתי הבנת שלא מדובר בסבב הסלמה רגיל אלא במלחמה כוללת?

כמעט מיד הבנו שלא מדובר בעוד סבב הסלמה. נערכנו לאירוע ממושך ולהשפעה משמעותית על שגרת החיים בעיר. ככל שחלפו השעות, ממדי הזוועה הלכו והתבררו, אבל כבר באותן שעות ראשונות המחשבה המרכזית שלי הייתה על תושבות ותושבי גבעתיים: איך שומרים על ביטחונם, ממשיכים לתת להם מענה ומצמצמים ככל האפשר את הפגיעה בשגרת החיים.

מהי התמונה, השיחה או הרגע הראשון מאותו יום שנצרבו בזיכרונך כמנהיג העיר?

הרגע שנצרב בי יותר מכול הוא הבשורה על נפילתו של עומרי ניב פירשטיין, בנה של אור לי ניב, ממלאת מקומי וסגניתי. הייתי בדרכי לזירת נפילה בעיר כשהודיעו לי על כך. חזרתי מיד למרכז ההפעלה כדי להיות לצד אור לי ברגע שבו קיבלה את הבשורה.

אני זוכר את הרגע הזה קודם כל כאדם, ולאו דווקא כראש עיר. אור לי היא חברה ועמיתה קרובה והייתי איתה גם בימים שבאו אחר כך. בתוך יום שבו נדרשנו לקבל החלטות ולדאוג לעיר שלמה, הכאב שלה היה קרוב ואישי כל כך. הפן העירוני והפן האישי התערבבו באופן הקשה ביותר שאפשר להעלות על הדעת.

ברמה האישית והרגשית, מה ה־7 באוקטובר מסמל עבורך היום?

ה-7 באוקטובר הוא כאב לאומי עצום וגם כאב אישי. אני חושב על המשפחות השכולות בעיר ועל כל מי שחייהם השתנו באותו יום. אני חושב הרבה גם על דור העתיד: על הילדים ובני הנוער שגדלים עם הידיעה שדבר כזה קרה, ועל האחריות שלנו כלפיהם. הלקח הכי חשוב עבור כולנו הוא שאסור לנו לשכוח מה קרה ואסור שדבר כזה יקרה שוב. חלק מכך הוא מה שקורה בתוך העם שלנו. אם נהיה מאוחדים יחד ונשנה את השיח בינינו, נהיה גם חזקים יותר מול אויבינו.

כיצד השתנתה חזות פני העיר מאז אותה שבת?

מאז ה־7 באוקטובר יש בגבעתיים רצון גדול יותר לתת לזיכרון ולהנצחה מקום במרחב הציבורי. לאורך התקופה הוצבו בעיר מיצגים רבים למען החטופים, לצד יוזמות של תושבות ותושבים. שמרנו על קשר עם משפחת החטוף תושב העיר, כפי שהקפדנו לשמור על קשר עם המשפחות השכולות בעיר. מאחורי כל תמונה ושם במרחב הציבורי יש אנשים ומשפחות, והקשר איתם היה ועודנו משמעותי וחשוב לנו מאוד.

כיצד העירייה מאזנת בין הרצון להנציח ולזכור לבין הצורך לשמור על שגרת חיים ותקווה במרחב הציבורי?

בכל שנה, ככל שמתקרב התאריך, הרגישות גדלה. אנחנו חושבים על מה שעשויה לעורר אצל התושבים חזרה לתמונות ולרגעים ההם, ובמיוחד אצל מי שנפגעו ואיבדו את היקרים להם. לצד הרגישות הזו, ברור לנו שחייבים לזכור ולהזכיר את האסון העצום והנורא שהתרחש. חשוב לנו מאוד להנכיח את הזיכרון, ובפרט את סיפורם של הנופלים והנופלות, הנרצחים והנרצחות תושבי העיר.

אנחנו משתדלים לעשות זאת תוך הקשבה למשפחות ולקהילה, ולצד המשך החיים בעיר. מיזמי ההתנדבות הרבים שקמו כאן מאז ה־7 באוקטובר הם חלק מהדרך שבה תושבי גבעתיים בחרו להיות זה לצד זה: לסייע למי שזקוקים לכך ולחזק את הקהילה גם בתוך הכאב.

מהו המסר המרכזי שלך עבור הדור הצעיר שגדל בצל אירועי השנים האלה?

הדור הצעיר ריגש אותי מאוד בשנים האלה. נערות ונערים גילו חוסן יוצא דופן בתקופה שגם למבוגרים היה קשה להכיל. ראינו אצלם אכפתיות, יוזמה ונכונות להתנדב ולעזור לאחרים. יש לנו הרבה מה ללמוד מהם, ולא רק מה ללמד אותם.

המסר שלי אליהם הוא שיש להם מקום גם בכאב וגם בעשייה. מותר לפחד, לשאול שאלות ולבקש עזרה, ואפשר גם למצוא דרך לפעול, לתמוך באחרים ולהשפיע על הסביבה הקרובה. התפקיד שלנו כמבוגרים הוא להקשיב להם, לתת להם כלים ותחושת ביטחון ולאפשר להם להוביל. כשאני רואה את הדרך שבה הם פעלו בתקופה הזו, אני יודע שהעתיד בידיים טובות.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

האם כך תיראה מפת ההצבעה של דור העתיד בגבעתיים? תלמידי י"ב מהעיר השתתפו היום (שלישי) בפאנל בחירות מיוחד וטעון באולם תלם. בסיום עימות פוליטי סוער, הכריעו התלמידים בקלפיות המדגם: מפלגת 'ביחד' רשמה ניצחון גורף עם קרוב ל-43% מהקולות, בעוד הדמוקרטים הגיעו למקום השני עם 19.3%. הליכוד, שנציגו ביטל את ההשתתפות ברגע האחרון, הסתפק ב-6.2% בלבד.

מינהל החינוך של עיריית גבעתיים קיים היום (ג׳, 6.10) פאנל בחירות בהנחיית העיתונאית מיכל פעילן, בהשתתפות תלמידי שכבות י״ב מתיכוני העיר באולם תלם. הדיון עסק, בין היתר, בביטחון האישי, בגיוס ובשוויון בנטל, באחריות לאירועי 7 באוקטובר ובעתידה של הדמוקרטיה הישראלית, וכלל חילופי דברים חריפים בין המשתתפים.

לפאנל הוזמנו נציגים מכל המפלגות. השתתפו בו גלעד קריב מהדמוקרטים, מירב בן ארי מביחד, שאול מרידור מישר!, עופר כסיף מהרשימה המשותפת, שלי שמיר קינן מישראל ביתנו, יחיא דהמשא מרע״ם, ערן בן ארי מעמך ישראל, יואב אדומי מהמילואימניקים ודוד בבלי מעוצמה יהודית. נציג הליכוד ביטל את השתתפותו ברגע האחרון ולא נשלח נציג חלופי, ש"ס הוזמנו ולא הגיעו.

