חברת נתיבי איילון מודיעה על הסדרי תנועה זמניים שיתבצעו החל מהלילה (ראשון, 26.10) ועד ליל רביעי (29.10) באזור גשר מודעי, במקטע שבין רמת גן לתל אביב. העבודות יתקיימו מדי לילה בין השעות 00:30 אחר חצות ועד 05:00 לפנות בוקר, במטרה לצמצם את הפגיעה בנהגים.
במהלך העבודות, יצומצם נתיב נסיעה אחד לנוסעים לכיוון מערב (מרמת גן לתל אביב) ברחוב יעקב דורי, על גשר מודעי. הצמצום יתבצע בקטע שבין רחוב פנחס ספיר בתל אביב לבין דרך מנחם בגין ברמת גן.
בנוסף, במסגרת הסדרי התנועה הזמניים, לא תתאפשר הפנייה ימינה לנוסעים מדרך מנחם בגין (רמת גן) אל גשר מודעי לכיוון מערב (תל אביב-יפו). בחברת נתיבי איילון מדגישים כי שאר הנתיבים על הגשר יישארו פתוחים לתנועה כסדרה.
בשל השינויים, צפויים שיבושים ושינויים גם במסלולי התחבורה הציבורית ובמיקומי התחנות באזור. לנוסעי התחבורה הציבורית מומלץ להתעדכן בפרטים המלאים במוקד משרד התחבורה במספר 4515* או ביישומי התחבורה השונים.
העבודות מתואמות עם משטרת ישראל ומתבצעות בשעות הלילה במטרה להקל על הנהגים ולמזער את אי הנוחות. לנהגים ונהגות המגיעים לאזור מומלץ להיעזר ביישומון WAZE לניווט בדרכים חלופיות.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
איסוף וניתוח הנתונים ע"י משרד הומס נדל"ן – מוכרים את הדירה שלכם? רוצים לדעת כמה היא שווה באמת? התקשרו עכשיו ונעזור לכם למכור אותה במהירות ובמחיר הנכון >>> לפרטים נוספים
*חלק מהנתונים נלקחו מאתר רשות המיסים הממשלתי.
ההדמיות להמחשה בלבד. ט.ל.ח
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
"הרגע לו ייחלנו וחיכינו שנתיים סוף סוף הגיע", כך נפתחת ההודעה המרגשת שפרסם מטה "לוחמי החופש של מתן", המבשרת על שובו הביתה של מתן אנגרסט ביום חמישי, 23 באוקטובר 2025.
אחרי שנתיים ארוכות של מאבק וציפייה, קורא מטה המאבק, שליווה את המשפחה במאמצים להשבתו ולהשבת החטופים, לציבור הרחב לצאת ולחגוג את שובו. הקהל מוזמן להצטרף וללוות את מתן ומשפחתו לאורך הדרך בנקודות ובגשרים שבמסלול הנסיעה.
המארגנים קוראים למגיעים להצטייד בדגלי ישראל, שלטים, חולצות מהמאבק וכן בפריטי מיתוג של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה, אותה אוהד מתן, "והמון אהבה".
השיירה צפויה לצאת לדרך בשעה 16:00 מכפר המכביה רמת גן, והמסע צפוי להימשך כשלוש שעות, עד לביתו בקריית ביאליק.
להלן מסלול הנסיעה והזמנים המשוערים (בכפוף לעומסי תנועה):
16:00: יציאה מכפר המכביה, דרך אלוף שדה וכביש 4
מחלף מורשה (לכיוון כביש 5)
מחלף הכפר הירוק (רמת השרון)
16:20: מחלף גלילות מערב (לכיוון כביש 20)
גשר ווינגייט (כביש 2)
16:40: גשר חבצלת השרון
16:45: גשר בית ינאי
17:00: אור עקיבא | כיכר חנה אסייג
17:15: עתלית | גשר נווה משה (משעול הגפנים)
17:45: חיפה | אצטדיון סמי עופר
18:30: קריית חיים | צומת הצריף
18:40: קריית ביאליק | צומת צבר
18:50: קריית ביאליק | קריון (בכיוון דרך רבין)
19:00: קריית ביאליק | גשר גבעת הרקפות, ומשם עד לביתו של מתן.
המסע יסתיים בהתכנסות חגיגית לשובו של מתן בבית משפחת אנגרסט.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
במסגרת כנס אגודת ידידי מד"א (אימד"ק) השנתי, זוכה להכרה מרגשת גלי גרוס, מתנדבת נוער בת 15 מרמת גן, אשר זכתה במקום השני המכובד בתחרות ציורים ארצית שקיים הארגון. התחרות נועדה להמחיש באמצעות יצירה את חשיבות שחרור החטופים וההתרגשות משובם, מזווית הראייה של בני הנוער.
יצירתה של גלי, "כשאנחנו יחד הלב פועם חזק יותר", מוצגת בכנס לצד יצירות זוכים נוספים. "היצירה שלי מבטאת את האחדות, החמלה והתקווה של עם ישראל בימים הקשים האלו", שיתפה גלי. "הלב האדום מסמל את מגן דוד אדום – גוף שמייצג הצלה, נתינה ואהבת אדם – אך גם את הלב הפועם של כולנו יחד. הצורות שבתוך הלב מייצגות חיבוק, עזרה הדדית, נתינה ותקווה, כשהסרט הצהוב מסמל את התפילה לשובם של החטופים הביתה בשלום. קו המתאר של מפת ישראל מזכיר שהלב הזה הוא לב שמשותף לכולנו, ללא הבדלי דת, מין או דעה. המסר הוא שכאשר אנו מאוחדים – הלב הלאומי שלנו פועם חזק יותר, ואנו מסוגלים להתגבר על כל כאב ולשמור זה על זו".
יצירתה של גלי גרוס מרמת גן. צילום: דוברות מד"א
מגן דוד אדום, ארגון ההצלה הלאומי, מחבק את החטופים ששבו לביתם לאחר הסבל הרב שעברו בידי מחבלי החמאס מאז ה-7.10.23. סמנכ"ל קהילה במד"א, פרופ' אלי יפה, אמר על התחרות: "מטרתה ליצור מרחב ביטוי יצירתי, מחנך ורגיש שמחזק סולידריות, זיכרון אנושי והכרה בחשיבות פעולות ההצלה. התחרות הזו היא בעלת חשיבות לפעילות החינוכית של הנוער במד"א".
במקום הראשון בתחרות זכה ליעד בן שמשון, בן 15 מאשקלון, עם יצירתו "תקווה בידיים בטוחות". במקומות הנוספים זכו אבישי אסרף (18 מעפולה) עם "צמיחה מן המשבר", מעין כנען (17 מרמת השרון) עם "האור בלב החשכה", ותאיר בש (16 מכפר תבור) עם "חיבוק של תקווה".
חמשת הציורים המרגשים הוצגו בפני המבקרים בקריית מד"א ברמלה ובהמשך יטיילו בעולם בין אגודות הידידים של מד"א וייצגו בגאווה את תחושות בני הנוער בישראל.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
במסגרת המאבק חסר הפשרות שמנהלת משטרת ישראל כנגד נגע הסמים, אתמול ערכו בלשי משטרת גבעתיים, צו חיפוש עפ"י בימ"ש בדירה בעיר ברמת גן.
הבלשים תפסו בחיפוש בביתו של החשוד חומרים החשודים כסם: קנאביס- 190 גרם, קריסטל- 15 גרם, דוסה- 3 גרם, חשיש- 9 גרם, 28 קפסולות מורפיום, 26 כדורים אקסטזי. כמו כן נתפסו שקיות חלוקה, כרטיסי סים וכסף מזומן בסך 4,500 ש"ח.
השוטרים עצרו את החשוד, בן 30, תושב רמת גן והוא הובא לחקירה בתחנה שבסיומה נכלא.
הבוקר החשוד יובא לדיון בבימ"ש השלום בת"א להארכת מעצרו.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
בר גדלה בהרצליה, והייתה לה ילדות מופלאה. היא מעולם לא הרגישה במקום השני לעומת אחיה, רז, בעל צרכים מיוחדים. "להיות אחות גדולה לאח עם צרכים מיוחדים דרש מבחינתי להביא נחת למשפחה, שלא ידאגו, ולהיות תמיד בסדר", היא משתפת. מרגע האבחנה של רז, הוריה הפכו אותה לשותפה מלאה, מתוך תפיסה ש"אם זה בחר אותה, אז היא יכולה להתמודד". היא מעולם לא הסתירה או התביישה בו. "זאת הייתה זכות מבחינתי", היא מדגישה, "רז היה ילד כובש עם קסם של ילד שאין למבוגר, מתוק ועם צחוק מתגלגל".