בתום הפאנל הצביעו התלמידים למפלגה המשכנעת ביותר מבחינתם. ביחד קיבלה 42.7% מהקולות, הדמוקרטים 19.3%, ישר! 13.1%, הליכוד 6.2%, הציונות הדתית 4%, ישראל ביתנו 4%, המילואימניקים 3.6%, עוצמה יהודית 2.1%, עמך ישראל 1.4%, הרשימה המשותפת 1%, כחול לבן 1%, רע״ם 0.7%, יהדות התורה 0.3% וש״ס 0%.

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, פתח את הפאנל ואמר: ״גבעתיים עיר ליברלית ודמוקרטית, אנחנו יודעים להקשיב, לכבד גם אם אנחנו לא מסכימים, ובסוף לקבל החלטה על בסיס כל מה שנאמר״.

אחד הדיונים הטעונים בפאנל עסק במשילות ובביטחון האישי. מירב בן ארי מביחד התייחסה לאירוע שבו הותקפו שוטרים וחיילים שהגיעו ללכוד עריק: ״אתמול בלילה נכנסים שוטרים וחיילים ללכוד עריק. הם נכנסים וחוטפים מכות רצח ובורחים משם. ככה נראית משילות? למה הם לא חלק מאיתנו? למה יש כאן אזרחים שהכל על הכתפיים שלהם?״

מנחת הפאנל, מיכל פעילן, שאלה את דוד בבלי מעוצמה יהודית על הפער בין הבטחות מפלגתו בנושא המשילות לבין היקף הרציחות והאלימות. בבלי השיב: ״שנת 2022 הסתיימה עם מינוס 70 שוטרים. כלומר, משטרת ישראל קטנה ערב הממשלה שנכנסנו אליה. היום, משטרת ישראל גדולה יותר ב־4,000 שוטרים גיבורים. יש לה משמר לאומי, יש לה כיתות כוננות. זה מה שעשינו״.

בהמשך פנתה תלמידה לבבלי ואמרה כי היא אינה מרגישה בטוחה ללכת ברחוב. בבלי השיב: ״אני לא יודע להתווכח עם תחושות. זה ממש לא עובדות. רצח נשים תופעה איומה ונוראה. אנחנו, לא הממשלה הקודמת, העברנו משהו שמגן על נשים כמו שלא הגן מעולם. היום אם אישה מרגישה מאוימת מבן זוג שלה, יש לה כלי מטורף״.

מירב בן ארי התערבה בדיון והתייחסה לחוק האיזוק האלקטרוני: ״אנחנו עשינו את חוק האיזוק האלקטרוני, העברנו לכם אותו, לקח לכם שנה וחצי להעביר אותו. השר שלך אמר שהחוק הזה לא יעבור. אם לא אני שולחת נשים דתיות נפגעות אלימות, החוק הזה לא היה עובר מעולם. הכי הרבה נשים נרצחו, הכי הרבה יהודים נרצחו במשמרת שלכם. זו אחריות השר לביטחון פנים. זו אחריות שלכם ואתם תתנו את הדין יום אחד. אל תתהדר באיזוק האלקטרוני. אני חוקקתי אותו כיו״ר הוועדה לביטחון פנים. התחננתי אליך שנה וחצי״.

במהלך חילופי הדברים התרעמה בן ארי על כך שבבלי כינה אותה ״תרנגולת״. בין השניים התפתח ויכוח, ובבלי עזב את האולם.

גם סוגיית מעמד הנשים והדרתן מהמרחב הציבורי עלתה בפאנל. שלי שמיר קינן מישראל ביתנו אמרה: ״אנחנו חיים היום במדינה שבה הדרת נשים היא מדיניות. אנחנו חיים היום בעולם שבו יש רק שלוש מפלגות בעולם שנשים לא יכולות להיבחר אליהן: ש״ס, יהדות התורה והטאליבאן. הדרת נשים מהמרחב הציבורי, מיעוט מנכ״ליות בשירות הציבורי זה עניין של מדיניות״.

סוגיית השירות והגיוס הובילה לדיון גם בהרכב הממשלה הבאה ובשותפים האפשריים לה. יואב אדומי מהמילואימניקים נשאל כיצד יש לפעול לגיוס ערבים, לצד גיוס חרדים, והשיב: "כולם מתגייסים! מטפלים בכלי הנשק בחברה הערבית, מטפלים ביוקר המחיה, מקימים ממשלה ציונית שלא מושתתת על הערבים או על החרדים. שיוויון בנטל הוא לא מטרה, הוא אמצעי והוא האמצעי החשוב ביותר. באתם משוכנעים אבל תנצלו את היום החשוב להקשיב וללכת עם הלב".

יחיא דהמשא מרע״ם הציג עמדה אחרת ביחס להשתתפות מפלגתו בקואליציה. הוא הזכיר את הקשרים שקיימה רע״ם עם הליכוד לאורך השנים ואמר: ״עוד מאז שרע״ם קמה ב־1996, תמיד היה לנו שיג ושיח דווקא עם הליכוד בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה וגם בהמשך אחרי זה בתקופתו של אריאל שרון. כל מה שעשינו בהמשך, מאז שהגיע עבאס להנהגת רע״ם, הוא לא משהו שהיה זר״.

דהמשא הוסיף: ״אסור לדבר בשתי שפות. מה שאני אומר בפניכם כאן אני אומר גם בחברה הערבית, ואני אומר את זה למרות שזה עושה לי בעיות לפעמים ואני משלם על זה מחיר. רע״ם מוכנה לקדם שירות לאומי בחברה הערבית בכנסת הבאה, ככל שתהיה אפשרות שרע״ם תהיה חלק מהקואליציה. יש עוד כמה דברים ומטרות פוליטיות חשובות לחברה הערבית שחשוב לנו לקדם גם מעבר לזה״.

ערן בן ארי מעמך ישראל התייחס אף הוא להרכב הקואליציה, לאפשרות להמליץ על נתניהו ולסיכויי מפלגתו לעבור את אחוז החסימה: ״יהיה לנו סיום חזק ומבטיח. אתם בטוחים שלא תתעוררו מחר בבוקר עם ה־7 באוקטובר הבא? אני אומר שאנחנו לא בטוחים. ההבדל הוא שאנחנו לא מאמינים באסטרטגיית הפסילות, יושבים פה אנשים שאומרים לא נשב עם הליכוד ונתניהו, הליכוד זה מיליוני אזרחי ישראל. אם חושבים שאפשר להגיע לרוב ציוני שיעשה מה שצריך בשביל לקדם את הציבור, אתם לא יכולים לעשות את זה אם סומכים על סקטור מצד אחד פרו־פלסטיני, או על סקטור אחד שצועק נמות ולא נתגייס״.