לקבל את האחר
החיים לצד רז חידדו אצלה את המודעות לסביבה ואת החשיבות של קבלת האחר. "זאת מתנה גדולה. לא סתם משהו משך אותי לפגיה וחדר לידה. הדבר הכי חשוב לי זה צרכים מיוחדים", היא מסבירה. "אנשים 'רגילים' לא מבינים את החשיבות של הקבלה של אנשים כאלה, זה נותן פי אלף, לכן התעקשתי שרז יהיה חלק בלתי נפרד". היא מוסיפה בחיוך: "לרז יש רדאר הכי חד שיש, אם הוא לא אוהב מישהו, יש כנראה סיבה".
בר סימור עם אחיה רז. צילום פרטי
הבחירה ברפואה
באופן מפתיע, בר לא הייתה מאלה שחלמו להיות רופאות, למרות שתמיד עניינו אותה שיעורי ביולוגיה. לאחר שירות צבאי משמעותי (מ"כית, מ"מ, מפקדת בהשלמה לקצונה ושנה וקצת בקבע), היא נרשמה בכלל למנהל עסקים וראיית חשבון. כשהבינה שהיא לא בטוחה שזה הכיוון, היא החליטה לדבר עם אנשים מסביבה ממגוון תחומים.
היא הגיעה גם לרופאת ילדים שכנה שלה. "כשדיברה היה לה קסם, ורציתי שתצא ממני גם חיות כזאת", נזכרת בר. היא שאלה אותה איך היא מצליחה לשלב את המקצוע התובעני עם אימהות, והתשובה שקיבלה נשארה לה כמוטו לכל החיים: "נקודת הפתיחה שאני אגיע אליה, זאת תהיה נקודת הפתיחה של הילדים שלי!". באותו יום, כשיצאה ממנה, היא נרשמה לבית הספר לרפואה והתקבלה לאוניברסיטה העברית.
היא גרה בירושלים ולמדה שש שנים. בהגרלה קיבלה את המרכז הרפואי שיבא לסטאז' ולהתמחות בילדים, ועברה להתגורר ברמת גן, סמוך לבית החולים. "פתאום נהיה לי שקט ופינה משלי שהכל ברגל", היא מספרת.
בר סימור (חתונמי). צילום: לירן לינוביץ
העבודה בשיבא והמסר על החצבת
ההתמודדות עם מסירת בשורות קשות בתפקיד היא עניין של ניסיון, לדבריה. "בהתחלה כל דבר קטן השפיע עליי, ועם הזמן למדתי להפריד בין האישי למקצועי. יש לי מעגל תמיכה שאם אתקשר בלילה, מיד יענו. אבל יש מקרים שהולכים איתי הביתה וילדים שחרוטים אצלי לנצח".
לצד הקושי, היא מדגישה שיש לה את העבודה הכי אופטימית שיש. "ילדים הרבה פעמים שורדים ויוצאים מזה. כשילד מרגיש טוב מיד רואים עליו, הוא חוזר לחייך, רץ במחלקה ומחבק אותי, וזה האושר מבחינתי". היא רואה במשפחות חלק בלתי נפרד מהטיפול: "צריך שניה להכיל את הסיטואציה, לחזור כשצריך ולהסביר שוב ולתת מקום לשאלות. כשקורה משהו טוב, מאוד מעריכים".
בר סיימה עכשיו את ההתמחות ולקחה לעצמה חופש של שלושה חודשים ("מתכננת לטוס אבל לא סגרה כלום"), וכשתחזור תהיה רופאה בכירה בפגיה. כרופאת ילדים, יש לה מסר חד בנושא החיסונים: "לצערי הרב, יש אנשים שלא מחסנים את ילדיהם. אנחנו רואים בבית חולים הרבה מקרים של חום ופריחה, וכשני מקרים בחודש שמגיעים לטיפול נמרץ ומונשמים. חצבת היא מחלה נוירולוגית שיש לה השלכות בלתי הפיכות גם כעבור 10 שנים. אני מזמינה לקרוא מחקרים – החיסונים מצילי חיים".
ד"ר בר סימור. צילום פרטי
המהפך של "חתונמי" והקפאת הביציות
ההשתתפות ב"חתונה ממבט ראשון" הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שעשתה, לדבריה. "בדיעבד זה שינה את חיי. לקחתי שניה פסק זמן לראות את עצמי מהצד כשאני במרכז: מה לשפר ומה לשמור. יעל הפסיכולוגית הייתה מדברת איתי על זה שנדע מה אני שווה ולדרוש מה מגיע לי. כשחזרתי הייתי הרבה יותר נוכחת, כי לפני כן הייתי ביישנית. זה גרם לי לצאת מעצמי".