לדבריו: ״הוא קשור למפלגות שהוא הולך איתן. אם לא יהיו לו 61 מנדטים עם כוח חדש שיכריח אותו לשנות כיוון, הכיוון לא ישתנה. אנחנו מציעים הצעה אחרת לכל המפלגות פה — כנסו לממשלה ותשנו. הסקר היחיד שחשוב הוא של 27.10״.

גלעד קריב מהדמוקרטים קרא להקמת ועדת חקירה ממלכתית ואמר: ״ועדת חקירה ממלכתית תחקור את הכל. רק מי שיש לו להסתיר, בורח מוועדת חקירה ממלכתית. לצערי נתניהו בחר לעשות עסקים עם המדינות הקיצוניות שתמכו בחמאס כמו קטאר במקום להתקדם להסדר אזורי עם המדינות המתונות״.

שאול מרידור מישר! הציג את הבחירות כהכרעה על אופייה של המדינה: ״אלה הבחירות הגורליות ביותר במדינת ישראל מאז הקמתה. הבחירות האלה הן על האם המדינה תמשיך להיות דמוקרטית, ליברלית וכזו שמאפשרת לאנשים לשבת יחד — גברים ונשים, האם כולם יעשו שירות, האם תהיה פה סולידריות חברתית, האם העולם יקבל אותנו, האם נוכל להיות גאים במדינה הזאת, האם נוכל לנסוע לחו״ל אחרי הצבא? או שנלך לעולם משיחי, דתי, לאומני, כזה שלא מקדש ערכים דמוקרטיים? על זה הבחירות״.

בהתייחס למפלגות הקרובות לאחוז החסימה הוסיף מרידור: ״אל תתנו לאף מפלגה שקרובה לאחוז החסימה את הקול, לא כי הם טובים או לא טובים, אלא כי בסופו של דבר אתם תבזבזו את הקול הזה״.

דיון טעון נוסף התפתח כאשר עופר כסיף מהרשימה המשותפת נשאל על החלטת בית המשפט העליון לאפשר לו להתמודד ועל תחושותיהם של תלמידים שלפיהן נוכחותו בכנסת מסכנת את ביטחונם האישי. במהלך תשובתו נשמעו קריאות בוז רמות מהקהל.

כסיף אמר: ״הטענה המרכזית שלנו ברשימה המשותפת היא שלא יהיה ביטחון בלי שלום. בטבח הנפשע של ה־7 באוקטובר איבדתי חברים יקרים. חברים שלי נרצחו שם. שאף אחד לא יטיף לי על הפשעים של חמאס. הכאב והזעם הוא לא מונופול של הימין. אנחנו גם רוצים למנוע פשעים כאלה שהיו בשבעה באוקטובר כמו פשעים שמתבצעים נגד העם הפלסטיני. הדרך למנוע את זה היא דרך שלום״.

בהמשך התייחס כסיף להתנגדות מפלגתו לתוכנית ההתנתקות וטען כי כבר אז הזהירו נציגי המפלגה מפני יציאה מעזה ללא דיאלוג עם ההנהגה הפלסטינית וללא התקדמות לעצמאות פלסטינית: ״הם הזהירו כי עזה תהפוך לכלא גדול שיתפוצץ לנו בפנים. למרבה הצער זה קרה״.

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

הנתונים המעודכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) למחצית הראשונה של 2026 שופכים אור על קצב התחלות הבנייה בהתחדשות עירונית. מניתוח שבוצע על ידי "מגדילים" לקראת הכנס השנתי של האתר.

מהנתונים, המתייחסים לפרויקטים במסלולי הריסה ובנייה מחדש (פינוי-בינוי ותמ"א 38/2), עולה כי ברמת גן יצאו לדרך 182 התחלות בנייה במחצית הראשונה של השנה. בגבעתיים, העיר השכנה, נרשמו באותה תקופה 26 התחלות בנייה במסגרת מסלולים אלו.

במבט ארצי, ערי גוש דן ממשיכות לרכז את עיקר הפעילות בתחום ההתחדשות העירונית. תל אביב-יפו מובילה את שוק ההתחדשות העירונית בישראל, עם 1,987 התחלות בנייה בסך הכל בתחום זה. אחריה מדורגות פתח תקווה (עם 956 התחלות בנייה בהתחדשות עירונית) ובת ים (813 התחלות). מנגד, ערי הפריפריה נשענות בעיקרן על בנייה חדשה בקרקעות פנויות.

לשם השוואה, גם בערים הסמוכות נרשמו פערים משמעותיים: מנתוני הלמ"ס עולה כי מפת ההתחדשות העירונית בבקעת אונו מציגה תמונה מקוטבת, כאשר יהוד-מונוסון רושמת תנופת בנייה ארצית ואילו ערים אחרות בבקעה נותרו ללא התחלות בנייה חדשות.

כרמלה קופר, עורכת אתר מגדילים, מציינת כי: "הרשויות והיזמים מדווחים על פעילות ערה בצפון ובדרום, אך כשזה מגיע לשלב המימוש הנתונים מצביעים על פער עצום, כאשר ערי הפריפריה עדיין נשענות על קרקעות חדשות לעומת אזורי הביקוש. בנוסף להעדר כדאיות כלכלית בפריפריה, גם הירידה בביקושים לדירות חדשות לצד האתגרים של השוק בשנים האחרונות, לא תרמו להאצת פרויקטים בלשון המעטה, וכאן האבסורד הגדול – הערים שנמצאות בסיכון הכי גבוה נותרות ללא מענה. האתגר היה ונשאר להפוך את ההתחדשות העירונית למנוע העיקרי בכלכלת השוק, בצמצום פערים חברתיים ומעל הכל  – בהצלת חיי אדם".

הכנס השנתי של אתר מגדילים, "הבמה המרכזית 2026: נדל״ן משנה מציאות" ייערך ב-6 באוקטובר בחוות רונית.

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

מתחם העסקים של גבעתיים מתחדש במגדל ששובר את כל השיאים: קבוצת תדהר, בשיתוף קבוצת יוניון והימנותא, חנכו רשמית את מגדל BEYOND – המבנה המאוכלס הגבוה בישראל. האירוע נערך במעמד יו"ר ומנכ"ל תדהר, מנכ"ל יוניון נכסים וראש עיריית גבעתיים, רן קוניק. ב-4 באוקטובר ייכנסו העובדים הראשונים למגדל, שיציע לשוכרים ולתושבי האזור קומפלקס ענק המשתרע על פני כ-300 אלף מ"ר, וכולל בין היתר שטחי מסחר, אולם כנסים, וגישה מהירה לתחבורה ציבורית ולמטרו העתידי.