הקשר עם אור, השותף שלה לתוכנית, נשאר קרוב, אך התרחק עם הזמן. "אני תמיד פה בשבילו", היא אומרת. היא שומרת על קשר עם בנות העונה, ומספרת שגם בנות מעונות קודמות יצרו קשר. "רק מי שעובר את זה מבין", היא מסכמת. התוכנית גם שמה את נושא הזוגיות במודעות גבוהה יותר. "היו פניות וניסיתי לצאת לדייטים, אבל כרגע זה לא משהו שתפס. אני בטוחה שהשנה הכל יקרה. אני פנויה כעת לעשות לביתי".
צעד משמעותי נוסף שעשתה למען עצמה הוא הקפאת ביציות. "כשסיימתי בית ספר לרפואה הבנתי שזה חשוב לעשות. זה לא מראה תבוסה או נואשות, אלא להיפך – זאת תעודת ביטוח לכשיגיע משהו מתאים. זה תהליך של זריקות ובדיקות, ומבחינתי זה הכי חשוב שיכולתי לתת לעצמי".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
גם ברגעים אלו, בעלה של חברת המועצה מירב גבע גרומראינו בבית. הוא מפקד פלוגה בפלס"ר שריון, ולאחר מאות ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר, יציאה סופית מעזה עדיין לא נראית באופק. הפוגות קצרות בבית הן אירוע נדיר לפני שהוא נקרא שוב לחזית. כאן בעורף, ברמת גן, מירב, מחזיקת תיקי הבריאות, ספורט נשים ו"רמתגנצ'יק", נשארה עם שני ילדיהם, בני 5 ו-7, בחזית משלה.
הסיטואציה, המוכרת לאלפי נשים בישראל, הפכה לשגרת חייה. "זה שיש לי ילדים קטנים מחייב אותי לתפקד," היא משתפת. "אני לא יכולה להרשות לעצמי לא לקום בבוקר או לא לאסוף אותם בצהריים. זה קשה יותר, אבל זה גם מה שמחזיק אותי". את התמיכה היא שואבת מהמשפחה, מההורים, ומקהילה תומכת ומחבקת בשיכון ותיקים. "עזרתי לחברות במצבי והן עזרו לי. כל אחת הייתה לוקחת או אוספת את הילדים, חברה אפילו ישנה אצלי עם הילדים שלה. העיקר שיש מישהי שמבינה אותך וחווה את אותו הדבר".
מהשאלה של הבן נולד ספר: "אבא במילואים"
מהמצוקה והצורך להסביר לבנה, שהיה אז בן פחות משלוש, לאן נעלם אבא, נולד ספר הילדים "אבא במילואים". "הוא כל הזמן שאל 'איפה אבא?', וכשעניתי 'במילואים', הוא שאל 'מה זה?'", היא מספרת. "הבנתי שאני לא רוצה להיכנס להסברים על מלחמה ורובים. הסברתי לו שזה כמו 'יחידת החילוץ' מהסדרות שהוא מכיר. פתאום הוא התחיל לשאול שאלות שמפתחות את הדמיון, אם יש לאבא גלימה ורכב מיוחד".
בעזרת מדריכת הורים, היא למדה לא להתמקד בשאלה "מתי אבא יחזור", אלא לעסוק בהכנות לחזרתו – ציור, הצגה, או ספר. כך גם בספרה שילבה דפי צביעה. "זה עזר לי, לילדים, ולכל מי שקיבל את הספר. הוא מתאים גם להורים וגם לילדים", היא אומרת בגאווה.
מתוך הספר אבא במילואים. איור: יוסי דריי
מהמילואים לבמה: סטנדאפ על החיים עצמם
בנוסף להתנדבותה במועצה, מירב היא שחקנית, סטנדאפיסטית וקריינית עצמאית. בשנה שעברה כתבה מופע סטנדאפ חדש על הורות, הקשר הבין-דורי והמילואים. היא קבעה תאריך להופעה, שהתברר כי הוא נופל בדיוק באמצע סבב מילואים נוסף של בעלה. "החלטתי לא לבטל. אמרתי לו שהוא חייב לצאת הביתה שבועיים לפני. זה הצריך תמרון מטורף, אבל היה מאוד מוצלח".
מירב גבע גרומר. צילום :סלי בן אריה
פציעה, טראומה ומאבק להכרה
המלחמה פגשה את המשפחה גם פיזית. חודש לאחר תחילתה, בעלה של מירב נפצע מרסיסי RPG בכתפו. "אמרו לי, 'הנה, הוא בחוץ, הוא לא יחזור לקרב'. אבל הוא רצה לחזור להילחם כבר אחרי יומיים. אחרי עשרה ימים הוא חזר לעזה", היא מספרת.
היא מדגישה את הצורך הדחוף בטיפול בנפשם של הלוחמים. "בעלי היה בחניון רעים ב-7.10 ובבארי ב-8.10. לא מספיק מדברים על מה שהם חוו וראו. יש החזרים לטיפולים וימי עיבוד, אבל זה לא מספיק. אף אחד לא באמת אומר להם שהם חייבים ללכת לטיפול".
את המאבק הזה היא מנהלת גם בזירה הציבורית. כחברה פעילה ב"פורום נשות המילואים" ו"המתמרנות", היא דורשת שינוי מהותי בתמיכה. "צריך שכל מילואימניק וכל ילד יקבלו קצבה חודשית, לא החזרים על טיפולים. חשובה לנו ההכרה על כל מה שאנחנו מקריבים". ברמה המקומית, היא פנתה לראש העיר ולסגניתו בבקשה לקדם הנחות בצהרונים ובקייטנות למשפחות המילואים.
משמחת השבים למשימה הבאה
את רגעי חזרת החטופים היא חוותה בעוצמה. "הייתי בכיכר, שמחתי ובכיתי. היה חשוב לי לשמוח, אבל גם להיות שם עבור אלו שעדיין לא חזרו. יש לנו עוד משימה – לדאוג לממשלה ראויה, לערבות הדדית ולאנשים שרוצים בטובת המדינה". למרות הקשיים, העצירה בקריירה והאתגרים הכלכליים, היא שומרת על אופטימיות לצד העשייה.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
עמותות "רוח טובה" מקבוצת אריסון, "שינוע חברתי", "פרויקט יוסף" וארגון "פתחון לב", מפעילות זו השנה השישית את מיזם 'חיבוק לחורף'. המיזם, שבשנה שעברה אסף למעלה מ-8,500 מעילים, הפך למסורת של נתינה וערבות הדדית ויאפשר איסוף וחלוקת מעילים לעשרות אלפי משפחות נזקקות ברחבי הארץ.
המבצע החל מיד לאחר סוכות, עם השקת אתר אינטרנט ייעודי הכולל את מפת כל נקודות האיסוף הציבוריות. תקופת האיסוף תימשך עד ה-20 בנובמבר, כאשר חלוקת המעילים למוטבים תתבצע בהמשך על ידי השותפים למיזם.
השנה יוצבו מאות נקודות איסוף ברחבי הארץ – ברשויות מקומיות, מוסדות חינוך, תנועות נוער ומקומות עבודה. פתחון לב ושינוע חברתי ישתפו פעולה בתפעול הפרויקט, עם דגש מיוחד על השינוע והחלוקה המכבדת של המעילים לנזקקים.
עידו לוטן, מנכ"ל עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון: "שש שנים של 'חיבוק לחורף' הוכיחו שהחברה הישראלית יודעת להתגייס ולתת. המיזם מייצר גשר בין מי שיכולים לתרום לבין אלה הזקוקים לסיוע, תוך חיזוק הסולידריות והלכידות החברתית. אנו קוראים לציבור להמשיך ולהיות חלק מהמעגל הנפלא הזה של נתינה."
תומר שמש, מנכ"ל שינוע חברתי: "שש שנים של 'חיבוק לחורף' הן לא מובנות מאליו – דווקא בתקופה הזו אנחנו לומדים שהביקושים רק עולים והמלחמה יצרה מעגלים חדשים של נפגעים שזקוקים לסיוע, ועם בוא החורף מעיל הופך להיות פריט חשוב במיוחד. הערכים של שינוע חברתי מושתתים על סולידריות חברתית והשלמת פערים מתוך השפע הקיים, והמיזם מגשים אותם בצורה הכי יפה."
אוספים מעילים מהשכונה. באדיבות עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון
שלמה נטר, מנכ"ל פרויקט יוסף: "כמדי שנה אנו עוקבים מקרוב אחר השלכות המצב הכלכלי ויוקר המחייה בארץ ועושים כל שאפשר כדי לתמוך במשפחות שנפגעו כלכלית. מעיל טוב יכול לחמם בלי לשבור את תקציב החשמל ולאפשר למשפחות לעבור את החורף בכבוד."