מגדל המשרדים הגבוה בישראל, המתנשא לגובה של כ-320 מטרים, נחנך באירוע חגיגי. היזמיות – קבוצת תדהר, קבוצת יוניון והימנותא – חנכו את מגדל המשרדים בפרויקט BEYOND בגבעתיים, שנפתח כעת לאכלוס והופך עם פתיחתו לבניין המאוכלס הגבוה בישראל. המגדל כולל 78 קומות בסך הכל.

פתיחת המגדל צוינה באירוע חגיגי שנערך במתחם, בהשתתפות ראש עיריית גבעתיים רן קוניק, שגזר את הסרט לציון חנוכת המגדל, וכן נציגי היזמיות והחברות השוכרות. בין הנוכחים מטעם היזמיות: גיל גבע, יו"ר קבוצת תדהר; אורי לוין, מנכ״ל קבוצת תדהר; אריה בכר, נשיא דירקטוריון קבוצת תדהר; מארק ויסמן, דירקטור קבוצת תדהר; ואליעזר מזינתר, מנכ"ל יוניון נכסים מקבוצת יוניון.

ב-4 באוקטובר 2026 צפויים העובדים הראשונים להיכנס למגדל, עם תחילת האכלוס של שוכר העוגן הראשון בפרויקט – משרד עורכי הדין מיתר, ששכר כ-30 אלף מ״ר הנפרסים על פני 17 קומות.

רוב השטחים במגדל כבר הושכרו, והוא ייהנה מתמהיל שוכרים איכותי הכולל חברות מובילות מענפי ההייטק, משרדי עורכי דין בולטים ומותגי מסחר מוכרים. המשרדים עצמם צפויים להימסר במהלך הרבעון הראשון של 2027. רוב עבודות הגמר בשטחים המושכרים מבוצעות באמצעות חטיבת הגמרים של קבוצת תדהר, המלווה את השוכרים משלב בחירת השטח והתאמתו, ועד למסירת סביבת עבודה מוכנה. לצד זאת, גם השדרה המסחרית בפרויקט ממשיכה להתאכלס, ועד כה נחתמו הסכמים עם מותגים ידועים ומסעדות מובילות.

BEYOND תוכנן כאקוסיסטם אורבני המשלב עבודה, מסחר, פנאי, בריאות ותוכן, ומשתרע על פני כ-300 אלף מ״ר. הפרויקט מורכב משני מגדלים הצומחים מעל פודיום בן שמונה קומות, הכולל כ-20 אלף מ״ר של שטחי מסחר ואמניטיז לעובדים ולדיירים.

המגדל יכלול מגוון שירותים משלימים, ביניהם: שטחי מסחר ומסעדות, מתחם ספורט, כושר ו-Wellness מתקדם, חללי עבודה, חדרי ישיבות, אולם כנסים חדשני, מתחמי בילוי ופנאי, ופארק עילי המשתרע על פני כ-4 דונם.

הפרויקט נהנה מנגישות תחבורתית גבוהה בזכות סמיכותו למתחם הבורסה ולנתיבי איילון, במרחק הליכה מתחנת רכבת תל אביב סבידור מרכז, ובקרבה לרכבת הקלה, למטרו העתידי ולמסוף האוטובוסים. כמו כן, הוא תוכנן בהתאם לתקן הבנייה הירוקה LEED Platinum ומשלב מערכות מתקדמות לקיימות וחיסכון במשאבים.

גיל גבע, יו"ר קבוצת תדהר, מסר: "חנוכת BEYOND היא אבן דרך משמעותית באסטרטגיית הצמיחה של תדהר ובפיתוח פורטפוליו הנכסים המניבים של הקבוצה. הפרויקט מביא לידי ביטוי את המודל הייחודי של תדהר ואת היכולת שלנו לייצר ערך לאורך כל שרשרת הנדל״ן – משלב הייזום והתכנון, דרך הביצוע ועד להשכרה ולניהול הנכס לאורך זמן. הבחירה של שוכרים מובילים במשק ב-BEYOND והמעבר כעת לשלב האכלוס מחזקים את מעמדו כנכס משמעותי בליבת אזור הביקוש ומייצרים עבורנו בסיס להמשך צמיחה והשבחת הפעילות המניבה של הקבוצה".

ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, בירך על השקת הפרויקט: "מגדל BEYOND, בניין המשרדים הגבוה בישראל, הוא מבנה מרשים המשנה את קו הרקיע של גוש דן ומהווה נקודת ציון חדשה בשער הכניסה לגבעתיים. הפרויקט מביא לעיר חברות משמעותיות, מקומות עבודה ופעילות עסקית ענפה, ולצידם גם מגוון שירותים שיעמדו לרשות התושבים והתושבות. לצד זאת, BEYOND הוא עוגן כלכלי משמעותי עבור גבעתיים ומאפשר לנו להמשיך להשקיע בחינוך, בקהילה, בתשתיות ובאיכות החיים של תושבינו. אני מברך את היזמים ואת כלל השותפים לפרויקט ומאחל להם הצלחה רבה והמשך שיתוף פעולה פורה".

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

יום הכיפורים תשפ"ז עבר בפעילות ענפה, אך ללא אירועים חריגים במיוחד עבור צוותי מגן דוד אדום ברמת גן ובגבעתיים. על פי הנתונים שפורסמו עם צאת החג, החובשים והפראמדיקים של מד"א הוזעקו להעניק טיפול רפואי ל-79 תושבים בסך הכל בשתי הערים – 60 ברמת גן ו-19 בגבעתיים.

כמדי שנה, הפכו הכבישים הריקים למוקד משיכה עבור רוכבי אופניים, גלגיליות וקורקינטים. ברמת גן נפצעו 10 רוכבים במהלך יום הכיפורים, ובגבעתיים נרשמו 2 פציעות דומות. כלל הפצועים הוגדרו במצב קל. לצד זאת, לא נרשמו נפגעים מתאונות דרכים עם כלי רכב ממונעים באף אחת מהערים.

הצום והחום נתנו גם הם את אותותיהם: 8 מתושבי רמת גן ו-3 מתושבי גבעתיים נזקקו לסיוע רפואי לאחר שחשו ברע.

ברמת גן נרשמו שני אירועים נוספים: אישה בהריון שכרעה ללדת ופונתה בניידת מד"א לבית החולים, ואירוע אלימות בודד שהסתיים בפציעה קלה בלבד. בגבעתיים החג עבר ללא אירועי אלימות כלל וללא פינוי יולדות. שאר הפניות בשתי הערים (40 ברמת גן ו-14 בגבעתיים) נגעו למגוון מקרים רפואיים שגרתיים וכלליים.