אלי כהן, מנכ"ל ארגון פתחון לב: "החורף בפתח, וכמו שאנחנו יודעים משפחות רבות נקלעו השנה למצב בו הם לא יוכלו לרכוש מעיל חם ועוטף. אנחנו גאים כל שנה מחדש בשיתוף הפעולה המופלא הזה שמסייע להם לקבל את החיבוק החם שמגיע לכל ילד וילדה. הציבור הישראלי מדי שנה מוכיח את נדיבות ליבו והפרויקט מצליח להתקיים זו השנה השישית. פתחון לב רואה ערך רב בשותפות בפרויקטים המשלבים את הסולידריות הישראלית, יחד עם הקהילה העסקית, ומייצרים אימפקט רחב ומשמעותי בקהילה".
הציבור מוזמן להצטרף למאמץ הלאומי ולתרום מעילים במצב טוב. כל המידע על נקודות האיסוף זמין באתר: https://www.winterhug.org
*יש לוודא באתר כי האיסוף עדיין מתקיים בנקודה הרצויה לפני ההגעה.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
סרטון ממצלמת דרך שהגיע לידי אגף התנועה של משטרת מרחב דן אתמול (רביעי) בערב, תיעד רגע מצמרר של עבירת תנועה חמורה ומסכנת חיים במרכז רמת גן.
בתיעוד נראה בבירור אוטובוס החוצה את צומת הרחובות אבא הלל-רש"י באור אדום מלא. חומרת המעשה מתעצמת כאשר ניתן לראות כי בדיוק באותו הרגע, הולכת רגל החלה לחצות את הכביש במעבר החצייה, כשהרמזור להולכי הרגל התחלף לירוק.
הסרטון הועבר לטיפול שוטרי התנועה במרחב דן, שפתחו בפעולות מהירות לאיתור הנהג האחראי למעשה. בתוך זמן קצר, זהותו של הנהג הייתה ידועה והוא זומן לשימוע אצל קצין אגף התנועה (את"ן) של מרחב דן.
הבוקר (חמישי), התייצב הנהג לשימוע, שבסיומו הוחלט על נקיטת צעדים מיידיים נגדו. רישיון הנהיגה שלו נפסל מנהלית לתקופה של 30 יום, ולצד זאת נרשמה לו הזמנה לבית המשפט.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "המשטרה תמשיך כל העת במאבק בתאונות הדרכים ותבצע פעילות אכיפה, בדגש על עבירות הגורמות לתאונות דרכים ומסכנות חיים."
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
שכונת מרום נווה ברמת גן הייתה כל עולמו של עידו פרץ ז"ל. בה נולד, גדל, למד לרכוב על אופניו וממנה יצא ביומו האחרון, ה-7 באוקטובר 2023. הוריו, ערן ואסנת, אחיו עדן וחברתו בר, נותרו עם חלל עצום וזיכרונות של ילד שהיה הרבה מעבר לגילו – לוחם אמיץ, ספורטאי, ובעיקר אדם עם לב ענק, שתמיד ראה את השקופים והדחויים. סיפורו של עידו, שנרצח בטבח הנורא, משתקף כיום במגוון יוזמות הנצחה מרגשות שמטרתן לשמר את זכרו ואת ערכיו.
אגדה אורבנית שהתממשה: המלאך השומר
עידו היה ילד צנוע ובעל חמלה יוצאת דופן. הוא חיבק את אלה שהחברה דחתה וראה את אלה שהיו מוחרמים. הוריו סיפרו במשך שנים אגדה אורבנית על ילד דחוי בבית הספר היסודי, כבד משקל ובעל קשיים חברתיים, שעידו ניגש אליו ואמר: "אני דווקא אהיה חבר שלך". חודשים ספורים לאחר מותו של עידו, התממשה האגדה כשהבחור מהסיפור, כעת קצין גבוה ונאה במדים, הגיע אליהם, התפרק ובבכי סיפר שעידו גונן עליו מכיתה ג' ועד ח', והיה לו "המלאך השומר". לאביו של אותו קצין יש יקב, והם החליטו ליצור יין מיוחד להנצחתו של עידו.
יין לזכרו של עידו פרץ ז"ל. צילום באדיבות המשפחה
כשערן, אביו של עידו, התקשר להודות לאב הקצין, הוא גילה ש"עידו זה שם דבר אצלם בבית, שהם הולכים עם צמידים לזכרו ואף עולים לקברו".
שירות משמעותי בחיל הים
עידו שירת בחיל הים על ספינת הטילים "אחי להב". שירותו התאפיין בהצלחה חברתית ומקצועית יוצאת דופן. הוא מונה לסגן ללוחמים, תפקיד אחראי ובכיר ביותר מבין 90 חיילים, עם גישה ישירה למפקד והשתתפות בישיבות סגל. עידו היה גם זה שקיבל בחיבוק וב"נחיתה רכה" את החיילים החדשים, והם מלווים את משפחתו עד היום.
7 באוקטובר: הסלפי האחרון בצומת הגורלי
ב-7 באוקטובר, הוריו של עידו נחתו בשלוש לפנות בוקר לאחר חופשה בכרתים ולא הספיקו להיפרד ממנו. הם התעוררו לקול האזעקות והספיקו לדבר איתו. הם ידעו שעידו וחברו הטוב מהגן, ניב תל צור ז"ל (צייר חובב שהזמין את עידו לעזור לו בדוכנו בנובה), מתפנים ממסיבת הנובה ברעים. עידו, ששירת בסטיל מול חופי עזה במבצע "צוק איתן", לא נבהל מהשיגורים. הוא עשה את מה שראה לנכון: בחמש דקות לשבע, הוא וניב עלו על רכבו של עידו ועזבו את המקום בדרכם למשפחה במבטחים. הם פנו דרומה ונסעו על כביש 232. בשעה 07:13, בצומת ישע, נרצחו שניהם ברכבם, יחד עם עוד 11 צעירים תושבי ישע, מבטחים וצוהר, על ידי חוליות מחבלים. לזכרם הוקם בצומת אתר הנצחה. הם הספיקו להתרחק ולנסוע כ-20 דקות בלבד, אך לא ידעו על חדירת המחבלים. התמונה האחרונה שהעלו הייתה סלפי ב-07:06, בו עידו מצולם עם סוכרייה על מקל בפיו.
רעיונות הנצחה: לזכור, להרגיש, לשמוע
המסע להנצחת עידו החל כשערן, אביו, ביקש להקים אתר זיכרון בפארק מרום נווה, מתחת לבית בו גדל עידו ויצא ביומו האחרון. אסנת וערן פנו לראש העיר, כרמל שאמה, שקיבל אותם בחיבוק וחם. במאי 2024, שאמה הגיע לפארק והצביע על נקודה בבוסתן עצי הפרי כמיקום להנצחה.
לזכרו של עידו פרץ ז"ל. צילום באדיבות המשפחה
ספסל ההנצחה המיוחד של עידו כולל פאנל עם תמונתו וטקסט שכתבה המשפחה, ולחצן שמע עם שלושה שירים שנכתבו לזכרו: "לאן" של הראפר וייב איש, "מלאך שלי" של ניצן ברהמי (שהפכה את הספד אחיו עדן לשיר), ו"הריקוד האחרון" של ליעד חקק, המבוצע על ידי בר, חברתו של עידו.פרויקט הנצחה נוסף, בשיתוף חב"ד מרום נווה, הוא עגלת קפה לזכרו במחלקת יולדות בבית החולים שיבא תל השומר. העגלה, המופעלת על ידי מתנדבים, נושאת שלט המספר את סיפורו של עידו.
מעיריית רמת גן נמסר: "במסגרת הפרויקט, שעלותו מעל למיליון שקלים, תוקם בגינה או במיקום לבחירת המשפחה השכולה, בשכונה בה התגורר יקיריהם ז"ל, פינת זיכרון אינטראקטיבית אישית: ספסל ישיבה מעוצב כאלמנט מרכזי להנצחה שעוצב ויצור במיוחד עבור הפרויקט, על גביו שלט אישי הכולל הסבר על הנרצח, תמונה וכפתור שמע המאפשר להשמיע שיר שנבחר על ידי המשפחה, המחבר את המבקר לסיפור חייו של הנרצח. פינות הזיכרון עוצבו באופן ייחודי עבור הפרויקט בעיצוב אחיד אך מותאם לכל נרצח/ נרצחת בשיתוף פעולה מלא עם המשפחות.
בנוסף, לצד כל ספסל הוצבה אדנית שבה ישתלו עץ או צמחייה לרצון המשפחה ועליה מוטבע לוגו ייחודי המזוהה עם יקירם. כך יהפכו הגינות השונות לפינות חיות של זיכרון, חיבוק ונחמה בלב המרחב הציבורי.