קרה משהו מעניין בשכונה? נתקלתם בסיפור שחייבים לספר? צרו איתנו קשר במייל [email protected] או בוואטסאפ

להצטרפות לקבוצת העדכונים בוואטסאפ: רמת גן>> לחצו כאן   גבעתיים>> לחצו כאן

השבוע במגזין: איזה מותג חדש השיקה השבוע קורין גדעון? מתי הנוקמים חוזרים? איפה צולם הקמפיין החדש של משקפי קטאליה? מה מיוחד במיצב ההנצחה החדש של קהילת הנובה בברנינג מן שמתקיים עכשיו בנבאדה? איזו מנה חגיגית סידרנו לכם לראש השנה? למה כדאי לכם לשים לב לזמרת הרמת גנית נעה קשפיצקי? איך תחגגו במהלך חודש ספטמבר באווירת דיינר אמריקאי? מה מיוחד במותג טיפוח העור SKINCARE TALIA ? איזה יין יפאר את ארוחת ראש השנה ואיך תוכלו להרגיש כמו איטלקי – בתל אביב?

 

מה רבו מעשיך

קורין גדעון מרחיבה את פעילותה העסקית ומשיקה את ״MARABU״ – מותג חדש לתכשיטי יהלומי מעבדה. המותג הוקם בשותפות עם בעלה חילי סורוצקין ויושק עם קולקציה לנשים הכוללת גם תכשיטים בעיצובה של גדעון. עבור גדעון, השקת MARABU היא המשך ישיר להתפתחותה בשנים האחרונות כיזמית וכאשת עסקים (אחרי שכבר הקימו את המעדנייה ״סורוצקין״). הפעם מדובר במותג שנולד מתוך עולמה האישי, מהחיבור שלה לעיצוב ולתכשיטים ומהמשמעות שהיא מעניקה להם כחלק ממערכות יחסים, מחגיגות ומרגעים משמעותיים בחיים. המותג הושק השבוע באופן רשמי באתר האונליין: : marabujewelry.co.il השם MARABU מבטא את שני העולמות שמהם נולד המותג: מצד אחד ניחוח בינלאומי ומצד שני חיבור למקורות, למסורת ולהודיה, בהשראת המשפט ״מה רבו מעשיך״. החיבור בין העולמות יבוא לידי ביטוי בשפה העיצובית של המותג ובקולקציות שיושקו תחתיו. לדברי קורין גדעון:  "MARABU  נולד מתוך האהבה שלי ליהלומים, לעיצוב ולסטייל. לאורך השנים, התכשיטים שענדתי היו כאלה שעיצבתי בעצמי או שחילי עיצב במיוחד עבורי. העוקבות שלי שאלו שוב ושוב מאיפה התכשיטים, אבל לא היה אפשר להשיג אותם בשום מקום. השאלות האלה גרמו לי להבין שהגיע הזמן להקים מותג משלי, ועכשיו אני מתרגשת לחלוק איתן את העיצובים שהיו עד היום רק שלי".

הנוקמים חוזרים

אחד הסרטים הגדולים בתולדות מארוול חוזר לבתי הקולנוע ב-24 בספטמבר: ״הנוקמים: סוף המשחק הדרן״ יוקרן לראשונה בחוויית Infinity Vision, עם מסך גדול, תמונה חדה וסאונד עוטף. מעריצי סדרת הסרטים וודאי סופרים את הימים, ואנחנו כאן כדי לגלות לכם שההקרנות יכללו קטע בלעדי מתוך הסרט החדש והמצופה "הנוקמים: עלייתו של ד"ר דום", שייתן למעריצים טעימה ראשונה מהפרק הבא של הנוקמים. לכבוד החזרה למסך הגדול נחשפים טריילר ופוסטר חדשים, וגם סרטון בונוס שנותן טעימה מחוויית ה־Infinity Vision. צפו.

להורדת הטריילר: https://we.tl/t-VsQpoynabYexg8iF

לאינפטי ויז'ן: https://we.tl/t-vxQ25HsTg5PrS6C2

סטייל איטלקי

עומר אדם לא סתם סינג'ר את כל החברים עם החתונה באיטליה, אלא גם סידר להם חופשה מלאה בסטייל איטלקי. מלבד הזכות להשתתף בחתונה המדוברת, כל אורחיו של עומר קיבלו במתנה משקפי שמש של המותג שעומר משמש לו פרזנטור: קטאליה. אז תוך כדי החתונה, מותג המשקפיים קטאליה החליט לצלם קמפיין חדש ביעד החתונה- פורטופינו. הצילומים התקיימו בהשתתפות דוגמנים איטלקיים ובינלאומיים. במסגרת הצילומים מצולמת הקולקציה החדשה של קאטליה, שתיכנס ממש בקרוב לרשתות קאטליה ואופטיקנה.

אור, אמנות ומוזיקה

מיצב ההנצחה Nova Heaven חוזר לברנינג מן עם אמנים מובילים מהארץ ומהעולם. המיצב החדש"Let There Be Light"  ינציח את 413 נרצחי הנובה באמצעות אור, אמנות ומוזיקה. בשבת, 5 בספטמבר, בשעה 06:29 יתקיים טקס הזריחה המסורתי לזכר 413 הנרצחים והוא יציין את הרגע שבו נעצרה המוזיקה בפסטיבל הנובה. לאורך השבוע ישתתפו אמנים מהארץ והעולם באירועים ברחבת המיצב ובינהם: אינפקטד מאשרום, קפטן הוק, סאסי, רפאל, דרקו, קלאב דה קומבט, רוי רוזנפלד, מישל, נבוס ואמנים בכירים בינלאומיים נוספים.

זו השנה השלישית ברציפות שמיזם ההנצחה Nova Heaven של קהילת הנובה מוקם בלב ברנינג מן, שנערך בין ה-30 באוגוסט ל-7 בספטמבר במדבר בלאק רוק שבנבדה. המיצב, שנכלל ברשימת מיצבי האמנות הרשמית של ברנינג מן 2026, נוצר בהשראת הצלייה האייקונית של פסטיבל הנובה, המבנה שתחתיו רקדו אלפי המשתתפים עד לרגע שבו נעצרה המוזיקה. המיצב מורכב מ-18 משולשים שנושאים את שמות הנרצחים כשהם מוארים מבפנים, לצד שישה משולשים גדולים שיפנו אל השמיים ויקרינו אלומות של אור. המבנה נשען על צורתו של סמל "לוחם האור", שנולד מתוך מבנה ההצללה המזוהה עם פסטיבל הנובה.

עומרי סאסי, דיג'יי, מפיק מוזיקלי וממייסדי הנובה:"זו השנה השלישית שבה קהילת שבט הנובה מגיעה לברנינג מן, נושאת איתה אל המדבר את הזיכרון, הכאב וגם את הרוח של הנובה. גם השנה נקיים את טקס ההנצחה שלנו בשיא הזריחה, בשבת בשעה 06:29, ונזכור את 413 חברי הקהילה שנרצחו ב-7 באוקטובר. זו זכות גדולה עבורנו לראות כיצד הקהילה הבינלאומית ממשיכה לעמוד לצדנו ולארח במחנה הנובה וב-Nova Heaven  כמה מהדי-ג'י המובילים בעולם, שמגיעים להיות איתנו, לכבד, לזכור ולהשמיע יחד איתנו את המוזיקה שלא תיפסק."

 

מנה חגיגית לראש השנה 

לקראת ראש השנה וחגי תשרי מגישה יצרנית המיצים הסחוטים הטבעיים "פרימור" מתכון לקדירת ירקות שורש ברוטב רימונים. המנה משלבת ירקות עונתיים צלויים עם טעמים עמוקים של רימון, אחד מסמליו הבולטים של ראש השנה, המקבל במנה תפקיד מרכזי ומוסיף לירקות הצלויים שילוב של מתיקות, חמיצות ועומק של טעמים. המנה קלה להכנה, עשירה בטעמים ומתאימה לאווירת החג ולארוחות האירוח של תקופת תשרי.

מצרכים:

4 בצלים קטנים לבנים/סגולים קצוצים

3 גזרים (אפשר צבעוניים) שלמים

2 בטטות חתוכות לקוביות גדולות

2 תפוחי אדומים חתוכים גס

1 ראש שום חצוי

2 כוסות מיץ רימונים סחוט טבעי של פרימור

1 כוס ציר ירקות או מים

3 כפות שמן זית

2 כפות סילאן

1 כף רכז רימונים

1 כף פפריקה מעושנת

5–6 ענפי תימין

קורט מלח ופלפל שחור

להגשה: גרגרי רימון, צרור פטרוזיליה קצוצה

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל- 180 מעלות.

בסיר רחב שמתאים לתנור מחממים שמן זית  ומזהיבים את הבצל למשך כ-5 דקות.

מוסיפים את הגזר, הבטטה, תפוחי האדמה וחצאי ראש השום וצורבים למשך כמה דקות עד שהירקות מקבלים מעט צבע.

בקערה מערבבים מיץ רימונים, ציר ירקות או מים, סילאן, רכז רימונים, פפריקה מעושנת, מלח ופלפל ויוצקים לסיר. מוסיפים תימין ומביאים לרתיחה.

מכסים את הסיר ומעבירים לתנור למשך כשעה. מסירים את המכסה ואופים למשך כ-30 דקות נוספות, עד שהירקות רכים והרוטב מצטמצם והופך סמיך ומבריק.

מסדרים את הירקות והרוטב בקערת הגשה חגיגית ומגישים עם גרגרי רימון טריים, פטרוזיליה קצוצה וזילוף של שמן זית.

שנה טובה וחג שמח!

 

בואו נעשה נעים 

תכירו את הזמרת הרמת גנית נעה קשפיצקי, ששיחררה השבוע את הסינגל "נעים," הפותח את אלבום הבכורה שלה. האלבום הוא תוצר של עבודה משותפת עם המוזיקאי והמפיק יועד נבו, מי שהמציא את הסאונד של אתני,X ועבד עם אמנים מובילים כמו עברי לידר, יהודה פוליקר, כוורת, היהודים, ועוד רבים.

נעה משכה אליה אש כבר במהלך שירותה בלהקה צבאית ובמהלך לימודיה ב"בית צבי," שם קטפה מלגות הצטיינות, וזוהתה כאישיות יוצאת דופן. עם סיום לימודיה רשמה הישג אדיר, כשנבחרה כאחת מתוך אלפי מועמדות להפקה הכי נחשבת של התיאטרון הישראלי "הכבש ה."16-

בצעד חצוף ויוצא דופן כבשה נעה גם את עולם הדיבוב, כשהתפרצה לאולפני ההקלטות ללא הודעה מוקדמת, ונחטפה לתפקיד ראשי בסרט קולנוע. מאז בזכות היכולות הווקאליות שלה, הפכה לאחת המדבבות העסוקות בארץ. האופי הממזרי הזה עשה את שלו, והוביל להחתמתה בחברת "הליקון" על פרויקט ענק ועתיר אמנים שהוקלט במלואו. אלא ששינויים ומיזוגים עסקיים מנעו את הפצתו ברגע האחרון, והוא נשאר תלוי באוויר עד לנקודה זו.

ההיכרות של נעה ויועד החלה בפגישה בדירתו המיתולוגית ברחוב טרומפלדור בתל אביב. את השידוך המוזיקלי יזם המפיק הבכיר ואוטוריטת הסאונד בישראל, אשר ביטנסקי. הקשר התפתח לשותפות הדוקה, ומכאן היא התחילה להקליט סקיצות בסלון הביתי שלה עם מיקרופון ופסנתר, ולשלוח את החומרים לאולפן של נבו בלונדון. התהליך הזה, שנבנה צעד אחר צעד במשך שש שנים, מנחית עלינו אלבום ישראלי במובן הכי יפה של המילה.

במבט ראשון, השיר "נעים" לצד העטיפה יכול להיראות כמו ניסיון לעשות פרובוקציה, שזה מה שהאוזן והעין שלנו רגילות לקלוט. אבל ההפתעה האמיתית כאן היא דווקא העירום המנטאלי. נעה הולכת הפוך על הפוך. היא לוקחת מילה טעונה, ומקלפת ממנה את כל הרעש והציניות. מה שמתחיל אולי כפיתוי, מתגלה כמניפסט אישי וחברתי ברגע שהיא פותחת את הפה.

הסינגל הבא של נעה ויועד שייצא בשבועות הקרובים, יביא משהו אחר לחלוטין, וישתחרר רשמית יחד עם האלבום המלא

הדיינר חוזר 

קוקה-קולה משיקה במהלך חודש ספטמבר את חודש הדיינר, מהלך רחב היקף בהשראת תרבות הדיינר האמריקאי האייקוני, ומזמינה אתכם לקחת חלק בחוויה אמריקאית ייחודית בפריסה ארצית.

במסגרת המהלך, שיתקיים בין התאריכים 01-30 בספטמבר, ישתתפו למעלה מ-200 בתי עסק מכל רחבי הארץ, בהם רשתות ומסעדות פרטיות, שיציעו תפריטים ומנות ספיישל בהשראת הדיינר האמריקאי, בליווי קוקה-קולה/קוקה-קולה זירו. הפעילות תאפשר לכם ליהנות מחוויית הדיינר במגוון רחב של מסעדות, ולחוות את רוח הדיינר האמריקאי.

מבין הרשתות והמסעדות המשתתפות: רשת BBB שתציג המבורגר בתוספת אסאדו מפורק ובצל מקורמל מעל, טריו פלפלים חריפים וסרירצ'ה, איולי צ'יפוטלה, רוקט, בצל סגול, עגבנייה, בצל קריספי ושום קונפי. Port 19 שתציע בחירה בין ארוחת קצבים אמריקאית וארוחת קצבים מקסיקנית, רשת בורגר סאלון שתגיש מנת ספיישל של 2 קציצות סמאש בורגר עם קורנביף ואסאדו, רוטב ברביקיו ומלפפון חמוץ, רשת אגאדיר עם מנת המבורגר עם "בייקון עגל" וביצת עין, ורשת KISS שתציע קריספי צ'יקן בגלייז צ'ילי צהוב, איולי אננס-חלפיניו ותערובת שורשים.