הנרצחים והנרצחות תושבי ותושבות רמת-גן זכרם לברכה, שיונצחו בפינות הזיכרון:
עידו פרץ בן 22, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
ליאור מימון בת 22, נרצחה במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
אבי חסדאי בן 53, נרצח בחוף זיקים.
יובל בן יהודה בת 26, נרצחה במסיבת הפסיידאק ליד קיבוץ נירים.
ניב תל צור בן 22, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
סיגל לוי בת 31, נרצחה במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
אוריה ליטמן ריקרדו בת 26, נרצחה במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
גל נבון בן 30, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
דניאל אשר כהן בן 32, נרצח במסיבת הפסיידאק ליד קיבוץ נירים.
עילי ברעם בן 27, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
סיון שהרבני בת 21, נרצחה במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
יוסף (ספי) גניס בן 30, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
אורון ביילין בן 24, נרצח במסיבת הנובה ליד קיבוץ רעים.
לאחר חג הסוכות, במהלך חודשי אוקטובר-נובמבר ייערכו טקסי חניכה רשמיים של פינות הזיכרון במעמד ראש העיר, כרמל שאמה הכהן, ובהשתתפות המשפחות השכולות. הציבור הרחב יוזמן להגיע, להשתתף ולכבד את זכר הנרצחים.
הפרויקט מהווה מודל חדשני להנצחה עירונית, המשלב בין האישי לקולקטיבי, בין חיי משפחה לזיכרון הציבורי. מדובר בפרויקט ייחודי שלא נעשה כמותו בשום מקום אחר והעלות הכוללת שלו נאמדת בכמיליון ש״ח.
אנו מודים לחברת שלומית עצבה שסייעה לעירייה בהפקת ותכלול הפרויקט, כמו גם עיצוב הפינות, ולחברת אותות הסדנא על ייצור פינות הזיכרון הייחודיות".
ראש העיר, כרמל שאמה הכהן, מסר:"השבעה באוקטובר נחרט בליבנו כיום של כאב נורא ואובדן כבד. בני ובנות רמת-גן שנרצחו באותו יום נורא יישארו בליבנו תמיד, והפינות השונות שיוקמו ברחבי העיר יאפשרו לכולנו לעצור, לשבת, להקשיב לשיר שאהבו, להכיר אותם טוב יותר ולהנציח את זכרם. זהו פרויקט שנעשה בלב כואב, אך מתוך מחויבות עמוקה למשפחות השכולות ולזיכרון יקיריהן. אנו נמשיך ללוות את המשפחות הוותיקות והחדשות שנוספו לצערנו במהלך המלחמה הארוכה הזו, ולחזק אותן בכל דרך אפשרית."
"הקפה של עידו" קפיטריה ניידת לזכרו של עידו פרץ ז"ל. צילום באדיבות המשפחה
ההורים, עסוקים בהנצחה מתמדת, הוציאו צמידים, כובעים, כיפות ותמונות הנושאות את זכרו של עידו, ומאמינים כי "כל עוד אנחנו מדברים עליהם, הם קיימים". בבתי הספר בהם למד, "מורדי הגטאות" ו"בליך", הוקמו לוחות הנצחה, ובבית הספר "עתיד" בו מלמדת אימו, הוציאה המנהלת חולצות לזכרו, אותן לובשים תלמידים וצוות באירועי זיכרון.
לזכרו של עידו פרץ ז"ל. צילום באדיבות המשפחה
ערן, אביו של עידו, מסכם בכאב ותקווה: "אנחנו עוברים מסע מטלטל מאוד, עם הרבה קשיים במשך השנתיים שעברו, עם הרבה מהמורות, ומנסים לקיים שגרה לצד הכאב והשכול ולחבק את מה שנשאר. בואו לשבת עם עידו בספסל, לשמוע את השירים שלו ולזכור אותו."
לזכרו של עידו, ועל מנת לשמור את סיפורו חי, עמוד האינסטגרם לזכרו: @remember_idop.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו .אם זיהיתם בפרסומנו צילום אשר יש לכם זכויות בו , אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות המייל info@rgg-news.co.il
אנחנו משתמשים בעוגיות כדי לשפר את החוויה שלך באתר שלנו, בלחיצה על מסכים, אני מאשרת שקראתי, הבנתי ומסכים/מה למדיניות הפרטיות של האתר ולעיבוד המידע האישי שלי.