כל המנות יוגשו כקומבו הכולל מנה עיקרית, תוספת וקוקה-קולה / קוקה-קולה זירו.

חודש הדיינר מהווה את השלב הראשון במהלך רחב יותר של המותג, אשר יגיע לשיאו בהמשך החודש עם אירוע "פופ-אפ הדיינר של קוקה-קולה".

הפרויקט כולל גם מנות כשרות וטבעוניות. יש לבדוק ברשימת בתי העסק.

תוצאה שאת רואה 

אחרי יותר מ-15 שנות הצלחה בינלאומית: מותג טיפוח העור הישראלי SKINCARE TALIA  מגיע לישראל עם סדרת הדגל Narcissus Supreme. המותג, שהוקם על ידי ביולוג הצמחים ערן וינדמן, משיק בישראל את סדרת האנטי-אייג'ינג המתקדמת שלו המבוססת על שילוב בין מדע מתקדם לרכיבים בוטניים ייחודיים.

בעולם שבו תעשיית הקוסמטיקה מתמקדת פעם אחר פעם ב"רכיב הכוכב" הבא TALIA מפתחת פורמולות שלמות המבוססות על שילוב בין מדע מתקדם, רכיבים פעילים מבוססי מחקר ורכיבים בוטניים שנבחרו בקפידה, מתוך מטרה להעניק לעור בדיוק את מה שהוא צריך.

תוצאה שאת רואה. מרכיבים שאת סומכת עליהם.

סדרת הדגל Narcissus Supreme מציעה שגרת אנטי-אייג'ינג מלאה שפותחה עבור עור הזקוק לטיפול מקיף בסימני הגיל, תוך שילוב בין חדשנות מדעית, בוטניקה מתקדמת ואיכות בלתי מתפשרת.

המותג נוסד בשנת 2010 מתוך חזון לפתח מוצרי טיפוח המבוססים על ההבנה שאין צורך לבחור בין יעילות לבין בריאות העור. במשך השנים פיתחה החברה למעלה מ-70 מוצרי טיפוח ב-7 סדרות שונות, כולם מבוססים על אותה תפיסת פורמולציה: פיתוח מערכות פעילות המשלבות רכיבים בוטניים ורכיבים פעילים מבוססי מחקר, הפועלים בסינרגיה כדי להעניק לעור תוצאות נראות לעין עם מרכיבים שאפשר לסמוך עליהם.

ערן וינדמן, מייסד TALIA וביולוג צמחים: "מאז ומתמיד חקרתי את האופן שבו צמחים מגנים על עצמם ומתחדשים בסביבתם הטבעית. ב-TALIA  תרגמנו את ההשראה הזו לתפיסת פורמולציה המבוססת על שילוב בין רכיבים בוטניים לרכיבים פעילים מבוססי מחקר, הפועלים יחד בסינרגיה. כל רכיב נבחר בקפידה בזכות תפקידו במערכת ותרומתו למכלול. בסופו של דבר, האיזון ביניהם הוא שמאפשר לנו לפתח מוצרי טיפוח שמעניקים לעור תוצאות לאורך זמן, תוך שמירה על עור בריא ומאוזן."

Narcissus Supreme- סדרת הדגל של TALIA פותחה כשגרת אנטי-אייג'ינג מקיפה, שנועדה להעניק מענה לסימני הזדקנות העור – קמטוטים, ירידה במוצקות, יובש ואובדן חיוניות באמצעות ארבעה מוצרים המשלימים זה את זה. בלב הסדרה ניצבות תמצית פקעת הנרקיסNarcissus Bulb Extract ותמצית הגדילןOnopordumAcanthium Extract  לצד רכיבים פעילים מבוססי מחקר, בהם פפטידים, סרמידיםביומימטיים, ניאצינאמיד וחומצה היאלורונית רב-מולקולרית. כל אלה משתלבים בפורמולות שפותחו על פי תפיסת הפורמולציה של המותג המבוססת על מערכות פעילות, שבהן כל רכיב נבחר בקפידה ופועל בסינרגיה עם שאר מרכיבי הפורמולה, במטרה להעניק לעור תוצאות לאורך זמן תוך שמירה על עור בריא ומאוזן. כל מוצרי הסדרה משלבים גם את ™AstegisOx – טכנולוגיית נוגדי החמצון הייחודית של TALIA, שפותחה כחלק מתפיסת הפורמולציה של החברה. הטכנולוגיה מסייעת להגן על העור מפני סטרס חמצוני ונזקי הסביבה, ותומכת בשמירה על מראה עור חיוני לאורך זמן.

ארבעה מוצרים. שגרת אנטי-אייג'ינג אחת.

קרם יום – NARCISSUS SUPREME | DORMIN-PRO OPTIMAL OMEGA CREAM – קרם יום אנטי-אייג׳ינג להזנה ולשיפור גמישות העור, במרקם קליל המעניק לחות ומסייע בשיפור מראה הקמטוטים.

קרם לילה – NARCISSUS SUPREME | DORMIN-PRO OPTIMAL NIGHT CREAM – קרם לילה אנטי-אייג׳ינג להזנה ולחידוש מראה העור, במרקם עשיר שפותח לשימוש במהלך שעות הלילה.

סרום פנים – NARCISSUS SUPREME | DORMIN-PRO ADVANCED SERUM – סרום אנטי-אייג׳ינג מתקדם לטיפול במראה סימני הגיל, במרקם קליל המשלב פיטו-רטינול, פפטידים, חומצה היאלורונית וניאצינאמיד ומסייע בשיפור מראה הקמטים, אחידות גוון העור והענקת לחות.

סרום עיניים – NARCISSUS SUPREME | DORMIN-PRO EYE CONCENTRATE – סרום עיניים אנטי-אייג׳ינג להפחתת מראה קמטוטים, המסייע גם בהענקת לחות, בשיפור מראה הכהויות ובהענקת תחושת מיצוק לעור העדין סביב העיניים.

את מוצרי TALIA ניתן להשיג ברשתות הפארם, בפרפומריות נבחרות ואתר האינטרנט: https://www.taliaskincare.co.il/

תשתו משהו 

לכבוד ראש השנה, החלטנו להמליץ לכם על יין שייתן כבוד לארוחה מפוארת וחגיגית כמו בערב החג. יקב טורא הוא יקב-אחוזה משפחתי  (Estate Winery) שהוקם בישוב רחלים על ידי ורד וארז בן סעדון בשנת 2003. כרמי היקב נטועים בישוב ברכה שבשומרון בגובה 850 מטר מעל פני הים, המאפשר אקלים אופטימלי לגידול ענבי יין משובחים.

אם אתם מעדיפים יין לבן, תכירו את שרדונה 2024 – 100% ענבי שרדונה מרכיבים את היין הלבן הזה שהתיישן בחבית 10 חודשים. זהו יין לבן יבש בעל צבע צהוב קש בהיר, עם ארומות של פרי הדר, אגסים, וניל וקשיו. תחושת פה מרשימה, גוף בינוני עם טעמים אגוזיים מלווים בחומציות נדיבה, מתאים לארוחות קלות ודגים. מחיר: 119 ₪. כשר.

לחובבי יין אדום מציכים ביקב טורא קברנה פראנק 2024 – קברנה פראנק 100% שהתיישן בחבית 22 חודשים. היין מתאפיין בגוון אדום כהה עם ניחוחות של עשבוניות ופלפל ירוק. בפה טעם עשיר בטעמי פרי ותבלינים, חומציות מאוזנת, גוף מלא וסיומת ארוכה. מתאים לליווי מאכלי בשר צלוי ומאכלים שמתובלים בעשבי תיבול. מחיר: 139 ₪.

לאכול כמו איטלקי: פסטלה

אחרי שטיילנו באיטליה והתאהבנו בבתי האוכל הקטנים והמשפחתיים, כמה שמחנו לגלות בשבוע שעבר את מסעדת פסטלה בתל אביב, מרחק הליכה של כמה דקות מהנמל. נסענו בכלל לנמל תל אביב לאחת האטרקציות האלה של אוגוסט וגילינו שיחד איתנו הגיעו עוד מיליון אנשים. חניון הנמל היה מלא ואנחנו חיפשנו חניה מסביב. מצאנו חניה על רחוב ירמיהו, מול פסטלה, וככה גילינו את המסעדה הקטנה והנכונה הזאת. אין ישיבה בפנים, רק כמה שולחנות בחוץ, מקום שבו המסורת האיטלקית פוגשת את הרוח התל אביבית. זוהי מסעדת שף איטלקית קטנה ואינטימית בניצוחה של טניה לוין, כמו שרואים בהרבה מקומות באיטליה, המשלב פסטה ביתית העשויה מחומרי גלם איכותיים וטריים לצד יינות משובחים ומנות שף. קטן ומדויק. השפים בפסטלה מכינים מדי יום פסטה טרייה בעבודת יד, והטעם עשיר ואותנטי. מלבד מבחר רחב של מנות פסטה וסלטים רעננים, יש כאן פיצות אפויות בתנור אבן, ומנות שף מיוחדות המשקפות את עומק המטבח האיטלקי. הכל מיוצר מחומרי גלם טריים ואיכותיים בלבד, באהבה וביצירתיות.

בפסטלה סיפרו לנו על מבצע חדש – שעות שמחות של ארוחות משפחתיות משתלמות כל יום בין השעות 18:00-20:00 מוזמנים לסגור את הערב עם ארוחה משפחתית איטלקית מחומרי גלם איכותיים, משתלמת וטעימה, מה שהתאים לנו בול.

טניה לוין היא האישה שמנצחת על המסעדה הקטנה, והיא בכלל מחנכת כיתות א'-ב', אדם שאוהב להוביל, לארח וליצור סביבו תחושה של בית. האהבה שלה לאירוח ולאוכל איטלקי הפכה עם הזמן לPastella – מקום שטניה עצמה אוהבת להיות בו, מכירה את הלקוחות שמגיעים אליו ודואגת שכל אורח ירגיש מהר מאוד בבית. פסטלה פעלה גם בתקופת המלחמה מתוך רצון לתת לאנשים בסביבה רגעים קטנים של שמחה ושגרה, גם בין האזעקות – ארוחה טובה, כוס יין, מוזיקה ואירוח חם. המטבח מתמקד באוכל איטלקי שנעשה במקום, עם פסטה טרייה, פיצות בעבודת יד, סלטים וקינוחים, ולצדם בר יין שהוא חלק בלתי נפרד מהחוויה. המוזיקה, התאורה והאווירה מזכירות את המסעדות הקטנות של רומא – לא פורמליות, שמחות ואינטימיות, כאלה שנכנסים אליהן לארוחת ערב ומתחשק להישאר עוד קצת. אחד הדברים שמאפיינים את Pastella הוא היותה מקום שמתאים מאוד גם למשפחות. האווירה הנינוחה והביתית מאפשרת להגיע עם הילדים וליהנות מארוחה איטלקית משותפת, בלי התחושה הפורמלית של מסעדת שף קלאסית. המקום מתאים גם לאירועים פרטיים ולקבוצות של עד 30 איש. בחורף קיימת סגירה שמייצרת חלל אינטימי ונעים במיוחד, ומתאימה לימי הולדת, מפגשים משפחתיים, אירועי חברה וחגיגות עם חברים. במהלך אירועים ניתן גם להקרין סרטונים קצרים, לצד האוכל, היין והמוזיקה. בסופו של דבר, Pastella היא קודם כול מקום של אירוח: מסעדה שכונתית עם מטבח איטלקי, בר יין ואווירה שמחה, שבה טניה נמצאת בלב הדברים – מכירה את הקהל, עוברת בין השולחנות וגורמת לאנשים להרגיש שהם אורחים ולא רק לקוחות.

המסעדה ממוקמת ברחוב ירמיהו 22, ואנחנו ישבנו ממש ברחוב, על המדרכה. אם כבר תיירים בתל אביב, תן להרגיש את הרחוב. למרות שהפסטה כאן היא הכוכבת, בפסטלה מציעים גם מגוון אפשרויות טבעוניות ומנות ללא גלוטן. האווירה חמה ומזמינה, משלבת אלמנטים של טרטוריה איטלקית מסורתית עם עיצוב מודרני ותל אביבי. אכלנו פסטות ופיצות מצוינות, ולא ויתרנו על סלט קפרזה שאי אפשר להפסיק לנשנש, ועל ארנצ'יני, אותו כדור אורז מטוגן שתמיד משאיר לך איזו כוויה קטנה בפה.

בין אם אתם מחפשים ארוחה רומנטית לזוג, מפגש חברים, או סעודה משפחתית, פסטלה תעניק לכם חוויה קולינרית נפלאה, עם טעמים אותנטיים והרבה שמחה, בלב האזור התוסס של תל אביב. מבחר פסטות ב 39 ₪, כוס יין הבית 25 ₪, קוקטיילים 39 ₪.

Pastella: ירמיהו פינת בן יהודה, תל אביב.

שעות פעילות: א׳–ו׳ 18:00–22:00 | מוצ״ש 19:00–22:00. שעות שמחות : 18:00-20:00

להצטרפות לקבוצת העדכונים בזמן אמת >> רמת גן לחצו כאן, גבעתיים לחצו כאן.